פעם שניה שלי ופעם ראשונה של אמי – טיול זכרון לאבי ז"ל שנפטר לפני כחצי שנה ונולד ברומניה.
היות ונולד בפלטיצ'ן הרחוקה מבוקרשט, הוחלט הפעם שלא להגיע אליה ולהתמקד בבוקרשט ובטיולי יום ממנה.
טיסות טארום – עיכובים בהלוך ובחזור. טיסות צפופות מאד. דיילות לא נחמדות.
מונית צהובה של חב' Cris הוזמנה מהמכונה בשדה למרכז העיר. העלות – 46 ליי.
מלון – נרשמה התלבטות בין מוקסי ל K+K. שניהם במיקומים מצויינים ואחלה מחירים. הבנו שהחדרים במוקסי קטנים. נבחר ה K+K. מלון מצויין. החדר כולל קומקום, כספת, מיני בר, מקרר ופן לשיער. מיקומו – 2 דקות מכיכר האוניברסיטה. בחירה מעולה.
פירוט הימים:
היום הראשון: לאחר 3 שעות שינה הצטרפנו לסיור בעיר עם יעל פרי – ישראלית תושבת בוקרשט. סיור מעולה, מעניין וטעים. נהנינו מאד .
היום השני: התחלנו ב Luca. הקפה לא משהו. המאפים נחמדים. המשכנו עם אלכס יון המקסים (יהודי, דובר עברית, תושב בוקרשט) ועוד 3 זוגות לטיול לסיניה, בראן וברשוב. טיול מהמם. אזור יפיפה, מזג אויר נפלא וקבוצה נעימה. הטיול נמשך לאורך כל היום. היה מתיש אבל מהנה מאד.
היום השלישי: קפה פול. השוקו הכי טעים למכורי השוקו (כמוני). מדובר ברשת צרפתית מעולה שיש בכל אירופה. נסו את סופגניות הביס עם השוקולד. המשכנו לשוק אובור. מתה על שווקים ובמיוחד על השוק הזה. הכל טרי וזול. כיף לקנות. הפעם גיליתי את דוכן היין והמיצים (מאחורי דוכן המיצ'י המפורסם). אגב, בבניין הגדול של השוק יש שירותים.
ממול השוק נמצא קניון ורנדה ובו סניף של אושן – רשת הסופרים הצרפתית. יש גם מיני קניון עם דוכני תכשיטים ובגדים זולים.
לפי המלצה שקיבלנו הגענו בערב למסעדת Varta. מסעדה עם אוכל רומני. צוות אדיב. מנות גדולות וכבדות. טיפ: בקשו מנה אחת לשני אנשים.
היום הרביעי: מראש הוחלט על יום רגוע. קפה ומאפה בבית קפה וממשיכים למגה מול. בחוץ מזג אויר נעים. בפנים – חום אימים. לא מצאנו כלום מלבד שתיה, והרבה.
היום החמישי: נסיעה לבולגריה עם אוראל – נהג ומדרך מקומי שקיבלנו עליו המלצות, ובצדק. שעה וחצי נסיעה דרומה מבוקרשט. 170 יורו לזוג לנסיעה פרטית – שווה כל אגורה. הגענו לעיר רוסה – ציורית ומקסימה, על גדות הדנובה. ישבנו לבראנץ' במסעדת Happy, פתחנו, כמו ישראלים, שולחן. נהנינו מאד. אוכל מצויין והמחיר – ברצפה. בולגריה זולה יותר מרומניה.
מפה המשכנו לאזור הררי ולעיר Valiko ternovo המזכירה עיירות קטנות באיטליה. בקרנו בשוק אוכל מקומי שכלל גם דוכני מזכרות לתיירים. ללא יודעת אם היה שווה לנסוע עד לשם, אבל ראינו מקום נוסף ושונה.
היום השישי: לפי המלצת השף ברק יחזקאלי ("ליד המפית") התחלנו את הבוקר ב Fiori-di-latte. בית קפה מקסים בשכונה מהממת. משם הלכנו 5 דקות לוילה של צ'אוצ'סקו והזמנו תור לסיור בשעה מאוחרת יותר. עוד 10 דקות הליכה והגענו לפארק הרסטראו. פארק עצום ומהמם עם אגם ענק. אפשר לשבת ולהסתכל על המים השלווים או לשכור קייאק או להפליג בספינות הטיולים הקטנות. אפשר גם לדוג ויש שפע פעילויות לילדים. אי של שלווה בתוך העיר הסואנת.
חזרנו לוילה של צ'אוצ'סקו. 45 דקות של סיור עם מדריך משעמם, אבל בהחלט יש מה לראות. הכסף נשפך שם כמו מים, אבל העם המסכן עמד בתור ללחם...
לאחר מנוחה קצרה במלון המשכנו לגן הבוטני – אכזבה מוחלטת. המקום מוזנח.
מה שכן יש שם – חתונות. לאן שלא הסתכלת ראית זוגות של חתן וכלה. ברחנו משם לכיכר אונירי וצפינו במזרקות המרקדות. המוזיקה בשילוב עם התאורה והמים היוו חוויה מקסימה.
היום השביעי: נסענו לשוק העתיקות, ע"י פארק קרול. שוב נרשמה אכזבה. חבל על הזמן. אל תגיעו לשם. המשכנו לאפי מול. הקניון הכי גדול והכי מודרני בעיר. בערב טיילנו בעיר העתיקה. קפה ועוגה בקפה דה נטה. לא נרשמה התלהבות.
היום השמיני: קניות אחרונות בשוק אובור ופרידה אחרונה מפארק הריסטראו
ו המקסים. הפעם מצד אחר שלו. ארוחת צהריים במסעדת Il calico המקסימה. במיוחד אהבנו את מרק הפטריות.
סיימנו עם בוקרשט, עד לפעם הבאה.
הערה: אני אסתמטית וקשה לי עם עשן הסיגריות. האוויר מלא עשן. הרבה מאד אנשים מעשנים בעיר וזה פשוט מעיק.