יום ו' – 15 אוג' – נסיון אחרון לנצל את האדירונדקס הגשום וההמלטות מערבה
השעה שבע וחצי, יעל ואני מתעוררים בקרוואן החם (מידי לטעמי). אני מייד מציץ מהחלון המוגף לראות מה שלום האופקים. איך שרדו את הלילה המקפיא. הם כמובן כבר מחוץ לאוהל, יסמין בטיול עם הכלב. רונן טוען שהיה "באמת בסדר". מקווה שאכן כן. זזים בעצלתיים. עדיין קר, טיפטופון מידי פעם. אולי עוד יש סיכוי שננצל את היום כהלכה. כולם מצטופפים בקרוואן לארוחת חביתות משותפת עם שאריות הלחם שרונן אפה עוד בבית (אלוף הלחמים של צפון אמריקה הבחור). ברור שכרגע אין מה לחפש "ספורט ימי" באגם שלנו למרות ששני קיאקים עומדים לרשותינו. גם האופניים ישארו היום מחוברים למתקן למרות שיש לא מעט מסלולים מסביב. קיבלנו המלצה לשני מסלולי הליכה די קצרים לא רחוק מהעיירה הקרובה. חייבים משהו קצר גם כי קר וגם כי חייבים שיהיה מספיק קצר להימלט במידה ויחזור המבול. יוצאים מהקמפ לא לפני Dump ומילוי מיכל המים ל Speculator - העיירה הקרובה. במרכזה, משרד מידע למטיילים. רונן ואני נכנסים לדבר עם הריינג'רית מחוסרת העבודה. מאשרת לנו שהמסלולים שבחרנו מצויינים ומאחלת לנו בהצלחה עם הגשם. היא כבר מדווחת לנו שאנחנו חלק מההיסטורייה של שיא הגשם באדירונדקס בחודש אוגוסט – תודה רבה באמת. שמנו לב.
עוזבים את העיירה ותוך עשרים דקות במסלול הראשון. נכנסים ליער עבות, ובמסלול מסומן ורטוב מתקדמים עד הנהר השוצף ומפלים. אני היחיד שיורד עד המים. השאר מצטלמים מלמעלה. מאד מאד מאד יפה כאן. אבל כבר חוזרים על עקובתינו לרכב. מסלול מס' 1 – ללא גשם, הצליח. (מגיעים בדיוק כשהתחיל לטפטף לרכבים)
ממשיכים עוד קצת למסלול הבא. בהסבר כתוב – לחנות אחרי הגשר מעל הנהר ולהתקדם מייל וחצי עד המפלים. אין סימון, אפשר ללכת ימינה או שמאלה. בוחרים את הצד שנראה נכון ומתחילים ללכת בשביל. יתושים תוקפים אותנו. אנחנו לא נשברים. אין גשם, קריר וכייף ללכת ולקשקש. את המפלים לא מצאנו. מגיעים למחסום נעול ושלטים “private property”. לא כדאי להכנס, שלא יצא לנו מישהו עם רובה צייד ויבדוק כמה מהר אנחנו רצים. סבים על עקבותינו. לא נורא שלא הגענו למפל – יפה בדרך. כשהגענו לחנייה, בדיוק עבר רכב (מי כבר מטייל ביום כזה) ואמר שהמפלים, שתי דקות אחרי השער הנעול... פיקששנו.
מתחיל להתקדר שוב, מחליטים לחזור לעיירה לעצור בבית קפה מחומם ואם אפשר עם WIFI. בדרך הבנות מתחננות שנעזוב את חבל הארץ הזה, למה להמשיך בסבל ? אנחנו מאד מאד מתלבטים. האופקים הגיעו לכאן ע"מ לבלות איתנו, יש לנו עוד חצי יום ולילה מוזמן בקמפינג. נכנסים לבית הקפה הנחמד. האופקים אוכלים, אנחנו לא רעבים עדיין. מדברים ומספרים להם על ההתלבטות. באמת לא נעים לנו. אני מברר איפה יש אולי מקום סגור לקניות – לפחות ננצל את המשך היום. אבל אנחנו עמוק בהרים – אין כלום בשעתיים הקרובות לכאן. ממשיכים לקמפינג בזמן שרונן עוצר לקנות עצים יבשים ומחליטים שאי אפשר להשאר כאן. כל יום בטיול כזה חשוב ויקר, לא נורא שכבר שילמנו על הלילה, ומאד חבל שנפרד מרונן. הם לא רוצים להתקדם איתנו מערבה ולהתרחק עוד יותר מהבית. הם החליטו להשאר את הלילה במקום ולוותר על היום השלישי שתכננו. אנחנו היינו אחראים על BBQ להערב, מעבירים לרונן את כל הבשר שלנו , אנחנו כבר נסתדר. יעל מרגישה מאד לא נעים ונותנת ליסמין גם חבילות קוסקוס וקניידלך אחרונות מהמזווה הישראלי שלנו (למרות שיסמין טוענת שיש הכל במכולת הישראלית אצליהם). חיבוק אחרון ואנחנו יוצאים מערבה בחיפוש אחרי השמש.
התוכנית היתה להגיע מחר ל Ithaca, ואנחנו מרוויחים עכשיו זמן. שעה ומחצה, עדיין בכבישי האדירונדקס היפים ואט אט, נפרדים מחבל הארץ היפה הזה שאיכזב אותנו הפעם (אנחנו עוד נשוב לבדוק), לכוון אזור אגמי האצבעות. החלטנו בדרך שניסע עד שנישבר ונגמע את המרחק. קמפינג יפה כבר אין מה לחפש בקור הזה. באיזה שלב עלינו על ה- 90, הדרך המהירה שחוצה את מדינת ניו יורק ממזרח עד מפלי הניאגרה במערב. תוך זמן קצר כבר מתחיל להחשיך, ואנחנו עוד לא אכולים או ממוקמים. אין הרבה מקומות לעצור על הדרך והנוער רעב. לבסוף, נקודת מנוחה (כרגיל יפה מסביב ונוח), מארגנים ארוחת ערב קלה. תכננו על קבלת שבת עם רונן והמשפחה. יעל סחבה מהארץ אפילו מפה לבנה ונרות שבת. זה היה אקורד הסיום לפיקשוש שלנו בימים האחרונים. הסתפקנו בארוחה קלה לבד בקרוואן, אבל היה נחמד בכל מקרה. אנחנו לא מאבדים תקווה ליום בהיר מחר. תוך כדי, מקבלים שוב ההחלטה – משפחת רפאלי שוב שוברת את הסטנדרטים ומחפשת לינה בחניון של Walmart. דווקא חשבתי שיעל תהיה המתנגדת הראשית לרעיון, אבל הופתעתי לטובה. יעל בפרץ של רציונאל בריא אמרה שבכל מקרה נגיע מאוחר מאוד לכל נקודת לינה, לא נהנה ממנה ומחר רוצים להמשיך עד Ithaca על הבוקר ולחפש שמש. שוב, תודה למכשיר ה MIFI שלנו שמספק אינטרנט תמיד כשצריך אותו, כמה טלפונים לחנויות שבדרכינו וקיבלנו את אישור המנהל בחנות של Auburn, לחנות אצלם. Auburn נמצאת ממש לא רחוק מה Cayuga Lake.
מגיעים לסופר וולמארט שלנו. פתוח 24/7. ביקור קצר, מגלים שממש בחניון הצמוד שוכנת החנות של Lowes , ומה טוב ב Lowes? – WIFI חופשי. כולם מרוצים. וצי'ק צאק גם נרדמים.
