טיול לרי הרוקי הקנדיים, ונקובר וויקטוריה - עשרה ימים - אוקטובר 2015.
חגית ועידו וולפסון.
בעקרון מומלץ ללון שלושה לילות בבאנף Banff ושני לילות בג׳ספר Jasper.
הגענו להרי הרוקי הקנדיים בטיסת בוקר של אייר קנדה לקלגרי Calgary מטורונטו. הטיסה אורכת כ 4 שעות וחצי ומסתבר שבטיסות פנים לא מחלקים ארוחה. רק שתיה קלה וחמה. הדיילים מוכרים סנדוויצ'ים. לא ידעתי זאת ונאלצתי לרכוש לעצמי סנדוויץ' במטוס במחיר שעררורייתי. שהם מוכנים לקבל רק בכרטיס אשראי, לא במזומן.
קלגרי ממוקמת כמאה ק״מ מזרחית לבאנף. שכרנו רכב ונסענו לעיירה קנמור Canmore, בה היה המלון שלנו. קנמור זולה משמעותית מבאנף ונמצאת במרחק של כעשרים דקות נסיעה ממנה ובעיניי לא נופלת מיופייה של באנף. הגענו למלון אחה״צ טיילנו בסמטאות קנמור.
המלון שלנו בקנמורהוא Windtower, מלון סוויטות מקסים. בסוויטה חדר שינה, סלון עם אח בוערת (חשמלית), מרפסת, מטבחון, אמבטיה, חדר שינה וגולת הכותרת - מכונת כביסה ומייבש. בבוקר המלון מגיש ארוחת בוקר אמריקאית טיפוסית - ביצים, חזירים, פנקייקס וכו׳. והכל במחיר סביר של כ 120 דולר קנדי ללילה.
בערב נסענו לעיירה באנף. באנף היא עיירה תיירותית, יש בה אזור דאון טאון בו מרוכזים כל המסעדות, הברים, חנויות התיירים, המוזיאון וכו׳.בערב קר מאד. הפרשי הטמפרטורה בין היום ללילה גבוהים למדיי. טיילנו קצת בין החנויות והתיישבנו באחד הפאבים האנגליים לארוחת ערב ובירה.
קצת לפני הכניסה לעיירה באנף, על הכביש המהיר, יש עמדת תשלום לכניסה לפארקים ולשמורות. התשלום הוא מראש עבור כל השמורות בהרי הרוקי ביחד (כמו כרט ״מטמון״ של שמורות הטבע בארץ). עבור שבעה ימים שילמנו 117 דולר קנדי לזוג. מקבלים תו אותו יש להדביק בשמשה הקדמית. יש אכיפה של התשלום בדרכים, מעת לעת עצר אותנו פקח ובדק אם יש לנו את התו. אכיפה מוגברת היתה בסוף השבוע שלהם, ביום ראשון. אם ביום האחרון אין כוונה לטייל בשמורות, אלא רק לקום במלון ולנסוע, לא כדאי לרכוש תו עבור יום זה, שכן האכיפה היא רק בכבישי הכניסה לשמורות.
למחרת בבוקר יצאנו לטייל בהר סולפור Sulphur mountain , מדובר בהר גבוה בשמורת באנף, שהגישה אליו היא מכביש היוצא מהעיירה באנף. מומלץ מאד לטפס ברכבל לפסגת ההר. בפסגה יש מסלול הליכה מישורי וקליל על גשרוני עץ, שמקיף כחצי מההר (זה לא מסלול מעגלי, יש לחזור באותה דרך). הנוף הנשקף פשוט עוצר נשימה ובמסלול יש מרפסות לתצפית ושלטי הסבר. מאד מרשים. מומלץ לעלות כאשר יש מזג אויר בהיר וראות טובה.
לאחר מכן המשכנו למפלי באו Bow falls. המפלים נמצאים גם הם בקרבת העיירה באנף, יופיים נובע מרוחבם, לא מגובהם. הגישה למפלים אפשרית משני צידי הנהר, מצד אחד Bowfall trail, שהינו מסלול הליכה אל המפלים של כשני קילומטר, מצד שני Bow falls view , שמביא לחניון ממש עד לגדת הנהר, שם יש טיילת מעץ באורך של כ 300 מטר, המשקיפה אל המפלים.
לאחר מכן המשכנו לאגם מינוונקה Minnewanka lake הצלול והיפה. טיילנו קצת על גדת האגם.
למחרת נסענו לקניון ג׳ונסטון Johnston canyon , אך לצערנו הכניסה לקניון היתה חסומה, עקב עבודות אחזקה.
משם נסענו לפארק קוטנאי Kootenay national park
הפארק עבר שריפה רצינית ב 2010 שכילתה כ 170 מייל מרובע של חורש טבעי, עכשיו רואים את כל הצמחיה מתחילה ללבלב מחדש. טיילנו שם בקניון השיש Marble canyon. מסלול מאד יפה ומומלץ בדרגת קושי קלה.
המשכנו לאגם לואיז Lake Louise היפה והמרשים, שמימיו בצבע טורקיז וההרים שסביבו והצמחיה משתקפים במימיו. טיילנו כשעה על שפת האגם. לצד האגם מלון פיירפילד המפואר. מותר להיכנס פנימה, בלובי יש שירותים נקיים ולשני צידי הלובי שדרת חנויות, כפי שיש בבתי מלון. בשדרה השמאלית יש בית קפה (דלי) שמוכר קפה אמיתי, לא אמריקאי. לי היה מאד קשה עם הקפה האמריקאי וכאן זה ממש השתווה לטעם הקפה שיש בישראל. הזמנו שתי כוסות קפה ומאפה ויצאנו שוב לאגם.
ביום השלישי ניסינו להיכנס לאוטובוס שעולה לאגם א'והרה O'hara lake, ללא הצלחה. בכל הפורומים, הבלוגים, מדריכי הנסיעות שקראנו צוין שיש להירשם לאטרקציה זו כשלושה חודשים לפני מועד הנסיעה. אני ניסיתי להירשם בדיוק במועד המומלץ, אך מסתבר שהנוהל הנ״ל בוטל והרישום הוא לשנה מראש.
המשכנו משם לעיירה פילד Field. סתם עיירה שאפשר לדלג עליה. הדבר היחיד שחשוב בה הינו תחנת הדלק. חשוב כיוון שבתוך תחומי הפארק אין תחנות דלק בכלל. תחנה הבאה שיש היא כ 90 ק״מ משם בעיירה ג׳ספר. מחיר הדלק הוא כמובן בהתאם להיצע...
המשכנו לאגם אמרלד Emerald lake, שבעיניי הוא אחד היפים. לאורך האגם מסלול הליכה קל. חיפשנו דובים, שלטי אזהרה היו, אך דובים אין.
אטרקציה מעניינת נוספת היתה כעשרה ק״מ מזרחית לעיירה פילד על כביש מספר 1 שנקראת Spiral railroad , מדובר על פלא הנדסי שאמור לגשר על פערי המפלסים בין ההרים. רכבות אינן יכולות לטפס לגבהים עם שיפוע חד ומה שעשו שם זו ספירלה בתוך ההר, יפה לראות זאת בפעולה כשעוברת רכבת. הרכבות בקנדה ארוכות מאד מרובות קרונות ובעלות שניים שלושה קטרים. בספירלה רואים את אותה הרכבת בשלושה מקומות שונים, מאד נחמד, גם למבוגרים.
סיימנו את היום במפל טקקאו המדהים. Takkakaow falls הייחוד שלו הוא הגובה, כ 254 מטרים, הוא המפל הגבוה ביותר בהרי הרוקי הקנדיים.
חלפו שלושה לילות באזור באנף, בבוקר השכמנו והתחלנו את הנסיעה לפארק ג׳ספר לאורך כביש 93 הקרוי ״כביש הקרחונים״. הנסיעה היא מדרום לצפון כאשר עיקר הקרחונים מתרכזים בצד שמאל של הנסיעה, צד מערב. התחלנו עם יום אגמים. אגם אחד יותר יפה מהשני וכל אחד מיוחד בייחודיותו. האגמים בהם בחרנו לבקר הינם: Morainelake, Bow lake, Peyto lake, .
ביום השלישי בשמורה עברנו באגם מיסטייה Mistaya lake היפיפה. מומלץ להגיע אליו בבוקר, כאשר השמש בגבנו והשתקפות ההרים והעצים במים הצלולים במיטבה.
לאחר מכן המשכנו למסלול הליכה במפלי את׳בסקהAthabaska falls, מסלול יפה וקליל.
המשכנו את היום בקרחון קולומביה Columbia icefield ,שתי האטרקציות באתר זה הינן בתשלום. הראשונה, נסיעה באוטובוס מיוחד לשלג לנסיעה על הקרחון, חוויה מיוחדת מאד, שממחישה היטב את משמעות התחממות כדור הארץ והמסת הקרחונים, לצד הדרך יש תמרורים עליהם רשומה השנה בה הקרחון היה בנקודת ציון זו. האוטובוס נוסע לשם ומאפשר שהייה של כעשרים דקות בקרחון (אין צורך ביותר מכך). השניה, ביקור ב Glacier skywalk ,שהינו גשר גבוה מאד עם רצפת זכוכית בצורת חצי עיגול מעל ודי יפה ונוף לקרחונים. ההליכה על גשר הזכוכית הינה חוויה נחמדה. לטעמי, האטרקציות חביבות ותו לא, בעיקר הגשר השקוף, כיוון שהנוף הנשקף ממנו אינו שונה מהנוף שראיתי ״בחינם״ בכל השמורה. אבל מכיוון שהגעתי כבר להרי הרוקי, אז ברור ששילמתי ונכנסתי...
כרטיסים לשתי האטרקציות הנ״ל רוכשים ב Icefield centre המצוי בכביש 93 בשמורת ג׳ספר (שתי אטרקציות אלה אינן כלולות במחיר הכניסה לשמורות).
סיימנו את היום בהר אדיתקאוולMount Edith Cavell , שלטעמי, הוא אחד המסלולים המיוחדים ביותר בשמורת ג׳ספר. ראשית, בגלל הדרך לפיסגת ההר, מסלול נסיעה מפותל עם נוף מדהים. ושנית, בגלל מסלול ההליכה המיוחד בפיסגה עצמה - מאחר וההר גבוה הפסגה צחיחה, ניראת כמו מדבר קר ובסיום המסלול ניגלה לפנינו קרחון שצורתו כצורת מלאך הפורש את כנפיו. מתחת לקרחון ישנו אגם קטן וטורקיז, שבתוכו צפים שברי קרח שנפלו מהקרחון. מסלול מאד מומלץ לדעתנו, ששווה לעשותו בסוף היום. בבוקר המסלול עמוס במבקרים והשביל צר יחסית וגם הכביש העולה לשמורה. אנחנו הגענו לשמורה בסביבות השעה 5 אחה״צ, במזג אוויר מעולה, היו יחסית מעט מבקרים והיה מאד נעים לנסוע בכביש המפותל ולטייל במסלול הפיסגה. הבנתי ממדריכי טיולים שבמקרה פגשנו שם שזו השעה המומלצת. יחד עם זאת, אני לא ממליצה לעשות את הנהיגה חזרה, את הירידה מההר בכביש המפותל כשמתחיל להחשיך, מעבר לכך שמפסידים את כל הנוף, גם מסתכנים, כי הירידה תלולה יחסית ואף יש בדרך נתיבי עצירה לקירור הברקסים באוטו.
ביומנו האחרון בהרי הרוקי נסענו לאגם פירמידPyramid ולאגם מליגןMaligne . לטעמנו, פחות יפים מהאגמים האחרים שהיינו בהם.
חיות- ראינו הרבה שלטי אזהרה מדובים, אך דובים אמיתיים לא ראינו. בבאנף כלל לא ראינו חיות בר. בג׳ספר ראינו עדר שלם של אייל קנדי, אייל קורא ועז הבר. באגם פירמיד יש ברווזים ואווזי בר, שהיו שבעים מאד ולא באו לאכול מהסנדויץ שהצעתי להם.
אנחנו יצאנו מג׳ספר בנסיעה מערבה לכיוון ונקובר. הנסיעה ארוכה מאד כ 9 שעות ולכן חילקנו אותה לשניים. ביום הראשון נסענו מג׳ספר לעיר קנלופסKanloops. יש בה הרבה בתי מלון, אך אין בה אטרקציות תיירותיות. הדרך היתה די משעממת, לאורכה היו כפרים והרבה שטחי מרעה ובקר וחקלאות. למחרת המשכנו מקנלופס לכיוון ויקטוריה וונקובר. הדרך מקסימה, יורדים ממעלה ההרים והנוף מקסים.
ממליצה על שתי מסעדות טובות בקנלופס, שלאחר מכן הבנו שמדובר ברשת של מסעדות שנמצאת בערים הראשיות (סעדנו בהן גם בוונקובר) האחת MilestonesוהשניהMoxis. שתיהן מגישות הכל מהכל, גריל, סטקים, סלט ירוק, עוף, דגים, מרקים ומנות אחרונות טעימות מאד. הן מעוצבות יפה ומאד נעימות. זה לא מזנון מהיר, זה לא מקום של תיירים. אלה מסעדות שהמקומיים נוהגים לסעוד בהם בערב.
אנחנו נסענו קודם לויקטוריה. עיר יפיפיה, הממוקמת על האי וונקובר. הגישה אליה וממנה באמצעות מעבורת. הנסיעה במעבורת אורכת כשעה וחצי בנוף מקסים בין איים קטנים, ואף יצא לנו לראות לוויתנים תוך כדי. ויקטוריה היא עיר שונה בתכלית מהערים שהיינו בהם בקנדה. היא ניראת מאד בריטית, יש בה גנים רבים ובכל חלון יש עדניות תלויות עם פרחים. העיר מאד מטופחת. הגענו אליה אחרי הצהריים וטיילנו בנמל Wharf street ובדאון טאון. יש גם רובע סיני בעיר. בערב לאורך הנמל יש הופעות רחוב, ועל המבנים המרכזיים של העיר מודלקים אורות, כנ״ל גם בעצים. אווירה מאד מיוחדת.
למחרת יצאנו לשיט לצפייה בליוויתנים - מומלץ ביותר!!! ישנם סיורים מאורגנים של מס׳ חברות. אנחנו בחרנו להצטרף לשייט שעורכת חב׳ Five stars whale watching. יש להם אתר אינטרנט שניתן להזמין אליו מקומות במחיר מוזל של 85 דולר קנדי לאדם (המחיר הרגיל הינו 115) . הסיור יוצא בשעה 13:30 ממשרדי החברה במרכז העיר סמוך לנמל, עולים על הסירה, יש שתי מדריכות וסקיפר שמשיט את הסירה. בסיור היו כ 20 מבקרים. זכינו לראות מקרוב חמישה ליוויתנים, מושבה של אריות ים, וכלבי ים. זו חוויה אדירה שאסור לוותר עליה. לאוהבי חיות.
בעיר אפשר לבקר בגני בוצ׳ארט, אנחנו לא ביקרנו מטעמי קוצר זמן. כמו כן, מומלץ גם סיור בפארק ביקון היל Beacon hill park. פארק יפה ומטופח עם טיילת לאורך האוקיינוס האטלנטי. מאד רגוע ויפה. עשינו טיול בוקר.
בוונקובר סיימנו את הטיול שלנו. שהינו בה שני לילות. העיר מאד נעימה וסובלנית לזרים, אין פקקים, אוכל טוב, טיילות ומפרצים והרבה אווירה. ממליצה לטייל באזור גסטאון. ברחוב ווטר water st. יש שם שעון רחוב שעובד על קיטור ובכל שעה עגולה הוא מצפצף. בנוסף, ברחוב ווטר יש גם הרבה בתי קפה מועדונים ומסעדות.
טיילנו בסטנלי פארק Stanley park
למחרת טיילנו בגשר התלוי קפילאנו. Capilano suspension bridgeמדובר על פארק בתשלום של כ35 דולר קנדי לאדם, המדמה יער גשם. ההליכה בפארק היא על גבי גשרים תלויים, שזו חוויה נחמדה וחביבה (למרכיבי המשקפיים מולטיפוקל, מומלץ להגיע עם משקפיים לראיה מרחוק בלבד. ההליכה על הגשרים המתנדנדים התלויים עם מולטיפוקל גורמת לסחרחורת ובחילות). בפארק יש עצים בני אלפי שנים שגובהם רב. ההליכה על צמרות העצים באמצעות הגשרים מציגה פרספקטיבה שונה, מלראות אותם מלמטה.
יעד נוסף מומלץ הינו האי גרנוויל Granville island בעיר. מדובר באי פיצפון שהגישה אליו היא מכביש באמצעות הרכב או ברגל. שהקונספט שלו זה מתחם של אומנות ומסעדות עם נמל, באי יש הרבה סדנות של אומנים וגלריות לאמנות, בתי קפה ומסעדות ומבשלת בירה Granville island brewing , שמגישה טעימות של 9 סוגי בירות אותן היא מבשלת בסכום של 16 דולר קנדי. בנוסף, יש באי גם שוק מקורה (בדומה לשוק האיכרים "שרונה" בתל אביב, אך יותר זול). מומלץ להגיע למקום כשרעבים.
