סופ״ש באתונה - פברואר 2018

סופש באתונה - פברואר 2018

עיר מפתיעה לטובה, אוכל טוב, מלון נהדר.

הכי חשוב לקחת מלון הממוקם ליד תחנת רכבת תחתית. העיר פקוקה והפתרון התחבורתי הזה הביא אותנו מהר ממקום למקום. אנחנו שהינו במלון Tiare , הממוקם בכיכר אומוניה Omonia, ממש ליד תחנת המטרו. המלון מצוין, חדר משוכלל וגדול עם טלוויזיה חכמה גדולה ואפשרות לקבל טלפון נייד עם סים מקומי, שופץ לא מכבר, צוות אדיב מאד, ארוחת בוקר טובה. הבעיה - השכונה לא משהו...

ביום הראשון עלינו לאקרופוליס. עלות כרטיס 10 יורו. העליה הרגלית מתונה ותוך כדי העליה ישנם מוצגים ארכיאולוגיים. בכניסה לאתר עומדות מדריכות, המציעות סיור מודרך באתר. אנחנו לא לקחנו, בדיעבד הצטערנו. מומלץ כן לקחת.

הסיור באקרופוליס עורך כחצי יום. בחצי השני של היום החלטנו לנצל את מזג האוויר הטוב וירדנו לאזור הפלקה. את מוזיאון האקרופוליס השארנו ליום אחר. אם באים בחורף, מומלץ להשאיר את המוזיאון ליום גשום.

אזור הפלקה הינו ממש מתחת לאקרופוליס, מבוך של רחובות וסימטאות. מזכיר קצת את יפו העתיקה ואת אזור נוה צדק. יש בו בתים ישנים שעברו לאחרונה שיפוץ ושימור ע״י דיירי השכונה, חנויות לתיירים, גלריות לאמנות, בתי קפה ומסעדות. מאד חביב. ישבנו שם בבית קפה ושתינו אוזו.

אנחנו חזרנו למלון לשנ״ץ כדי לצבור כוחות לבילוי הלילי.

בערב, מומלץ מומלץ מאד לצאת לבלות. אתונה כמו תל אביב, עיר ללא הפסקה. ישנם כל סוגי הבילויים ובכל הסגנונות. אנחנו חזרנו לאזור הפלקה, שבערב משנה את צורתו. האקרופוליס ושער אדריאנוס מוארים באורות צהבהבים, מראה מקסים. ישנם מלא מסעדות, ברי יין, מועדונים וכו׳.

למחרת היום טיילנו באזור כיכר סינטאגמה, שהינה הכיכר הראשית בעיר ובה הכל קורה- הפגנות, כינוסים, לב העיר. בקצה הכיכר ניצב בנין הפרלמנט ואחת לשעה יש טקס חילופי משמרות. הטקס מגוחך להפליא. עמדנו וצחקנו. החיילים לבושים בלבוש שומרים מסורתי - מן גרביון לבן עם שמלת מיני, נעלי פונפון וכובע. עושים מספר צעדים באופן מוקצן ודרמטי זה לקראת זה

ולבסוף עובר מן רס״ר משמעת ומיישר להם את ההופעה. תם הטקס.

משם המשכנו לגנים הלאומיים, השוכנים מאחורי בניין הפרלמנט.

ניצב לבניין הפרלמנט אחד הרחובות הראשיים היוצאים מן הכיכר, שהינו מדרחוב קניות, למעוניינים.

כשיצאנו מהגנים צעדנו ברגל לכיוון גבעת ליכאביטוס

. בדרך עוברים ברובע קולונאקי Kolonaki שהינו אחד מהרובעים הטובים בעיר. רואים זאת לפי החנויות המסוגננות, הבתים היפים וסוג העוברים והשבים ברחוב.

העליה לגבעת ליכאביטוס הינה במדרגות עד לרכבל. הרכבל עולה 7.5 יורו הלוך ושוב. אחרי שטיפסנו את המדרגות שילמנו בשמחה את ה 7.5.... קיימת אפשרות לקחת מונית עד הכניסה לרכבל, במקום לטפס במדרגות וקיימת אפשרות לוותר על הרכבל ולהעפיל לגבעה בהליכה רגלית בתוך שביל מתפתל במעלה הגבעה. גובה הגבעה כ 300 מטר. אסור לוותר על אתר זה. אחד היפים. כשהגענו לפיסגה כל הכרך נשקף לפנינו, כולל הים. מומלץ לעלות לגבעה רק בתנאי מזג אוויר, המאפשרים ראות. אין מה לעלות אם אין ראות טובה. בפסגה עצמה יש כנסיה, אך אין לה כל ייחוד. כל העניין בפסגה זה הנוף הפנורמי. 360 מעלות.

לקראת ערב יצאנו לאזור האגורה הישנה, ככר מונסטריאקי Monastiraki. האזור כמו שוק, כמו אזור אלנבי שוק הכרמל. יש בו גם שוק פשפשים. זהו אחד האזורים המתויירים ביותר בעיר. בכיכר יש מס׳ מסעדות יווניות של אוכל מהיר - פיתה עם שווארמה יוונית. המוני, עמוס ודחוס. ואנחנו היינו בפברואר... כמות הכייסים בהתאם. בתחנת רכבת תחתית זו ניסו לכייס לנו את הארנק מהכיס הקדמי של הג׳ינס, חיטטו לנו באחד התאים של תיק הגב. בקיצור להיזהר שם. זה המקום היחיד בעיר שמועד לפורענות. כל האווירה היתה ממש לא לטעמנו וברחנו משם מהר.

הלכנו לשנו״ץ לקראת בילוי הערב.

בערב לקחנו רכבת תחתית לתחנת קרמייאקוס Keramikosבמזרח העיר. זה היה אזור תעשיה קלה, הקרוי רובע גאזי, שהוסב לאזור מגורים ובילויים מאד טרנדי. שם מבלים האתונאים, זה לא מקום תיירותי. האזור לא גדול, ברים בכל פינה. יש ברים גם בגגות המבנים, מומלץ להסתכל גם למעלה לפני שבוחרים בר. מעשנים בכל מקום. מסתבר שבאתונה אין חוק המגביל את העישון לאזורים ספציפיים. אפשר לעשן מחוץ ובתוך הבר.

למחרת החלטנו לצאת קצת מחוץ לאתונה ונסענו לפיראוס באמצעות הקו הירוק של הרכבת התחתית. בשלב מסויים היא הופכת לרכבת עילית, כך שאפשר לראות את החוץ. כל הדרך מלאה בכתובות גרפיטי, על חומות, על בתים, על חלונות. בכל מקום. פיראוס אזור מאד מוזנח והאמת שמיותר להגיע לשם. טיילנו מעט בטיילת לאורך החוף ובנמל הקטן וצפינו ביאכטות יוקרה. לנמל הגדול אין טעם להגיע, הוא כמו תחנה מרכזית של מעבורות וספינות תובלה.

חזרנו בקו הירוק לאתונה והלכנו למוזיאון האקרופוליס. עלות כרטיס 5 יורו. המוזאון מאד מרשים ולא גדול. הוא מכיל בתוכו כל מיני מוצגים שנאספו בחפירות באקרופוליס. חלק מהרצפה שלו שקופה ומתחתיה אפשר לראות את החפירות שבוצעו.

חזרנו למלון לשנו״ץ ולאסוף כוחות לבילוי הלילי.

הערב טיילנו באזור שער אדריאנוס וישבנו לאכול ארוחת ערב במסעדה יוונית באזור. במסעדה היתה הופעה - הרכב של שלושה - נגן בוזוקי, נגן גיטרה וזמרת. הם שרו ביוונית. חלק מהשירים זיהינו, שירים שמושרים גם בעברית. היה מאד נחמד. יש הרבה מקומות כאלה באתונה ולדעתי מומלץ להקדיש לכך ערב אחד.

באופן כללי, ניתן לומר שהעיר מאד מסבירת פנים לתייר, היוונים מאד נחמדים אלינו, אין חשש ללכת ברחובות ולרדת לרכבת התחתית (למעט תחנת מסטריאקי... ). יעד קרוב ונחמד, המתאים לבילוי סוף שבוע. שלושה ימים בהחלט מספיקים.