אחד האזורים שלא הצלחנו להגיע אליהם בביקורינו בארצות הברית האינסופית, הוא אזור פארק ילוסטון. האזור הזה מרוחק מאוד מאתרי התיירות המרכזיים האחרים של ארה"ב - חמש שעות טיסה מניו יורק, וכשלוש שעות טיסה צפונה מלאס וגאס והפארקים הצמודים אליה. הפעם (ספטמבר 2024) החלטנו ללכת על זה, ולשלב את הביקור במקום עם טיול נוסף באזור אחר בארה"ב, שעליו אספר בפוסט אחר.
תזמון ואורך הביקור בילוסטון - פארק ילוסטון סגור למבקרים רוב השנה, ותזמון הפתיחה והסגירה תלוי במצב השלגים, המגיעים לעומק חמישה מטרים בשיא החורף. באופן כללי, הפארק פתוח בין אמצע יוני לאמצע ספטמבר, אבל כאמור תזמון הפתיחה והסגירה משתנה ותלוי מזג אוויר. אנחנו ביקרנו בתחילת ספטמבר, בשלהי הקיץ ועונת התיירות, והיה לנו מצוין. המפלים והנהרות עדיין שצפו והטבע היה ירוק ומרשים. כל המקומות היו זמינים, עם יחסית מעט תיירים, וללא צורך בהזמנה מראש. מזג האוויר גם הוא היה ידידותי, עם טמפרטורות שנעו בין 10 מעלות בלילה ל-30 מעלות ביום. ואם כבר הגעתם לילוסטון, חובה לבקר בפארק גרנד טטון הסמוך אליו. ילוסטון מציע בעיקר תופעות גיאותרמיות מרהיבות ומעניינות כולל גייזרים ייחודיים, ורוב הטיול בו מתמקד בנושא הזה. גרנד טטון, לעומת זאת, מציע נופים דרמטיים ומסלולי הליכה יפים, וגם ביקור בעיירה החביבה ג'קסון שמציעה חוויית בוקרים במיטבה. לכן, כדאי להקדיש כשבוע שלם לביקור באזור.
הגעה - ההגעה הכי נוחה לילוסטון היא דרך עיר שנקראת בוזמן. מגיעים לבוזמן בטיסה, בדרך כלל מניו יורק, ומשם שוכרים רכב ונוסעים דרומה לפארקים כשלוש שעות. מבוזמן גם ממריאים חזרה לישראל או לכל יעד אחר בארצות הברית שרוצים לבקר בו.
הפארק הלאומי ילוסטון
כמעט כולנו ראינו את סדרת הטלוויזיה המפורסמת "ילוסטון" בכיכובו של קווין קוסטנר. מי שלא ראה את הסדרה האמורה, כדאי לו לצפות בה לפני ההגעה לילוסטון - מעבר לעובדה שהסדרה מתויגת כאחת הטובות בעולם, היא גם מסבירה היטב את הרקע להתנהלות באזור הפארק, ואת מהות תרבות הבוקרים האמריקאית הרוחשת באזור עד היום. הסדרה גם נותנת טעימה מהנופים והטבע באזור, ועושה חשק להגיע לביקור במקום היפהפה והמרשים.
ההרים והמרחבים האינסופיים, המים הזורמים, עדרי הסוסים והבופלו המפוזרים, ועיירת המערב הפרוע ג'קסון שנמצאת בסמוך, נותנים תחושה אמריקאית אינדיאנית של פעם. בנוסף, כל אזור הפעילות הגאותרמית בילוסטון ייחודי, מעניין ומרהיב בפני עצמו. זאת במיוחד לאור העובדה שהפארק נמצא במרכז רמת ילוסטון, המתנשאת בגבהים של בין 2500 מטרים ל-4000 מטרים. ודווקא שם, בגבהים האלה, נמצא אחד האזורים הגיאותרמיים הפעילים בעולם, ועם 60% מכמות הגייזרים בעולם.
לינה בילוסטון - כדאי לבחור במקום לינה אחד מרכזי בתוך הפארק. החלק העיקרי והמתוייר בפארק אינו ענק, אורכו כ-100 ק"מ ורוחבו כ-50 ק"מ, וכדאי מאוד ללון בתוכו. כך תימנעו מהתורים בכניסות וביציאות מהפארק, בטח בעונת הקיץ העמוסה, וכך גם תחוו לינה בלודג' אמריקאי בתוך חורש טבעי, עם דובים, איילים וחיות בר נוספות שמסתובבות באין מפריע לידכם. בגלל הרצון לשמור על הטבע, אין הרבה אופציות לינה בתוך הפארק, והמחירים בהתאם. לכן, כדאי להזמין מראש כדי לתפוס מקומות טובים במחירים סבירים. בדרך כלל גם יש אפשרות ביטול הגיונית עד מספר שבועות לפני ההגעה. אזור מרכזי שיש בו מספר אופציות לינה הוא צפון אגם ילוסטון, שנמצא פחות או יותר באמצע הפארק. לינה שם מאפשרת גישה טובה לכל האתרים המרכזיים בפארק בנסיעה של עד שעה לכל כיוון.
אנחנו התמקמנו בפארק לשלושה לילות, במלון LAKE LODGE CABINS, הנמצא ממש על שפת האגם במיקום פסטורלי ונעים. הבקתה ששהינו בה הייתה בסיסית מאוד ועתיקה משהו, למרות המחיר היקר יחסית ללינה בארה"ב, כ-300 דולר ללילה. עם זאת, היא הייתה מספקת ומתאימה למטייל ממוצע, שבא בעיקר ליהנות מהטבע ולבלות את רוב זמנו ברחבי הפארק.
מסעדות ואוכל - אין הרבה אופציות, ואין מסעדות ייעודיות. אפשר לבחור בבישול עצמי בבקתה, אם בחרתם כזו שמאפשרת את זה עם מטבחון, או במסעדות של המלון או של הלודג' עצמו. המסעדות במלונות פתוחות עד שעות מסוימות, והן סבירות אבל לא יותר מזה. בדרך כלל מדובר בארוחות סטנדרט, פיצות, המבורגרים וכדומה ובמחירים סבירים - אבל זה לא האזור לארוחות גורמה מול נופי הרים. כששאלנו לגבי הנושא, נאמר לנו שיש מאמץ מתמשך להקטין את השפעת האדם על הטבע באזור, ולכן מנסים להקטין למינימום את כמות המלונות, אתרי הקניות, תחנות הדלק והמסעדות, ובכלל את כל השירותים התיירותיים בתוך הפארק.
כניסה לפארק - הכניסה בתשלום של 35$ לשני אנשים ורכב לשבעה ימים. ניתן לשלם מראש באינטרנט כדי להימנע מעצירה בשערי הכניסה לפארק. אפשר לעשות זאת באתר הרשמי הממשלתי https://www.recreation.gov/sitepass/72451. מכיוון שרוב המבקרים ממשיכים לפארק נוסף שנקרא גרנד טטון שהכניסה אליו גם היא בתשלום דומה, מומלץ לרכוש את הכרטיס השנתי שמאפשר כניסה לכל הפארקים בארה"ב, בעלות כוללת של 80$. בתוספת של 10$ בלבד מקבלים כרטיס שנתי, שתוכלו להשתמש בו בפארקים נוספים, או לתת אותו לשימוש של חברים או משפחה שמבקרים בארצות הברית בשנה הקרובה. הכרטיס השנתי אומנם אמור להיות אישי, אבל זה לא נבדק בכניסות ואין סימון על הכרטיס עצמו. לגמרי במקרה, זוג ממשפחה קרובה שלנו יצא לשנת שבתון לטייל בארצות הברית מיד אחרי שחזרנו. הם השתמשו בכרטיס שלנו בכל רחבי ארצות הברית, ואנחנו זכינו במפגש חוויות וארוחת בוקר בחינם כשהם חזרו... את הכרטיס השנתי עדיף לרכוש בכניסה לפארק עצמו, מאחר והוא מצריך קבלת כרטיס פיזי. אם תרכשו כרטיס שנתי מראש באינטרנט תצטרכו לעשות זאת הרבה זמן מראש ולקבל אותו פיזית לפני ההגעה לפארק - זה תהליך מסובך יותר אם אינכם גרים בכתובת קבועה בארצות הברית.
מסלול הטיול בפארק - במידה ובחרתם במקום הלינה האמור, או אחד שקרוב אליו, אתם נמצאים באמצע הפארק. בהתאם, אתם יכולים להקדיש יום אחד לכל "כיוון" בפארק. באופן כללי, 3 ימים אמורים להספיק כדי לכסות אם רוב האתרים המרכזיים. זה כמובן תלוי ברמת התיאבון שלכם למסלולי הליכה, תצפיות ואתרים גאותרמיים. להלן מפה שמתארת חלוקת ימים אפקטיבית. באתרי היום הראשון אפשר לעבור תוך כדי הכניסה לפארק מצפון, במקום להקדיש לו יום שלם נפרד:
יום 1 - הגעה לילוסטון
נחתנו בבוזמן בשעות הבוקר. לקחנו את הרכב שהוזמן מראש ונסענו לוולמרט המקומי כדי להצטייד להמשך הטיול. כפי שכבר נכתב, האופציות בתוך ילוסטון מעטות מבחינת שירותים, ולכן חשוב להצטייד בכל מה שצריך כבר באזור בוזמן. משם נסענו כשעתיים לכניסה הצפונית לפארק, ורכשנו את כרטיס הכניסה השנתי. מאחר והגענו בשעת צהריים מאוחרת, לא היו פקקים בכניסה לפארק.
מיד אחרי המעבר בכניסה הצפונית, עצרנו לסיור קצר באתר הגיאותרמי Mammoth Hot Springs. מדובר באתר קטן יחסית, שבו תוך כדי הליכה עוברים בין בריכות צבעוניות שכולן פעילות גיאותרמית. ההליכה באתר, כמו בכל האתרים הדומים, מסומנת ומשולטת, מאחר ומדובר באזור פעיל ומשתנה כל הזמן. חל איסור מוחלט לרדת מהשבילים המסומנים. האתר הזה אינו מרשים כמו שאר המקומות שבהם נבקר מחר, אבל הוא נקודת התחלה טובה, וגם חילוץ עצמות מתבקש, אחרי הטיסה הארוכה והנסיעה לפארק:
לאחר הביקור באתר עצרנו במרכז המבקרים לקפה והתרעננות, ובחרנו ליסוע מזרחה בכביש GRAND LOOP ROAD, כדי להגיע למקום הלינה מצפון ולא דרך הכביש המהיר הראשי של הפארק (כביש 89). נסענו כשעה ועצרנו בנקודת התצפית Calcite springs overlook שסיפקה תצפית מרשימה על נהר הילוסטון מלמעלה. בנקודה זו מתחילים להעריך את עוצמת הנופים והטבע באזור, שרק משתפרים ככל שמעמיקים אל תוך הפארק:
משם נסענו נסיעה קצרה לתצפית מרחוק על המפל Tower Fall הגבוה והמרשים. יש מסלול הליכה לא ארוך, שיורד כמעט עד למרגלות המפל, אבל היינו אחרי טיסה ונסיעה ארוכה אז ויתרנו על הירידה (ובעיקר על העלייה חזרה...). במידה ויש לכם זמן, כדאי לבצע אותו.
מהתצפית נסענו כשעה נוספת למקום הלינה שהוזמן מראש במתחם Lake Lodge Cabins. מאחר והמתחם נמצא עמוק בתוך הפארק, כבר בדרך אליו הנופים הפכו למרשימים ואינסופיים, ונתקלנו בחיות בר וברכבים שעוצרים בצד כדי לצפות עליהם. הכבישים צרים יחסית ודו סיטריים, ולכן חשוב ליסוע בזהירות וכשרוצים לעצור, לחנות בצורה בטוחה בצידי הכביש. הגענו למקום הלינה בשעות הערב המוקדמות, ולאחר ארוחת ערב במסעדה הבסיסית בלודג', פרשנו ללינת לילה מוקדמת אחרי יום ארוך של טיסה ונסיעה.
יום 2 - הגרנד קניון של ילוסטון ואתרים גיאותרמיים צפוניים
מאחר ופרשנו לישון בשעה מוקדמת, גם התעוררנו מוקדם, כמתוכנן. עם הזריחה יצאנו צפונה לכיוון הגרנד קניון של ילוסטון - המקום בו נהר הילוסטון מתחתר ממערב למזרח בין צוקים גבוהים, לאורך כשני ק"מ, עם מפלים דרמטיים וגבוהים לאורך הנהר. מסביב לקניון נסללו כבישים, מסלולי הליכה ונקודות תצפית מסודרות כדי לאפשר למבקרים ליהנות מכל הטוב הזה.
הנסיעה שלנו צפונה לקניון ארכה רק חצי שעה. בדרך, מאחר והייתה שעת בוקר מוקדמת, ראינו את נהר ילוסטון ואת כל עמק היידן מכוסים חלקית בענני בוקר מיסטיים, שנמצאו בתנועה מתמדת כלפי מעלה, מחזה פסטורלי בפני עצמו:
מאחר ובקניון ילוסטון הנהר זורם ממערב למזרח, נוצרת בו תופעה ייחודית בכל בוקר, שבה קרני השמש בזריחה מאירים בהדרגה את המפל המרכזי באזור, THE LAWER FALLS. הנקודה הכי טובה לצפות בתהליך הזה, היא נקודת תצפית שנקראת ARTIST POINT וניתן להגיע כמעט עד אליה ברכב, בנסיעה בכביש הדרומי הנקרא SOUTH RIM DRIVE. אם מגיעים בזמן הנכון (כדאי להתייעץ במלון שלכם מהי השעה הנכונה ביום הספציפי), ניתן לצפות בתהליך במשך כשעה ארוכה עם עוד תיירים נלהבים. מראה קרני השמש המתקדמות אט אט על קירות הקניון ומאירות בהדרגה את המפל הוא לא פחות ממרהיב. חשוב להביא בגדים חמים מאחר וגם בקיץ הטמפרטורות בבוקר הן בסיבות 10 מעלות:
מנקודת התצפית הזו מומלץ להמשיך ולטייל מסביב לקניון. כאמור יש מספר נקודות תצפית וגם שבילים שניתן להגיע בהם עד למפלים עצמם, כדי להרגיש את העוצמה שלהם מקרוב.
אנחנו בחרנו לבקר בנקודות התצפית הצפוניות לקניון - כדי לעשות זאת יש לחזור לכביש הראשי, וליסוע בכביש שנקרא NORTH RIM DRIVE. הנקודות שבהן ביקרנו - BRINK OF LOWER FALLS, ו-RED ROCK ו-GRAND VIEW, נתנו ערך מוסף ביחד לנקודת התצפית שהיינו בה עם הזריחה, מאחר והן אפשרו לראות את הקניון והמפלים מזוויות אחרות ומקרוב יותר:
סיימנו את הביקור בקניון בשעת בוקר מאוחרת, ונסענו עוד קצת צפונה ל-CANYON JUNCTION, שסמוך אליה נמצא CANYON VILLAGE. במקום הייתה מסעדת דרכים בסיסית וכמה חנויות, בסיס טוב להתרעננות לקראת המשך היום.
משם פנינו מערבה דרך הכביש NORRIS CANYON DRIVE לכיוון כביש 89, שלידו ממוקמים האתרים הגיאותרמיים שנבקר בהם היום. לאחר כחצי שעה נסיעה הגענו לאתר NORRIS GASER BASIN. כמו שאר האתרים, הוא מציע מסלולי הליכה בטוחים בין בריכות גיאותרמיות גועשות וצבעוניות. ייחודו ביחס לאחרים הוא ההיקף הענק של האזור הפעיל, שהדגיש את התחושה שאנחנו נמצאים במקום שכולו גועש מתחתינו:
משם נסענו דרומה על כביש 89 כרבע שעה, ועצרנו באתר Artist's Paintpots שהיה מעט שונה מהאחרים, עם בריכות קטנות פעילות בכל מיני צבעים (נחמד, לא הכרחי, אבל היה לנו מספיק זמן והאתר יחסית קטן...):
משם נסענו נסיעה קצרה אל Gibbon Falls, מפלי גיבון שניתן לרדת אליהם והתצפית הסמוכה אליהם. המפלים היו מקום מרענן אחרי האתרים הגיאותרמיים החמים, לחים ומריחים...:
מאחר והייתה שעת צהריים מאוחרת וטרם ירד הערב, החלטנו להמשיך בנסיעה דרומה כעשרים דקות ולבקר באחד האתרים שתוכננו למחר - Fountain Paint Pot Trail. האתר היה קטן יחסית אבל הבריכות התרמיות שבו כולל SILEX SPRING היו מרהיבות. בקצה השביל היו גייזרים פעילים מרשימים. בדרך לאתר גם נתקלנו בעדר ביזונים שרבץ באין מפריע סמוך לגייזר פעיל:
עם סיום הביקור במקום, בשעות הערב, במקום לחזור על עקבותינו צפונה מבחינת כבישי הנסיעה, נסענו חזרה לבקתה וללודג' בדרך העוברת דרומה ומזרחה. בדרך הזו ניסע גם מחר, אבל בכיוון ההפוך, כדי לבקר באתרים נוספים בפארק.
לאחר מנוחה בבקתה וארוחת ערב, החלטנו לנצל את אחד היתרונות הידועים של פארק ילוסטון המרוחק מישובים - זיהום האור בפארק הוא מהנמוכים בעולם, ובימים בהירים ניתן לראות שמיים זרועים כוכבים ובתוכם את שביל החלב, בצורה מיטבית ומרהיבה. כדי לעשות זאת, בהמלצת המלון, נסענו לחניון הרכבים שממנו עולים ברגל את פסגת הר וושבורן. המקום נקרא Mount Washburn Trailhead. הגענו למקום בסביבות עשר בלילה (השמש שוקעת בשעה מאוחרת מאוד בעונה הזו), והתמקמנו בחניון שהיו בו עוד מספר רכבים קטן. השמיים זרועי הכוכבים היו מרהיבים, שביל החלב היה בולט וברור, וצמרות העצים על רקע אור הכוכבים היו תוספת מושלמת. בעזרת אפליקציית צילום אסטרולוגיה של אנרואיד, והמצלמה המוצלחת של סמסונג S23 המאפשרת חשיפה לזמן ארוך של 12 דקות רצופות, הצלחתי ברמה מסוימת לצלם את המחזה למזכרת. אם בחרתם להגיע למקום בלילה, שימו לב לא להתרחק מהרכב, מאחר ויש דובים בסביבה...
יום 3 - המשך ביקור באתרים הגיאותרמיים בפארק
את היום האחרון שלנו בפארק המשכנו להקדיש לאתרים גיאותרמיים נוספים, המרוכזים על כביש 191, כולל אתרי "גולת הכותרת" של הפארק. אתרים אלה יחסית מערביים ודרומיים, אז מכיוון שהגענו מצפון הסדר הנכון מבחינתנו היה להשאיר אותם ליום האחרון. כמובן שאפשר אחרת, אם לחוץ לכם לסמן V קודם כל על אתרים אלה.
על האתר OLD FAITHFULL GASER אין מה להכביר במילים. מדובר בגייזר הכי משמעותי בפארק, שמתפרץ לגובה רב בשעות פחות או יותר קבועות, ולכן נקרא "הגייזר העתיק והנאמן" - אפשר לסמוך עליו שיתפרץ בערך כל שעה. מסביב לגייזר אין הרבה מה לראות - למרות שכל השטח סביבו פעיל, אין בו בריכות מרשימות או תופעות מיוחדות. לאחר כשעה נסיעה מהלודג', התיישבנו עם כל המוני התיירים על הספסלים מול הגייזר, כדי לחכות ולצפות בהתפרצות שלו. תהיו סבלניים, זה אכן קורה בסוף, תלוי מתי הגעתם, ותחכו עד להתפרצות הגדולה (יש התפרצויות משנה כל הזמן) - תדעו שהיא קרתה לפי שאגות הקהל, והעובדה שהמקום מתרוקן במהירות לאחריה. והיא אכן מרשימה. בכניסה לאתר יש הרבה מסעדות וחנויות מזכרות כמו שלא ראינו בשום מקום אחר בפארק, אז כדאי לעבור בהן. לטעמי, אתרי הגייזרים והבריכות האחרים הרבה יותר יפים ומרשימים, אבל אין עוד אתר שמאפשר לצפות בגייזר שמתפרץ לגובה כזה, אז זה הפך לאתר חובה למבקרים בפארק.
לאחר מכן המשכנו בנסיעה קצרה לאתר הבא, שממש צמוד לגייזר הגדול אבל מעבר לכביש, ונקרא Black Sand Basin Trailhead. שם צעדנו בין בריכות גיאותרמיות נוספות וצבעוניות:
משם המשכנו בנסיעה קצרה לביקור באתר GRAND PRISMATIC SPRING, שבו נמצאת הבריכה הגדולה, היפה והמצולמת ביותר בפארק. כדי ליהנות מהמקום מומלץ לעשות הליכה קצרה לגבעה שנמצאת ממול הבריכה - כך אפשר לצפות בבריכה במלוא הדרה ומלמעלה מנקודת תצפית מסודרת. החנייה הרלוונטית כדי להגיע לגבעה נקראת Fairy Falls Trailhead Parking Lot. מדובר בהליכה קלה לאורך כקילומטר בשביל כבוש, עד לנקודת התצפית שהיא לא פחות ממרהיבה, אז זה מומלץ מאוד:
כפי שניתן לראות בתמונות, יש גם אפשרות לחנות בצידי הכביש סמוך לבריכה ולהגיע עד אליה ברגל. אנחנו ויתרנו מאחר והחנייה הייתה מליאה, וכדי לבקר שם היה צורך לחכות או לחנות במקום מרוחק.
כשסיימנו, כבר הייתה שעת אחר הצהריים, ולכן התחלנו לחזור לכיוון מקום הלינה. כשהגענו לשפת אגם ילוסטון, ופנינו שמאלה וצפונה על כביש 20 לכיוון הלודג', עצרנו כמה מאות מטרים אחרי הפנייה באתר שנקרא West Thumb Geyser Basin - זהו האתר היחיד שבו הפעילות הגיאותרמית נמצאת ממש על שפת האגם, והוא גם נגיש לתיירים. השילוב והמפגש של הפעילות הגיאותרמית עם מימי האגם הקרים והמתוקים, יוצרים תצורות ובריכות ייחודיות בפני עצמן, כולל בריכות קטנות ומבעבעות ממש בתוך האגם - כדאי מאוד להגיע לאתר הזה - אני מצרף כאן תמונה של הבריכה המרכזית, אבל כל האתר יפה וייחודי יחסית לאתרים האחרים:
משם חזרנו להתרעננות וארוחת ערב במלון, ובהמלצת צוות הקבלה, יצאנו לצפות בשקיעה "ילוסטונית" מהנקודה המומלצת Hayden Valley Overlook at Yellowstone River.
יום 4 - מעבר לפארק גרנד טטון
מאחר וזהו יומינו אחרון בפארק ילוסטון, החלטנו להתעורר מוקדם כדי לצפות בזריחה על שפת אגם ילוסטון הצמוד ללודג'. מסתבר שזה היה כדאי, ושהיו עוד לא מעט משוגעים כמונו - מיקומו של הלודג' ביחס לזריחה הוא מיטבי כדי לצפות בזריחות פסטורליות. בנוסף, בשעות הזריחה חיות הבר עדיין מסתובבות על שפת האגם, והיו תוספת מושלמת לבוקר יפהפה:
חזרנו לחדר, התרעננו, והתחלנו בנסיעה לכיוון דרום, ליעד הבא - פארק גרנד טטון. הנסיעה עוברת בתחילה לאורך שפת אגם ילוסטון, עם נופים וחופים פסטורליים, המתאימים לעצירות תכופות ופיקניק על שפת האגם. וכשעצרנו לארוחת בוקר עצמאית באחד החופים, גם הצטרף אלינו צ'יפמנק מקומי...
מהאגם המשכנו דרומה כחצי שעה, ועצרנו לחילוץ עצמות והתרעננות בנקודת התצפית על נהר לואיס וב-MOOSE FALLS היפים, שהיו נקודות העניין האחרונות שלנו בפארק ילוסטון:
מיד לאחר המפלים, יצאנו מהפארק דרך נקודת הכניסה/יציאה הדרומית שלו. כחמישה קילומטרים אחר כך, כבר היינו בתוך פארק גרנד טטון, בשעת צהריים מאוחרת. בשלב ראשוון נסענו ל-COLTER BAY על מנת להצטייד בסופר היחסית גדול שיש שם. משם החלטנו ליסוע ישירות למקום הלינה שהיה מרוחק כ-30 ק"מ או חצי שעה נסיעה ממרכז הפארק. לא הצלחנו להשיג מקומות לינה במחירים שפויים בתוך הפארק עצמו. מקום הלינה התברר כמצוין, עם בקתות מרווחות ומצוידות. הבקתה כללה גם מטבח, שאפשר לנו להכין ארוחות עצמאיות לאחר מספר ימים של ארוחות ערב במסעדות בינוניות. שם המלון הוא Togwotee Mountain Lodge והוא נמצא סמוך לכביש הראשי 26 שיוצא מזרחה מהפארק - מומלץ מאוד ובמחיר שפוי גם בשיא העונה.
יום 5 - גרנד טטון - אגם ג'ני וטרק CASCADE CANYON
בעוד שפארק ילוסטון הוא ענק ומשתרע על פני כ-10,000 ק"מ מרובע, כמעט חצי מגודלה של מדינת ישראל, גודלו של פארק גרנד טטון הוא רק עשירית מזה. לכן, הוא מאוד נגיש וקל לטיול, וניתן לראות את רוב המקומות המעניינים בו תוך כדי נסיעה על שני הכבישים שחוצים אותו מצפון לדרום - הכביש הראשי מספר 191 שחוצה גם את ילוסטון, וכביש פנימי הנקרא TETON PARK ROAD. הכביש הפנימי בעצם יוצא וחוזר לכביש הראשי, ומאפשר נסיעה בתוככי הפארק וגישה לנקודות העניין המרכזיות. בנוסף, הפארק עשיר בנופים דרמטיים מכל כיוון, במסלולי הליכה מגוונים ובחוות בוקרים כמו של פעם. לכן, החוויה בו שונה מאוד מפארק ילוסטון, וכדאי להגיע ולטייל בו אם אתם באזור, ולהקדיש לו שלושה ימים מלאים.
הפארק נקרא על שם ההר TETON שגובהו מעל 4,000 מטרים, ונמצא במרכז הפארק. יש אנקדוטה מצחיקה לגבי השם שניתן להר ולפארק - בפארק יש שלוש פסגות סמוכות וגבוהות, שהמרכזית בהן היא הר TETON הגבוה ביותר בפארק. פסגות אלו, שמופיעות בתמונה למטה, בולטות ונישאות מעל כל מקום שבו נוסעים או מטיילים בפארק. ציידים צרפתיים שהגיעו למקום מקנדה קראו לשלושת פסגות אלו "les trois tetons" - משמעות המילה TETON בצרפתית הוא "פטמה" - כלומר "שלושת הפטמות". השם תפס והתגלגל ונשמר באנגלית עד היום...
את היום הראשון שלנו בפארק החלטנו להקדיש לטיול באזור של אגם ג'ני הידוע והפסטורלי. החלק העיקרי והמעניין בסביבה הוא ההרים הנמצאים מעבר לאגם, שבהם ניתן לצפות במפלים ולעלות לנקודת תצפית מרהיבה על כל אזור האגם. לאזור המפל והתצפית ניתן להגיע ברגל, כחלק ממסלול הליכה באורך 15 ק"מ שגם מקיף את כל האגם, או בשיט הלוך חזור לקצה השני של האגם ואז הליכה קלילה יחסית של כ-8 ק"מ בלבד. אנחנו בחרנו באופציה של השיט, גם כדי לחסוך הליכה מרובה וגם מכיוון שהוא מוסיף את חוויית השיט הפסטורלי.
כרטיסים לשיט אפשר להזמין באתר החברה המפעילה https://jennylakeboating.com/scheduler/ או במזח עצמו - השיט יוצא כל שעתיים החל משמונה בבוקר. השיט מבוקש מאוד אז רצוי לתכנן ולהזמין מראש, ועדיף להגיע לשיט הראשון של שמונה בבוקר - כך גם תזכו למראות בוקר מעוננים של הפארק, גם תמצאו מקום חנייה סביר וקרוב (כשיצאנו אנשים כבר חנו במרחק קילומטר ויותר מהאגם) וגם תהיו ראשונים במסלול ההליכה:
עם ההגעה לחניון שליד האגם בנקודה Jenny Lake Parking, אפשר ללכת על הטיילת שמסביבו ולצפות בהרים על רקע האגם. אני ממליץ להשאיר את הסיור שם לאחר סיום הטרק כשמזג האוויר קצת מתחמם יותר.
כשהגענו למזח שממנו יוצא השיט, הבחנו בקבוצת צבאים שניצלה את שעות הבוקר למנוחה לצד האגם:
השיט עצמו היה נעים ושקט בספינה יחסית קטנה, עם הסברים על האזור מהקפטן העירני.
במהלך הטרק, שבעצם הוביל הלוך חזור עד לנקודה שנקראת South Fork Cascade Canyon Trail, עברנו במספר מפלים ונקודות תצפית, כשלצידנו זורם לאורך כל הדרך CASCADE CREEK. להלן מספר תמונות מהדרך, פחות או יותר לפי "סדר האירועים" בהליכה:
מהנקודה האחרונה בטרק שהגענו אליה ואז סבנו על עקבותינו, ניתן גם להמשיך עוד מספר קילומטרים פנימה בתוך הקניון.
לאחר השיט חזרה, נסענו ברכב לעוד מספר נקודות תצפית באזור, וחזרנו לבקתה לערב שקט, עם ארוחת ערב בבישול עצמי וכוס יין מקומי משובח...
יום 6 - גרנד טטון - טרק אגמי טגרט וברדלי
ביום השישי לביקורינו באזור, החלטנו על קימה מאוחרת וביצוע טרק מעגלי בשעת הצהריים, שעובר בין שני אגמים בשמורה - TAGART LAKE ו-BRADLEY LAKE. מסלול ההליכה שטוח ברובו, ואורכו כ-10 ק"מ, אז הוא מתאים לכל אדם ממוצע בכושר סביר. מומלץ לבצע את המסלול נגד כיוון השעון, ואת פרטי הטרק והמפה ניתן למצוא באתר ALL TRAILS:
https://www.alltrails.com/trail/us/wyoming/taggart-lake-and-bradley-lake
התחלנו את הטרק בשעת בוקר מאוחרת, בסביבות 11 בבוקר. הטרק בעצם עובר דרך שני האגמים שהמראה שלהם בתוככי ההרים הדרמטיים יפהפה ומרשים. אפשר גם לרחוץ בהם אם מזג האוויר מתאים, אבל בכל זאת, מדובר באגמים אלפינים. לאחר כשעה הליכה, שמתחילה בשביל כבוש ואז מטפסת קלילות ויורדת בתוך חורש סבוך, מגיעים לאגם טגרט הפסטורלי. כדי לעבור לצד השני של TAGART CREEK נבנה גשר עץ שאיתו חוצים בבטחה להמשך הטרק:
משם ממשיכים כמה מאות מטרים על שפת האגם, עם נקודות תצפית על הרי טטון שהשלג מהם מזין את האגם, ועם נקודות רבות להפסקת פיקניק מתבקשת:
לאחר כק"מ עזבנו את שפת האגם, טיפסנו מעט בתוך יער צפוף, וירדנו לאגם ברדלי שהוא משמעותית קטן יותר מאגם טגרט, אבל לא פחות יפה. בהפסקה שלנו על שפת האגם גם פגשנו ציפמנק ידידותי:
זה המקום לרחצה למי שמעוניין, והיו כאלה, אבל לנו היה קר מידי...
לאחר מנוחה והליכה קצרה על שפת האגם, חזרנו ישירות לנקודת החנייה, בהליכה בשבילים טובים לאורך כשלושה קילומטרים. כאמור, הטרק קליל ומומלץ באורך כ-10 ק"מ, וצעדנו אותו בארבע שעות עם הפסקות מרובות.
בהמשך היום נסענו בכבישי הפארק לנקודות מנוחה, קפה ותצפיות נוספות על האזור.
יום 7 - גרנד טטון - תצפית SIGNAL MOUNTAIN ונסיעה לג'קסון
כרגיל אצלינו, מאחר והערב הקודם היה רגוע, התעוררנו מוקדם, והחלטנו לבקר בנקודת התצפית המרכזית והגבוהה בפארק - SIGNAL MOUNTAIN VIEWPOINT - בשעות הזריחה. שעות הזריחה הן תמיד השעות הקסומות, שבהן ניתן לצפות בחיות הפעילות בבוקר, ובטבע המתעורר באופן כללי.
הנסיעה לנקודת התצפית, הנמצאת על ההר SIGNAL MOUNTAIN בגובה כ-2,400 מטרים ארכה כשעה, והגענו אליה בשבע בבוקר. הנופים מההר, עם קרני השמש הראשונות המאירות את פסגות העצים, היו מרהיבים, ובאזור התצפית ועל ההר יש חיות בר מסתובבות חופשי. היינו שם כמעט לבד, אז יכולנו לצפות בכל הטוב הזה ללא הפרעה:
לאחר מכן, חזרנו למקום הלינה, ונסענו כשעה לכיוון עיירת הבוקרים הידועה ג'קסון, שם נשהה שני לילות.
את הדרך לג'קסון נסענו בכביש הראשי 191 (בכל שאר הימים בפארק נסענו בכבישים הפנימייים). לאורך הכביש התחלנו לראות את נופי הסדרה "ילוסטון" ולהרגיש את אווירת הבוקרים של המקום, כשמולנו חוות אינסופיות של עדרי בקר וסוסי מוסטנג, בתוך שדות מוקפים הרים מרשימים:
יום 8 - ג'קסון
ג'קסון היא עיירת בוקרים קלאסית והצליחה לשמור על האווירה בה בהתאם. העיירה משופעת חנויות של ציוד בוקרים מכל הסוגים, מגפיים, מעילים וכדומה והמבנים בה והרחוב הראשי מעוצבים בהתאם. בתחילה חשבנו שזה רק בשביל התיירות, אבל אז הגענו בשעה שמונה בערב לפאב הידוע המקומי Million Dollar Cowboy Bar שבו יש הופעת קאנטרי חיה בכל יום. אפילו השם של הפאב נשמע לנו סלוגן תיירותי. אבל אז, התחילו להגיע עשרות זוגות אמריקאיים מקומיים, לבושים כולם כמו בוקרים אמיתיים - הגברים עם מגפיים, חגורות, וכובעי בוקרים מתואמים, והנשים עם שמלות או ג'ינסים צמודים ועם מגפי בוקרים בכל הצבעים. ההופעה החיה הובילה את כולם לרחבת הריקודים, עם מספר רקדנים מקצועיים שסחבו גם את אלו שהגיעו בגפם. וכולם שמחים, מדברים אנגלית במבטא מקומי מוגדר, רוקדים ריקודי זוגות וקבוצות, או יושבים על שולחן עם כוס בירה ענקית ביד. לאחר שדיברנו עם כמה זוגות מקומיים, הבנו שעדיין יש אנשים באזור, שחיים את אווירת הבוקרים כמו שהיא, יום יום, בחוות כמו של פעם, עם לבוש כמו של פעם, ועם תרבות כמו של פעם.
מומלץ מאוד להגיע לעיירה ולחוות את האווירה. העיירה עצמה לא גדולה ויש בה הרבה אופציות לינה, ולא חייבים לישון במרכז העיירה. לאלו מכם שמעוניינים לרכוש בגדי בוקרים במקום כמזכרת, מומלץ לבקר בחנות BOOT BARN הגדולה שליד העיירה, שבה יש מגוון רחב של אופציות מכל הסוגים, במחירים יותר שפויים מאלו שבמרכז העיירה.
יום 9 - נסיעה של כ-5 שעות חזרה לבוזמן וטיסה
!CHEERS
