ילוסטון וגרנד טיטון - ספטמבר 24

איזה כייף, טסים שוב לאמריקה.

(התמונות בסוף…)

מתגעגעים למשפחה ומתגעגעים לטיולי הטבע שלנו, והפעם בחרנו לנו יעד נחשק שכבר ממזמן הוא ברשימת החלומות שלי, תמונות נוף יפיפיות שהציתו לי את הדמיון ועיירה אחת נפלאה שרציתי כל כך לבקר בה כבר הרבה זמן מנקרות לי בראש, אז בודקים איך מגיעים לגן העדן של הטיול הזה, מתכננים מסלול ומזמינים טיסה.

הפעם טיסת קונקשן (בניו יורק) לסולט לייק סיטי. כמו תמיד מתכננת לעונות המעבר, פחות הומה בכבישים, מחירים שפויים, ושלכת אחת נהדרת .

11 בספטמבר יום רביעי

טיסת אל על לניו יורק ב-1 בלילה, נחיתה בJFK לקראת 5:15 בבוקר. הקונקשן של 5 שעות מאפשר לנו מעבר נינוח בין ההגירה, איסוף המזוודות , ומעבר לטרמינל לטיסת המשך עם דלתא. איחור בהמראה ״בזבז״ לנו זמן בשדה , זה מה יש והטיסה סוף סוף ממריאה ב13:30

ב16:30 שעון סולט לייק סיטי אנחנו נוחתים. איזה טרמינל יפה יש להם, לוקחים רכב מאלאמו, (הוזמן מאופרן בארץ) , לוקחים יונדאי טוסון ויוצאים לדרך צפונה לכיוון מדינת איידהו לעיירה בשם פוקטלו שם נלון בלילה זה כדי לקצר את הדרך ליולוסטון. בדרך, כהרגלנו אנחנו עוצרים בסופרמרקט , קונים נשנושים טעימים לדרך, מתפלאים מהמחירים השפויים ומגיעים למלון שלנו ב21:30.

12 בספטמבר יום חמישי

מתעוררים בפוקטלו, ארוחת בוקר וממשיכים צפונה לכיוון הילוסטון במזג אויר קר וגשום, עננים מרשימים בשמיים. יש לנו שעתיים וחצי נסיעה ובשעה 11 לפנה״צ אנחנו כבר בכניסה לפארק. משלמים 35$ המעניק כניסה לשבוע ואנחנו בטבע היפה של ילוסטון.

כיוון שאנחנו לנים בעיירה ווסט ילוסטון אנחנו נכנסים לפארק דרך צומת מדיסון ( הכניסה המערבית)

בצומת מדיסון פנינו ימינה לכיוון האולד פייטפול , ראינו את ההתפרצות היפה שלו עשינו סיבוב בתוך המלון העתיק ואז יצאנו לסיבוב  ב- Upper Geyser Basin, ראינו עוד בריכות והתפרצויות , רוצים לראות את הפריזמטיק, הבריכה הגדולה עם הצבעים הזוהרים , הסמל של ילוסטון. השילוב של המים החמים והאויר הקר יוצר אדים רבים וכמעט ולא רואים את הבריכה התרמית היפיפה הזו. אבל המראה מסביב הוא נוף ירחי ומרהיב. משם המשכנו ל Black Sand Basin

התחיל לרדת גשם, טיילנו קצת בגשם שהלך והתחזק ב17:30 החלטנו שזהו וחוזרים למלון שלנו שהוזמן בעיירה ווסט ילוסטון ל-3 לילות. עשינו צ׳ק אין ועלינו למעלה.

13 בספטמבר יום שישי

התעוררנו ב4 בבוקר (ג׳ט לג) , ב7 ירדנו לארוחת בוקר, אחכ׳ נסענו למלא דלק ולקנות לי שכמיית גשם ששלי נקרעה אתמול ונכנסנו שוב לפארק, היות ובחרנו את הלינות בחלק הזה של הפארק בעיירה ווסט ילוסטון אז יש לנו נסיעה בבוקר של כ20 דקות לתוך הפארק, אבל הטבע מסביב כל כך יפה כך שכל בוקר עם הכניסה לפארק ועם ערב ביציאה ממנו המראות מסביב נפלאים.

לפעמים הנסיעה איטית עקב צפיה בבע״ח בצידי הדרך , היום השלמנו עוד חלקים שלא הספקנו אתמול מפאת הגשם באגן העליון והתחתון.

אחכ׳ המשכנו דרומה לאגם ילוסטון ולWest Tumb היה ממש יפה גם האזור וגם מזג האויר שהאיר לנו פנים, חזרנו שוב לפריזמטיק ועלינו למעלה לתצפית שהיתה יפה מאוד, הדרך לתצפית עוברת בחלקה ביער, עם עליה מתונה הליכה של כחצי שעה, השמש יצאה מבין העננים והם היו יפים מאוד מה שיצר תמונות נפלאות.

ב17:30 סיימנו בפארק וחזרנו לעיירה, קצת קניות סיבוב רגלי במרכז העיירה ולמלון.

המלון שלנו נמצא קרוב ליער ובשעות הערב אנחנו שומעים יללות של זאבים מהיער הסמוך, וואו איזו הרגשה מוזרה ומעניינת. יש הקלטה ואנסה להעלות בהמשך.

14 בספטמבר יום שבת

התעוררנו גם הבוקר מוקדם , כבר ב5 היינו ערים, גם הבוקר שומעים כאן יללות של זאבים מהיערות שליד העיירה, אחרי ארוחת הבוקר מתארגנים ויוצאים לדרך ב8 בבוקר.

מצטלמים ליד שלט הנשיונל פארק של ילוסטון. התור ארוך וזה חלק מהחוויה ומהמזכרת.

הבוקר התחיל בזריחה מדהימה ותוך כדי ניהיה ערפל סמיך, כל הדרך מהיציאה מהעיירה עד לצומת מדיסון אנחנו רואים אדים עולים מן הנהר שזורם לאורך הכביש, נהר מדיסון, והמראה כזה מיוחד ומיסטי, ירדנו לדרך צדדית שמובילה לאורך הנהר, צילמתי ועשיתי סרטונים מדהימים של הנהר הנהדר עם המראה ההזוי של האדים העולים ממנו.

הפעם בצומת מדיסון פונים שמאלה וממשיכים בדרכינו לגרנד קניון של הילוסטון.

טיילנו בגדה הדרומית וכך גם בגדה הצפונית בכל התצפיות. שם פגשנו לראשונה קבוצת מטיילים ישראלים. הראשונים והאחרונים בטיול זה.

ב13:30 אנחנו מסיימים לחקור ולראות את הגרנד קניון מכל צדדיו ומתחילים להדרים לכיוון עמק היידן, כרבע שעה נסיעה.

עצרנו בדרך וצילמנו מלא תמונות, הפעם פגשנו עדר ביזונים ורואים פעם ראשונה את התנועה עומדת כשכולם יורדים לצלם אם מהרכב או אם מחוץ לרכב.

אחכ׳ ממשיכים דרומה לכיוון פישינג ברידג׳ , נכנסנו למרכז המבקרים וראינו את תצוגת בע"ח שחיים בילוסטון, והסבר על חיי האינדיאנים שחיו באזור, מדהים.

מרכז המבקרים נמצא ממש על אגם ילוסטון ואנחנו יורדים אל מאחורי המבנה עד לחוף, יושבים על גזע עץ ונהנים מהשקט, הרוח והנוף מסביב, אחכ' חוקרים קצת את הסביבה לחופו של האגם הענק הזה.

עד 15:45 אנחנו יושבים שם ואז משלימים את העיקוף בלופ הדרומי כשמגיעים שוב לאגנים בדרך שכבר עשינו ביום הראשון.

עוצרים בבריכת נופרים שראיתי בחטף ביום אתמול ורציתי מאוד לעצור שם לתור מסביב ולצלם.

ממשיכים הלאה בכביש ובאיזה שלב יש ירידה שמאלה לדרך צדדית קטנה וצרה שנכנסת לתוך האחו, אנחנו נכנסים פנימה בתקווה לראות איזה דובי, אבל נאדה.

אנחנו שם כשעה וחצי, היו שם עוד 2 רכבים שחיפשו לראות בע"ח כמונו, היה קר, שעות אחה"צ השמש כבר נוטה למערב, הנהר מנצנץ עם קרני השמש ציוצי ציפורים הרוח מלטפת את עשבי האחו, אין אין אנחנו חולים על החוויות הקטנות והפשוטות האלה.

אנחנו נשארים שם עד 17:30 ומחליטים לחזור לעיירה, אנחנו כבר עייפים.

בדרך כרגיל הדרך זוחלת כי יש איילות בצידי הכביש מלחכות עשב ואנשים מאיטים לצלם. 

הגענו למלון ב19:15

עושים עם המשפחה פייסטיים , קצת מתעדכנים.

מתקלחים והולכים לנוח, ומגלים שיש  בארץ אזעקות באזור המרכז .

15 בספטמבר יום ראשון

יורדים לארוחת בוקר, חוזרים לחדר לארגון כל החפצים שלנו, עושים צ׳ק אאוט ויוצאים לדרך ב8:30

עד היום חקרנו את הלופ הדרומי של הפארק והיום ממשיכים צפונה ונכיר את הלופ הצפוני.

את 2 הלילות הבאים סגרתי בעיירה גרדינר. העיירה הזו היא הכניסה הצפון מערבית לפארק (למי שמגיע מגליישר) , היום יהיה יום רגוע יחסית. כל נקודות הציון נמצאות על הדרך צפונה בדרך לעיירה.

בדרך עוצרים במפלי גיבונס.

מבקרים בנוריס גייזר בזין ועושים את כל המסלול באזור.

ובסוף מגיעים לממות׳, כל הנקודות בדרך יפות מאוד, הנוף מסביב מעט שונה, יותר סלעים בצידי הדרך, איזורי אחו נרחבים, גם יערות עבותים וכמובן גייזרים הפולטים אדים חמים, פשוט נפלא.

בממות׳ יש שבילי הליכה, ששווה לעבור בכולם. גם שם אנחנו נתקלים מקרוב בבע״ח המסתובבים באזור.

למרות שבחלק מהימים היה מאוד קר, כאן דווקא היה חם ממש, והסתובבנו כל היום עם חולצות קצרות.

מגיעים למלון ב18:10 עושים סיבוב רגלי באזור 

ולילה טוב

16 בספטמבר יום שני

יצאנו מהמלון בגשם קצת מודאגים ממזג האויר , השעה 7:30 בבוקר, היעד להיום הוא עמק לאמר ולראות איך יזרום היום ולהמשיך לכביש שן הדוב המקסים למונטנה עד כמה שניתן.

מזג האויר הלך והשתפר ולבסוף היה לנו מזג אויר נפלא כמעט כל היום , המשכנו את כביש 212 עד לקוק סיטי שם עצרנו לקפה ממוצע ושיטוט רגלי קצר ואז המשכנו למעבר Beartooth עד לתצפית נפלאה .

דווקא בעמק הלמאר שם ציפינו לראות הרבה וכל מיני בע״ח אז ראינו באמת הרבה אבל ביזונים ולא שום בע״ח אחר.

ב12:00 התחלנו לחזור חזרה . עצרנו הרבה בדרך באמצע הדרך חזרה ירד גשם חזק וברד, בדרך עברנו יערות עבותים במונטנה , פשוט מקסים וקסום.

היציאה הזו לעמק הלמאר (כביש 212) היא הכניסה הצפון מזרחית לילוסטון.

ב16:00 הגענו למפלי טאוור, יש במקום מרכז מבקרים , מוכרים שם המבורגר ביזון (לא טעמנו) הפסקת גלידה והתחלנו נסיעה חזרה למלון בגרדינר ללילה אחרון באזור. בדרך שוב עצירה בצד הכביש לצפיה בגור דובון שדי מהר ברח אל בין השיחים ומשם למעבה היער.

17 בספטמבר יום שלישי

עושים צ׳ק אאוט בגרדינר ב8 בבוקר , ממלאים דלק ונוסעים דרומה בדרך בה הגענו לפני יומיים, הדרך זרמה ולא היו עיכובים , כל הדרך גשם בואכה גרנד טיטון אני מאוד מבואסת , כל כך חיכיתי לראות את הפארק היפה הזה, ובמיוחד בשלכת, תמונות שראיתי בגרנד טיטון בזמן שלכת שיגעו אותי וכל כך ציפיתי למראה מלבב עיניים.

אכזבה!!!!! גשם וגשם וערפל ולא רואים את ההרים המרשימים שממערב לעמק ג׳קסון. אבל תמונה עם השלט של הפארק יש גם יש.

הספקנו לעבור ב Moose Wilson Rd, מחפשים לפגוש דב ולא ראינו בעצם אף בע״ח, הדרך הצדדית הזו יפה מאוד.

אז סיימנו עם הטבע להיום ושמים פעמינו לעיירה ג׳קסון.

הצטלמו בקשתות המפורסמות שבמרכז העיר, כמה רציתי לראות את הקרניים הללו ולראות ממה הן עשויות, מהדבר האמיתי או סתם מפלסטיק, לנגוע בהן , ומסתבר שהן אכן אמיתיות, הקרניים נאספות לאחר שהאיילים משילים אותן מדי שנה באופן טבעי כך שלא פוגעים בהם כדי ליצור את הקשתות.

הקרניים נאספות בעיקר על ידי צופי בנים מקומיים כחלק ממסורת שנתית שהחלה בשנות ה-60 של המאה ה-20.

משם הלכנו לאכול המבורגר טעים במסעדה שקיבלה המלצות מרובות Liberty Burger , היה פגז, עם מוסיקה טובה שאני אוהבת ( Soul Music ‘70) - ומשם ממשיכים בשיטוט בעיירת הבוקרים הנחמדה הזו.

חזרנו למלון שלנו שקיבלנו בו חדר נחמד וגדול עם מטבח (לא השתמשנו) . לקחתי 2 לילות בעיירה הזו. בעצם לא ממש בתוך העיירה אלא יותר צפונה ממנה ( 5 דקות) כך שהדרך בבוקר לתוך עמק ג׳קסון תיהיה מהירה יותר.

 היה לנו יום מעונן וגשום וכך המשיך לתוך הלילה .

18 בספטמבר יום רביעי

גם היום מעונן וגשום, יצאנו ב8 בבוקר, ועברנו בתצפית  Schwabacher Landing

גשם זרזיפי, ירדנו למטה עם מעילי גשם , המקום ממש יפה, רק חסר הרקע של ההרים.

נסענו לתצפית של ג׳ני לייק, לא רואים כמעט כלום-מבאס.

נסענו ל Moose Wilson Rd

עשינו אותו היום 6 פעמים הלוך חזור 🤦🏻‍♀️ כדי לראות דובים וגם כי הדרך הזו קסומה, כמו טיול ביער מהאגדות. פעם אחת הצליח לנו והיינו ממש מאושרים.

עשינו גם פיקניק שם לצהריים.

לקראת השעה 16 נסענו להול פוד, סופר מרקט נפלא, קנינו מים , מרק קלם צ׳אודר, סושי ועוגיות, איזה כייף ואיזה טעים.

לפני החזרה למלון שוב סיבוב בדרך וילסון רוד, לא נצפו דובים וגשם כל הזמן יורד.

מילאנו דלק וב18:30 נכנסנו לחדר לתכנן את המחר.

מאוכזבת מאוד מאוד מאוד, כמה חיכיתי לראות את הפארק הזה. זוגי החמוד מבטיח שנבוא שוב.🩷

19.9 יום חמישי

כיוון שביומיים שלנו כאן יורד גשם ללא הפסקה והיום אמורה לצאת השמש אז מנסים לעשות תוכנית ״הצלה״

נעשה צ׳ק אאוט ונשאיר מפתח בתיבה.

הזריחה כאן ב 7:07

מתכננים להתעורר ב6 ולצאת ב6:30

אני רוצה להיות בזריחה ב Mormon Row

20 דקות נסיעה מהמלון 

משם נמשיך ל Oxbow Bend  כ-30 דקות נסיעה צפונה על 191

נרד חזרה על 191 ל Snake River Overlook

אח״כ ניסע ל Schwabacher Landing בעצם כל המקומות שכבר היינו והפעם רצינו לראות את המקומות הללו במלוא הדרן עם ההרים מסביב ושמים בהירים פה ושם ענן.

( הצליח 60 אחוז !!! )

ורק אז נדרים לכיוון סולט לייק סיטי כ-5 שעות נסיעה

אם יהיה סביר, אור וכוח ניסע לימת המלח שדי קרובה למלון שלנו

סה״כ אמורה להיות נסיעה של 6.5 שעות

זו היתה התוכנית שתיכננתי לנו ערב לפני עקב אילוצי מזג אויר.

עשינו הכל לפי התוכנית שהכנתי אתמול , ההתעוררות והתארגנות בזמן, הגענו למורו רו ממש 10 דקות לפני הזריחה, הצבעים היו מדהימים , הרווחנו זריחה יפיפיה ואווירה מיוחדת, רק שבקושי ראינו את ההרים שבמערב, ומה שראינו גם היה הרבה כי בהמשך הכל היה תחת ערפל ועננים.

צילמנו מלא , אחכ׳ המשכנו לפי התוכנית למעלה, הכל היה נפלא מלבד ההרים כמו שסיפרתי כבר והעיקר כבר לא היה גשם.

ב12 בצהריים כבר היינו אחרי הכל, עצרנו בדרך ליד המלון שלנו שעדיין היינו מחוברים אליו באינטרנט, עשינו צ׳ק אין לטיסה למחר, ואז התחלנו בנסיעה דרומה.

בחרנו את הכביש הצדדי, העובר דרך חוות ועיירות מנומנמות, ( יש גם דרך מהירה להגיע לסולט לייק סיטי בכמעט אותו הזמן ) עצרנו בדרך להתרעננות באחת מהן , היינו רוב הזמן די לבד בכבישים הצדדיים האלה, עצרנו באמצע הדרך בצידי הכביש כשהאופק מצד לצד ולא רואים את הסוף, שומעים רק את הרוח כייף אמיתי, אמריקה אותנטית לגמרי, החוות שנראות קצת מוזנחות ולא כמו בסרטי הוליווד, בדרך ראינו שלכת יפה מאוד , הגענו לסולט לייק ולמלון ב18:30

את ימת המלח נראה כבר בטיול אחר.

שקיעה יפה ליוותה אותנו, דווקא על ימת המלח היה יכול להיות יפה מאוד, שקלתי את זה אבל לא היינו מספיקים.

חדר נעים במלון ליד שדה התעופה של סולט לייק סיטי יצאנו למלא דלק כדי לא להתעכב מחר בבוקר.

סידרנו מזוודות למחר וסגרנו את הערב.

20 בספטמבר יום שישי

עמדנו בזמנים שהקצבנו לנו.

התעוררות ב6

ב7:15 עשינו צ׳ק אאוט ויצאנו לכיוון השדה, פחות מ10 דקות נסיעה.

ההגעה היתה מדויקת, החזרת הרכב הלכה חלק, השדה ממש פשוט להבנה וידידותי.

די מהר עלינו לקומה  שניה לצ׳ק אין של דלתא ומסירת מזוודות ואחכ׳ ירדנו קומה לבידוק הבטחוני. שם קצת נתקענו כי הדרכון שלי לא עבר, אבל בסוף הסתדר.

ומשם לדיוטי פרי, הטיסה יצאה באיחור קל של 20 דקות, זמן טיסה -שעה וחצי אבל עקב עומס בשדה ב LAX עשינו לופ באויר מעל וגאס ונחתנו ב12:30 שעון לוס אנג׳לס.

אספנו מזוודות שהיו בין הראשונות 

חיכינו קצת בשדה עד שהחתיך שלנו בא לאסוף אותנו עם הנכדה המקסימה שלנו.

בערב ארוחת שישי עם המשפחה.

ועכשיו יש לנו שבועיים לנשום את הנכדות שלנו והזוג החמוד עם טיולים, מסעדות, קניות וזמן משפחתי יקר מפז.

התכנון הבא להגיע בקיץ 25 עם הבת ו-2 הנכדות הישראליות שלנו לביקור משפחתי טהור עם 5 נכדות יפיפיות ♥️♥️♥️♥️♥️

טיול זוגי בטבע האמריקני יהיה בטיול שלאחר מכן 🙏

זהו, הסתיים טיול הטבע שלנו להפעם, עכשיו ניכנס למוד של עיר 😊