כחלק מתוכנית אב לחרוש ברגליים מקומות רחוקים כשעוד כוחינו במותנינו, יצאנו זוג בני כ-55 לכ-10 ימים לחרוש ברגל וברכב את הרי הרוקי הקנדיים. מדובר באזור שנחשב לאחד היפים בעולם, ושעונת הטיולים בו היא קצרה יחסית בשל מיקומו הצפוני וגובהו היחסי (יולי ואוגוסט בלבד). אם אתם מאלה שאוהבים לטייל בטבע מיוחד ועוצמתי, זה ה-מקום בשבילכם. מדובר בשילוב ייחודי ומושלם של נהרות, אגמים, הרים מושלגים, עיירות חביבות עם אופציות לינה בבקתות, תופעות טבע ייחודיות, והכל עם אנשים חביבים ומזמינים ובפארקים מאורגנים ומתוחזקים היטב.
הרי הרוקי באופן כללי הם רכס הרים בחלקה המערבי של יבשת צפון אמריקה, שנוצר כתוצאה מחדירת הלוח הפסיפי אל מתחת ללוח הצפון אמריקאי. אורך רצועת כל הרי הרוקי הוא כ-5,000 ק"מ, ורוחבה כ-500 ק"מ. תחילת הרצועה באמצע שטחה של קנדה, וסופה בדרום ארצות הברית, סמוך לגבול עם מקסיקו. נהוג לחלק את שרשרת ההרים לחצי הנמצא בשטח קנדה (הרי הרוקי הקנדיים) ולחצי הנמצא בשטח ארה"ב (הרי הרוקי האמריקאיים). בצד הקנדי של הרי הרוקי הוגדרו הפארקים הלאומיים הגדולים ג'ספר, באנף, קוטניי ויוהו, הנמצאים ברצועה של כ-500 ק"מ במרכז הרי הרוקי הקנדיים, והטיול שמתואר כאן כולל את כל האתרים המומלצים בפארקים אלו. ההר הגבוה בהרי הרוקי האמריקאיים הוא הר אלברט שבקולורדו ארה"ב המתנשא לגובה של כ-4,500 מטרים, וההר הגבוה בהרי הרוקי הקנדיים הוא הר רובסון בגובה של כ-4,000 מטרים.
קנדה כשלעצמה היא מדינה מעניינת מבחינה תרבותית והתנהלותית - מדובר באוסף מהגרים ואנשים ללא קבוצה אתנית או דתית מובילה מבחינה דמוגרפית. בהתאם, חוקת המדינה והתנהלותה מקדשים את צורכי הפרט באופן כללי ולא את צורכי קבוצה מסויימת אתנית או קיצונית כזו או אחרת. בהתאם, תושבי קנדה הם מגוונים ואדיבים מאוד. בסוף הבלוג יש מידע נוסף רלוונטי בנושא למעוניינים.
מבחינת התארגנות לטיול ותכנון, ההמלצות שלי הן כלהלן:
זמן הטיול - אנחנו ביקרנו בשבועיים האחרונים של אוגוסט. מזג האוויר היה מצויין, מעט גשם שלא באמת הפריע, 10 מעלות בלילה ועד 25 מעלות ביום - מושלם. אפילו יצא לי לטבול ביום שימשי באגם אלפיני. לטעמי צריך לטיול הזה לפחות 10 ימים - אם כבר מגיעים עד לאזור המרוחק, כדאי לנצל את הזמן וליהנות ממנו באופן מלא, עם ימי טרקים, ימי מנוחה והתרגעות מול נופים משגעים, ובילוי באטרקציות מסוגים שונים.
אזור ותוכנית הטיול - רצועת הרי הרוקי המדוברת עוברת בין העיר קלגרי לבין העיירה ג'ספר. אנחנו בחרנו לא להמשיך לונקובר או לאלסקה אחרי הרי הרוקי. הנסיעה לונקובר לא נגמרת (כ-10 שעות), והערכתי שאחרי כמות הטבע והיופי בהרי הרוקי הקנדיים, אזורי טבע נוספים לא בהכרח יהוו ערך מוסף. בהתאם, נחתנו והמראנו מקלגרי. בגדול התוכנית כללה נסיעה הדרגתית מקלגרי עד ג'ספר, וביקור בפארקים ובאתרים בדרך במשך כשבוע, ואז חזרה באותה הדרך במהלך יומיים מג'ספר לקלגרי, וביקור וביצוע אתרים ואטרקציות מסויימים שטרם ביצענו לפי התכנון או שפספסנו בשל מזג האוויר - כל הדרך חזרה היא כחמש שעות נסיעה אם נוסעים ישירות. בדיעבד, מדובר בבחירה נכונה, מאחר ויכול להיווצר מצב שמפספסים אתר או אזור מסויים בגלל מזג אוויר גרוע, עומס מטיילים או סתם עייפות, ואז אפשר להשלים את זה בדרך חזרה. באופן כללי, בחירת האתרים והרצף שלהם חשובה כדי לחסוך זמן ולייצר מגוון נופים וטרקים מתמשך במהלך הטיול. שווה להשקיע זמן בבחירה ותכנון נכון כי כמות האתרים והאופציות היא רחבה. גוגל מפס והביקורות בו, וסרטי היוטיוב על האזור, וכמובן אתר למטייל, נותנים מידע מספק לתכנון נכון.
לינה - חשוב מאוד להזמין 3-4 חודשים מראש. המחירים יחסית יקרים לאירופה, כ-1000 שקלים ללילה. המחירים לא יורדים ואין מבצעי הרגע האחרון (בדקתי...). לכן, כדי לתפוס את המקומות הטובים (בקתות ולודג'ים מפנקים, עם הוט טאב מתבקש חיצוני או פנימי לאחר יום טיול ארוך בטבע) ובמחירים שפויים, צריך להזמין מראש. בכל מקרה יש אפשרות ביטול בין יומיים לשבועיים לפני ההגעה. כשניסיתי לחפש דילים יותר זולים רגע לפני סיום אופציות הביטול, פשוט לא היו כאלה. בחלק מהמקומות גם אין הרבה אופציות לינה (למשל לייק לואיז) ולכן כדאי מאוד מכל הבחינות לתכנן מראש. את הלילה האחרון בטיול לא הזמנו מראש, כי רצינו גמישות מבחינת היכן ומה להשלים ביומיים האחרונים בדרך חזרה לקלגרי. מרחקי הנסיעה באופן כללי אינם גדולים, ולכן כדאי לרכז לינה לכמה ימים בכל אזור בהתאם. אנחנו ישנו בבאנף, לייק לואיז וג'ספר, כל אחד שניים או שלושה לילות. לאחר הנחיתה התמקמנו ללילה אחד בקלגרי (מיותר לחלוטין, עדיף בקנמור) ובחזרה לפני ההמראה התמקמנו בקנמור (הפקת לקחים...).
רכב - כאן יש פערי מחיר אדירים בין החברות וזמני ההזמנה. בגלל בעיית הזמינות ובגלל שקלגרי נחשבת עיר קטנה בקנדה, הזמנתי הרבה זמן מראש רכב ב-RENTAL CARS במחיר של 3,600 ש"ח ל-11 יום, והרגשתי שעשינו עסקה די טובה. המשך בדיקות עד לטיול עצמו הובילו לביטול של עסקה זו, ועוד עסקה אחרת, ובסופו של דבר כחודש לפני הטיול הזמנו SUV במחיר מצחיק של 1,800 ש"ח לרכב לכל תקופת הטיול - 11 ימים. הרכב הוזמן באותו אתר RENTAL CARS, מחברת DOLLAR. בקנדה ההשתתפות העצמית במקרה תאונה או גניבה היא נמוכה, כ-1,600 ש"ח, ולכן לא רכשתי ביטול השתתפות עצמית מראש. בדוכן ההשכרה עצמו הציעו לנו ביטול השתתפות עצמית בכ-500 ש"ח, אז רכשנו רק כדי להיות שקטים. בכל מקרה, כדאי לעקוב ולתמחר, יש הבדלי מחיר גדולים לפי זמני ההזמנה והחברות השונות.
אטרקציות - האטרקציות יקרות, אבל ייחודיות ומהנות. אם אתם הולכים על טיסת הליקופטר, רכיבת סוסים, רפטינג, או טיפוס צוקים מודרך, מדובר באטרקציות יקרות יחסית, אז לקחת את זה בחשבון. כמו בנושא הלינה, גם כאן צריך להזמין זמן רב מראש. יש אפשרות ביטול כמה ימים לפני, וחשוב לעקוב אחרי מזג האוויר בהתאם. אם יש לכם ספק לגבי זמני אפשרות הביטול או קיום הפעילות, כדאי לתקשר עם המפעיל הרלוונטי מראש באימייל - כולם מאוד תקשורתיים וזמינים.
כסף - אין צורך בכלל בכסף מזומן. הכל מבוצע בכרטיס אשראי בכל המקומות. אפילו טיפים למדריכים באטרקציות ניתן לתת בכרטיס אשראי.
אשרות כניסה - יש לבקש מראש אשרת כניסה לקנדה באינטרנט (7 CAD לאדם). כמו כן, הקנדים "עשו את זה פשוט" וכל אזור הרי הרוקי כלול בכרטיס כניסה אחד שמאפשר כניסה לכל הפארקים שצויינו למעלה. יש מספר נקודות בדיקה מועט לאורך הנסיעה, אולי אחד או שניים, אבל לא ניתן להימנע מהם, ולכן חובה לרכוש. אפשר גם לרכוש במקום, אבל לטעמי עדיף להזמין מראש, להדפיס, ולא להתעכב במרכזי המבקרים. המחיר הוא 10 CAD לאדם ליום - אם מבקרים מעל 7 ימים כבר יותר זול לרכוש כרטיס שנתי במחיר 150 CAD למשפחה/לרכב, וזה היה המקרה שלנו - אתר ההזמנות מציע באופן אוטומטי את ההצעה האפקטיבית ביותר לפי זמני הביקור וכמות האנשים שאתם מקלידים. העלות אינה זולה, אבל בכל זאת - מהפארקים היפים בעולם, ורמת התחזוקה והשירותים בפארקים היא מעולה.
לבוש - מזג האוויר משתנה בין היום והלילה, ובין הימים. צריך לקחת ביגוד חם וקייצי וגם חורפי, וכמובן ציוד מתאים לטרקים - נעלי הליכה סגורות מקצועיות גבוהות, בגדי טיולים, מעיל קל טוב, תיק גב אחד מקצועי וכדומה. כמובן שמומלץ לקחת גם כובע וקרם הגנה. פעמונים וספריי נגד דובים הם מיותרים לחלוטין, חבל על הכסף והמאמץ.
להלן מסלול הטיול:
יום 1 - נחיתה בקלגרי
יום 2 - טרקים בדרך לבאנף
יום 3/4 - אזור באנף כולל ויה פראטה
יום 5 - שמורת יוהו באזור לייק לואיז
יום 6 - לייק לואיז
יום 7 - נסיעה לאורך כביש ICEFIELD PARKWAY
יום 8/9 - כיף באזור ג'ספר
יום 10 - השלמות לאורך כביש ICEFIELD PARKWAY וטיסת הליקופטר בדרך חזרה ללייק לואיז
יום 11 - אגם מוריין ורפטינג
יום 1 - נחיתה ב-CALGARY
כאמור לעיל, בחרנו לצאת ולחזור מהטיול דרך קלגרי. בהתאם, באופן טבעי, ומאחר והנחיתה בקלגרי הייתה אחר הצהריים, הזמנו מראש לינה בקלגרי ללילה הראשון. נחתנו בשעה 15:00, אספנו את הרכב בסוכנות DOLLAR בשדה התעופה, ונסענו ישירות למלון דירות זול במרכז קלגרי שנקרא Coast Calgary Downtown Hotel & Suites. המלון היה סביר. לאחר התמקמות ומנוחה, יצאנו לטייל במרכז העיר ולארוחת ערב. בדיעבד, כאמור, היה מיותר לחלוטין להתמקם בקלגרי - העיר אפורה ומשעממת, ועדיף ליסוע כשעה מערבה לכיוון הרי הרוקי, ולהתמקם בעיירה הראשונה במסלול, CANMORE, שהיא הרבה יותר מזמינה, ציורית ועם וייב של עיירת סקי אירופאית.
יום 2 - LAKE RAWSON & LAKE JOHNSON HILES
בערך בשעה שמונה בבוקר, יצאנו מערבה לכיוון הרי הרוקי. לפני היציאה מהעיר עברנו בסופר המקומי REAL CANADIAN STORE - הסופר היחיד לכל אורך הטיול שהוא גדול ועם סחורה מגוונת - והצטיידנו לימים הקרובים, כולל בקבוקי מים, גבינות, פירות, לחמים וכדומה. כל הסופרים בהמשך המסלול הם קטנים ויקרים יותר ופחות מגוונים, ולכן כדאי להצטייד בסופר הזה בהתאם. בקנדה מזג האוויר קריר יחסית ואין חשש להשאיר אוכל ברכב במהלך היום ברוב המקרים. לאחר היציאה מהסופר הנחנו על שמשת המכונית את ה-PARK PASS שרכשנו והדפסנו מראש בארץ.
עם היציאה מקלגרי, אנחנו נוסעים מערבה על כביש 1 שהוא חלק מהדרך המהירה TRANS CANADA HIGHWAY, המסומנת בעלה המייפל המפורסם מהדגל של קנדה. הדרך המהירה חוצה את כל קנדה מנובה סקוטיה במזרח ועד ונקובר במערב, לאורך כל הגבול עם ארה"ב, ואורכה כ-7,500 ק"מ. אחרי כחצי שעה נסיעה פנינו דרומה לכביש 40, ולאחר כשעת נסיעה נוספת נכנסנו לשמורת KANANASKIS. נסענו ישירות לאגמים שבשמורה, וחנינו בחניית הרכב המופיעה בגוגל מפס תחת השם Upper Kananaskis Lake Area Parking, הסמוכה לנקודה RAWSON LAKE TRAILHEAD.
מהחניון יצאנו לטרק של כשלוש שעות, באורך 8 ק"מ הלוך חזור, שמוביל לאגם RAWSON. הטרק מתחיל בהליכה פסטורלית בשביל כבוש על גדות אגם UPPER KANANASKIS, כולל שולחנות וספסלים הצופים על האגם (כדאי לשמור את הישיבה בהם לדרך חזרה). לאחר כק"מ, הטרק פונה דרומה, חוצה גשר עץ מעל מפלים זורמים, ואז ממשיך דרומה ובעלייה לאורך 2 ק"מ נוספים עד להגעה אל RAWSON LAKE. העלייה עצמה לא קלילה, אך גם לא קשה מידי לכל מטיב לכת סביר. כשהתקרבנו לאגם RAWSON, הוא התגלה לנו לפתע בין סבך העצים, והפתיע אותנו במלוא הדרו. שילובי הצבעים של האגם והעצים וההרים מסביבו היו יפהפיים, והיוו נקודת פתיחה יפהפיה ומבטיחה לטיול שלנו בהרי הרוקי.
ישבנו על שפת האגם, אכלנו ארוחה קלה, הצטלמנו והתפעלנו מהיופי הטבעי במקום. יש יותר טוב מזה?... משם חזרנו באותה הדרך, בקלילות ובירידה מתמדת, עד לשולחנות על שפת האגם הגדול KANANASKIS להתרעננות קלה לאחר הטרק ולפני היעד הבא.
מהחניון נסענו צפונה כשעה וחצי עד סמוך לעיירה BANFF, והגענו אל LAKE JOHNSON הפסטורלי. באגם זה ביצענו טרק מעגלי מסביב לאגם באורך של כ-3 ק"מ, כנגד כיוון השעון. הטרק הזה שונה מהקודם, ועובר רובו ככולו על שפת האגם, כאשר בכל זווית מתגלה חלק נוסף באגם היפהפה. במהלך הטרק ביקרנו בבקתה עתיקה הממוקמת דרומית לאגם במעבה היער, וטיפסנו קלות בדרך חזרה אל השביל העליון הגבוה הצפוני לתצפיות על האגם:
במהלך הטרק יצאה שמש מליאה ומחממת, ומאחר בנקודת הכניסה לטרק על שפת האגם היה חוף חולי ומזמין, בהחלטה של רגע גם קפצתי לאגם לטבילה מרעננת. האגם היה צלול אך קפוא, ברמה של 5 מעלות, אבל לאחר כ-10 ק"מ הליכה באותו היום זה היה מרענן.
לקראת ערב התמקמנו ב-BANFF לשני לילות במלון Douglas Fir Resort & Chalets, בחדר שבתוכו היה גם קמין עץ (במועד הזמנת חדרים בקנדה אפשר לבחור קמין עץ, קמין גז וכדומה...). המלון כלל מתחם בריכות והוט טאב גדול יחסית, אפילו עם שתי מגלשות ארוכות ומפותלות לילדים. ההוט טאב עצמו הוא מצרך מצויין לטיול בקנדה, עם מים בטמפרטורה של כ-40 מעלות להרגעת הגוף והנפש לאחר ימי הטיולים והטרקים. לכן, מומלץ לוודא שיש במלון אופציה כזו טרם ההזמנה. המלון גם מספק כרטיסי נסיעה באוטובוס בחינם למרכז העיר BANFF, האוטובוסים יוצאים כל 20 דקות מתחנה סמוכה למלון. עם זאת, עדיף ליסוע עם הרכב ולהתמודד עם החנייה בעיר והתשלום עליה, מאחר ולקראת הלילה האוטובוסים עמוסים ולעיתים לא עוצרים בחלק מהתחנות במרכז העיר, וזה כמובן מתסכל בסוף יום טיול ארוך.
לסיום היום, נסענו למרכז העיירה החביבה והציורית BANFF, אכלנו ארוחת ערב מצויינת באחת המסעדות וטיילנו בחנויות המעוצבות הפתוחות עד שעה 10 בלילה.
יום 3 - BANFF AREA
ביום הראשון שלנו באזור באנף עלינו לתצפית על האזור באמצעות רכבל BANFF GONDOLLA שהוזמן מראש לשעה 8:30 בבוקר. החניון בתחתית הרכבל היה כמעט ריק וללא תשלום. השמועות אומרות שהחניון מתמלא בצהריים ועדיף להגיע באוטובוס שזמין מהמלון - להערכתי זה מיותר, תמיד יהיו נכנסים ויוצאים לאורך היום, מקסימום מחכים כמה דקות. הרכבל מטפס למרומי MOUNT SULPHUR (הר הגופרית) לגובה 2300 מטרים. על ההר ביקרנו במרכז המבקרים, ב-SKY BISTRO המציע קפה ותצפית על העמק, והלכנו כק"מ על דק עץ מסודר לנקודות תצפית שונות כולל התצפית Sulphur Mountain Cosmic Ray Station.
מאחר והיה יום סגרירי יחסית, התצפיות היו פחות מרשימות. ירדנו ברכבל שהוזמן ל-10:30 (כשמזמינים את הכרטיסים בוחרים גם זמן ירידה - לא נראה שיש הקפדה על זמן הירידה). באופן כללי אני חושב שהעלייה לרכבל היקר (כ-300 ש"ח לזוג) די מיותרת, במיוחד עבורינו מאחר ועשינו למחרת את אטרקציית ויה פראטה, שממילא כוללת תצפיות מרהיבות על העמק והעיירה באנף מההר הגבוה NORQUAY. גם אם אינכם עושים את הפעילות ויה פראטה, מנקודות מסוימות בעלייה להר NORQUAY הנגישות ברכב רגיל, יש תצפיות מצויינות חליפיות לרכבל היקר.
עם הירידה מהרכבל, שתינו קפה ב-STARBUCKS שנמצא בתחנת הרכבל התחתון, ונסענו לביקור קצר במפלי BOW FALLS הנמצאים ממש בתוך העיירה באנף. בצמוד למפלים יש חניון רחב שמהקצה שלו ניתן לצפות במפלים השוצפים ולהצטלם איתם ברקע:
משמאל למפלים יש מסלול הליכה קצר, צמוד למפלים, שכדאי ללכת עליו כמאה מטרים לתצפיות שונות מעל המפלים הרחבים והמרהיבים:
מהמפלים נסענו כחצי שעה צפונה לחניון של Lake Minnewanka, האגם הגדול באזור BANFF. מהחניון הסמוך לאגם יצאנו לטרק של כ-7 ק"מ הלוך חזור, כשעתיים הליכה, ב-STEWART CANYON. הטרק מתחיל בהליכה במגמה צפונה על שפת האגם המערבית:
בקצה האגם הטרק פונה שמאלה לעומק הקניון, וחוצה גשר פסטורלי מעל ערוץ הקניון לגדה הנגדית:
בגדה הנגדית הטרק ממשיך בעלייה מתונה לאורך המצוקים שמעל ערוץ הקניון, תוך תצפיות על ערוץ הקניון לאורך הדרך. צבע המים הופך לטורקיז, רעש הזרימה מלווה את המסלול לאורך כל הדרך, וההליכה מהנה עם נוף מרשים ויפהפה:
קצה המסלול מסתיים לאחר כ-4 ק"מ של הליכה מתונה וקלה, בירידה לערוץ הנחל. שם גם עשינו עצירה והתרגעות ממושכת ליד מי הנהר הזורמים, ביחד עם צ'יפמנקס חביבים ומעוניינים - והכי כיף - היינו כמעט לבד...
מקצה המסלול חוזרים באותה הדרך, שעכשיו רובה בירידה מתונה, לחנייה. סמוך לחניון על שפת אגם MINNENWANKA או באגם הסמוך TWO JAKE LAKE, ישנם מספר פעילויות מומלצות כמו שיט בספינה או השכרת קאנו. ביציאה מאזור האגם, נמצאים CASCADE PONDS המישוריים - אנחנו ויתרנו כי נראה שהם לא ייחודיים כמו האגם עצמו או הקניון.
חזרנו למלון למנוחה, ולאחר ארוחת ערב בעיירה במסעדה יוונית אוטנתית וטעימה THE BALKAN GREEK RESTURANT, נסענו נסיעה קצרה למעיינות המים החמים של באנף. כרטיסים ניתן לרכוש רק בקופות בכניסה למקום, כ-80 ש"ח לזוג. מומלץ לקחת מגבת מהמלון ולהגיע מראש נעולים בכפכפים מהרכב. כחלק מהכניסה מקבלים צ'יפ שמשמש ללוקר לחפצים האישיים. לאלו שחוששים מהקור, אין מה לחשוש - הירידה לבריכות החמות נמצאת מטר אחד מדלת היציאה ממתחם הלוקרים והמקלחות. מומלץ להגיע בשעה האחרונה של פעילות המקום (פתוח עד 22:00), בחשיכה, כדי להימנע מהזמנים העמוסים וליהנות מטבילה חמה ונעימה במזג האוויר הקר. זהו סיום מושלם ליום טיול ברוקיז הקנדיים, ומומלץ מאוד בשעות הלילה המאוחרות.
יום 4 - BANFF AREA & CANYON HIKES
ביום השני באזור באנף יצאנו לפעילות ייחודית שהזמנו מראש - פעילות הטיפוס האקסטרימית הייחודית ויה פראטה, על מצוקי וקירות הטיפוס של הר NORQUAY. את הפעילות מומלץ להזמין זמן רב מראש באתר החברה: https://banffnorquay.com/summer/via-ferrata/. הפעילות אורכת כ-4 שעות, ומתחילה בשעה 10:00 בבוקר. חשוב לציין שהפעילות מאתגרת בגלל הגובה, אך בטוחה לחלוטין. למרות המחיר היקר, כ-700 ש"ח לזוג, הפעילות מדהימה, מאתגרת, ייחודית ומהנה ולכן מומלצת מאוד. נקודת היציאה לפעילות נמצאת במרחק של כרבע שעה מהעיר צפונה, במעלה הר NORQUAY הגבוה. כשנסענו במעלה ההר, בשל השעה המוקדמת יחסית, ראינו משפחת צבאים צעירה לוגמת מים מחריץ קטן בכביש וצילמנו אותה מחלון הרכב:
בתחילת הפעילות קיבלנו הדרכה וציוד טיפוס, כולל קסדה ורתמת קרבינרים שמאבטחת אותך לכל אורך הטיול, הצטרפנו לקבוצה של כ-15 אנשים מכל העולם (הקטנה שבהם בגיל 12 - אנחנו היינו המבוגרים האמיצים בפעילות...) עם מדריך מקצועי, מנוסה ותקשורתי. המקום גם מספק לבוש מתאים ללא תשלום למי שחסר (מעיל רוח, נעלי טרקים וכדומה).
הפעילות מתחילה בעלייה ברכבל פתוח שמוביל לנקודה גבוהה יותר בהר:
אחרי הירידה מהרכבל מתחיל הכיף האמיתי - כשעתיים של טיפוס והליכה מאובטחים, תוך עלייה לגובה רב עד לפסגת ההר, על סולמות וגשרים מכל מיני סוגים ובכל מיני זוויות. הנופים מושלמים, מזג האוויר קריר ומהנה, וכל הפעילות מלווה בתחושת הישג וחופש מוחלט:
מהנקודה הגבוהה בהר יש מספר תצפיות לעמקים שמסביב, כולל לבאנף עצמה (וזו הסיבה שאם עושים את הפעילות הזו, אז מיותר לבקר ברכבל שיוצא מהעיר באנף עצמה), ומשם יורדים ברגל ירידה קלה אך תלולה בחזרה לרכבל, במשך כחצי שעה.
לאלו מכם שמתלבטים לגבי הפעילות הזו בשל המאמץ הפיזי, או בשל הגובה הרב - אל תתלבטו. מדובר בחווית LIFE TIME שאסור לוותר עליה, בטוחה לחלוטין, מהנה בטירוף ואפשרית לכל אחד עם מצב פיזי סביר, ואין הרבה מקומות בעולם שמאפשרים אותה במתכונת הזו, ובטחשלא עם נופים כאלה.
לאחר הפעילות, סביב שעות הצהריים, נסענו לבצע טרק קצר באחד הקניונים הצרים שבאזור. בכיוון הנסיעה שלנו שהוא לייק לואיז, ישנם שניים מפורסמים כאלה ובמרחק קצר מאיתנו - JOHNSTON CANYON שהטיול בו כולל הליכה של כשעתיים באורך 5 ק"מ הלוך חזור, ו-MARBLE CANYON הנחשב לאחד היפים באזור, והטיול בו כולל הליכה קצרה ומתונה של כשעה, באורך 2 ק"מ הלוך חזור. מאחר והרגשנו שבעים ומרוצים מהפעילות של הויה פראטה, בחרנו במסלול הקצר של MARBLE CANYON, שאכן התברר כמסלול קליל ויפה, עם תצורות מרהיבות של התחתרות הנהר בקניון צר וגבוה, ומספר גשרים שחוצים אותו לאורך המסלול:
בקצה המסלול, לאחר הגשר האחרון ובסמוך למפל, יש ירידה מצד ימין לגדות הנהר השוצף, למנוחה והפסקה פסטורלית:
מקצה המסלול חוזרים באותה הדרך בהליכה קלילה ובירידה חזרה לחניון.
משם נסענו כשעה עד למלון שבו התמקמנו לשלושת הלילות הבאים - LAKE LOUISE INN. המלון הוא פשוט פנינה - חדרים מצויינים (שימו לב לקחת חדר במבנה שיש בו מעלית), במחיר סביר למקום הכי מתוייר באזור (במחיר של כ-1,400 ש"ח ללילה בהזמנה מוקדמת), עם בריכה והוט טאב, שתי מסעדות מצויינות לארוחות בוקר וערב, וצוות שירות מצויין. אזור לייק לואיז הוא די מבודד, ואין בו הרבה אופציות לינה ואוכל - המלון הזה ממוקם היטב, קרוב למרכז המסחרי היחיד באזור, מהלובי שלו יוצאות כל ההסעות המאורגנות לאגמים לואיז ומוריין, והנוף מהחדרים יפה ופסטורלי - מומלץ ביותר וחשוב להזמין הרבה זמן מראש:
יום 5 - LAKE LOUISE AREA - YOHO RESERVE
ביומינו הראשון באזור אגם לואיז התעוררנו יחסית מאוחר, כמתוכנן, אחרי מספר ימים מאומצים שבהם הלכנו בטרקים ארוכים יחסית בטבע. היום הזה תוכנן כיום רגוע, גם על מנת להתכונן פיזית ליום הטרק הגדול שמתוכנן למחרת.
לאחר ארוחת בוקר מצויינת במלון לייק לואיז, בתשלום (מחיר החדר לא כולל ארוחת בוקר), נסענו מערבה על כביש 1 לשמורת YOHO הסמוכה. האתרים המרכזיים בשמורה "מאורגנים היטב" לאורך הכביש שחוצה את השמורה, עם מרחקי נסיעה קצרים ביניהם, וכולם סמוכים לכביש הראשי או לכבישי משנה. בשמורה ביקרנו באתרים הבאים:
Natural Bridge Lower Falls הנמצאים בסמוך לכביש, כחצי שעה נסיעה מהמלון. מדובר בהתנקזות מפלים חביבה צמודה לכביש, עם תצורת התחתרות מעניינת מתחת לגשר סלעים טבעי. אורך הביקור כחצי שעה - לא משהו מרהיב אבל בכל מקרה זה על הדרך:
EMERALD LAKE - אגם המראה המפורסם ונחשב לאחד היפים בהרי הרוקי הקנדיים. נמצא כחצי שעה נסיעה מהמפל. האגם, הצבעים שלו, התצורה שלו על רקע הבקתות והגשר, אכן מפתיעים ומרהיבים כאחד - מקום חובה. יש שבילי הליכה נעימים, קלילים ומישוריים מסביב לאגם - כדאי לטייל באחד מהם כדי ליהנות מהמקום. אנחנו הגענו יחסית מוקדם בבוקר, בשעה שבה העננים מתחילים להתפזר מעל האגם, וצפינו בצבעי האגם משתנים בהתאם לכיוון ההסתכלות וקרני השמש הזורחות מידי פעם בין העננים המתפזרים - מחזה מיסטי ויפה. להלן כמה תמונות שממחישות את ייחודיות המקום:
WEPTA FALLS - מפלים אלו הם הרחבים והאימתניים באזור, וכדי להגיע אליהם יש ליסוע כשעה מהנקודה האחרונה, וללכת טרק של כ-5 ק"מ, כשעתיים הלוך חזור. הטרק עובר ביער פסטורלי בסמוך לנהר זורם, והוא במגמת עלייה מתונה. הטרק המסתיים בירידה לתחתית מפלים אימתניים בגובה 20 מטרים וברוחב 100 מטרים, שכל התקרבות אליהם תשאיר אתכם רטובים לחלוטין. במידה ואתם רוצים להתקרב, מומלץ לקחת איתכם מעיל גשם קל. מול המפלים יש גם מישור וגם גבעה (שלא ברור איך לא נשחקה אל מול זרימת המפלים האימתנית והמתמדת) שמאפשרות צפייה קרובה על המפלים - לא לוותר על הירידה לאזור הזה:
Takakkaw Falls - מפלים אלה נמצאים כחצי שעה מ-WEPTA FALLS, הם הגבוהים בהרי הרוקי, נופלים מגובה 400 מטרים, ונמצאים סמוך לחנייה. הביקור במקום מומלץ וחובה. המפל עצמו זמין בהליכה קצרה וקלילה מחניון הרכב, שכוללת מעבר על גשרון פסטורלי מעל נחל שוצף:
מהמפלים חזרנו למלון, עברנו במרכז המסחרי הסמוך להצטיידות, ופרשנו ללינה מוקדמת יחסית לקראת הטרק שלמחרת.
יום 6 - LAKE LOUISE AREA - LAKE LOUISE HIKE
את היום הזה החלטנו להקדיש במלואו לאחד האגמים היפים והמפורסמים בעולם - LAKE LOUISE, הנמצא בגובה כ-1700 מטר מעל פני הים. כדי למצות את הביקור באגם והיופי שלו, בחרנו לבצע טרק שהוא מאומץ יחסית, באורך של כ-15 ק"מ, שמאפשר ליהנות מאזור האגם בכל מיני היבטים ומכל מיני זוויות. בגלל הפופולריות של המקום, החנייה המסודרת הסמוכה אליו מתמלאת מוקדם מאוד. במידה ואין חנייה צריך לחזור חזרה עד למלון ולחנות בו, ואז הנגישות לאתר היא באמצעות אוטובוסים ציבוריים המופעלים על ידי הפארק (זמינים רק בהזמנה מראש ונגמרים מהר עם פתיחת אפשרות ההזמנה), או באמצעות חברות הסעה פרטיות. כדי להימנע מהתעסקות בנושא, הזמנו כחודש מראש הסעה פרטית הלוך וחזור במחיר של כ-80 ש"ח לזוג בחברת FAIRVIEW LIMOUSINE, שההסעה שלה יוצאת מלובי המלון בו אנחנו מתארחים. נסיעה באוטובוס הציבורי עולה בכל מקרה כחצי מזה, עם הרבה התעסקות וזמנים שהם לא בהכרח נוחים, אז אופציה זו היא מומלצת מאוד ובמחיר סביר. על מנת להימנע מהמוני התיירים המציפים את אגם לואיז, יצאנו לאגם בהסעה שיוצאת בשעה 8:00 בבוקר, לבושים ומצויידים בהתאם לטרק ארוך בטבע.
האגם שהתגלה למולינו לאחר הליכה קצרה מחניית האוטובוסים, הצדיק את המוניטין שלו בכל ההיבטים - האגם וסביבתו והצבעים שלו הם מרהיבים וייחודיים, ונראים כאילו מישהו עם מכחול צייר תמונה יפהפיה, ברמת הלא סביר שזו יצירה טבעית. למרות שהגענו מוקדם בבוקר, לא היינו לבד, אבל רמת העומס הייתה סבירה ואיפשרה ליהנות מנוף האגם המרהיב בצורה טובה - לכן מומלץ להגיע בבוקר לפני שעה 9:00, וכשהמוני התיירים מגיעים באוטובוסים הציבוריים, כבר אפשר להתחיל את הטרק. להלן מספר תמונות מהאגם - כל התמונות הן ללא עריכה כלשהיא ובצבעים טבעיים:
משפת האגם, בערך בשעה 9:00 בבוקר, יצאנו לטרק המעגלי המאומץ והמומלץ באזור האגם. יש 3 אופציות מרכזיות לביקור באגם - הסתפקות בטיילת ובתמונה, הליכה של כ-3 ק"מ על שפת האגם הימנית עד לקצה שלו, או טרק מעגלי ארוך ומאומץ באורך 15 ק"מ, שעולה לתצפיות מרהיבות על האגם ולאגמים נוספים, ואז יורד לאגם בקצה הרחוק שלו, וחוזר דרך השביל על שפת האגם לחניית האוטובוסים. אנחנו כאמור הלכנו על האופציה הארוכה, כדי ליהנות מאחד המקומות היפים בעולם שבדרך כלל מגיעים אליו פעם בחיים.
העליה לטרק נמצאת לאחר הליכה קצרה על שפת האגם המזרחית, עם נוף בזווית שונה על האגם:
משם מתחיל חציו הראשון של הטרק, בעלייה מתמדת ומתונה לאורך כ-3 ק"מ. זה נשמע קצת מאיים, אבל מדובר בשביל מסודר וסביר, רק ארוך. העלייה מוצלת רובה ככולה בתוך יער, מזג האוויר קריר ומצויין להייקינג, והנוף יפה ופסטורלי - באופן כללי בר ביצוע לכל אדם בכושר רגיל/סביר.
באמצע העלייה מגיעים אל אגם מראה קטן, שבו רצוי לנוח ולהתרענן לפני המשך העלייה:
לאחר 2 ק"מ נוספים בעלייה מתונה מגיעים אל ה-TEA HOUSE על שפת אגם אגנס, בגובה של כ-2,100 מטר מעל פני הים, כ-400 מטר עלייה מעל אגם לואיז. הבקתה בדרך כלל עמוסה במבקרים ואפשר לרכוש בה כריכים ושתייה. לטעמי אין שום סיבה לבקר בבקתה, מה גם שיש תור ארוך במקום. מומלץ יותר להמשיך מעבר לבקתה ולנוח על שפת האגם בנקודה פחות עמוסה, כאשר בחלק מהמקומות יש גם שולחנות פיקניק על שפת האגם הפסטורלי:
רוב המטיילים עוצרים כאן, וחוזרים באותה הדרך בירידה לאגם לואיז. השאר, כמונו, לאחר מנוחה קלה, ממשיכים את הטרק לכיוון תצפית גבוהה שנקראת BIG BEEHIVE. השביל המוביל אל התצפית מתחיל מימין לאגם אגנס בהליכה קלה, ואז מקיף את האגם מהקצה השני שלו מול הבקתה:
מכאן השביל נהיה מאתגר ותלול וצר יותר, וגם חשוף יותר. כשמטפסים אותו, מבינים למה רוב האנשים מוותרים על השלב הזה בטרק. עם זאת, מבחינת צבירת גובה, מדובר ב-200 מטר בלבד, בשבילי SWITCHBACKS הלוך חזור על מדרון ההר - עם מנוחות מתאימות וקצב אחיד, עדיין לטעמי בר ביצוע לכל מטיב לכת ממוצע. לאחר כשני ק"מ בעלייה מתמדת מגיעים לקצה ההר, בגובה של כ-2,300 מטר מעל פני הים. שם פונים שמאלה לאורך קצה ההר, לתצפיות מדהימות על אגם לואיז מלמעלה. המראה של האגם מלמעלה הוא מרהיב וייחודי - והצבע שלו בזווית הזו לא פחות ממדהים. על ההר ניתן לנוח בנקודות שונות הצופות על האגם בזוויות שונות. לאחר כ-10 דקות הליכה על קצה ההר מגיעים לנקודת התצפית הטובה ביותר - THE BIG BEEHIVE. כשהגענו לשם, מזג האוויר היה מצויין, עם ראות מצויינת, כמות אנשים סבירה, וצ'יפמנקס ידידותיים. מושלם להפסקה ורענון אחרי ההליכה המאומצת (הצבעים בתמונות טבעיים לחלוטין - ככה זה נראה במציאות...):
האם העליה לתצפית ה-BIG BEEHIVE שווה את המאמץ? בהחלט - מדובר באחת התצפיות היפות ביותר שהיינו בהן מעולם, והתחושה העיקרית שתמלא אתכם כשתגיעו, היא כמה ברי מזל אתם שיצא לכם לבקר במקום המרהיב הזה.
אבל רגע - זה עוד לא נגמר - צריך להמשיך ולרדת חזרה...
חזרנו בהליכה קצרה לשביל הראשי, ופנינו שמאלה לירידה מההר מצידו השני - הירידה מובילה לקצה הפנימי של אגם לואיז. הירידה כמובן קלה יותר, עוברת דרך חורש מוצל, קריר ונעים. בדרך ראינו אנשים שעושים את המסלול בכיוון ההפוך - לי זה נראה פחות כדאי, אבל זו עוד אפשרות. רגע לפני שהגענו לעמק של האגם, התחילו לרדת טיפות גשם, שהתחלפו בגשם שוטף די מהר. שלפנו את מעילי הגשם שהכנו מראש, והמשכנו ללכת בגשם שוטף, טורדני ומעצבן, על שפת אגם לואיז, כ-3 ק"מ נוספים, כדי להגיע להסעה חזרה. לא כיף, אבל מה לעשות - קנדה היא מדינת חורף, וסטטיסטית בחצי מהימים בקיץ יורד גשם בעוצמה כזו או אחרת. בדרך ראינו את החיבור בין מי האגם לנחל שזורם אליו, שבעיקר גורם לתהות מדוע הצבעים של האגם כל כך ייחודיים, בעוד המים הזורמים אליהם נראים רגילים לחלוטין. התשובה לכך נעוצה בחלקיקי חומר הנמצאים באדמה הנסחפת עם המים המופשרים מהקרחונים, שלאחר שקיעת חומרים אחרים, החזר קרני השמש הפוגע בחלקיקים אלו יוצר את הצבעוניות הייחודית:
ההליכה על שפת האגם בסך הכל אמורה להיות נעימה וקלה, אבל אצלינו בגשם הטורדני היא הייתה כמובן מעצבנת... במידה ויש לכם כוח, מקצה האגם אפשר לפנות ימינה לכיוון תצפית ששת הקרחונים, בהליכה של כ-5 ק"מ הלוך חזור. מבחינתינו זה היה יותר מידי, גם בגלל אורך הטרק וגם בגלל הגשם הטורדני, אז ויתרנו על החלק הזה.
עם ההגעה לחניון הלכנו לנקודת האיסוף של ההסעה. בשל הביקוש הרב להסעות, במועד ההזמנה מקבעים גם מועד חזרה. אנחנו הזמנו חזרה לשעה 17:00, אבל הגענו לנקודת האיסוף כבר בשעה 15:00 בערך, מרוצים אך עייפים, לאחר 15 ק"מ צעידה, שחלקה האחרון בגשם. למזלינו, היו מקומות באחת ההסעות המוקדמות יותר. כך חזרנו למלון מוקדם יותר מהמתוכנן, ויכולנו לנוח, לטבול בהוט טאב החם והמרגיע, ולסיים את היום המדהים הזה בארוחת ערב טעימה במסעדת המלון.
הערה - יש כאלו שמנסים לשלב את הביקור באגם לואיז עם הביקור באגם מוריין - לטעמי זה מיותר - לכל אגם יש ייחודיות משלו ועדיף להפריד את הביקור בהם לימים נפרדים, כפי שתראו בהמשך.
יום 7 - ICEFIELDS PARKWAY ROAD AND GLACIERS
אנחנו עוזבים את אזור אגם לואיז, לכיוון ג'ספר. את הדרך אנחנו עושים בנסיעה צפונה לאורך אחד הכבישים הנחשבים ליפים בעולם - ICEFIELD PARKWAY, שמספרו 93. הכביש מחבר בין העיירות לואיז וג'ספר לאורך כ-250 ק"מ, ולצידו אגמים פסטורליים, קרחונים עוצמתיים, פסגות הרים מושלגות ונקודות תצפית שונות. מעבר לנקודות העניין המרכזיות לאורך הכביש, כל פניה, כל מבט, כל כיוון, כל שביל צדדי וכל זווית בנסיעה הם מחזה בפני עצמו, ולכן מומלץ ליסוע לאט ופשוט ליהנות מהמראות שמסביב לאחד הכבישים היפים בעולם. המראה של הכביש עצמו על רקע היערות וההרים האימתניים שמסביבו, כמו בדוגמא המצורפת, גם הוא יפהפה:
מבחינת תכנון הנסיעה, באופן כללי נוסעים במגמה צפונה, ועוצרים בנקוודות העניין. כמובן שיש גם אופציות רבות לטרקים סמוכים לכביש, בעיקר באזור קרחון ATHABASCA. בגלל שאנחנו אחרי הטרק הארוך בלייק לואיז, תכננו את היום כשרובו מוקדש לנסיעה שלווה ותצפיות, ללא הליכה מאומצת כלשהיא. לאורך הכביש אין ערים ויישובים, ובהתאם, גם אין מקומות לינה רבים וטובים. בנוסף, אלו שכן זמינים, יקרים ולא "מזמינים". לכן, כדאי ומומלץ ליסוע את הכביש כולו ביום אחד. מאחר ותוכנית הטיול שלנו כללה חזרה באותו הכביש אחרי שנהיה כמה ימים בג'ספר, אנחנו יכולים להשלים ביקור באתרים נוספים לאורך הכביש, אם נרצה, ולכן אנחנו לא ממהרים ולא חייבים לעצור בכל האתרים.
במהלך הנסיעה על הכביש צפונה בכביש ביקרנו במקומות הבאים:
לאחר נסיעה כחצי שעה מהמלון לייק לואיז, עצרנו בצד הכביש לנקודת תצפית מסודרת על BOW LAKE ועל Crowfoot Glacier:
לאחר נסיעה קצרה, עצרנו בחניון של PEYTO LAKE, והלכנו הליכה קצרה מאוד לתצפית על האגם. כשהגענו לתצפית, נדהמנו שוב מהצבעים הייחודיים של מי האגם והסביבה. במקום יש גם הסבר משולט על נושא צבע המים באגמים של הרי הרוקי הקנדיים:
לאחר נסיעה קצרה נוספת, עצרנו בצד הכביש לצילום על רקע WATERFAWL LAKE הפסטורלי:
משם המשכנו בנסיעה צפונה כשעה, והגענו לחנייה הקרובה ל"בוהן" של הקרחון הכי קרוב לכביש - Toe of the Athabasca Glacier - ניתן ללכת מהחניון הליכה קצרה, על שביל אפרורי, לצפייה קרובה יותר על הקרחון, או לצפות על הקרחון מהכביש. הקרחון היה מאכזב ביחס לאחרים שצפינו בהם לדוגמא באיסלנד, והרבה פחות יפה - מסתבר שתופעת ההתחממות הגלובלית משפיעה גם על קנדה. במידה ורוצים לטייל על הקרחון עצמו יש במקום חברה שמפעילה אטרקציה (יקרה להחריד...) של נסיעה והליכה בעומק הקרחון. אנחנו ויתרנו כי כבר עשינו פעילות כזו בטיול אחר.
משם נסענו כשעה נוספת, ועצרנו לצפות במפלים סמוכים לכביש (בדרך עברנו ליד אטרקציית Columbia Icefield Skywalk המיותרת והעמוסה תיירים שעומדים בתור להיכנס אליה):
מפלי ATHABASCA היו הנקודה האחרונה שלנו לביקור בכביש היפהפה ICEFIELD PARKWAY. משם נותרה לנו עוד כחצי נסיעה עד סמוך לעיירה ג'ספר, על מנת להתמקם בבקתה בכפר ALPINE VILLAGE שהוזמנה מראש לשלושת הלילות הבאים. בדרך הבחנו בשלטים אלקטרוניים גדולים המתריעים "WILD LIFE", ואז הבחנו ברכבים עומדים בצד הדרך. נעצרנו גם אנחנו, ופגשנו בפעם הראשונה בטיול את הדובים המקומיים המפורסמים, שהסתובבו במרחק כ-20 מטרים מאיתנו. המצלמות כמובן לא הפסיקו לתקתק, אבל לא נראה שזה מפריע למשפחת הדובים שהייתה עסוקה בחיפוש אוכל לצד הכביש הראשי:
באופן כללי, באזור ג'ספר יש פחות מטיילים מאזור האטרקציות המרכזיות כמו לייק לואיז, ולכן חיות הבר מרגישות יותר בנוח להסתובב שם, כפי שגם תראו בהמשך.
לבקתה שהזמנו מראש ב-ALPINE VILLAGE הגענו בשעות הערב המוקדמות. המקום פשוט ומקסים ונמצא במיקום מעולה ושקט, קרוב לנהר האטבסקה הרחב והשוצף. כל בקתה כוללת מטבח קטן, פינת ישיבה חיצונית, קמין עץ שניתן להדליק עם עצים שחוטבים לבד באזור מיועד וכדומה - מומלץ מאוד. בנוסף יש במקום הוט טאב גדול חיצוני. מאחר ואנחנו אחרי שבוע של "אוכל מסעדות", עצרנו בסופר המקומי, וקנינו אוכל ויין משובח להכנת ארוחות בוקר וערב אינטימיות בביקתה, בשלושת הערבים הקרובים. באופן כללי תכננו בילוי רגוע באזור ג'ספר, אחרי הרבה טרקים והליכות באזור באנף ולייק לואיז, והבקתה והמקום כולו היו תפאורה מצויינת לבילוי רגוע כזה, במחיר סביר של כ-1,000 ש"ח ללילה בהזמנה מראש - הלינה בבקתה באזור הזה הייתה אחת ההנאות הגדולות בטיול שלנו - מומלץ מאוד!!!!!:
יום 8 - JASPER AREA
את היום הראשון בג'ספר הקדשנו למנוחה ורגיעה אחרי שבוע עמוס בטרקים ונסיעות. לאחר קימה מאוחרת, נסענו כחצי שעה לרכיבת סוסים בשעה 10:00, שהוזמנה בחברת JASPER RIDING STABLES. יש לחברה שני אתרי רכיבה, אנחנו בחרנו בצפוני יותר הסמוך לאגם פטרישיה ואגם פירמיד מאחר ותכננו לבקר בהם בהמשך היום. הרכיבה הייתה מהנה ופסטורלית במשך כשעה, הסוסים נראו מטופלים ביטב, והמדריכים היו חביבים ומסבירי פנים. עלות הרכיבה הייתה כ-500 ש"ח, קצת יקרה ביחס למה שאנחנו מכירים, אבל עבורינו זו הייתה חוויה מהנה:
לאחר רכיבת הסוסים, המשכנו בנסיעה קצרה לכיוון צפון, וביקרנו ב-LAKE PATRICIA. מזג האוויר באותו היום היה מושלם, עם ראות מצויינת, ונוף מרהיב של האגם ושל ההשתקפות של ההרים בתוכו:
משם המשכנו בנסיעה קצרה לאגם PYRAMID הסמוך והגשר המוביל לאי קטן בתוכו. נחמד על הדרך.
בשעת הצהריים, נסענו לספא המקומי SPA JASPER למסג' זוגי שהוזמן לשעה 13:00, בעלות של כ-1,000 שקלים לזוג. יום רגוע כבר אמרנו?... המסג' היה מצויין, לאורך שעה וחצי של רוגע וטיפול בשמנים ואבנים חמות - מושלם. משם נסענו לטייל בעיירה ג'ספר, חנויות ובתי קפה נחמדים, לא משהו גדול או עמוס מידי, אבל חביב ונעים. את הערב סיימנו בארוחה אינטימית בבישול אישי בבקתה, ובטבילה חמה ונעימה בהוט טאב של האתר, שבו היינו לבד לבד מתחת לשמש השוקעת. בזמן הבישול, הבחנו באייל, או בשפת המקומיים ELK, עובר ממש מול החלון של מטבח הבקתה. לאחר רגע הבהלה הראשון, יצאנו לצפייה, וראינו משפחת איילים מטיילת בשלווה בסביבה, ומתעלמת לחלוטין מהאנשים שמסביב:
יום 9 - JASPER AREA
ביומינו השני באזור ג'ספר, אנחנו כבר רגועים ומדושנים, ומוכנים לחזור לפעילות פיזית "מתונה". לאחר ארוחת בוקר בבקתה, נסענו כחצי שעה לכיוון MALIGNE CANYON, וטיילנו בקניון ובארבעת הגשרים שחוצים אותו, כ-2 ק"מ הלוך חזור. הקניון פסטורלי ורגוע, והגשרים נחמדים לחצייה הלוך חזור מעל הנהר השוצף:
משם המשנו בנסיעה כחצי שעה עד לקצה הכביש המוביל ל-MALIGNE LAKE. שם ביצענו טרק קצר מעגלי שמוביל לאגם פסטורלי וקטן ללא שם על המפה, הנמצא דרומית לאגם הגדול. המקומיים קוראים לאגם הקטן MOOSE LAKE, מאחר ולפי השמועות בבקרים מגיעים לשם האיילים לביקור. אנחנו לא ראינו איילים, אבל המסלול עצמו קליל, מרענן, ומוצל, והאגם יפה עם אי מיוער באמצעו:
משם חזרנו לבקתה למנוחת צהריים, ולקראת ערב יצאנו לסיבוב אחרון בעיירה החביבה ג'ספר, מאחר ולמחרת אנחנו נוסעים חזרה דרומה ללייק לואיז.
לאלו מכם שמתלבטים אם להגיע ולשהות בג'ספר, ההמלצה שלי היא לא לוותר. מדובר באזור שקט יותר, עם חווית "הבקתה בטבע" הייחודית שאסור לותר עליה, ובנוסף האזור משופע בחיות בר ובמיעוט יחסי של תיירים, לפחות בעונה שאנחנו ביקרנו שם (שבוע אחרון של אוגוסט). מבחינת אפשרויות נוספות מרכזיות לפעילות באזור ג'ספר, שאנחנו בחרנו לא לעשות, יש את רכבל ג'ספר המטפס לתצפית על העיר כולל טרק קצר בפסגה, את טרק חמשת האגמים הסמוך לעיר, ואת המעיינות החמים של ג'ספר הנמצאים כשעה מהעיירה (נראה דומה למעיינות של באנף אז אנחנו ויתרנו ו"הסתפקנו" בהוט טאב הפסטורלי החיצוני של אתר הלינה).
יום 10 - טיסת הליקופטר בדרך חזרה ללייק לואיז
את היומיים האחרונים שלנו באזור הקדשנו להשלמות במהלך הנסיעה חזרה לקלגרי ושדה התעופה, שאורכה כ-5 שעות בנסיעה רצופה, ולמספר אטרקציות אחרונות הנמצאות באמצע הדרך חזרה לקלגרי.
ביום הראשון נסענו כשעתיים וחצי דרומה, ויצאנו לטיסת הליקופטר בשעה 13:30 עם חברת ROCKIES HELI TOURS. בדרך עצרנו למנוחה קלה בנקודת התצפית היפהפיה Goats & Glacier Lookout. לא ראינו שם עיזים (...), אבל הנוף היה מהמם:
את הנסיעה בהליקופטר הזמנו זמן רב מראש. יש טיסות ל-20 או 30 דקות, אנחנו הזמנו ל-20 דקות. מדובר בעלות גבוהה של כ-1,300 ש"ח לזוג, אבל מאחר ולא טסנו לפני כן בהליקופטר וזה המקום לעשות זאת, ומאחר וחיים פעם אחת, אז... במהלך ההזמנה יש אפשרות לשלם יותר ולשבת מקדימה (בכל מקרה מדובר בשתי שורות ישיבה ל-4 אנשים בלבד) - אנחנו לא הזמנו ישיבה מקדימה, ואכן זה נראה מיותר לחלוטין - ההליקופטר כולו מזכוכית, והסברי הקפטן גם כך ניתנים באמצעות קסדה וקשר בגלל רעש הפרופלורים.
לאתר ההמראה הגענו קצת מוקדם מהמתוכנן. אשת הקבלה הייתה ידידותית, במקור משבדיה, אבל בילתה מספר חודשים בקיבוץ בישראל לפני שנים רבות - תקופה שהיא עדיין זוכרת כאחת היפות בחייה. היא ביקשה שנצטרף לטיסה מוקדמת עם זוג אחר, מאחר ולשתי הטיסות היו ביטולים של הרגע האחרון. בשקט היא אמרה לנו שכדאי לנו, כי הזוג השני הזמין טיסה ל-30 דקות וכך נהנה מיותר זמן טיסה. כמובן שהסכמנו...
לאחר הדרכה קצרה וצילומים על רקע המסוק, יצאנו לדרך נרגשים ומלאי ציפייה. הטיסה עצמה הייתה מלהיבה, מעל הרים גבוהים ומושלגים, עמקים אינסופיים, ואגמים קטנים כגדולים. מומלץ מאוד:
לאחר הנחיתה, מאחר והיה מדובר ביום הולדת של אישתי, צוות המקום, ששיתף פעולה באופן מלא, הגיש לה בהפתעה מתנת יום הולדת שהוכנה וניתנה להם מראש. להשלמת החוויה, ובגלל יום ההולדת, הם נתנו לנו בחינם את סט הצילומים במקצועיים שהם עושים לפני הטיסה...
משם נסענו לאותו המלון המומלץ בלייק לואיז - LAKE LOUISE INN. מאחר והגענו מוקדם יחסית, והספקנו לנוח בחדר, יצאנו בשעת ערב מאוחרת, בסביבות שבע בערב, לביקור באגם לואיז, מתוך הנחה שבשעה כזו חניית האגם לא תהיה מליאה. אכן צדקנו, ויכולנו ליהנות שוב ממראה האגם הפסטורלי, הפעם בשעות הערביים שבהם הצבעים של יום ולילה מתערבבים יחדיו - שונה לגמרי מביקור הבוקר הקודם שלנו:
יום 11 - אגם מוריין ורפטינג
ביום שלמחרת יצאנו ישירות מהמלון בהסעה שהוזמנה מראש בחברת FAIRVIEW LIMOUSINE לאגם MORAINE. אגם מוריין הוא המבוקש בהרי הרוקי, ונחשב לאחד מעשרת האגמים היפים בעולם, ולכן הכביש אליו סגור לנסיעה פרטית. ההגעה אפשרית רק עם הסעות ציבוריות או פרטיות. כאמור לעיל, אנחנו בחרנו בהסעה פרטית שהיא יותר אפקטיבית לטעמינו. בחרנו בהסעה הלוך בשעה 7:00 בבוקר, ובהסעה חזור בשעה 10:00 בבוקר - מאחר ואנחנו לא מבצעים טרק כלשהוא באזור האגם, זה אמור להספיק. ההמלצות הן להגיע בבוקר על מנת לראות את קרני השמש המאירות בהדרגתיות את ההרים המקיפים את האגם. רבות מדובר על האגם הזה, וצבעו המיוחד, במיוחד בשעות הבוקר, אבל שום דבר לא הכין אותנו ליופי הזה. שום תמונה לא יכולה לתאר במדוייק את הצבעים והרקעים בשילוב קרני השמש המאירות את פסגות ההרים, ואת התחושה של "מה רבו מעשיך אדוניי" כשמגיעים למקום. הביקור במקום חובה, ודווקא העובדה שהשארנו אותו לסוף, הדגישה את יופיו הייחודי. עם ההגעה למקום מומלץ קודם לעלות על גבעת האבנים משמאל, לצפייה רוחבית על האגם:
משם כדאי לרדת לחזית האגם, וגם לטייל מעט פנימה בשביל שמימין לאגם, תוך כדי התבוננות משתאה ביום שעולה ומתבהר ובצבעי האגם המשתנים מול עיניכם:
צמוד לאגם יש בית קפה נחמד למעוניינים. לאחר החזרה בהסעה למלון, נסענו כשעה לרפטינג אתגרי בנהר KICKING HORSE. הרפטינג התחיל בשעה 13:45 לאורך כ-3 שעות, והגיע לרמה 4 מבחינת האתגר (בישראל בשיא החורף מדובר ברמה 3). החברה המפעילה מספקת ציוד מלא לפעילות - חליפה, נעליים קסדה וכדומה. מאחר והיה יום חם יחסית, יכולנו ליהנות גם מרפטינג אתגרי, וגם מטבילות בנהר השוצף. נחמד ומרענן כסיום לביקורינו באזור:
עם סיום הרפטינג נסענו כשעה ללינה ובילוי ערב אחרון בעיירה CANMORE החביבה, לפני טיסת הבוקר שלנו למחרת שיוצאת משדה התעופה של קלגרי.
עלות הטיול הכוללת הייתה כ-20,000 ש"ח ללא טיסות, ובמסגרת הטיול ביצענו כ-80 ק"מ של טרקים.
CHEERS!
מידע בסיסי ומצומצם על קנדה והרי הרוקי
קנדה היא המדינה הצפונית באמריקה, שלישית בגודלה בעולם בשטחה (10 מיליון קמ"ר), אוכלוסייה כ-40 מיליון וצפיפות לנפש בי 10 הנמוכות בעולם. עיר הבירה היא אוטווה. לקנדה שני גבולות, עם ארצות הברית ודנמרק. הגבול עם ארצות הברית הוא היבשתי הארוך בעולם - 9,000 ק"מ. בקנדה יש 60% מהאגמים בעולם. איכות החיים בקנדה היא בין הראשונות בעולם. מקור השם "קנדה" הוא במילה "קנטה" שפירושה כפר או התיישבות, שזוהה לראשונה בתחילת המאה ה-16. בקנדה שתי שפות רשמיות - אנגלית וצרפתית.
היסטוריה - על פי הערכות, קנדה הייתה מיושבת על ידי אינדיאנים במשך כ-10,000 שנה. בשנת 1,000 בערך, הגיעו אליה הויקינגים בהנהגת לייב אייריקסון, והקימו מספר יישובים על חופה המזרחי. היישובים לא החזיקו מעמד בשל עוינות האינדיאנים ונאלצו לעזוב. יישובים אירופאיים חדשים הוקמו במאה ה-17 על ידי האימפריה הצרפתית. ב-1763, בתום מלחמה ארוכה עם האינדיאנים, ויתרה האימפריה הצרפתית על בעלותה במושבות לטובת האימפריה הבריטית. ב-1 ביולי 1867 הוקמה קנדה כפדרציה על שטחים מסויימים בצפון קנדה, ולאחר הצטרפות מושבות בריטיות נוספות עד שנת 1880, הפכה לקנדה של היום מבחינת שטח המדינה. בשנת 1971 הייתה קנדה למדינה הראשונה בעולם שאימצה את קבלת עקרון הרב-תרבותיות כמדיניות ממשלתית רשמית. מטרתה הייתה לאחד בצורה טובה יותר את הקבוצות השונות בחברה, כדי לנסות ולהפיג את המתחים בין אנגלים, צרפתים, וקבוצות מוצא אחרות ומהגרים חדשים למדינה. החוקה הקנדית אושרה בשנת 1982.
כלכלה - כלכלת קנדה היא כלכלת שוק חופשי, היא דוגלת בקפיטליזם, ובעלת אוריינטציה ברורה לשוק חופשי ורמת חיים גבוהה. קנדה מספקת את האנרגיה של עצמה ויש בה עתודות גדולות של גז טבעי בחוף המזרחי. לקנדה יש את עתודת הנפט השנייה בגודלה בעולם (אחרי ערב הסעודית), אך תפוקת הנפט שלה היא רק השמינית בעולם. קנדה היא גם ספקית העצים והמייפל הגדולה בעולם, ואחראית ליותר מ-80% מן הייצור העולמי של סירופ מייפל.
דמוגרפיה – קנדה היא מדינה ענקית, אך במרבית שטחה האוכלוסייה היא דלילה ביותר. כמעט כל האוכלוסייה של המדינה מתגוררת ברצועה צרה בדרום קנדה שקרובה לגבול עם ארצות הברית. לקנדה שיעור ילודה נמוך של 1.4 ילדים לאישה. לכן, קנדה מקיימת החל משנות השישים מדיניות הגירה ליברלית שמטרתה למשוך אנשים משכילים ומקצועיים למדינה, שהפכה את המדינה לרב-תרבותית הכוללת אוכלוסייה מגוונת מאוד מבחינת רקע אתני ודתי. כיום, כל שנה נכנסים לקנדה מהגרים בשיעור של כ-1% מהאוכלוסיה הכוללת. האוכלוסייה בקנדה מורכבת מבערך 15% קנדים, 15% אנגלים, 10% סקוטים, 10% צרפתים, 10% אירים, 10% גרמנים, 10% סינים והשאר מהרבה מדינות נוספות. מבחינה דתית 70% הם נוצרים, 25% הם חסרי דת, ורק 3% מוסלמים. בקנדה יש ביטוח רפואי ממלכתי לכל התושבים, ורמת הפשיעה במדינה נמוכה יחסית לעולם המערבי.
גאוגרפיה - חלקים גדולים מהאזורים הצפוניים של קנדה מכוסים ביערות. רוב דרום-מרכז קנדה מורכב ממישורים וערבות, בעוד מערב המדינה מכיל רכסי הרים גבוהים. בקנדה יש גם מספר ימות גדולות, ביניהן הימות הגדולות הגובלות בארצות הברית. צפון קנדה הוא ישימון ארקטי ענק שאקלימו תת-קוטבי או קוטבי – אנשים כמעט ואינם חיים בו. אזור זה מושפע מאוד מההתחממות הגלובלית, ומתחמם פי 3 מהממוצע העולמי, כחלק מתופעת ההגברה הארקטית. הכביש הארוך בקנדה הוא "Trans Canada Hwy" שאורכו כ-8,000 ק"מ.