מסלול הרוביקון ואגם טאהו - טבע משובח ואתגרי בארצות הברית

מסלול הרוביקון שנמצא בצפון מזרח קליפורניה, הוא אחד ממסלולי 4x4 הקשוחים והיפים בעולם, ונחשב למסלול האולטימטיבי לכל חובבי נהיגת השטח.

המסלול נקרא על שם נהר הרוביקון הסוער באיטליה, שאותו נאלצו חיילי יוליוס קיסר לחצות, בדרך לכיבוש רומא. מאז, "לחצות את הרוביקון", הפך ללשון מטבע נפוצה לחציית מסלול שטח קשוח.

אורך המסלול כ-20 ק"מ, הוא עובר בגבהים של 2000 עד 2500 מטר מעל פני הים, ובדרך כלל חוצים אותו בשלושה ימים, כולל שני לילות של לינה בשטח.

המסלול משובץ אתגרי עבירות וסלעים אימתניים לכל אורכו, ללא רגע של "מנוחת שבילים". במהלך המסלול גם עוברים דרך אגמים ומעיינות פסטורליים, שבהם בדרך כלל מתמקמים ללינת הלילה, אחרי ימי הנסיעה האתגריים.

כחובבי ג'יפאות וטיולי שטח מושבעים, ליאת ואני תמיד רצינו לבצע את מסלול הרוביקון בנהיגה עצמית.

אבל, הלוגיסטיקה כדי לאפשר את זה, מורכבת לתיירים:

1. בגלל אתגרי העבירות במסלול, יש צורך ברכב 4X4 מתאים ומשודרג. רכבים כאלו לא זמינים להשכרה רגילה, דרך חברות ההשכרה הרגילות. בנוסף, בשל קושי המסלול, ופוטנציאל הנזק המשמעותי לרכב, אין אף חברת ביטוח שמפיקה פוליסת ביטוח שתקיפה למסלול הרוביקון.

2. יש צורך בהתארגנות וציוד לשלושה ימים רצופים של נסיעה, לינה ואוכל בשטח, עם כל המשמעויות

3. המסלול אתגרי ברמה הכי גבוהה, ומצריך ניסיון רב בנהיגת שטח

4. מומלץ לבצע את המסלול עם שותפים ולא לבד

לאחר כמה שנים של בירורים והכנות, איכשהוא הסתדרו כל הכוכבים, ונוצר לנו חלון הזדמנויות לעשות את המסלול עם חברים מקומיים. כמובן שקפצנו על ההזדמנות, ואכן, המסלול הגשים את כל הציפיות שלנו. לקינוח, בסוף המסלול בילינו מספר ימים באזור אגם טאהו המקסים והפסטורלי.

בפוסט הזה אשתף איך להתארגן ולעשות את זה נכון.

אז אם אתם מכורים לטיולי ג'יפים אתגריים בשטח, ואוהבי הרפתקאות, מגיעים לארצות הברית ורוצים לעשות את מסלול הרוביקון על הדרך או כאטרקציה עיקרית - הפוסט הזה הוא בשבילכם...

מיקום מסלול הרוביקון

מסלול הרוביקון ממוקם בסמוך לאגם טאהו הידוע בארצות הברית. נקודת התחלת המסלול נגישה לכל רכב ונקראת Loon Lake Rubicon Trailhead. הנקודה נמצאת כשלוש וחצי שעות נסיעה מסן פרנסיסקו:

במהלך הנסיעה לנקודת ההתחלה של המסלול, עוברים בעיר המרכזית סקרמנטו. בעיר ניתן להתמקם ללינת ביניים, או רק לעבור, אבל בכל מקרה זהו מקום מצוין להצטייד בכל הנדרש לביצוע המסלול. בתוך העיר ובסמוך אליה יש את כל הרשתות הידועות כמו WALMART ו-COSTCO, המציעות סחורה מצוינת במחירים מצחיקים. אפשר לקנות שם ציוד שטח, אוכל, שתייה וכדומה. REI היא רשת מקומית בקליפורניה ייעודית לציוד שטח מכל סוג, וסניף שלה נמצא גם הוא ליד העיר.

מומלץ לבצע את מסלול הרוביקון ממערב למזרח, למרות שאפשר גם הפוך. לטעמי עדיף ממערב למזרח, מאחר ולקראת הסיום מגיעים לנקודת התצפית הידועה - OBSERVATION POINT - שצופה על כל האזור. בנוסף, רוב המבקרים במסלול עושים אותו ממערב למזרח, אז אם גם אתם, הסיכוי שתיתקלו בקבוצה גדולה שבאה מולכם, ותעכב אתכם באחד השבילים הצרים, נמוך משמעותית.

להלן מפה עקרונית של המסלול מתוכנת ALL TRAILS, כולל חלוקה מומלצת לשלושה ימים. לאחר סיום המסלול בעצם ממשיכים עוד כ-5 ק"מ ומסיימים על שפת אגם טאהו בעיירה TAHOMA.

מי מתחזק ואחראי על מסלול הרוביקון?

באופן מפתיע, מסלול הרוביקון אינו בשטח של פארק לאומי, ולכן אינו כפוף למשטרת הפארקים שניתן לפגוש בפארקים הידועים כמו ילוסטון, יוסמיטי, ציון וגרנד קניון. מסלול הרוביקון עצמו אינו בבעלות גורם ספציפי, למעט חלקים מסוימים שסמוכים אליו. עם זאת, המסלול מתוחזק ומתופעל על ידי ארגון שנקרא RUBICON TRAIL FOUNDATION, או בקיצור RTF. מדובר בארגון ללא מטרת רווח, שהוקם במטרה לשמר ולתחזק את מסלול הרוביקון האגדי. הארגון מוכר על ידי גורמים ממשלתיים, כולל פדרליים, ולכן כל פרויקט או פעילות שמבוצעת במסלול, כמו פתיחת צירים לאחר חורף קשה, מנוהלת על ידו ומתואמת איתו. הוא בעצם אחראי על תחזוקת המסלול, השירותים במסלול, התנהגות תקינה על השביל ושמירה על הטבע באזור, וגם תיאום חילוץ והצלה. במהלך עונת הטיולים, נציג הארגון נמצא עם הג'יפ האישי שלו במקום מסוים על המסלול, וזמין להנחיה ועזרה בכל מה שצריך.

לארגון יש בעלות על שטח של כ-1,000 דונם הצמוד למסלול הרוביקון, קרוב ל-RUBICON SPRINGS. השטח נרכש בשנת 2010, והשמועות אומרות שהוא נדרש על מנת להבטיח שמשפטית אף גורם אחר לא ירכוש בעתיד את כל השטח הקרוב למסלול, וימנע את הגישה החופשית אליו. השטח שנרכש משמש את הארגון להתכנסות ואחסון ציוד, ואסור להיכנס אליו ללא רשות.

שימו לב שמדובר בארגון רציני ומקושר, ולכן יש להישמע להוראות נציגיו במסלול. למיטב הבנתי הם גם אוחזים בנשק, ובעלי סמכות לטפל בהפרות סדר וכדומה. הלוגו שלהם נראה ככה:

מה עושים במקרה שצריך חילוץ או הצלה?

רמת הקושי הגבוהה במסלול הרוביקון מביאה לכך שיש יחסית הרבה מקרים המצריכים חילוץ "לא סטנדרטי". זאת גם בגלל שבחלק מהמקומות, בגלל תנאי השטח המורכבים והקשים, כמעט בלתי אפשרי לבצע גרירה החוצה. כשטיילנו במקום ראינו שני מקרים כאלה, שבהם בעלי הרכבים פשוט חיכו לחלק או למחלץ שיגיע לעזור להם. מקרה כזה ששמענו עליו בקשר ביום הראשון לטיול, נפתר רק לאחר יומיים - ג'יפ ברונקו שבר מסרק הגה ולא יכל להמשיך ליסוע או להיגרר. בעזרת ה-RTF מצאו לו פתרון, וארגנו לו חלק חילוף מתאים שאפשר חילוץ. החילוץ בוצע רק יומיים אחרי, כי בכל מקרה היה צריך להשיג את החלק, להביא אותו למסלול, ולשלוח אותו עם מישהו שעושה את המסלול, וכמובן גם להתקין אותו.

עם זאת, רוב הרכבים המבקרים במסלול, בטח זה שתשכרו, בנויים ומוכנים למסלול הרוביקון. הם בדרך כלל כבר ביצעו אותו מספר פעמים, ומסיימים אותו ללא כל תקלה מיוחדת. אז לא צריך לפחד, אבל תמיד מומלץ לבצע את המסלול עם שותף מנוסה, ולהשתמש בשיקול דעת במהלך הנסיעה. כמו כן, תמיד יש רכבים ואנשים במסלול, וכולם שמחים וזמינים לעזור, כולל נידוב חלקי חילוף, הקפצות, תיאומים וכדומה.

לאורך מסלול הרוביקון, למעט בהתחלתו, אין קליטה סלולרית. ארגון ה-RTF קבע תדר מקומי לחילוץ והצלה - תדר מספר 444.9875. אם תגיעו למסלול, חובה להצטייד במכשיר קשר עם תדרים אמריקאיים. אפשר להביא מהארץ או לרכוש במחיר מצחיק בארצות הברית. מכשיר קשר מומלץ נייד שתוכלו להשתמש בו גם בארץ וגם בארה"ב, והוא זמין בארה"ב במחיר מצחיק יחסית לארץ, הוא המכשיר הבא:

https://www.amazon.com/UV-5R-Wireless-Programmer-TIDRADIO-Charging/dp/B0BZSCYX5P?ref

לא ניתן להזמין את המכשיר לארץ כי הוא כנראה ייעצר במכס, ולכן כדאי להזמין אותו עם משלוח למלון שלכם, או להביא מהארץ מה שיש לכם. בארצות הברית ניתן גם לרכוש מכשירים קבועים בזול, שיעלו פחות מחצי מהמחיר שתשלמו בארץ, אז אם אתם כבר מבקרים, תשקלו להביא איתכם במזוודה חזרה.

במקרים חריגים, שבהם יש צורך בחילוץ מוטס, גם האפשרות הזו קיימת. יש שני מנחתים לאורך המסלול, שבדרך כלל משמשים בעיקר להכנסת ציוד. במקרים חריגים הם יכולים לשמש לחילוץ רכב תקוע או חס וחלילה נפגעי גוף, כמובן בעלות גבוהה של אלפי דולרים רבים.

טיפ אחרון בנושא חילוץ, הוא להתחיל את המסלול ביום שני, כך שלאורך כל ימי ביצוע המסלול כל העסקים והמערכות עובדות באופן מלא. אם קרה המקרה ותצטרכו, הן יהיו זמינות לכם.

מתי מומלץ לעשות את מסלול הרוביקון?

כאמור לעיל, מסלול הרוביקון פתוח רק שלושה חודשים בשנה, בין אמצע יוני לאמצע ספטמבר. המסלול עובר בגבהים של מעל 2,000 מטרים, ולכן בשאר החודשים הוא בלתי עביר, בגלל גשמים מרובים ושלג עמוק.

חודש יוני הוא חודש פתיחת המסלול, ומועד הפתיחה הוא לא קבוע ותלוי במזג האוויר, בקצב הפשרת השלגים ובפתיחת הציר מחסימות חדשות. לכן, חודש יוני הוא קצת טריקי מבחינת תכנון מראש, למרות שסוף החודש כנראה יהיה בסדר.

בחודשים יולי אוגוסט, כצפוי בכל אתר תיירותי מבוקש, המסלול יחסית עמוס במבקרים ובשיירות ג'יפים. כמו כן, בתקופה זו מתקיימים האירועים רבי המשתתפים, הנקראים JEEP JAMBOREE. באירועים אלו שיירות מאורגנות של מאות רכבים פוקדות את המסלול. בעקרון, בזמנים אלו, המסלול סגור למבקרים שאינם רשומים לפעילות הזו. הפעילות הזו מתאימה למקומיים שיש ברשותם ג'יפ מתאים, ורוצים לכבוש את מסלול הרוביקון, אבל הם ללא ניסיון בנהיגת שטח. ככאלו, הם מעדיפים לבצע את המסלול במסגרת בטוחה. בתשלום של כ-1,000 דולר, הם מקבלים מסגרת מאורגנת כולל הדרכה, אוכל, חילוץ אם צריך וכדומה. חשוב מאוד לברר מתי הפעילויות האלו מתקיימות, ולא להתקרב למסלול בימים אלה. המסלול, מקומות הלינה הטובים, והמעיינות הפסטורליים, הופכים לעמוסים, וזה יגרע לכם הרבה מהחוויה. בימים של אמצע השבוע, שלא מתקיימים בהם אירועים מסוג זה, גם בחודש יולי ואוגוסט אפשר לטייל בכיף.

חודש ספטמבר, אם כן, הוא כנראה החודש האידאלי לטיול במסלול - שיא החום ועומס המטיילים מאחורינו, והילדים המקומיים כבר במסגרות. אם תטיילו באמצע השבוע, מובטחת לכם הנאה צרופה. לעיתים גם בחודש ספטמבר יש אירועים רבי משתתפים, אם כי לא בגודל של ה-JEEP JAMBOORY. מי שמשכיר לכם את הרכב, בדרך כלל יודע על כך מראש, ואפשר להתעדכן מולו כדי לתכנן בצורה הטובה ביותר.

השכרת ג'יפ מתאים למסלול הרוביקון

הנושא הכי בעייתי מבחינת ביצוע המסלול, הוא השכרת ג'יפ לנהיגה עצמית.

כאמור לעיל, בשל אי זמינות ביטוח למסלול, אין הרבה אופציות השכרה. וגם אם מצאתם כזו, שזמינה בדיוק כשאתם צריכים, אתם לוקחים על עצמכם את האחריות על הרכב. כן כן - משלמים על שכירות, וכל נזק שיקרה לרכב הוא באחריותכם. צריך לקחת את זה בחשבון, כי זה לא מתאים לכל אחד.

כמובן שלא מדובר על בעיה בגיר, או זרוע עזר שנשברה. אבל נזק שנובע מנהיגת שטח שהסתבכה, כמו התהפכות או מכות חדשות, הוא באחריותכם. אין סיבה שיקרה נזק כזה, אם יש לכם ניסיון בשטח, אבל אם יקרה - זה באחריותכם.

בעקרון יש 2 אפשרויות לבצע את המסלול בנהיגה עצמית:

1. אפשרות אחת היא לשכור רכב מתאים שיהיה שלכם, ותעשו את המסלול עם מי שאתם רוצים. בעבור 700 דולר ליום, או 2,800 דולר לשלושת הימים הנדרשים לביצוע המסלול, תקבלו רכב מפלצת עם צמיגי 37 אינצ' וכל שאר השיפורים הנדרשים, כולל ציוד קשר וחילוץ. שימו לב שבדרך כלל יהיה מדובר ברכב ישן, אבל מתוחזק היטב, וכזה שחצה את המסלול מספר רב של פעמים. חברה מומלצת שאני השתמשתי בה היא https://www.tahoejeeprental.com/. התקשורת וכל השירות איתם היה מצוין, והרכב נמסר לכם באגם טאהו שזה מיקום אידאלי. לאחר הרבה חיפושים, הייתה רק עוד חברה אחת נוספת שמצאתי שהציעה שירות כזה, ואפילו במחיר מעט יותר זול. כמעט הזמנתי מהם, ואז התברר שהם מספקים את הרכב בלאס וגאס - עשר שעות נסיעה ארוכה ברכב ישן כדי להגיע מסלול הרוביקון. אז כנראה האופציה של TAHOE JEEP RENTALS היא הטובה והיחידה.

2. אפשרות שנייה היא להצטרף לטיול מאורגן עם רכבים של החברה המארגנת. מדובר בטיול בקבוצה קטנה עם מספר רכבים מצומצם, כשאתם נוהגים באחד מהם. בדרך כלל אופציה כזו מגיעה עם כל הפינוקים כולל ציוד לינה, אוכל והדרכה. המחיר בהתאם וכמעט כפול מהאופציה הראשונה - 5,500 דולר לזוג. חברה מומלצת למימוש האפשרות הזו היא BARLOW ADVANTURES:

   https://www.barlows.us/book-now/p/barlow-class-gx4k7. אפשרות זו מתאימה למי שלא מוצא שותף למסע, וגם באופציה זו האחריות על הרכב היא לחלוטין שלכם. שברתם שילמתם.

כפי שניתן לראות, התענוג אינו זול - אבל בכל זאת, חוויה של פעם בחיים, במסלול הג'יפאות האולטימטיבי. מניסיון אישי, אני יכול להגיד שהוא מצדיק את המוניטין שלו ביג טיים.

בנוסף לכל זה, הג'יפים המשופרים להשכרה אינם זמינים ברגע האחרון כי אין הרבה כאלה - לכן צריך להזמין כמעט 6 חודשים מראש, ולשלם מקדמה, ואפשרויות הביטול כמעט לא קיימות.

אפשרות נוספת לביצוע המסלול היא להצטרף לקבוצה או מישהו שכבר מבצע אותו. גם את זה ניתן לנסות למצוא ולארגן דרך הפייסבוק. זה בדרך כלל מתאים למי שמתכנן להגיע למסלול לבד, ולא עם חברים או כזוג. כך עשיתי את המסלול בפעם הראשונה, לפני ההחלטה לבצע אותו גם כזוג, ובנהיגה עצמית. אם תהיו ברי מזל, השותף גם ייתן לכם לנהוג ברכב מידי פעם...

המשך הבלוג מתייחס לאפשרות שבה עושים את המסלול בנהיגה עצמית עם ג'יפ ששכרתם. בכל מקרה, לאחר ביצוע המסלול, כדאי לבלות מספר ימים באזור אגם טאהו - בהמשך הבלוג מוסבר היכן כדאי לטייל באזור האגם.

מציאת שותף לביצוע מסלול הרוביקון

המשימה השנייה הכי חשובה בביצוע מסלול הרוביקון היא מציאת שותף לטיול. כמובן שבמידה ואתם מגיעים עם חברים מהארץ, ומשכירים שני ג'יפים, זה אידאלי. אבל, מניסיון, קשה לתאם פעילות כזו עם חברים עוד מהארץ.

לכן, מומלץ להיכנס לקבוצות הרלוונטיות ברשתות החברתיות, ולחפש דרכם קבוצה פרטית שניתן להצטרף אליה או שותף מתאים. בדרך כלל תמצאו כזה, מאחר ומדובר באופן כללי באנשים תקשורתיים שאוהבים אנשים וטבע ולעזור בכלל. לי היה מזל ויצרתי קשר עם איש מקסים מסקרמנטו, שהתברר שהוא ממש מומחה למסלול, לג'יפאות ולרכבים בכלל. הוא עשה את מסלול הרוביקון פעמים רבות עם כמה סוגי רכבים. התקשורת איתו הייתה מצוינת, עשינו את המסלול פעמיים לאורך השנים (פעם גברים ופעם עם הנשים), והפכנו לחברים טובים, ששומרים על קשר עד היום למרות המרחק.

קבוצה טובה לנסות למצוא דרכה שותף, היא קבוצת הפייסבוק הבאה:

https://www.facebook.com/groups/therubicontrail/?ref=share&mibextid=KtfwRi

הקבוצה הזו תמיד פעילה, וגם מקומיים מחפשים דרכה שותפים למסלול. בנוסף, בגלל כמות המשתתפים בקבוצה והפוסטים המועלים לגבי כל טיול, ניתן לראות שם את מצב השביל בכל זמן.

הכי חשוב - לא להתבייש - להעלות פוסט לגבי התוכניות שלכם, להתייעץ עם העונים, ואני בטוח שבסופו של דבר תקבלו מענה, כמו שאני קיבלתי. מאחר ויש לתכנן את כל הפעילות כמה חודשים מראש, בגלל השכרת הג'יפ מראש, חשוב לשמור על קשר רציף עם השותף. כמו כן, מומלץ להשאיר זמן למפגש ראשוני ביום שלפני התחלת הטיול, לתיאומים ולוגיסטיקה והיכרות ראשונה פנים אל פנים. במידה ואתם מגיעים לטיול זוגי, חשוב לערב בשיחות בזום את בת הזוג הרבה זמן מראש. זה יוריד את סף הלחץ בהיכרות והסתמכות על אנשים חדשים מחו"ל.

ציוד נדרש למסלול

בעקרון מדובר על טיול של שלושה ימים, עם לינת שטח בהתאם.

ציוד לינה - אני הבאתי מהארץ במזוודה - אוהל, מיטות שדה ושקי שינה - אפשר כמובן גם לרכוש בארה"ב. ציוד מומלץ אפשרי וזול לטיול מהסוג הזה:

אוהל 3 אנשים מדקטלון שמתקפל לשק קטן ונכנס במזוודה רגילה, מאוד קל להרכבה, ומאפשר שינה נוחה לזוג פלוס ציוד ביניהם:

https://www.decathlon.co.il/p/308317-23772-%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C-%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%93%D7%92%D7%9D-mh100-3-%D7%90%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D.html

מיטות שדה מצוינות שגם הן מתקפלות לתיק קטן והן נוחות מאוד:

https://www.e-shetach.co.il/shop/kingcamp-ultralight-camping-cot/

שקי שינה לטמפרטורה של עד אפס מעלות - חובה - קר מאוד במסלול בלילה. מומלץ גם להביא שקיות חימום (או ג'וד שממלאים אותו במים חמים):

https://shop.lametayel.co.il/%D7%90%D7%91%D7%99%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%9D/3335/%D7%A1%D7%98-5-%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9D-%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%A3?srsltid=AfmBOoqMIo6NB_b0BjLw2WPY7c7XUmDYGBpLWjeIDdVnVM7nIqLVPZX9

ציוד נוחות - לפני ההגעה למסלול כדאי לרכוש זוג כסאות ושולחן קטן כדי שיהיה נוח בעצירות, זמין במחירים נוחים בקוסטקו או וולמרט. הסט הזה גם יכול להפוך למתנה נחמדה לשותפים המקומיים שלכם למסע, כי לא הגיוני להביא את זה לארץ בטיסה חזרה.

אוכל ושתייה - צריך לרכוש לשלושה ימים. עדיף לתכנן אוכל לא מסובך, ארוחת בוקר קלה, פסטה לערב או בייקון - לא צריך יותר מזה. בדרך כלל במסלול הרוביקון רואים מינימליסטיות בשטח, ולא ארוחות גורמה עמוסות, ולא מנגלים מעשנים. מומלץ להביא את ערכת הקפה מהארץ כולל קפה נחלת האהוב - המקומיים אוהבים לשתות אותו והוא לא זמין להם בארה"ב. בלוני גז ניתן לרכוש שם, אסור לחלוטין להביא מהארץ בתיק גב או במזוודה בבטן המטוס. באמצעות ערכת הקפה אפשר גם לחמם מים למילוי הג'וד לחימום בלילה.

ביגוד - צריך להביא בגדים ארוכים וחמים ללילה, ובגדים קלילים לאמצע היום. במשך היום בדרך כלל מתחמם. חשוב להביא גם בגדי ים - לינת השטח מתבצעת בסמוך למקור מים זורם או אגם, שבו אפשר להתרחץ גם לכיף וגם להיגיינה.

ניווט במסלול הרוביקון

למרות שאת המסלול עושים עשרות אלפי רכבים כל שנה, באופן מפתיע הוא אינו משולט היטב לכל אורכו. לכן, יש פוטנציאל התברברות בקטעים מסוימים, בעיקר כאלו שעוברים בשטחים פתוחים יחסית, ויש מספר אופציות לחצות אותם. לכן, יש להיזהר בבחירת הנתיב הנכון על מנת לא להסתבך, ועדיף אחרי או עם מישהו שכבר מכיר את המסלול. בכל מקרה, יש להשתמש בתוכנת ניווט, על מנת שתוכלו לדעת את מיקומכם בכל רגע, לתכנן זמנים, ולא לסטות מהשביל הראשי יותר מידי. תוכנת ניווט מומלצת שזמינה גם באופליין (אין קליטה סלולרית לאורך המסלול) היא ALLTRAILS, והמסלול הרלוונטי זמין בכתובת אינטרנט הבאה:

https://www.alltrails.com/trail/us/california/rubicon-trail--15

תיאור הטיול שלנו במסלול הרוביקון

ימים 1-2: הגעה לאזור, התארגנות והיכרות עם השותפים, לינה באזור סקרמנטו

ימים 3-5: ביצוע מסלול הרוביקון, לינה בשטח 2 לילות

ימים 6-8: אגם טאהו

יום 1 - הגעה לאזור ומפגש עם השותפים לטיול

אנחנו נחתנו בסן פרנסיסקו ביום שבת בבוקר, אחרי שבוע של בילוי מהנה בפארקים ילוסטון וגרנד טטון. מאחר וכבר ביקרנו באזור סן פרנסיסקו בעבר, לא התעכבנו בעיר. לקחנו את הרכב השכור בשדה התעופה ומיד התחלנו להתגלגל לכיוון סקרמנטו. את יום ההגעה חשוב להתאים למועד הרצוי של ביצוע המסלול - כאמור, כדאי להתחיל את המסלול ביום שני, אז אנחנו נחתנו באזור ביום שבת כדי להשאיר זמן להתארגנות. בשלב ראשון התמקמנו במלון בסקרמנטו שהזמנו לשני לילות - יש מבחר גדול של מלונות באזור סקרמנטו ובמחירים טובים וזמינות גבוהה.

משם המשכנו כחצי שעה נסיעה, למפגש פנים אל פנים עם השותפים המקסימים שלנו, קיידי וקלייטון. הם גרים בבית פרטי בעיירה שקטה בסמוך לסקרמנטו. לקיידי וקלייטון יש את כל הכלים המוטוריים שכל אחד מאיתנו היה רוצה בחצר - באגי מפלצתי לשטח קשה, קרוואן נוח לטיולים ארוכים ברחבי ארה"ב, טנדר F150 אימתני שיכול לסחוב את שניהם, אופנוע טורינג בגראג' ועוד. במרחק של עד 10 שעות נסיעה מהבית שלהם, נמצאים אתרי הטבע והשטח מהיפים בעולם ובארה"ב - מסלול הרוביקון, יוסמיטי, גרנד קניון וכל שאר הפארקים, מואב, ועוד ועוד. החלום האמריקאי במיטבו. בנוסף, יש להם שני כלבים גדולים וחברותיים...

במפגש איתם תיאמנו ציפיות, תכננו זמנים, חילקנו משימות מה כל אחד מביא, ואיזה אוכל נביא למסלול, וכמובן הכרנו, צחקנו, ושתינו קצת אלכוהול ביחד. קלייטון הוא מכונאי רכב מחונן ומנוסה, שיודע לפרק ולהרכיב רכבים שלמים, וכבר בנה מספר רכבי שטח מאפס בעצמו. את מסלול הרוביקון הוא מכיר בעל פה, וכבר ביצע אותו עשרות פעמים, כולל מספר התהפכויות בגלל משחקי עבירות קיצוניים... קלייטון וקיידי הם מהסוג הזה של אנשים, שמעבר לזה שהם נחמדים ואנשי שיחה מעניינים, הם גם בדיוק אלה שהיית אתה רוצה שיהיו איתך ושיגבו אותך אם כבר נכנסת לצרות. כמו טראמפ נכון להיום עבור ישראל. יצאנו מהמפגש שמחים ובטוחים עוד יותר, שמצאנו את השותפים הנכונים לביצוע מסלול הרוביקון.

יום 2 - הכנות לוגיסטיות

את היום הזה הקדשנו לקניות והכנות לטיול - ציוד, אוכל, וכדומה, הכל באזור סקרמנטו. לקראת ערב נפגשנו עם השותפים שלנו לארוחת ערב והרמת כוסית, במסעדה מקסיקנית טעימה ונעימה שהם בחרו.

יום 3 - איסוף ג'יפ והתחלת מסלול הרוביקון

נקודת ההתחלה של מסלול הרוביקון לא נמצאת על כביש ראשי, אלא על כביש שעובר בתוככי ההרים, וקצהו ללא מוצא. לכן, הלוגיסטיקה של איסוף הג'יפ, וההגעה לתחילת המסלול, היא קצת מורכבת, ומצריכה נסיעות לא קצרות. בעקרון, אוספים את הג'יפ בנקודת סיום המסלול, באגם טאהו, ומשם חוזרים את כל הדרך לתחילת המסלול, דרך הכביש.

עוד ביום שלפני איסוף הג'יפ, היינו בקשר עם חברת ההשכרה, וסיכמנו על נקודת איסוף על שפת אגם טאהו. נקודת האיסוף וההחזרה של הג'יפ היא זהה. לכן, עדיף לאסוף את הג'יפ באזור האגם, שבו מסיימים את הטיול. עדיף לקבוע נקודת איסוף ליד העיר TAHOE CITY, אבל כל נקודה אחרת באזור גם תעבוד.

מאחר ולא מדובר בחברת השכרה מסודרת עם מגרש רכבים וכדומה, כדאי לוודא מראש מול המשכיר שניתן להשאיר בנקודת האיסוף בצורה בטוחה, את הרכב השכור.

בשש בבוקר, נרגשים ומצפים, יצאנו מהמלון בסקרמנטו, כדי להגיע למקום איסוף הג'יפ בשעה 8:00 בבוקר. הנסיעה הייתה חלקה ללא פקקים, וההגעה לאגם טאהו הייתה מכיוון צפון. אם אתם רוצים להימנע מהנסיעה הזו מוקדם בבוקר, אפשר לבצע אותה בערב לפני, ולישון במלון סמוך לאגם.

פגשנו את המשכיר בנקודת האיסוף ליד אגם טאהו, וקיבלנו את הג'יפ. כמה שאלות, מעבר מהיר על מצב ותכולת הג'יפ ומיקום ציוד החילוץ, וחתימה על מסמך קצר של אחריות שהודפס במדפסת ביתית. אל תצפו לחוויית השכרת רכב רגילה, עם פקיד מעונב שעומד מולכם, ואל תשאלו על ביטוח - ברמה העקרונית הכל באחריותכם.

הג'יפ שקיבלנו אכן היה ממודל ישן, אבל היה מוכן כראוי למסלול הרוביקון מכל הבחינות:

• צמיגים "37

• הגבהה "5

• סרני dana 60 מחוזקים קדימה ואחורה

• גיר משופר 5.13

• נעילות ARB

• ניתוק ידני של מוט מייצב

הג'יפ גם כלל מכשירי קשר (הבאנו גם משלנו), כבלים לטעינת מכשירים מכל הסוגים, קומפרסור, כננת ועוד:

העברנו את כל הציוד הנדרש מהרכב השכור לג'יפ בצורה מסודרת, ונעלנו היטב את הרכב השכור כולל חלונות. חשוב להקפיד לא להשאיר אוכל ברכב המושכר החונה, בגלל הדובים שמסתובבים באין מפריע באזור אגם טאהו בלילה. בעזרת חוש ריח מפותח, הם מזהים את האוכל גם אם הוא בתוך רכב נעול, ולעיתים פורצים לרכבים.

לקראת שעה 9:00 כבר יצאנו לכיוון נקודת ההתחלה של מסלול הרוביקון, הנקראת בגוגל מפס - Loon Lake Rubicon Trailhead. הנקודה נמצאת כשעתיים וחצי נסיעה מנקודת איסוף הג'יפ. קבענו שם עם השותפים בשעה 12:00 בצהריים. אל הנקודה נוסעים מכיוון דרום, כך שאת 50 הקילומטרים הראשונים נוסעים בעצם על שפת אגם טאהו עד קצהו הדרומי. בדרך יש סופרמרקטים רבים אם צריכים או רוצים להשלים משהו. הדרך יפהפייה ופסטורלית לכל אורכה.

משכיר הרכב הנחה אותנו, שהכרחי למלא דלק בתחנת הדלק האחרונה, לפני הפנייה לתוככי היערות ולתוך אזור מסלול הרוביקון. אחרי הפנייה הזו, שנמצאת בסמוך ל-RIVERTON, אין תחנות דלק נוספות, ובעצם אנחנו צריכים ליסוע שלושה ימים ברכב זולל דלק, ללא תדלוק נוסף. תחנת הדלק האחרונה כשמגיעים מכיוון האגם, היא תחנה של החברה שנקראת "76" בכתובת 13200 US-50, Kyburz, CA 95720, United States. אסור לפספס את התדלוק בתחנה הזו. אנחנו סיימנו את הטיול עם מנורת דלק שנדלקה עוד בתחילת היום האחרון של ביצוע המסלול. אם במקרה יגמר לכם הדלק, יש על המסלול מי שיעזור לכם בשמחה, אבל חבל לקחת סיכון, והכרחי לתדלק שם. להלן תמונה של מסלול הנסיעה, נקודת התדלוק, ומיקום מסלול הרוביקון. ניתן לראות שבעצם עוקפים את כל האזור דרך הכביש, כדי להגיע מנקודת איסוף הג'יפ על אגם טאהו, עד לנקודת התחלת מסלול הרוביקון:

הגענו לנקודת התחלת מסלול הרוביקון בשעה 11:30, ויכולנו ליהנות מנוף האגם LOON LAKE, לפני המפגש עם השותפים שלנו ולפני התחלת המסלול. וכמובן, גם להצטלם על רקע השלט הידוע של התחלת המסלול:

בשעה המתוכננת בדיוק, הגיעו קיידי וקלייטון עם המפלצת שלהם. מדובר בבאגי ייעודי למסלולי עבירות קשה, עם כל הנתונים והתקני העבירות הכי משופרים. הכי מעניין, הוא שהבאגי גם מצויד במערכת היגוי נפרדת לסרן האחורי (!!!!!!!). בנקודת ההתחלה יש אזור גדול, שמאפשר פריקה של רכבי השטח מעגלות הגרירה, וחנייה לכל הטנדרים הגדולים שגוררים אותם:

בשיא העונה, בחודשים יולי אוגוסט, המגרש מלא עד אפס מקום בטנדרים ונגררים.

לאחר כחצי שעה של הכנות והורדת אוויר, התחלנו את המסלול שציפינו לו כל כך הרבה זמן, בסביבות 13:00 בצהריים.

ביום הראשון נוסעים רק מספר שעות, ומדובר בכניסה יחסית רכה מבחינת עבירות. במהלך היום תבחינו בסימוני השביל שמופיעים מידי פעם על העצים:

הסימונים האלו אינם מספקים ואינם תדירים מספיק כדי לוודא שתישארו על השביל - לכן חובה להשתמש בתוכנת ניווט עם מסלול מוכן מראש, ולשים לב לסביבה ואיפה אחרים נוסעים.

בנוסף, מידי פעם, יש אבני דרך שמסמנות את אורך המסלול שעברנו:

אתגר העבירות הראשון בשביל נקרא, איך לא, GATEKEEPER ("שומר השער"). מדובר בסדרת מעברים מסולעים, שמהווים את מבחן הכניסה למסלול - השמועות אומרות שמידי פעם מגיע רכב לא מתאים, שלא מצליח לעבור את השלב הזה, ו"שומר השער" מחזיר אותו בבושת פנים בחזרה לחניון בנקודת ההתחלה...

אחד החלקים היפים הבאים בתחילת השביל, הוא משטחים ענקיים של סלעי גרניט, שנקראים SLABS. ניתן לחצות אותם בכל מיני כיוונים ומסלולים. שימו לב שבחלקם יש "מרפסות" גבוהות, המסוכנות לרכב במיוחד בירידה. הנוף היפה מסביב עלול לתפוס את תשומת הלב שלכם, ולכן הסתבכות או התהפכות יכולה לקרות שם ברגע. לכן, דווקא באזור הזה, שלכאורה אין בו מדרגות סלע או גני סלעים עם עבירות, יש לבחור בנתיב מתאים ולהיזהר, וכאמור הכי טוב ליסוע אחרי מי שכבר מכיר. במרכז אחד ממשטחי הסלע, נמצא מקום שנקרא THE BOAL או "הקערה":

בתחתית הקערה נמצא ה-BEER TREE הידוע של מסלול הרוביקון, שבו מומלץ לעצור להפסקת בירה קרה.

שביל הרוביקון נחשב דרך בפיקוח, ולכן לפחות חוקית, אסור לשתות אלכוהול כשממש נוסעים בו. מיקום העץ הוא בסמוך לשביל עצמו אבל לא עליו, אז בחרו בו כנקודה שבה אפשר לשתות בירה, וגם כנקודה ברורה יחסית בתחילת המסלול, שאפשר לתאם בה התכנסות ומפגש:

בסביבות שעה 16:00 הגענו לאתר הלינה הראשון לנו, שנקרא ALICE CREEK. סמוך לאתר יש מי נחל זורמים, מבנה שירותים בסיסי, וכמה שטחים נוחים להקמת אוהלים. לאחר הקמת אוהלים מהירה, קלייטון הציע שניסע לשחק באחד מאתגרי העבירות הידועים והקשים במסלול - THE SOUP BOAL. מיקום האתגר הוא רק כ-2 ק"מ בהמשך המסלול, וקלייטון היה להוט לנסות את הבאגי החדש שקיבל. היה לנו מספיק זמן עד ארוחת הערב, וביקור במקום בכל מקרה יחסוך לנו זמן מחר, אז החלטנו ללכת על זה.

כשמו כן הוא, אתגר העבירות הזה הוא כמו "קערת מרק" מעורבבת - מורכב ממספר סלעים גדולים ומדרגות, שאפשר לעבור אותם רק בזווית צידית. גובה הסלעים והזווית שלהם, הופכים אותו לכמעט בלתי אפשרי לרכבים שאינם משופרים קצה. אני כמובן לא ניסיתי לעלות את המדרגה עם הג'יפ השכור, בגלל פוטנציאל הנזק וההתהפכות המשמעותי במקום, אז הצטרפתי לקלייטון:

קלייטון תקף את מדרגות הסלע עם הבאגי, ולאחר מספר ניסיונות, שבהן בלטה המשמעות של היגוי אחורי מקביל להיגוי קדמי, עלה אותו באלגנטיות. ואז עוד פעם ...:

לאחר מכן חזרנו למקום הלינה, והתרחצנו קלות בנחל. בשעות החושך אכלנו ארוחת ערב בסיסית, דיברנו על דברים ברומו של עולם, וצפינו בשמיים זרועים אלפי כוכבים זוהרים. היינו באתר לבדינו. אמצע השבוע משתלם...

יום 4 - אמצע מסלול הרוביקון

היום הזה הוא היום היחיד שבו מבלים יום שלם במסלול. הוא גם היום שעובר בתוואי המסלול הכי יפה, בין אגמים ומעיינות. אנחנו אחרי משטחי הסלעים הרחבים, ובתוך היער, ולכן המסלול ביום הזה משובץ לכל אורכו באתגרי עבירות בכל הרמות. במידה ואתם לא נהגים מאוד מנוסים בשטח, תצטרכו כאן הרבה הכוונה מבחוץ. שימו לב שבארצות הברית ההכוונה מבחינת צדדים היא לא ימינה או שמאלה (ימינה שלך? ימינה שלי?...) אלא "נהג" או "נוסע" - DRIVER או PASSANGER. הגיוני ועדיף...

ממש בתחילת היום כשיצאנו לדרך, עברנו בנקודת הקליטה הסלולרית שנקראת THE CELL PHONE TREE (שימו לב שלא תמיד יש שם קליטה - לנו לא הייתה - לכן מומלץ לבצע תקשורת אחרונה עם הילדים או האישה עוד בחניון הראשי לפני היציאה למסלול). העץ נמצא מימין לשביל ומסומן בשלט עץ קטן שקל לפספס אותו, אז שימו לב:

שני אתרי עבירות מרכזיים ביום הזה הם LITTLE SLUICE BOX ו-BIG SLUICE BOX. אני קורא להם "אתרים"', ולא אתגרים, כי מדובר בתוואי ארוך שכולו סלעים ועבירות, ולא במדרגה אחת או מעלה אחד ספציפי. לגבי השם, המילה SLUICE משמעותה זרם או שטיפה. בכל חורף, ביחד עם השיטפונות, נשטפים כאן סלעים גדולים, שיוצרים מין "קופסת" אבנים צפופה ומורכבת למעבר. בכל עונה ה"קופסא" משנה את פניה, ומצריכה בחירת נתיב חדשה על ידי נהגים נחושים. עם הזמן במהלך העונה, הנתיב הופך לקל יותר למעבר, עד לכניסת החורף הבא. הכניסה והיציאה משני האתרים, וכל הדרך ביניהם, כוללת סלעים אימתניים שמצריכים נהיגה זהירה ושקולה.

אחד הדברים הבולטים במסלול הרוביקון עבורי היה, שאף אחד לא מזיז סלעים ומבצע בנייה, לצורך מעבר מדרגות סלע וכדומה. זה דבר שאנחנו רגילים אליו בישראל, אבל שם ממש אפשר לראות, איך כולם מנסים להתמודד עם המעברים כמו שהם. הרכבים כמובן בנויים בהתאם. אם לא מצליחים בניסיון ראשון, אז זזים עם הרכב ימינה ושמאלה, ומנסים שוב עד שזה עובד. אבל לא בונים ומשנים את תוואי הדרך הטבעי. כששאלתי למה, הסבירו לי שזה המנהג המקומי, כדי לכבד את הטבע כמו שהוא. הם מעדיפים להתמודד "באמת" עם אתגרי המסלול, ולא להפוך אותו לאוטוסטרדה של מעברים בנויים ומסודרים. הגיוני, רק ששם מבחינה תרבותית איכשהוא זה עובד, אבל בארץ...

הראשון בין השניים הוא ה-LITTLE SLUICE BOX, שהוא ממש לא "קטן".

לאורך כמה מאות מטרים בחלק ממנו, יש נתיב צר, עם סלעים מפוזרים שמגיעים עד גובה שני מטרים לסלע אחד. חייבים לטפס על חלק מהם כדי לעבור. נתיב זה אינו מתאים לרכבים "רגילים" כמו הג'יפ שלנו, אז יצרו לו מעקף סביר שעובר בדיוק מעליו וצופה עליו. אני עברתי מהמעקף, וצילמתי את קלייטון נלחם עם המעבר וצולח אותו:

אתם תזהו את המקום אם וכאשר תגיעו אליו - אי אפשר לפספס את מערבולת הסלעים האימתניים שעומדת מולכם כשתגיעו לשם. למרות שזה בטח "ידגדג לכם", בשום פנים לא להיכנס לשם ולנסות. גם הרכבים הכי משופרים חוטפים שם מכות רציניות.

באופן כללי, באזור הזה של הטיול, באו לידי ביטוי יכולות הרכב ששכרנו. מרווח הגחון הגבוה, הצמיגים הרחבים ונעילות הדיפרנציאל, ביחד עם מהלך מתלה אינסופי ובחירת נתיב נכונה, שמרו אותנו גבוה מעל הסלעים, ומנעו שחיקת גחון תמידית ונזק. הצלחתי להפתיע את עצמי, ולנהוג את כל הדרך כמעט ללא הכוונה. זאת למעט אזור צר אחד, שבו הרכב נדרש לעבור כמה עשרות מטרים "באוויר", לחוץ בין שני מדפי סלע, כשמתחתיו, בעומק של מעל מטר, מסלעה מאיימת. למקום לא היה מעקף, וטעות קטנה שם משמעותה נפילה הצידה ונזק כזה או אחר, שלא לדבר על התהפכות. קלייטון זיהה את הפוטנציאל מראש, ויצא לכוון אותי לאחר שעבר את המכשול בקלילות (-:

זה המקום להזכיר - אם תגיעו למסלול הרוביקון זה כנראה יהיה עם רכב שכור, ולכן אם יש ספק, אין ספק - יוצאים וחושבים ומכוונים. וכדאי שיהיה איתכם מכוון מנוסה ורגוע שמכיר את השביל.

כ-500 מטרים לאחר היציאה מהאתר השני, ה-BIG SLUICE BOX, מגיעים לאגם היפהפה BUCK ISLAND LAKE. מעבר ליד האגם תוך כדי ביצוע מסלול עבירות, והכל בגובה כ-2,000 מטרים מעל הים, הוא חדש לנו ביחס לישראל, אז פשוט התמוגגנו מהנוף והשילוב הזה. זהו מקום טוב לעצירה והתרעננות, וגם לרחצה למי שרוצה. אם מגיעים למסלול לארבעה ימים ועושים אותו יותר באיזי מאיתנו, כדאי להתמקם כאן לשינת הלילה הנוסף. יש משטחי קמפינג טובים ליד המים. אנחנו החלטנו להקדיש יותר זמן ל-RUBICON SPRINGS, שלידם אנחנו מתכננים לישון הלילה, אז רק הצטלמנו והמשכנו הלאה:

השלב הבא במסלול הוא "נחיתת גובה" של כ-200 מטרים עד לתוואי הזרימה של נהר הרוביקון. מדובר בירידה תלולה, העוברת בתוואי צר, בין עצים וסלעים מפוזרים בכל הגדלים. חלק מהירידה בוצית ועלולים להחליק הצידה או על סלע לא רצוי. אין במהלך הירידה אפשרות לזוז הצידה, אם יש רכבים שמגיעים מהכיוון השני. לכן, רצוי לבצע אותה בנחישות ובזהירות ויחסית מהר, אחרת נתקעים באמצע אם מישהו מגיע ממול.

בקצה הירידה, מגיעים לגשר הידוע שעובר מעל נהר הרוביקון, לתמונה מתבקשת עם חיוך שלא יורד מהפנים:

לאחר מעבר הגשר, מגיעים לאתר קמפינג גדול ומסודר, כולל מבנים ומתקנים להכנת אוכל, כמה מדשאות וכדומה. זהו האתר המסודר היחיד במסלול, ואותו מפעיל ה-RTF לצורך קבוצות גדולות שמגיעות בקיץ. יש בו גם מנחת למסוקים. שימוש באתר מצריך תשלום סמלי של כמה עשרות דולרים:

הקילומטר הבא במסלול, אחרי אתר הקמפינג, עובר בסמוך לנהר הרוביקון. בשני צידי הנהר יש משטחים טובים ומבודדים לקמפינג, אז אפשר להתמקם איפה שרוצים. פחות או יותר באמצע הדרך הזו, נמצאים מעיינות הרוביקון - RUBICON SPRINGS. מדובר במקום פסטורלי עם מים זורמים, שמתאים לרחצה ולרביצה במים. לא היו הרבה אנשים באזור, אז מצאנו לנו מקום לינה מבודד, במרחק דקה הליכה מהמעיינות. מאחר וכבר הייתה שעת ערב, קודם כל הלכנו לביקור במעיינות הפסטורליים:

אם יש כאלו מכם ששוקלים להצטרף לאירועים הגדולים במסלול הרוביקון (JEEP JAMBOREE), כך המקום נראה במהלך אירוע המוני של ג'יפאים:

אז לא. ממש לא. תמצאו את השותף ותעשו את המסלול בזמן הנכון והרחק מההמון, ועדיף באמצע השבוע.

כשחזרנו לרכבים, הופיעה גברת נחמדה שהסבירה שכל האזור שסמוך לנהר הוא בפיקוח RTF, ומצריך תשלום עבור לינה שם, בסך של 10 דולר לרכב. התשלום הוא בעצם תרומה לארגון RTF, שהוא ארגון מתנדבים ללא מטרות רווח, כדי לאפשר לו לתחזק את המקום. שילמנו באהבה, והמשכנו בהקמת המאהל שלנו:

סיימנו את היום המרכזי במסלול כשאנחנו עייפים ומרוצים. בילינו ערב קריר ומהנה עם החברים שלנו ועם עוד כמה מבקרים שהגיעו לאזור, והלכנו לישון לקראת חצות.

יום 5 - יום אחרון במסלול הרוביקון

נהר הרוביקון זורם בתוך עמק בין גבעות והרים, אז קרני השמש מגיעות יחסית מאוחר למשטחי הלינה והאוהלים הסמוכים אליו. זו ההזדמנות להשלים שעות שינה, ולהתעורר ברוגע לקולו של נהר הרוביקון המפכפך לידינו.

במהלך הטיול, קיידי, השותפה שלנו לטיול, התאהבה בקפה נחלה הירושלמי. את הקפה הכנתי תמיד בפינג'ן שהבאתי עם ערכת הקפה. בבוקר הזה, היא ביקשה שאבשל לה את הקפה בפרקולטור, שמאפשר למזוג ולשתות את הקפה בלי הבוץ ובלי זרעי הקרדימון (הל). מסתבר שיש מכשיר פרקולטור לשטח, ואחד כזה קלייטון וקיידי הביאו איתם. בעצם מדובר בפינג'ן "מתקדם" שמאפשר בישול של הקפה דרך פילטר, ולא באמצעות מזיגה שלו ישירות לתוך המים. נחמד ושונה - הקפה עם אותו הטעם, אבל הרבה יותר "נקי":

בשעה יחסית מאוחרת, יצאנו ליום האחרון שלנו במסלול. עם התנעת הג'יפ שלנו, נדלקה מנורת התדלוק. יש לנו עוד כ-30 ק"מ נסיעה עד תחנת התדלוק הכי קרובה, שנמצאת ב-TAHOE CITY. כמחצית מהם בשטח, בנסיעה איטית זוללת דלק, כולל מעלה אחד ארוך. אבל, אנחנו עם שותפים מדהימים שאפשר לסמוך עליהם, ובמסלול שטח מהיפים בעולם. זה לא המקום לדאגות מיותרות. אז פשוט חייכנו אחד לשני והמשכנו הלאה...

מיד לאחר הקילומטר הראשון שעברנו לאורך נהר הרוביקון, פנינו ימינה והגענו לאתגר האחרון במסלול - מעלה הקדילק - CADILAC HILL. מדובר במעלה ארוך ותלול מפוצץ סלעים ענקיים. לאורך כ-500 מטרים, מטפסים גובה של כ-350 מטרים, תוך כדי עיקולים בין העצים והסלעים. תענוג אתגרי הכי טוב שיש - ה"פינלה" של מסלול הרוביקון. להלן תמונה אחת כדוגמא מהמקום:

למה הוא נקרא מעלה הקדילק?

במאה ה-19, אזור מעיינות הרוביקון נחשב למקור מובטח של מינרלים וזהב. מסלול הרוביקון היה אחת הדרכים היחידות להגיע לאזור המבוקש. באחד המקרים, ניסו להגיע למקום עם מכונית קדילק, ששבקה חיים ונתקעה באמצע המעלה. מאז, המעלה נקרא על שמה, למרות שהיא כבר מזמן פונתה משם, ואין לה זכר.

את מעלה הקדילק הצלחנו לכבוש בערך בשעה, בצורה חלקה יחסית וללא הכוונה חיצונית.

בקצה המעלה נמצאת התצפית הידועה שמסמלת את סוף המסלול האתגרי - OBSERVATION POINT. הצטלמנו שם למזכרת, והחלפנו חוויות מהמסלול עם עוד ג'יפאים שהגיעו למקום:

מנקודת התצפית ועד לסיום המסלול, אין אתגרים מיוחדים נוספים. בצד הדרך, ראינו את אחת מאבני הסימון האחרונות של מסלול הרוביקון, אז הצטלמנו לידה למזכרת:

המסלול מסתיים "רשמית" ומתחבר לכביש, ברחבה גדולה וסלולה, בנקודה הנקראת:

Rubicon Trail Staging Area Tahoe Side.

בנקודה זו נפרדנו מהשותפים שלנו, שחזרו מערבה לתחילת המסלול על מנת להעמיס את הבאגי ולחזור לביתם שבסקרמנטו. אנחנו ממשיכים מזרחה, לכיוון אגם טאהו, כדי להחזיר את הג'יפ השכור ולאסוף את הרכב שלנו.

ממש התבאסנו להיפרד מהם, כי כל כך נהנינו איתם לכל אורך הטיול. מסוג האנשים שתמיד יש על מה לדבר איתם, תמיד אפשר לסמוך עליהם, והם תמיד מחייכים וחיוביים. הם היו עבורנו גם מדריכים וגם חברה מעולה למסלול המשובח הזה - לא היינו יכולים לעבור את החוויה הזו בלעדיהם ❤️❤️

כמובן שגם הבטחנו אחד לשני שניפגש שוב בקרוב (ולא ידענו כמה קרוב...).

הדבר הראשון שעשינו לאחר שנפרדנו מקיידי וקלייטון, עוד בחניון עצמו שבו הייתה לראשונה קליטה סלולרית, הוא להזמין לינה לימים הקרובים. מאחר ומדובר במסלול הרוביקון שעלול להפתיע, לא הזמנו לינה מראש להמשך הטיול. אנחנו מחוץ לעונה המרכזית של יולי אוגוסט, אז מצאנו ברגע האחרון דרך AIRBNB ובמחיר סביר, בקתה שנמצאת במרחק הליכה מהאגם, בעיירה Kings Beach שנמצאת בצפון האגם.

משם נסענו לתדלק בתחנת דלק הכי קרובה שנמצאת ב-TAHOE CITY וסמוך לנקודת החזרת הג'יפ. בשעות הצהריים המאוחרות, הגענו לרכב שלנו, והעברנו את כל הציוד הרלוונטי חזרה. באופן לא צפוי, הנציג שהיה אמור לקבל מאיתנו את הג'יפ, לא הגיע בשעה המיועדת. בשיחה עם מנהל חברת ההשכרה, הבנו שהם הוציאו טיול למסלול הרוביקון יומיים לפני. הטיול כבר היה אמור להסתיים, אבל אחד הרכבים נתקע במסלול והם מתעכבים. סיכמנו עם המנהל שנשאיר את הג'יפ בחניון הציבורי. קצת דאגתי, כי לא מדובר בחניון מאובטח וסגור, והג'יפ עם גג פתוח, וללא חלון אחורי. אז צילמתי את הג'יפ מכל הצדדים ומבפנים כולל כל הציוד, כדי שתהיה הוכחה שהכול הוחזר תקין ובסדר. משם נסענו לבקתה, למקלחת טובה, ארוחת ערב עם בשר משובח בסגנון אמריקאי על שפת האגם, ומנוחה מתבקשת אחרי שלושה ימים אתגריים ומהנים.

ימים 6-8 - קינוח באגם טאהו

יום 6 - אגם טאהו - מנוחה

את היום שלאחר סיום מסלול הרוביקון, הקדשנו בעיקר למנוחה. טיילנו על שפת האגם ובערים הקטנות שמסביבו, אכלנו טוב, ונהנינו מתחושת ה-AFTER PARTY של כיבוש מסלול הרוביקון האגדי. לאחר שנ"צ מתבקש, ליאת אשתי חשבה על רעיון מעניין - הבקתה שלנו הייתה גדולה יחסית, וכללה שני חדרי שינה זוגיים. למרות שעבר רק יום אחד מסיום מסלול הרוביקון, כבר התחלנו להתגעגע לקיידי וקלייטון. אז היא הציעה שנזמין אותם לשהות איתנו את היומיים הקרובים בבקתה. הם גרים במרחק פחות משעתיים נסיעה מהאגם, אנחנו נכנסים לסוף השבוע והם כנראה פנויים, אז למה לא?

וכך היה - דיברנו איתם, והם שמחו על ההזדמנות לבלות איתנו עוד קצת זמן ביחד, באזור אגם טאהו הפסטורלי. קבענו להיפגש איתם למחרת בערב בבקתה.

לקראת שקיעה נסענו לנקודת תצפית שקיעה מומלצת במזרח האגם

Memorial Point Scenic Overlook:

יום 7 - אגם טאהו - טרק ל-EAGEL LAKE וביקור ב-EMERALD BAY

מאחר ואנחנו אחרי כמה ימים של נסיעות ארוכות ברכב ומנוחה, החלטנו על יום אקטיבי רגלית.

נסענו כשעה לכיוון דרום אגם טאהו, והגענו לנקודת ההתחלה של טרק קצר של כ-3 ק"מ המוביל לאגם EAGLE LAKE החבוי בתוך ההרים. נקודת ההתחלה נקראת Eagle Falls Trailhead.

מסלול ההליכה מתחיל על הכביש המקיף את אגם טאהו, ומגיע לאגם EAGEL LAKE לאחר 1.5 ק"מ של הליכה מערבה. על שפת האגם אפשר לעשות הפסקת ריענון ונשנוש, וגם להתרחץ, ואז חזרה באותה הדרך. תיאור המסלול זמין בכתובת אינטרנט הבאה:

https://www.alltrails.com/trail/us/california/eagle-lake-trail--4

מזג האוויר היה מצוין, הטרק קליל ומעניין ללא טיפוס משמעותי, והנופים של האגמים היו יפהפיים:

לאחר מכן נסענו נסיעה קצרה, וחנינו בחנייה שממנה יורדים לתוך EMERALD BAY. החנייה בשני המקומות (EAGLE LAKE ו-EMERALD BAY) מוגבלת מאוד יחסית לכמות המבקרים. אבל, אנחנו מחוץ לעונה המרכזית אז מצאנו חנייה יחסית בקלות.

הירידה למפרץ EMERALD היא רגלית, על שביל כבוש שרובו מוצל, לאורך כ-1.5 ק"מ. בקצה השביל תהיו על שפת המפרץ של אגם טאהו, ותוכלו להתרחץ במימי המפרץ, לטייל על שפת האגם, וגם לשכור קיאק ולחתור במפרץ כשעה, כמו שאנחנו עשינו - מומלץ מאוד!!!

כבר בתחילת הירידה, בין העצים, מבחינים בנוף היפה של המפרץ והאי FANNETTE שבמרכזו:

בקצה הירידה מגיעים למפרץ עצמו:

כדאי לשכור קיאק ולחתור באגם:

ואם כבר שוכרים קיאק, אז כדאי לעצור באי FANNETTE, ולטפס קלות למבנה האבן שמהווה נקודת תצפית במרכזו:

לאחר השיט בקיאק התמקמנו על החוף למנוחה ורחצה, ואז התחלנו לעלות חזרה לאורך 1.5 ק"מ בשביל כבוש, לחניון שבו השארנו את הרכב.

כשחזרנו לבקתה שלנו, קיידי וקלייטון כבר היום שם, ובילינו ביחד ערב מהנה במסעדה על שפת האגם.

יום 8 - אגם טאהו - בילוי ב-SAND HARBOUR BEACH ו-COMMON BEACH

זהו יומנו האחרון באגם טאהו, וזהו גם יום ראשון שהוא יום חופשת סוף השבוע בארה"ב.

קיידי וקלייטון כבר טיילו באזור הרבה פעמים, ומעדיפים לנוח ולהנות על שפת האגם. אנחנו פעם ראשונה כאן, וכנראה לא נחזור בקרוב, אז החלטנו לנצל גם את היום הזה לחקור את האזור.

אחד החופים הכי ידועים ויפים באגם טאהו הוא SAND HARBOUR BEACH, הנמצא בצפון מזרח האגם. הכניסה לחוף מפוקחת, ובהזמנה מראש, שניתן לעשות אותה עד 10:30 באותו היום. לאחר מכן, הכניסה היא לפי "כל הקודם זוכה" ובהתאם לעומס בשמורה. לא ידענו את זה, ולכן הגענו בלי הזמנה, ובשעת בוקר מאוחרת. למזלנו לא היה עמוס מידי, והצלחנו להיכנס ללא המתנה ארוכה. מיתרונות הטיול מחוץ לעונה.

החוף אכן יפהפה ומרשים, כדאי לטייל ולהתרחץ לאורכו, ויש אפשרות לסאפ ופעילויות נוספות. מומלץ מאוד, להלן מספר תמונות:

לאחר הביקור בחוף נסענו לחוף ידוע נוסף, COMMONS BEACH, הנמצא בעיירה TAHOE CITY. בחוף הייתה הופעה חיה של להקה ותיקה של רוק אמריקאי, עם זמרים ונגנים בני 60 ומעלה, מול מאות מעריצים שישבו על כסאות חוף עם בירה ביד וציידנית בצד. מסתבר שמדובר בלהקת חובבנים ותיקה, וזו ההופעה האחרונה שלהם, לאחר 30 שנה של הופעות במקום פעם בשנה בקיץ, אז הייתה התרגשות במקום ואפילו ריקודים.

בערב חזרנו לארוחת ערב מסכמת עם קיידי וקלייטון, ולמחרת נסענו כשלוש שעות לסן פרנסיסקו לטיסה הביתה.

!!!!!! CHEERS AND THANKS TO CADY AND CLAYTON FOR A ONCE IN A LIFETIME EXPERIENCE