כללי

לאחר טיולים במזרח ודרום יבשת אפריקה, החלטנו שהגיע הזמן לבקר גם במערבה. האזור משמעותית פחות מתוייר, אין נופים יוצאי דופן ויעדים יחודיים לטרקים, מזכירים תמיד שהמדינות “מסוכנות” לטיול ובהתאמה – חומר הרקע לאזור מוגבל יותר (אין כמעט דבר בעברית ומדריכי Bradt הרלוונטיים לחבל ארץ זה לא ממש מעודכנים). תוסיפו לכך שהאוכלוסיה במרבית המדינות הללו דוברת צרפתית וקשה להסתדר שם באנגלית, והנה לכם מתכון ברור מדוע לא ליסוע.

הסקרנות גברה ככל שקראנו יותר – הנוף האנושי שם מגוון מאד וברובו שמר על אוטנטיות תרבותית ושבטית. לאור זאת, ניתן ליטול חלק כמעט לאורך כל השנה בפסטיבלים וארועים צבעוניים במיוחד, להתחכך עם מלכים, צ'יפים ובני אצולה מקומיים ולמעשה לחוות את התרבות האפריקאית כפי שמזרח ודרום אפריקה אינן מאפשרות לך. כמוכן, התברר לנו שחלק מהמדינות – בימים אלה לפחות – בטוחות לטיול וההתניידות בהן אפשרית גם בתחבורה ציבורית נוחה יחסית. למרות שאין אתרי נוף מרשימים, מגוון החיות והצומח שונה מאזורים אחרים באפריקה ונושא רב לעניין. 

מדוע בחרנו במדינות הללו?

הסיבה העיקרית לבחירת ארבעת המדינות הללו – Benin, Togo, Ghana, Ivory Coast – הינה העובדה שהינן בטוחות ונוחות יחסית לטיול, תושביהן מסבירי פנים ואין ממש בעיה עם האוכולוסיה המוסלמית המקומית. זאת, בניגוד למדינות שכנות דוגמת ניגריה, בורקינה-פאסו, מאלי וניג'ר, מדינות אלימות הן ברמת הבטחון האישי והן בשל השתלטות מכרסמת של האסלאם הקיצוני והאלים על חיי היומיום. כמו כן, ארבעת מדינות אלה מהוות למעשה מקשה אחת והגבולות ביניהן – כמו של הרבה מדינות אחרות באפריקה ובאזורנו – הינם פרי החלטות של המעצמות הקולוניאליות. אמנם דרושה ויזת כניסה לכל אחת מהן אך ל – Benin ניתן לקבל ויזה מיידית באינטרנט, לטוגו מקבלים במעבר הגבול ולגאנה וחוף השנהב יש שגרירויות בארץ שמוציאות בקלות ויזת תיירים. יתרה מזו, עלות הטיולים בארבעת המדינות הללו אינה גבוהה, במיוחד באם מדובר במטייל העצמאי (עלויות הטיולים המאורגנים הינן גבוהות). בנוסף, מזג האויר חם כל השנה ובמיוחד בחודשי החורף הקרים בארץ או באירופה – שזו גם העונה הטובה ביותר לטייל באזור – כיף להגיע למקום חם.

הבעיות בטיול במערב אפריקה

כפי שצויין לעיל, בעיה ראשונה הינה בעיית השפה למי שאינו דובר צרפתית כלל (למעט גאנה, שם כולם דוברים אנגלית). האוכלוסיה המקומית – פרט ליוצאי דופן בודדים ב – Benin, טוגו וחוף השנהב – פשוט אינה דוברת אנגלית. זה לא אומר שלא ניתן להסתדר, אבל בהחלט מקשה.

התשתית התיירותית במדינות הללו, ובמיוחד כשמתרחקים מערי הבירה, הינה מוגבלת. אין מלונות ברמות מערביות אבל בהחלט ניתן למצוא בתי הארחה נוחים ונקיים במרביתם המכריע של המקומות. סוגיית ההיגיינה גם היא בעייתית. מערב אפריקה מזכירה מאד את האזורים הכפריים בהודו בהרבה מובנים, ובעיקר באספקטים של הגיינה. הרחובות מאובקים ומטונפים, יש להקפיד על אוכל מבושל ומים מבוקבקים, בעיית שרותים (בעיקר לנשים) וכו' וכו'. נושא נוסף הינו המחלות הטרופיות ובעיקר המלריה. זו לא המלריה מאתיופיה או מבוטסוואנה – כאן המלריה נמצאת בכל מקום כולל בערי הבירה כמעט כל השנה ויש להקפיד מאד על טיפול תרופתי מונע כמו גם לינה תחת כילה, בגדים ארוכים עם ערב ותכשירים דוחי יתושים.

נושא כאוב נוסף הינם חופי הים. כל המדינות הללו נמצאות לאורך חופי האוקיינוס האטלנטי, חופים יפהפיים ומזמינים עם דקלי קוקוס, חול לבן, שפע פירות וכל טוב. אלא שהחופים הללו ברובם אינם מתאימים ואינם מומלצים לרחצה של האדם הרגיל או מכיון שהם מלוכלכים או/ו בשל הסחיפה החזקה והזרמים שנוצרים מהגלים (undertow). מבאס ביותר להגיע לחוף מהסרטים במזג אויר חם כשהמים בטמפרטורה מושלמת עם חשש אמיתי להכנס למים (יש כאלה שלקחו צ'אנס ונכנסו אך תמיד בעלי העסקים דרשו מהם לשלם את החשבון טרם כניסתם למים).

אז למה בכל זאת?

מי שלא היה מעודו באפריקה ומנסה לדמיין איך נראים האנשים שם ואיך הם חיים, איך נשמעת המוזיקה שלהם, מהי התרבות והדת שלהם – זה המקום. השבטים והכפרים אוטנטיים ושונים מאד למשל מהאזור השבטי של עמק נהר האומו בדרום אתיופיה המתוייר כל כך. דת ה – Voodoo מקורה במדינות אלו והיא חיה נושמת ובועטת עד היום. הפסטיבלים שלהם, שמתקיימים כמעט כל השנה, הם צבעוניים, פראיים וקצביים בצורה בלתי רגילה. האוכל המקומי נהדר – מתובל, מגוון, הרבה פירות וירקות, דגים, רטבים ורכיבים שמעולם לא ידענו על קיומם, וכל זאת במחירים נוחים. הכפרים אוטנטיים והארכיטקטורה המורכבת של המבנים יחד עם העיטורים עליהם ייחודיים ויפהפיים. השבטים השונים מתמחים בעבודות יד מסוגים שונים – מסכות מרתקות (שמשמשות אותם בפסטיבלים ובטקסים הדתיים), בדים ארוגים יפהפיים, עבודות קש יוצאות דופן במוטיבים שלהם, יכולת ציור מרשימה על קנבס ועוד ועוד. כמוכן, זה המקום ללמוד על חמאת השיאה (Shea butter ), שמן הדקלים האדום והטעים, אגוזי הקשיו ועוד.

ההיסטוריה של המדינות הללו ייחודית וכוללת ממלכות עתיקות שמתקיימות עד היום (ה – Ashanti בגאנה הינה המפורסמת שבהן). הנושא מרכזי שעולה בביקור במדינות הללו הינו סוגיית העבדים. חלק משמעותי מהעבדים השחורים שהועברו ליבשת אמריקה במהלך התקופה שמהמאה ה – 16 ועד ה – 19 הגיעו ממדינות אלו וניתן למצוא אתרים רבים הרלוונטיים לתקופה זו כמו גם סיפורים מסמרי שיער סביב נושא העבדות ומשמעויותיה.

גם חיות לא חסר בחבל ארץ זה, אם כי המגוון וההיצע מוגבלים משמעותית לעומת אלו שבדרום ובמזרח אפריקה. ישנם שניים שלושה פארקים שבהם ניתן לראות אריות, פילים, קופים, סוגים רבים של אנטילופות, ציפורים מרהיבות, תנינים וכו'. קופים מסוגים ייחודיים נמצאים בשמורות וכפרים וחלקם אינם מפחדים מבני אדם ומאפשרים להתקרב אליהם ולצפות בהתנהגותם (במיוחד בגאנה וחוף השנהב).

ואם כל זה לא מספיק, הרי הצבעוניות של הבגדים היומיומיים של האפריקאים במדינות אלו – גם הנשים וגם הגברים – הינה יוצאת דופן בכל קנה מידה. לוקח זמן להתרגל לגברים לבושים בפיג'מות סופר צבעוניות ומתברר שהם בעצם אנשי עסקים. השווקים הם כמובן המקום האידאלי להתרשם מהצבעוניות – גם השווקים בערים הגדולות וגם השווקים בכפרים. עינינו לא שבעו מהצבעוניות הזאת.

מתי הכי טוב לבקר באזור

מדובר בחבל ארץ הנמצא בחוג הטרופי. לאורך חופי האוקיינוס האטלנטי חם ולח וצפונה משם מתקרבים לאזור של מדבר סהארה, אזור הסוואנה, שהוא חם ויבש. בחודשים החל ממאי ועד אוקטובר יורד הרבה גשם וממש לא מומלץ להגיע לאזור, שכן התנועה בו קשה ואזורים שלמים יכולים להיות סגורים לפרקי זמן ארוכים בשל שטפונות ובוץ. העונה הטובה ביותר היא העונה היבשה, בעיקר דצמבר עד מרץ. בתקופה זו נושבת רוח צפונית ממדבר סהארה (נקראת Harmattan), המורידה את הטמפרטורות מחד, אך מאידך גורמת בחלק מהימים לראות לקויה יותר בשל האבק שהיא מביאה עימה. בדרך כלל החל מהמחצית השניה של ינואר הרוח נחלשת והראות משתפרת. הטמפרטורות בעונה זו הינן הנוחות ביותר, אם כי עדין חם ולח לאורך החוף האטלנטי.

בחלק א' של הבלוג נציג בפירוט יתר את האספקטים הייחודיים של האזור, כשהכל מלווה בתמונות. החלק השני יתמקד בהצגת המסלול, המלצות על יעדי הביקור העיקריים בארבעת המדינות כולל מקומות לינה, אמצעי תחבורה ומדריכים מקומיים.

חלק א' – כמה אספקטים ייחודיים של האזור

פסטיבלים

מתוך עשרות הפסטיבלים שמתקיימים בארבעת המדינות המוזכרות, בחרנו 3 שנראו לנו מעניינים במיוחד. לציין שבגאנה ובחוף השנהב קיים מידע מפורט למדי אודות הפסטיבלים השונים, לעומת Benin וטוגו שם האינפורמציה באינטרנט מוגבלת. בנוסף, ישנם פסטיבלים רבים שהמועד הסופי שלהם נקבע על ידי זקני הכפרים או המחוזות סמוך מאד לקיומם, ועל כן לא ניתן לדעת אודותם מראש. באם אתם מטיילים באזור, מומלץ שתבררו עם מורי דרך מקומיים או לשכות התיירות לגבי קיום הפסטיבלים השונים.

הפסטיבל השנתי של ה – Voodoo – ב – Benin

אחד הפסטיבלים הגדולים והצבעוניים ביותר במערב אפריקה הינו פסטיבל ה – Voodoo השנתי שמתקיים בין ה – 8 – 12 ינואר בכל שנה ב – Benin, כשה – 10 ינואר הינו יום דת הוודו הרשמי ויום שבתון. מקורה של דת הוודו באזור זה של מערב אפריקה (כולל חלקים של ניגריה, טוגו וגאנה) והיא הגיעה יחד עם העבדים השחורים ליבשת אמריקה, שם תופסת עד היום מקום כבוד בעיקר באיים הקריביים, דרום ארה”ב וברזיל. ראו ערך ויקיפדיה בנושא.

למרות שהפסטיבל מתקיים בכל רחבי המדינה, המקומות העיקריים לחוות אותו הינם ערי החוף ובעיקר Ouidah (הנחשבת למרכז הרוחני של דת הוודו במדינה) וכן בבירה הרשמית Porto Novo. מצעדים, מופעים, טקסים דתיים מרתקים, מגע בלתי אמצעי עם כוהני הוודו, תלבושות צבעוניות, מוזיקה מקפיצה, אוכל, נציגים מכל השבטים מכל רחבי המדינה והמדינות מסביב שמגיעים בתלבושותיהם המסורתיות והעיקר – מעט תיירים. לשכות התיירות של פורטו נובו ו – Ouidah בדרך כלל מסייעות למי שיוצר עימם קשר מראש. לגבי הפסטיבל הגדול של פורטו נובו – ראו fip.bj או לחלופין צרו קשר עם Bernice – שהיא מנהלת משרד התיירות העירוני ( yabus26@yahoo.fr). היא גם תפנה אתכם לכתובות המתאימות ב – Ouidah. רצוי, אם כי לא הכרחי, לתאם עמם מראש. לא לפספס את המצעד המסכם של הפסטיבל ביומו האחרון.

ב – Ouidah תוכלו ללוות את הכהנים הראשיים של דת הוודו, לבקר בבתיהם ולהשתתף בטקסים שלהם. בנוסף, ב – 10 לינואר מתקיים שם הטקס המרכזי על חוף הים בסמוך ל”שער האל-חזור” – טקס צבעוני ומרתק הכולל מאות רבות של משתתפים במיטב התלבושות המסורתיות ובנוכחות כל כהני הדת הבכירים ביותר.

פסטיבל ה – Akwasidae של שבט האשאנטי ב – Kumasi בגאנה

פסטיבל צבעוני ונגיש מאד המתקיים אחת ל – 6 שבועות בימי ראשון בארמון המלך בקומאסי – העיר השניה בגודלה בגאנה ומרכזה של ממלכת האשאנטי. הארוע, הפתוח לקהל הרחב ואינו דורש תשלום, אורך כ – 3 שעות ומתבצע על פי כללי טקס חמורים שנשמרים מאות שנים. לפסטיבל זה מגיעים תמיד כל בכירי האשאנטי מהאזור ומהמדינה, כשהאצולה שלהם לבושה בבגדים הרקומים המיוחדים והצבעוניים מאד שלהם. הרקמה, הקרויה Kente, עשויה מכותנה ומשי והיא ונחשבת האיכותית והמעניינת ביותר בכל אפריקה השחורה. בנוסף לכך, רקומים על הבדים עצמם סימנים האופייניים לשבט שהם בעלי משמעות רבה ונקראים סימני ה - Adinkra. גולת הכותרת הינה הופעתו של מלך האשאנטי – ה – Asantehene – בלווית כל המלווים ושומרי הראש, המוזיקאים, המתופפים הרקדנים ועוד. ארוע יפהפה ומרתק, שבמהלכו מעלים הנתינים למלך מתנות/מנחה (בד”כ בקבוקי שתיה חריפה) כפי שנהגו להביא בעבר. גם זרים המבקשים להשתלב בפעילות עסקית באזור מחוייבים להעלות מנחה למלך בהזדמנות זו. כריעת הברך מול המלך, שמניח רגליו על הדום העשוי מראש אריה, והבאת המנחות/מתנות מזכירים סיפורים מספרי ההיסטוריה. מלך האשאנטי הוא השליט הבלתי מעורער של הממלכה שלו עד היום ויש לו אוטונומיה מוחלטת בנושאים רבים באזור.

לברור המועדים המדוייקים של הפסטיבל – www.asanteman.org/akwasidae.html

ריקודי המסכות בחוף השנהב

בכל רחבי חוף השנהב מתקיימים בחודשים רבים של השנה פסטיבלים הכוללים ריקודי מסכות, רובם בכפרים ולא בערים ומרביתם קשורים בצורה זו או אחרת לעונות החקלאיות. כל אזור והשבט שלו, המסכות הייחודיות שלו, והריקודים שלו. רובם המכריע של הפסטיבלים הללו הינם אוטנטיים לחלוטין, ללא תיירים ובמועדים שנקבעים על ידי מכובדי השבט. ברבים מהמקרים משולבים צעירים שעברו הכנות לקראת בגרותם, או לחלופין טקסי ברית מילה או טקסים שמאניסטים אחרים. האווירה רוויה באלכוהול, אנרגייה, ריקודים פראיים, תיפוף אינטנסיבי וקצבי ומעורבות מלאה של הכפר או הכפרים. מדובר בארועים ייחודיים, צבעוניים מאד ומלאי אדרנלין. הצעתנו הינה להגיע לטקסים אלו עם מלווה מקומי, שכן אחרת אתם צפויים להתנהל בתצורה בעייתית, לא להבין כיצד לנהוג במכובדים, מה רבה קדושת המסכות ואלו שלובשים אותם והביגוד הנלווה להם ולחטוא בפגיעה ב”קודשי הקודשים” שלהם. באם תגיעו עם מלווה מקומי ותקבלו את ברכת זקני המקום, ינהגו בכם כאורחי כבוד ותוכלו לקבל הסברים מקיפים ומעניינים על התרבות השבטית והאמונות השמאניסטיות המקומיות. לציין עוד שבארועים כאלה תצטרכו לשלם סכום מסויים שיאפשר לכם להשתתף ולצלם – מעין מחווה לזקני השבט או הכפר. מומלץ ביותר!!

לרשימה כללית של הפסטיבלים בחוף השנהב בה מוזכרים גם ריקודי המסכות בחלוקת חודשים ואזורים: www.cotedivoiretourisme.ci/index.php/en/cultural/1032-fetes-traditionnelles

אנחנו צפינו בשלושה ארועים שונים של ריקודי מסכות באזור העיר Man במערב המדינה בסמוך לגבול עם ליבריה. הייחוד של אזור זה (שהשבט שמאייש אותו הוא שבט ה – Dan) מעבר למסכות היפהפיות, הינו ריקודי הכלונסאות – עוטי מסכות שהולכים על מעין קביים/כלונסאות ומבצעים ריקודים וקפיצות. כאמור, שימו לב שעוטי המסכות והמסכות עצמן נחשבים קדושים ובעלי כוח מאגי ואסור לגעת בהם.

בעלי חיים

כאמור, אין לצפות לעושר והיקף בעלי החיים בטבע כפי שרואים במזרח ודרומה של יבשת אפריקה. באם המטרה העיקרית שלכם בטיול הינה לצפות בבעלי חיים, זה לא האיזור. מרבית חיות הבר שהיו כאן ניצודו ונכחדו. עם זאת, עדין ישנם מספר יעדים מרשימים למי שבכל זאת מעוניין.

הפארק הלאומי החשוב ביותר בארבעת המדינות הללו נמצא בצפון Benin. זהו Pendjari National Park. ההגעה אליו יחסית נוחה, המרחקים לא גדולים במיוחד וישנם שני לודג'ים בתוך הפארק עצמו שבהם ניתן ללון למי שרוצה לבלות שם מספר ימים. בפארק ניתן לראות בסיכוי גבוה את האריות המערב אפריקאים (פחות מרשימים מאחיהם במזרח), פילים, תאו, תנינים, היפופוטמים, בבוני הזית (Olive Baboon), סוגים שונים של אנטילופות ולעיתים נדירות סוגים נוספים של טורפים. כמוכן, בפארק יש מגוון גדול של ציפורים. מכיון שאין דרכים רבות לנסיעה בפארק, ניתן לראות את רובו ביום אחד אך אין ספק שלינה בתוך הפארק של לילה אחד לפחות עדיפה.

פארק נוסף שנחשב כייחודי הינו Mole National Park בצפון גאנה. אנחנו החלטנו לותר עליו, לאחר שבקרנו ב – Pendjari והבינונו שהוא הטוב מבין השניים.

מאפיין ייחודי נוסף למערב אפריקה הינם כפרי הקופים. אלה כפרים שבהם התושבים חיים בסמוך ליערות בהם מצויות מושבות קופים פראיים, והגישה אליהם יחסית קלה ונוחה. הסימביוזה בין בני האדם והקופים מרשימה, שזורה בסיפורי פולקלור אפריקאיים שלא ברור איזה חלק בהם הוא דמיון ואיזו מציאות (והאמת גם לא כל כך משנה). בכפרים אלה ניתן להתקרב לקופים לטווח אפס ולצפות בהם בשלווה ובעניין כיצד הם מנהלים חיים שלמים.

שני הכפרים נמצאים בגאנה – Boabeng-Fiema נמצא במערב המדינה צפונית ל – Kumasi ולא רחוק מהעיר Techiman (כשעה נסיעה). במקום ניתן לראות את קופי ה – Colobus השחורים לבנים, שהם מעט ביישנים יותר ומאפשרים התקרבות לטווח של מטרים ספורים בלבד בטרם ימלטו. קופי ה –Mona המקסימים, לעומתם, ידידותיים מאד ויתנהלו סנטימטרים ספורים מכם כאילו אינכם קיימים. בתוך היער הוקם על ידי התושבים בית קברות לקופים שמתו ונערך להם טקס אשכבה כמעט כמו לבני אדם, ומוקמת מצבה לזכר כל אחד ואחד מהם. במזרח גאנה ישנו כפר נוסף, Tafi Atome , באזור שממזרח לאגם הוולטה ולא רחוק מ – Kpalime שבטוגו. שם ניתן לראות קופי Mona בלבד בתנאים זהים לאלו שבכפר המערבי.

פארק ייחודי נוסף, בו ניתן בעיקר לראות קופים, הינו Tai National Park בדרום-מערב חוף השנהב לא רחוק מהגבול עם ליבריה. זהו פארק פראי, שהגישה אליו קשה, מורכבת ולא זולה. לחלק הצפוני של הפארק ניתן להגיע בנסיעה יבשתית דרך Yamoussoukrou ו- Guiglo (נסיעה שאורכת יום שלם כוון אחד וחלקה מחייב רכב 4X4 ) ובו ניתן לראות – באם יתמזל מזלכם – את ההיפופוטמים הננסיים הנדירים וכן קופים מסוגים שונים. מעניין יותר הוא הצד הדרומי של הפארק, שבו נמצאות קבוצות של שימפנזים שהתרגלו לנוכחות בני אדם, והם ידועים בכך שהם מפצחים אגוזים באמצעות אבנים. ההגעה לצד זה של הפארק (לכפר שנקרא Niebe – בסיס היציאה לטרק השימפנזים) עוד יותר מסובכת וכוללת טיסה לעיר סאן פדרו ומשם נסיעה של כ – 7 שעות ברכב 4X4 עד לכניסה לפארק. מדובר בטיול יקר שלוקח כ – 4 ימים הלוך וחזור, מחייב לינה בשטח ועולה לא מעט. לא היינו, אך שמענו שמדובר בחוויה יוצאת דופן.

מי שחפצה נפשו בתנינים, מוזמן לשני יעדים ייחודיים:

א. בעיר הבירה של חוף השנהב, Yamoussoukro, נמצא ארמונו של הנשיא הראשון ומייסד המדינה, ובסמוך אליו ישנו אגם/חפיר ענק אליו הובאו מכל רחבי מערב אפריקה התנינים התוקפנים והרעבתנים ביותר. כיום מוערך שבאגם זה חיים כ – 400 תנינים, וישנם בארמון אנשים ייעודיים שתפקידם להאכיל את התנינים הללו. צפיה במחזה זה של האכלת התנינים לא מיועדת לכל אחד, מדובר במפלצות ענק הנלחמות באכזריות על כל תרנגולת חייה המוגשת להם. לפני מספר שנים נטרף על ידי התנינים הללו האיש שהיה אחראי על האכלתם, שכן הוא נהג ל”רדת אל העם”. מי שמעוניין, יכול למצוא ב – youtube סרט תיעודי של האירוע.

ב. מאידך, בצפון גאנה ממש בסמוך לאחד ממעברי הגבול לבורקינה פאסו, ישנו כפר ששמו Paga.

בלב הכפר הדי מבוזר הזה ישנו אגם הקדוש לתושבים המקומיים בשל היותו שורץ בתנינים המערב אפריקאיים (Paga Crocodile Pond), כשלדבריהם מדובר בתנינים ידידותיים שאינם פוגעים בבני אדם. גם כאן, ישנו סיפור פולקלוריסטי מקומי על סימביוזה היסטורית עתיקת יומין בין האבות הקדמונים של הכפר לבין התנינים, המסתובבים לדבריהם עד היום חופשי ברחבי הכפר. התיירים המגיעים למקום נלקחים עם מדריך מקומי לאגם עצמו ובמרבית המקרים, כשהמדריך שורק לתנינים, כמה מהם יוצאים מהאגם וניתן ללטף אותם – ממש כך – לא יאמן. התנינים החביבים הינם זקנים מאד ועל כן כפי הנראה לא מזיקים (אם כי נראים מפחיד ביותר). הבהירו לנו שאת התנינים הצעירים עדיף לא ללטף. גם כאן, התנינים שיוצאים להתחכך בתיירים זוכים בתרנגול חי (שאת שוויו משלם כמובן התייר). בכל מקרה, זו חוויה ייחודית למעונינים.

ארכיטקטורה שבטית מקומית ועיטורי המבנים

בעיקר באזורים הצפוניים של 4 מדינות מערב אפריקה, באזורים שהם שבטיים ומסורתיים באופיים, ניתן להבחין בארכיטקטורה יוצאת דופן של המבנים המקומיים כשבחלק מהמקרים נלווים אליה גם עיטורים וציורים על הבתים המוסיפים נופך מיוחד למראה. ניתן כמובן לבקר בכפרים הייחודיים הללו, להכנס לתוך הבתים (בדרך כלל עם מדריך מקומי ובעלות נמוכה) ולהתרשם מהארכיטקטורה הזו, בת מאות אם לא אלפי שנה, שהשתמרה כפי שהיא. מרביתם של הכפרים הללו שמר גם על הצביון השבטי/חמולתי שלו, שברובו מבוסס על פוליגמיה.

להלן חמש דוגמאות בולטות למקומות כאלה:

א. “מבני המבצר” או “הבתים המבוצרים” הנמצאים בצפון Benin וצפון טוגו על הציר Natitingou – Boukoumbe – Koutamakou. מדובר למעשה בשבט אחד שהגבולות שנקבעו חלקו אותו בין שתי המדינות. מבנים אלה, המכונים Tata או Tata Somba, ועשויים מטיט, עצים וקש בלבד, שמשו במשך מאות שנים להגנה מפני התקפות של שבטים זרים ובסוף המאה ה – 19 סייעו אף בהדיפת הכוחות הגרמניים. ב – Benin המקום המעניין לבקר הינו הכפר Koussoukoingou – כ – 45 דקות נסיעה מערבית ל – Natitingou. מהצד השני של הגבול, בטוגו, המקום לבקר בו הוא Koutamakou. לציין עם זאת שלכל אורך הדרך המצויינת לעיל ניתן לראות את המבנים המעניינים הללו, אך בשני המקומות המוזכרים ישנם סיורים מאורגנים על ידי בני המקום, המאפשרים כניסה, ביקור והסבר מפורט שמעשיר מאד. ציר זה, אגב, הינו מעבר גבול פתוח בין שתי המדינות (עיירת הגבול הינה Boukoumbe).

ב. Sirigu – הכפר המצוייר בצפון גאנה – כפר שנשותיו צובעות מידי שנה את בתי הטיט שלהם בצורות גיאומטריות, המשקפות את האופן בו הן רואות את הטבע, וכן בדמויות של חיות מהאזור. הצבעים אמנם מבוססים על גווני חום ושחור, אך התוצאה הסופית יפהפיה. זהו כפר ייחודי לצפון גאנה, אך דומים לו נמצאים מהעבר השני של הגבול בבורקינה-פאסו. הנשים בכפר התאגדו בהנהגתה של Melanie Kasise, הידועה כמאמא מלאני (שהתה זמן מה בישראל), והן עוסקות גם במלאכות יד שונות, המבוססות על המוטיבים המצויירים על הבתים.

ג. הכפר Tengzug ב – Tongo Hills – צפון גאנה. לא רחוק מ – Sirigu, כ- 20 ק”מ דרומית מזרחית לעיר Bolgatanga, שוכן הכפר הזה ששווה ביקור מסיבות רבות ומגוונות. הצ'יף של הכפר, שגילו מעל 80, מתהדר ב – 19 נשים ועשרות רבות של ילדים, כולם גרים בקומפלקס אחד הסגור בחומה וכולל מבנים מעוגלים רבים למטרות שונות (שינה, אוכל, אכסון, מקדשים שמאניסטים ועוד). על מנת להעריך את מורכבות הבניה וייחודה, יש צורך לטפס לגג המבנה הגבוה ביותר – בו מתגורר הצ'יף עצמו. ארכיטקטורה כפרית מרשימה גם במבט על וגם בביקור מסודר בתוך הקומפלקס הגדול הזה, העשוי גם הוא מחימר.

ד. הכפר Niofoin בצפון חוף השנהב, צפונית מערבית ל – Korhogo – בקתות חימר עם גגות קש ייחודיות ויפהפיות שנראות כאילו יצאו מירחון ארכיטקטורה מודרנית.

ה. המסגדים האיסלאמיים בסגנון הסודאנו-סאהלי – למרות שעיקר המבנים המוסלמים בסגנון זה מצויים במאלי (טימבוקטו למשל) ובניג'ר, צפון גאנה וחוף-השנהב הינם מקומות טובים ובטוחים לראות דוגמאות שהשתמרו בצורה מרשימה. אגב, המילה סודאן כאן מכוונת לאזור שהיה מכונה בעבר “סודאן הצרפתית”' ושהפך ב – 1960 למדינה הקרויה מאלי, הנמצאת גם היא כמובן במערב אפריקה. אין כל קשר למדינה סודאן המוכרת.

סגנון בניה זה, שכל שנותר ממנו היום הינם מספר מסגדים מוסלמים וארמון מלך אחד בצפון מערב גאנה (Wa), עושה שימוש בלבני בוץ וחימר הנתמכות על ידי קורות עץ. קורות העץ הללו, הבולטות מחוץ למבנה, משמשות גם בעת הצורך כפיגומים לתיקונים. למבנים תצורה ייחודית והם צבועים בלבן או בחום.

מקומות מומלצים לראותם: ארמון המלך בעיר Wa בצפון מערב גאנה, מסגד Nakore בכפר באותו שם ליד העיר Wa, מסגד Larabanga בצפון גאנה בכניסה לפארק הלאומי Mole והמסגד ב – Kong שבצפון חוף השנהב.

יש לציין שהערים הגדולות, ובמיוחד פורטו נובו, אביג'אן ו – Accra משופעות בארכיטקטורה קולוניאלית כמו גם ארכיטקטורה מודרנית.

אוכל

קצרה היריעה כאן לתאר את הגיוון של האוכל המערב אפריקאי כפי שהתוודענו אליו בטיול, את המגוון הרחב של המרכיבים והטעמים החדשים שהכרנו לראשונה. בכל המדינות הללו עושים שימוש רב בתבלינים מסוגים שונים, בצמחים, שמנים, אגוזים ופירות שלא הכרנו קודם. למי שמוכן לנסות, יש לצד מסעדות איכותיות גם כאלה עממיות מעולות וגם אוכל רחוב ושווקי לילה מצויינים.

נזכיר פה מספר דוגמאות:

א. שמן דקלים – שמן אדום כהה/כתום/שחור המופק ידנית בשיטה מסורתית מסוג של דקל טרופי שמקורו באזור זה. השמן הטבעי (לא זה המזוקק המשמש כיום בתעשיית המזון העולמית ושמו יצא לשמצה) מכיל בטא קרוטן, ליקופן ונוגדי חמצון והוא בריא וטעים מאד. משמש כשמן בסיס לבישול וכן לטיבול מזון.

ב. אגוזי הקולה ( Kola Nuts) – החצי השני של הקוקה-קולה, אגוזים שמקורם באזור זה של העולם ומכילים כמות גדולה של קפאין, משמשים לארועים חברתיים אך גם כבסיס לרטבים שונים ומיוחדים בטעמם.

ג. אגוזי ה – Dawadawa הנקראים גם Sumbala – אגוזים המופקים מפרי אדום ויפהפה של עץ בר הגדל באזור הסוואנה בצפון המדינות הללו. מהאגוז מכינים רוטב טעים ובריא, עשיר בחלבון ומינרלים והמלווה מגוון גדול של מאכלים בשריים וצמחוניים.

ד. חמאת שיאה (Shea Butter) – חמאה המופקת בשיטה ידנית מאגוז של עץ השיאה (הקרוי Karite בצרפתית), הגדל בר בכמויות גדולות באזור הסוואנה של מדינות מערב אפריקה. חמאה זו מפורסמת בתעשיית הקוסמטיקה, אך משמשת גם לבישול ונפוצה בשל מחירה הזול ואיכותה הגבוהה. בשווקים ניתן לרכוש חמאה טהורה כזו במחיר של כדולר – דולר וחצי לקילו.

ה. תבשילים המבוססים על רוטב בוטנים (Sauce Arachide) – שונה בטעמו מרטבי הבוטנים בדרום-מזרח אסיה ( satay sauce), רוטב הבוטנים בו עושים שימוש לבישול מאכלים באזור הוא בעל טעם ייחודי ומוסיף רבות למאכלי הים, הבשר והירקות.

ו. מגוון גדול של ירקות שורש – קסאווה, יאם, בננות לבישול (Plantain) שאותם או חובטים בתוך עלי ומכתש יעודיים ומייצרים מהם עיסה/בצק כמזון בסיסי פחמימתי (לדוגמא – Fufu) או מגישים אותם מטוגנים (הבננות – מאכל המכונה Alloco בחוף השנהב או Kelewele בגאנה). מקסאווה ויאם מכינים גם גרגרי קוסקוס טעימים (מאכל הנקרא Attieke) אותם מערבבים עם המנה העיקרית המבוססת על הרטבים המוזכרים לעיל.

ז. Jollof Rice – מתכון טעים וייחודי להגשת אורז מבושל בעגבניות, בצל ותבלינים חריפים, מוגש בדרך כלל עם עוף או דגים (שגם הם מטובלים).

ח. עוף Kedjenou – מעדן שמקורו בחוף השנהב. מדובר בתבשיל/נזיד עוף או לחלופין תרנגול פנינה (הנפוץ מאד בחלק זה של העולם) שמתבשל בבישול איטי עם תבלינים שונים והרבה ירקות ומוגש עם הרוטב ועם הקוסקוס העשוי מיאם (Attieke).

ט. Wagasi – הגבינה המקומית העטופה בקרום אדמדם. זוהי גבינה העשויה מחלב פרה, טעימה מאד ונמכרת בשווקים בזיל הזול. חריצי הגבינה נחתכים ומבושלים בדרך כלל ברטבים השונים ומוגשים בתוספת של פחמימה.

י. דגים מעושנים – מי שאוהב דגים מעושנים, דוגמת מקרל, טונה ועוד דגי ים ודגי מים מתוקים, הרי כל מערב אפריקה הינה גן עדן עבורו. הדגים הללו טריים ומעושנים במקום במעשנות ביתיות ייעודיות ונמכרים בשווקים העירוניים, הכפריים ולאורך הדרכים הראשיות. מעדן מלכים אמיתי. מקרל מעושן שלם יעלה לכם בשוק 2 – 3 ש”ח.

יש עוד מאכלים רבים שלא הוזכרו כאן. לכל המעוניינים, ניתן למצוא מידע רב באינטרנט אודות המטבחים הייחודיים והמפתיעים הללו.

עבודות יד

גם בתחום זה, המגוון הוא עצום. ניתן מספר דוגמאות ייחודיות:

א. סלי הקש ב – Bolgatanga בצפון גאנה – מהסלים היפים, המעוצבים והשימושיים שראינו, נמכרים בכמויות גדולות בארה”ב ובאירופה וניתנים לרכישה גם אונליין. שוק הסלים השבועי שם הוא צבעוני ומרתק.

ב. בדי ה – Kente הארוגים והרקומים העשויים מכותנה ומשי – כאמור לעיל, מדובר באחת מעבודת הרקמה המרשימות ביותר באפריקה ונחשקות מאד על יד השחורים בארה”ב, הגאים בהם מאד. במקביל לרקמה, ישנם גם בדים מודפסים צבעוניים ולעיתים קרובות ברמה צעקנית, כשלהם נוספים הסימנים הייחודיים של שבט האשאנטי, סימנים המכונים Adinkra. בדים אלה מיוצרים באזור Kumasi בגאנה, בירת שבט האשאנטי.

ג. מסכות העץ המגולפות ופסלי העץ המיוצרים בכל רחבי מדינות מערב אפריקה, כשלכל אזור יש את הייחוד שלו. כמה מהמסכות המרשימות ביותר נמצאות באזור של צפון חוף השנהב בטריטוריה ששייכת לשבט ה – Senufo, שבט הידוע גם ביכולות הציור ועבודות המתכת שלו. מי שמעוניין לראות באמת אוסף יוצא דופן של פסלים ומסכות שכאלה, מומלץ שיצור קשר ויבקר בביתו של Souleymane Arachi תושב העיר Korhogo, שאביו החל עוד לפני עשרות שנים במלאכת הרכש והאיסוף. האוסף שברשותו מדהים ושבוע לא יספיק לראות את הכל (לסולימאן עמוד פייסבוק, ראה פרטי תקשורת בחלק ב' של הבלוג).

ד. ציורים שבטיים על בדי כותנה של שבט ה – Senufo – בצפון חוף השנהב, דרומית מזרחית לעיר Korhogo, מצוי כפר ששמו Fakaha וההגעה אליו בדרך עפר ללא שילוט. בכפר זה מצויים אומנים יחודיים המתמחים בציור דמויות, מסכות וחיות מהפנתיאון והתרבות המקומית. הציור, שנעשה על בדי קנבס המיוצרים במקום, מבוצע באמצעות אבנים ומעין מכחולים פרימיטיביים ושימוש בצבעים טבעיים – בעיקר שחור וחום. הציורים ברובם מעניינים ואותנטיים ואופן היצירה של האומנים מעניינת כשלעצמה. פאבלו פיקאסו בכבודו ובעצמו ביקר במקום לבחון את האומנות השבטית הזו ואף צייר ציור אחד בסגנון המקומי, אותו השאיר למקומיים כמזכרת שניתן לראותה במקום. מעניין ומיוחד.

ה. עבודות מתכת – גם כאן, שבט ה – Senufo מככב (באזור Korhogo), אם כי ניתן למצוא גם עבודות מרשימות בצפון טוגו (אזור Tchare שמצפון לעיר Kara) ובשווקים שבדרום המדינה. הייחוד הוא שבחלק מהמקומות עדיין מזקקים את הברזל מעופרה שנכרית ידנית במכרות מקומיים כפי שעשו זאת לפני אלפי שנים, וחרשי הברזל בונים עדיין כלים לשימוש יומיומי – מעבר למוצרי נוי – בסגנון העתיק. ניתן לפגוש גם פסלי מתכת באיכות מרשימה, אם כי הטובים ביותר במערב אפריקה מיוצרים ב – Benin City שבניגריה.

ו. ציורים מודרניים – בשווקי האומנות, בגלריות מקומיות ובחנויות ייעודיות ניתן למצוא ציורים מודרניים יפהפיים של אומנים מקומיים. אהבנו מאד את האומנות המודרנית של מערב אפריקה וגם את ציורי הקיר בערים הגדולות. Accra בירת גאנה היא המיוחדת שבהם ומי שמגיע אליה כדאי שלא יוותר על Artists Alliance Gallery – שלוש קומות של עושר תרבותי יוצא דופן הכולל פריטים ישנים לצד מודרנים של אומנות מערב אפריקאית במיטבה.

ז. חרוזי הזכוכית והחימר הצבעוניים – עבודות ייחודיות לאזור. את חרוזי הזכוכית ניתן לראות בפרבר Amrahia של Accra בגאנה במפעל משפחתי מקומי ששמו TK Beads. אתר האינטרנט שלהם די ירוד אך המבחר המיוצר יפהפה ומגיעים סוחרים מכל רחבי מערב אפריקה ומחו”ל לרכוש במקום זה שרשראות וצמידים צבעוניים. המקום היפה ביותר לראות את חרוזי החימר הינו בכפר Kape שליד העיר Korhogo בצפון חוף השנהב.

ח. Balafon – הקסילופונים העשויים מעץ ומתיבות תהודה של דלעות מיובשות . כלי נגינה יפהפה ונעים לאוזן. מרכזי היצור שלו הם ב – Korhogo (שוב) ובכפר Tarato מערבית לעיר על הדרך הראשית, שם יושב ה”דוקטור של הבלפון” (Docteur de Balafon)

דת ה – Voodoo

על פסטיבל הוודו השנתי נכתב לעיל. גם בימים כתיקונם אזור ערי, עיירות וכפרי החוף ב – Benin ובטוגו מלאים בשווקים המוכרים את כל הציוד, הקרקפות, חלקי החיות, זוחלים וציפורים הדרושים לטקסים המיוחדים האלה. הדת עצמה מתרכזת בשתי המדינות הללו, ובה גם ניתן לבקר במקדשים הייחודיים שלהם, לפגוש בכוהני הדת שלהם ולשמוע וללמוד על עקרונות הדת, שיש לה כאמור השפעה רבה גם ביבשת אמריקה. הטקסים אינם מתאימים לכל אחד וכך גם השווקים עם הדוכנים השונים (דרושה בטן חזקה). שימו לב שבדרך כלל בעלי הדוכנים ואנשי הדת דורשים כסף על מנת לצלם. שוק הוודו המעניין והמגוון ביותר נמצא ב – Lome בירת טוגו ונקרא Akodessawa Fetish Market או בצרפתית Marche des Feticheurs והוא השוק הגדול בעולם מסוגו. Ouidah ב – Benin הינה בירת הוודו של המדינה ושם ניתן למצוא מקדשי וודו ייעודיים כגון מקדש נחשי הפיתון וכן כוהני וודו רבים שיאפשרו ביקור בביתם וצפיה בטקסים שמנהלים (תמורת תשלום).

האסלאם במערב אפריקה

האסלאם המערב אפריקאי מרתק ושונה באופיו, בצורת הלבוש של אנשיו וגם במנהגיו מזה המוכר לנו באזורנו (וגם מאזורים אחרים באפריקה). רובם של המוסלמים סונים, פרט לאביג'אן – בירת חוף השנהב – בה מצוי ריכוז גדול ויוצא דופן של מוסלמים שיעים לבנוניים, השולטים בכלכלה המקומית.

ההתאסלמות של השחורים באזור זה של אפריקה החלה לפני כ – 1000 שנה והתפשטה בעיקר בשל המסחר הענף שעבר דרך מדבר הסהרה ונוהל על ידי סוחרים מוסלמים – חלקם ערבים וחלקם ברברים. מבחינה גיאוגרפית, מרביתם המכריע של המוסלמים במערב אפריקה מתגוררים בחגורה הצפונית של אזור הסוואנה ומיעוטם לאורך החוף האטלנטי, שם עיקר האוכלוסיה הינם נוצרים או שמאניסטים. בהקשר זה, יש להבין כי חלק משמעותי מהמוסלמים במערב אפריקה לא עומדים בתבחין של מוסלמים “טהורים”, שכן הדת השמאניסטית (וודו או דתות מקומיות דומות) הינה בעלת השפעה רבה על אורח החיים היומיומי. לא יוצא דופן לראות מוסלמים שבאים להתייעץ עם כהנים שמאניסטים, מקיימים טקסים שמאניסטים ובמקביל מתפללים במסגדים. הסינקרטיזם הזה יוצר תרבות מרתקת וחיכוך מתמיד עם מנהיגי האסלאם המקומיים שמנסים – בהשפעת החינוך האסלאמי שקבלו במזרח התיכון – לתבוע הפסקה של “עבודת אלילים” זו.

בעשרים השנים האחרונות החל תהליך מסוים של רדיקליזציה בקרב המוסלמים במערב אפריקה ודבר זה משפיע מאד כיום על חלק מהמדינות באזור, שהפכו, למרבה הצער, בשל האלימות של האסלאם הקיצוני, לבלתי נגישות לתיירות בינלאומית (מאלי, ניג'ר, ניגריה עם הבוקו-חראם ולאחרונה גם בורקינה פאסו). עם זאת, כאמור, בארבעת המדינות בהם בקרנו, לא נתקלנו בכל גילויי עוינות, אם כי ניתן לראות במקומות שונים כבר נשים מכוסות בבורקה כשרק עיניהן גלויות, מסגדים רבים אפילו בכפרים הקטנים, גברים מגודלי זקן, ומסעדות רבות המתהדרות בשלטי חלאל (הכשרות המוסלמית). לא מן הנמנע שבעוד מספר שנים, גם החגורה הצפונית הזו של Benin, גאנה וחוף השנהב יהפכו לאזורים לא נגישים.

כמה מקומות הקשורים לאסלאם שהיינו ממליצים לבקר בהם:

א. המסגדים האסלאמיים היחודיים, עליהם נכתב לעיל תחת פרק הארכיטקטורה. נוסיף לזה את המסגד יוצא הדופן שמצוי בפורטו נובו בירת Benin – מסגד שנבנה על ידי העבדים המשוחררים ששבו מברזיל בסוף המאה ה – 19 והקימו מסגד שהוא העתק מדויק של הכנסייה ב – Bahia. ממש לא לפספס!

ב. העיר Tamale בצפון גאנה – המרכז המוסלמי הגדול של המדינה. שוקק חיים, תלבושות צבעוניות, ריכוז גדול של הכת האחמדית (אלה שיש להם מסגד בכבאביר בחיפה) – כת אוהדת ישראל ואינה מוכרת כמוסלמית על ידי הזרמים המרכזיים הסוניים. במיוחד מעניין להגיע לעיר זאת באחד החגים המוסלמים המרכזיים – עיד אל פטר או חג הקורבן.

ג. העיר Sokode במרכז טוגו – המרכז האסלאמי של המדינה. גם כאן – השווקים, הצבעים, המסגדים, המדרסה המרכזית (בית המדרש המוסלמי) והאוכל מרתקים.

ד. העיר Korhogo בצפון חוף השנהב, היא המרכז של המוסלמים במקום, ובה ניתן לראות גם מהגרים מוסלמים שהגיעו ממאלי וניג'ר כולל שבטי נוודים מוסלמים רועי צאן בבגדיהם המסורתיים, שמזכירים ממש אל התמונות שרואים מהנוודים של הסהארה (דומים לאנשי שבט ה – Touareg).

ה. העיר Djougou בצפון Benin בסמוך לגבול עם טוגו – עיר מרתקת במרקם האנושי האסלאמי שלה וידועה בשוק שלה. באם יתמזל מזלכם, תוכלו לצפות בריקודי הסוסים של הרוכבים המפורסמים משבט ה – Gaani – כולם מוסלמים כמובן.

בכל אחת מהערים הללו שווה לבקר בלווית מדריך מקומי – גם יעצים את החוויה וגם יתן לכם שקט נפשי.

סוגיית העבדים השחורים וההיסטוריה של העבדות

כל החוף האטלנטי של מערב אפריקה, שהיה ידוע בזמנו בשם The Slave Coast, היווה מרכז לאיסוף ושיגור עבדים שחורים ליבשת אמריקה במשך כ – 400 שנה. ההערכה הזהירה הינה שבמהלך תקופה זו הועברו על ידי המעצמות הימיות השונות של התקופה – פורטוגזים, בריטים, צרפתים, הולנדים, גרמנים, שוודים, דנים ועוד מליונים רבים של עבדים (ההערכות נעות בין 12 – 20 מיליון, כשרבים מהם לא הגיעו ליעד בשל העובדה שמתו בדרך בשל התנאים התת-אנושיים) לאזור האיים הקריביים, לברזיל ולארה”ב. בתמורה, קבלו הממלכות האפריקאיות, שהיו אמונות על שבי ואיסוף העבדים מתוך היבשת כמו גם על העברתם לנקודות ה”העמסה” לאורך החוף, תמורה בנשק, משקאות חריפים, מוצרי מותרות שונים ועוד. אין ספק שזה המקום, למי שמתעניין בכך, ללמוד על הנושא ממקור ראשון ולחוות – ולו במעט – את הסבל הרב שעבר על העבדים הללו לצד העושר המופלג שזכו לו הממלכות המערב אפריקאיות שניהלו אותו (דוגמת ממלכת האשאנטי בגאנה וממלכת Dahomey ב – Benin). מדובר בנושא כאוב עד היום, שבו רבים חילופי ההאשמות בעיקר אל מול ה”גזע הלבן” אך גם אל האפריקאים עצמם שנטלו חלק קריטי במסירת אחיהם לגורל הנוראי הזה.

המקומות המרתקים ביותר לראות וללמוד על הארוע ההיסטורי הזה מהצד האפריקאי שלו, ארוע שהשפעתו הינה בעלת משמעויות מרחיקות לכת עד היום, מתרכזים בעיקר ב – Benin ובגאנה.

להלן המקומות המומלצים:

א. Ouidah ב – Benin – העיר המרכזית שבה ניתן לראות ולשמוע על נושא זה. משופעת באתרים ובסיפורים, במוזיאונים (כולל זה הנמצא בתוך המבצר הפורטוגזי בעיר) ובמדריכים מקומיים שיוכלו לספר לכם כל שתרצו לשמוע. האתר המרשים והמוכר הינו ה – Slave Route ו“שער האל-חזור” (Door of No Return) – אתרי מורשת של אונסקו.

ב. Porto Novo – בירת Benin –שבה הנושא המעניין הינו דווקא שובם של העבדים המשוחררים מברזיל (ידועים בכינויים Aguda), התאקלמותם בעיר זו והעובדה שהפכו דווקא הם לסוחרי עבדים הגדולים באזור. משפחות אלה הינן עדיין העשירות ביותר בעיר (שגם שמה הוא פורטוגזי), ונושאות שמות כגון De Souza, Paraiso, Olympio ועוד.

ג. מבצרי הענק המקוריים, ששמשו כמכלאות העבדים המרכזיות, עומדים עד היום על תילם בגאנה לאורך החוף האטלנטי ממערב לבירה Accra. סה”כ קיימים כ – 10 מבצרים שונים, אולם שני המעניינים והגדולים ביותר הינם המבצר בעיר – Cape Coast וזה כ- 15 ק”מ מערבית לו שבעיירה – Elmina. שני מבצרים אלה הינם אתרי מורשת עולמית של אונסקו ושווה מאד לראות את שניהם ולקחת את הסיור המאורגן בכל אחד מהם. למרות הקרבה והזהות, שני האתרים שונים באופיים ובארכיטקטורה שלהם ויהיו עבורכם ביקור שלא ישכח במהרה. אתרי חובה לדעתנו.

חלק ב' – מסלול והמלצות ייעודיות

הערה – מומלץ לקרוא חלק זה בצמוד למפה המצורפת לבלוג.

המלצה כללית – רכשו בכל מדינה סים מקומי. המחיר זול ביותר ומאפשר לך תקשורת ישירה עם מלונות, מדריכים, נהגי מוניות, מסעדות ואנשים שתפגשו בדרך. האינטרנט באמצעות הסים עובד כמעט תמיד ללא בעיות, בעוד שבמקומות לא מועטים ה – wifi בעייתי. כך לא תצטרכו להיות תלויים בו.

Benin (קידומת 229)

א. Cotonou – העיר הגדולה במדינה הממוקמת גיאוגרפית במרכזה על חוף האוקיינוס. העיר עצמה לא מעניינת במיוחד, פרט לשוק הצבעוני שלה ומרכז תרבותי אחד (Fondation Zinsou), אך נוחה למגורים.

גסטהאוס – Chez Rita – ממוקם במרכז העיר, ניתן להגיע לכל מקום על גבי המונית/אופנוע (מכונה Zem). בקשו חדר בקומה השניה ליד המרפסת הנעימה, שם מוגשת ארוחת בוקר

טלפון 229-2131-5984 יש להם גם דף פייסבוק. עדיף להזמין דרך booking.com

נהג מונית לנסיעות מחוץ לעיר שיבוא גם לאסוף אתכם בשדה התעופה – Herman 229-9747-5781 – אדם אמין ונוח, מונית נקייה, מחירים מעולים.

ב. Ganvie – הכפר על כלונסאות, נקרא לעיתים ונציה של Benin. מקום מעניין ויפה, טיול יום מ – Cotonou על סירה עם מדריך מקומי. קחו סירת מנוע, סירת חתירה אורכת שעות, מעייפת ולא מספיקים לראות דבר.

ג. Porto Novo – בירת המדינה עם אתרים רבים לביקור, שווה להשאר לילה. שם נערך הפסטיבל הגדול הבינלאומי סביב חג הוודו בתחילת ינואר – פסטיבל שנמשך כשבוע כשבסיומו נערך מצעד צבעוני ויפהפה. הגעה מ – Cotonou במוניות השרות הרעועות (Bush Taxi או Taxi Brousse בצרפתית) או לחלופין במונית פרטית בעלות של כ – 60 ש”ח. העיר מלאה בארכיטקטורה קולוניאלית בסגנון פורטוגזי, חלק מהבתים שופצו וחלקם מט ליפול.

מקום הלינה האידאלי – Residences Ouadada שנמצא בתוך מרכז תרבות קטן ויפהפה העונה לאותו שם. בעל המקום, Gerard, הינו אדם נעים ומעניין, שייתן המלצות רבות, כולל הסברים על דת הוודו (הוא נחשב מומחה בתחום). במקום מסעדה שמגישה ארוחת בוקר טובה. טלפון: 229-9540-1714 אימייל oudada.benin@yahoo.fr d . המקום נקי ומסודר.

מדריך מקומי מצוין – Messie טלפון 229-9619-1908, עובד במשרד התיירות בעיר. שווה ביותר להסתובב איתו.

ד. Ouidah – הרבה מה לראות באזור, ניתן לצאת לטיולי יום ל Grand Popo לא רחוק מהגבול עם טוגו על חוף הים (תוודאו שאתם נוכחים בעת שהכפריים מושכים את רשתות הענק מהים – חוויה מדהימה), וכן לכפרים של אגם Aheme הנמצאים צפונית לעיירה. הגעה ל – Ouidah מ – Cotonou באמצעות מוניות השרות הרעועות או עם מונית פרטית (כ – 10000 מקומי שהם שווה ערך ל – 60 ש”ח).

לינה – גסטהאוס L'Hacienda – בית פרטי יפהפה טיפה מחוץ לעיירה עם בריכת שחייה, גינה רחבת ידים, חדרים מקסימים ונקיים ובעל בית צרפתי מבוגר, בעל יקב מאזור בורדו שהכיר בחורה מקומית ופרש לגימלאות באזור. ארוחות בוקר מעולות. שווה לשוחח עימו, מעניין ובעל ידע רב על האזור. ניתן להזמין מקום ב – booking.com . טלפון 229-6787-3711 יש להם גם דף פייסבוק

מסעדה Restaurant d”Amicale – במרכז העיירה ממש בסמוך למקדש נחשי הפיתון ישנה מסעדה בבעלות גברת מחוף השנהב – מסעדה קטנה וחסרת יומרות אך האוכל פשוט מדהים והמקום נקי וזול. אישה מקסימה עם לב רחב. זה המקום להתחיל ולהכיר את המטבח של חוף השנהב.

ה. Abomey – הבירה של ממלכת Dahomey (שמה המקורי של Benin עד שנת 1975) – אחת הממלכות החזקות במערב אפריקה שהיום כבר אינה קיימת עוד. בעיירה עדיין ניתן לראות את ארמון המלך, אתר מורשת של אונסקו, שרק חלק ממנו מרשים. מעניין היסטורית. שווה עצירה ללילה אחד למי שנוסע לצפון המדינה.

הגעה מ – Cotonou – יש מספר חברות אוטובוסים איכותיים שנוסעות ל – Bohicon, כ – 10 ק”מ מאבומיי. חברת ATV מומלצת וקחו אוטובוס מוקדם. נסיעה נוחה של כ – 3 שעות. ודאו שאתם קונים עם הגעתכם כרטיסי המשך.

גסטהאוס – Chez Sabine – היא תבוא לאסוף אתכם מתחנת האוטובוס וגם תחזיר אתכם למחרת לתפוס את האוטובוס צפונה (או חזרה לאזור החוף). בחורה נחמדה וסימפטית המנהלת גסטהואס נקי ומסודר עם ארוחת בוקר מצויינת. טלפון 229-9530-7778 אימייל sabinedassou@gmail.com

ו. Natitingou (או Nati) – העיירה הצפונית של Benin המשמשת בסיס יציאה לטיולים גם לאזור הפארק הלאומי Pendjari, גם לאזור Koussoukoingou, שם מצויים הכפרים עם בתי המבצר – Tata Somba, וגם לאזור Djougou – האזור המוסלמי של המדינה. המוזיאון של Nati שווה גם הוא ביקור.

גסטהאוס – Ma Case au Benin – גברת צרפתיה מבוגרת בשם Dany המתגוררת באזור עשרות שנים והפכה כמעט למקומית. יש לה 3 בקתות חמודות עם חצר סימפאטית וארוחת בוקר טובה. היא גם מבשלת ארוחות ערב בהזמנה מראש. המחיר זול והמקום נקי ומסודר, אם כי פשוט ולא יומרני. היא תסייע לכם גם בארגון נהג עם רכב 4X4 לטובת הביקור בפארק (ביקור מומלץ) כמו גם רכבים, נהגים ומדריכים באזור. אמינה וישרה. תגיע עם הג'יפ הרעוע שלה להביא אתכם מתחנת האוטובוס בעלות מינימלית.

טלפון – 229-6643-6528 אימייל – macaseaubenin@hotmail.fr

יש מספר חברות אוטובוסים הפועלות על הקו מCotonou דרך Bohicon ל – Nati. מדובר בנסיעה ארוכה, כשחלק מהציר אינו פשוט והדרכים במצב די ירוד. עדיף לצאת באוטובוסים המוקדמים ביותר על מנת להגיע בשעה סבירה של אחה”צ המאוחרות ל – Nati. תבררו מול בעלי הגסטהאוסים איזו מחברות האווטובוס היא הטובה ביותר – הנושא משתנה על פי מי החברה האחרונה שרכשה אוטובוסים חדשים (שחיקה רבה לאוטובוסים).

ז. Pendjari National Park – אנחנו בקרנו בפארק מפתיחת שערים נוקדם בבוקר ועד שעה לפני סגירת השערים, ולדעתנו הסיור הספיק. בקרנו בכל נקודות התצפית האפשריות, ראינו את כל החיות והרגשנו שמשך הזמן היה מתאים. הלינה בתוך הפארק אפשרית כמובן (יש שני לודג'ים), ואז ניתן לצאת למסלולי בוקר כולל רגליים. הפארק יפה ומרשים, אך אינו עומד בסטנדרטים של הפארקים במזרח אפריקה או בנמיביה ובוטסוואנה. בטיול יום מדובר על כ – 14 שעות ברכב 4X4 מיציאה ועד חזרה לגסטהאוס (לציין שהזמן טס). רוב העלות הינה שכירת הרכב והדלק, דמי הכניסה לפארק נמוכים.

ה. Koussoukoingou – הכפר שעומד במרכזו של אזור בתי המבצר הייחודיים (ראה לעיל בסעיף ארכיטקטורה), ומאפשר לקיים סיורים מודרכים עם מדריכים מקומיים בעלי ידע, ניסיון והכשרה מתאימים. ישנה אפשרות ללון בגסטהואוס בכפר ויש רבים שמהללים את הניסיון. אנחנו בילינו את היום באזור ולקחנו את הסיורים המורחבים שכללו הסברים מעניינים על אורח החיים של המקומיים, ביקור בתוך הבתים הללו והתנסות במאכלים מקומיים ייחודיים. לאחרונה נסללה עד לכפר דרך אספלט, המקלה מאד על ההגעה מ – Nati – פחות משעה נסיעה. אין כמעט תחבורה ציבורית. אגב, זו גם הדרך המובילה למעבר הגבול לטוגו והדרך מהכפר עד הגבול, שחוצה שרשרת הרים, היא ממש יפהפיה. ביקור בכפר וסביבתו מומלץ בחום.

Togo (קידומת 226)

חצינו את הגבול לטוגו בצפון, מתוך כוונה לרדת דרומה לאורכה עד לחוף האטלנטי ולא לשוב על עקבנותינו בדרך הארוכה והמייגעת שנסענו מדרום לצפון ב – Benin – תוכנית שהוכיחה את עצמה. מעבר הגבול ב – Boukoumbe הוא פשוט ומדריך/נהג מטוגו המתין לנו שם עם רכב והסיע אותנו לנקודת הגבול (הוא ליווה אותנו גם בחלק מהטיול בטוגו, שבה התנועה בתחבורה ציבורית בצפון המדינה מורכבת יותר ונוחה פחות).

א. Koutamakou – בתי המבצר הדו-קומתיים כפי שרואים בצד השני של הגבול. כאן הם נקראים Batammariba או Somba, ונחשבים רק בטוגו (משום מה) כאתר מורשת עולמית של אונסקו. מי שביקר בהם בצד של Benin, אין צורך לביקור נוסף. הובהר לנו שבטוגו העלויות גבוהות יותר והיחס טוב פחות. עם זאת, הבתים יפהפיים ומרשימים וניתן לעצור ולצלם מרחוק מבלי להכנס למבנים עצמם.

ב. Tchare – כפר יחסית קטן ונידח, שנמצא באזור גבעתי יפה. המקום מפורסם בחרשי הברזל הייחודיים שלו, המכינים בשיטות העבודה הישנות כלי עבודה מקושטים ממתכת, פעמונים, פסלים ועוד. מידי יום שני בצהריים מתקיים במקום שוק כפרי יפהפה, שבו מציגים בין השאר חרשי הברזל את עבודותיהם. האזור גם יפה לטרקים קצרים ולמרות שהכפר נידח ומרוחק, שוכן בו בית מלון מפואר (יחסית) עם כל הלוקסוס שאיש לא היה חולם לקבל במקום שכזה. אין זרים בכלל, ומתייחסים אליך בערך כמו אל. לא יאמן המקום הזה.

המלון כולל בריכת שחיה וארוחת בוקר מעולה – Hotel Ecole Parc des Princes . אתר האינטרנט שלו www.hotelparcdesprinces.com טלפון 228-90875447 או 228-96402022

ג. Kara – העיר המרכזית בצפון המדינה ונקודת מוצא לטיולי יום באזור. ישנם שווקים כפריים רבים ומגוון של עבודות יד. בעיר מלונות טובים ומסעדות מצויינות. זהו מקום טוב להכיר את האוכל של צפון טוגו.

מלון – La Douceur – מרבית החדרים טובים ונקיים (בדקו את החדר לפני כניסה), וארוחת הבוקר מצויינת. טלפון – 228-9012-8849 או 228-2660-1164 אימייל contact@hotelladouceur.com . בנוסף, יש למלון עמוד פייסבוק

ד. Sokode – כפי שנכתב לעיל, זוהי העיירה המוסלמית המרכזית של טוגו ומתגוררים בה בני שבט ה – Tam הסונים. זה המקום לעמוד על טיבם של המוסלמים המקומיים, לאכול את המאכלים הייחודיים להם ולכל המתעניין – לבקר במסגד המרכזי שלהם ובבית הספר האסלאמי הגדול במדינה (למרבה הפלא, הכתות של בנים ובנות מעורבים). השוק של Sokode צבעוני ומעניין והאנשים, שאינם רגילים לראות זרים לבנים, מסבירי פנים.

ה. Kpalime – העיר התיירותית בהא הידיעה בטוגו. האזור ידוע באפשרויות הטרקים שלו, פה נמצאים ההרים הגבוהים במדינה ומפלי מים מרשימים, טירת Vial היפה והנטושה, כפרים הרריים ציוריים וכמובן מגוון ענק של עבודות יד – בעיקר מסכות ועבודות עץ, ציורים וקרמיקה. באם אתם מגיעים לעיר ביום השוק (שלישי) – שווה ביקור.

גסטהאוס – Amedzepe Guest House – אחד ממקומות הלינה הטובים במערב אפריקה שהוקם על ידי בחורה שוויצרית צרפתיה. 4 בקתות מאובזרות ומודרניות, כשלכל אחת גינה וערסל משלה. במתחם גם בריכת שחיה נקיה וקטנה, מסעדה מעולה עם אוכל מקומי והכל נקי ורגוע במחיר יותר מסביר. אתר אינטרנט – amedzepe.com ויש להם גם דף פייסבוק.

ו. Lome – בירת המדינה, נמצאת בצמוד למעבר הגבול לגאנה, עיר מעניינת הדורשת זמן להתרגל אליה. מגוון גדול של בתי מלון ומסעדות, מוזיאון מקומי מעניין, שוק ענק, הרבה בתי קפה ובליינים לאורך החוף, מוניות נוחות זמינות וזולות. אחת האטרקציות הגדולות – שוק הוודו הגדול בעולם והמעניין ביותר מאלה שראינו במערב אפריקה (Akodessawa Fetish Market).

ז. Togoville ואגם טוגו – מזרחית ללומה הבירה וקרוב יותר לגבול עם Benin שוכנת העיירה הזו, שהיתה בתקופה הקולוניאלית הגרמנית (עד תום מלחמת העולם הראשונה) בירת המדינה. ההגעה אליה בסירה תוך חציית אגם טוגו מעניינת וגם המקום עצמו שווה ביקור עם מדריך מקומי גם בשל הארכיטקטורה הקולוניאלית. שקט ורגוע לאחר ההמולה של Lome הבירה.

ח. שוק יום השישי ב – Vogan – לא רחוק מ – Togoville שוכנת העיירה המנומנמת Vogan. כל יום שישי מתעוררת העיירה לחיים בשל השוק הכפרי הגדול ביותר במדינה המתקיים בה. מכל רחבי טוגו וגם מ – Benin השכנה מגיעים רוכלים וניתן למצוא כאן מכל טוב הארץ. מבחינתנו, שוק זה היווה את גולת הכותרת של כל השווקים שראינו במערב אפריקה (לא כולל את שווקי הוודו היחודיים). המקום נמצא כשעה וחצי נסיעה מלומה הבירה וניתן להגיע אליו במוניות. אל תפספסו את החומוס המהביל והטעים להפליא שהכפריות מוכרות מכדים ויוצקות לתוך שקיות פלסטיק. אגב, אין כל בעיה לשלב את אגם טוגו ו – Vogan בטיול יום אחד מלומה הבירה.

ט. Aneho – עיירת הגבול עם Benin במזרח טוגו, קרובה מאד ל – Grand Popo. חוף הים פראי, הכפריים מרוכזים כולם בדייג הקבוצתי המסונכרן שכולל פריסת רשת ענקית ומשיכתה לאחר מספר שעות על שלל הדגה שבה, כשכל הכפר מעורב בתהליך – מחזה מרהיב שכולל לא מעט סיכונים בשל הגלים והזרמים החזקים.

מקום מעולה לצפות על האוקיינוס ועל הכפריים הדייגים – La Cote du Soleil – גסטהאוס פשוט ונקי המנוהל על ידי זוג בלגי שרכש אותו לאחרונה ומפעיל גם מסעדה/בית קפה טובים. הבריזה נעימה מאד ומייתרת הצורך במזגן והנוף, החול, הדקלים והאוקיינוס פשוט נפלאים.

מדריך

מבקשים להמליץ בחום על המדריך שליווה אותנו במשך 5 ימים בטוגו בנסיעתנו מהצפון ועד הגעתנו ללומה הבירה (בשאר הזמן טיילנו עצמאית). הוא דובר אנגלית טובה מאד, בחור אמין עם הכרות ייחודית של צפון המדינה (משם מקורו). בקרנו את משפחתו ומכריו ולמדנו ממנו רבות

פרטיו: Jeremies Pimizi , טלפון ווטסאפ 228-9211-0640 אימייל flytotogo@yahoo.fr

Ghana (קידומת 233)

גאנה שונה משאר המדינות שבקרנו – דוברת אנגלית ואינה עושה שימוש במטבע המערב אפריקאי הצמוד לערך היורו, אלא במטבע ייעודי שלה.

Accra

עיר עמוסה ומגוונת, לוקח מעט זמן להתרגל לכאוס, לצפיפות ולפקקים, אך בסופו של דבר מדובר במקום מרתק. האזור של Jamestown עם חוף הדייגים שלו, ארמון המלך ותושביו המעניינים, השוק המרכזי Makola, שוק עבודות היד, המסעדות המקומיות והאוכל הייחודי, האתר ההיסטורי לזכרו של מייסד המדינה Kwameh Nkruma ועוד הם חלק קטן ממה שניתן לראות. חיי הלילה בעיר שוקקים וישנם גם אכסניות וגסטהאוסים איכותיים במחירים סבירים.

המלצתנו לקחת מדריך מקומי לחלק מהטיולים בעיר – בעיקרלשוק המרכזי ולאזור Jamestown (סיור הכולל ביקור בבתי מקומיים ובאתרים שאחרת לא ניתן להגיע אליהם). בכל יום שבת יוצא סיור מודרך שכזה בסגנון Free Walking Tour. אנו ממליצים בחום על מדריכה מקומית מוסלמית מקסימה ואינטליגנטית העונה לשם Mariam Yakubu. היא בעלת ידע רב ומוכנה לדבר על כל נושא, מעבר לכך שהיא מעריצה של ישראל. פרטיה:

טלפון ווטסאפ – 233-246-889660 , אימייל mariamyakubu5@yahoo.com

Somewhere Nice – שמה של אכסניה מעולה שאהבנו (כוללת בריכת שחיה וארוחת בוקר) – יש חדרים עם 6 ו – 8 מיטות וחדרים זוגיים מעולים עם שרותים צמודים. יש להם אתר אינטרנט ודף פייסבוק. כדאי להזמין מקום מראש שכן עמוס שם למדי. עדיף להזמין ישירות דרכם ולא דרך booking.com

Kumasi

כאמור לעיל, מומלץ לכוון הגעתכם לעיר השנייה בגודלה בגאנה ליום בו נערך ה – Akwasidae – פסטיבל השבטי של האשאנטי שמתקיים אחת ל – 6 שבועות בנוכחות “כל גדולי האומה” האשאנטית.

בעיר אין יותר מידי אטרקציות – השוק Kejetia וארמון המלך (Manhyia Palace) הינם השניים העקריים ולא לפספסם (לשוק כדאי לדעתנו ללכל עם מדריך מקומי – תשאלו באכסניה). בנוסף, מסביב לעיר מצויים מספר יעדים מעניינים, הקשורים בעיקר למלאכות יד ייחודיות של שבט האשאנטי – הכפר Adanwomase לראות את אומנות רקמת ה – Kente והכפר – Ntonso על מנת לחוות את אומנות ה – Adinkra והטבעת הסימנים על בגדים. ניתן גם לטייל לאזור אגם הקלדרה Bosumtwe

Tumi Hostel –שמה של אכסניה טובה בעיר עם חדרים זוגיים ושרותים צמודים . טלפון 233-559-002062

כפר הקופים – Boebeng Fiema Monkey Sanctuary

כשלוש שעות נסיעה צפונית ל – Kumasi. ניתן להגיע עד לעיירה Techiman בתחבורה ציבורית (tro-tro) ומשם לקחת מונית לכפר. ניתן לישון בכפר עצמו, אך הוא אינו נראה מעניין מעבר לנושא הקופים המרתק (ראה לעיל).

אתר האינטרנט של הכפר – boabengfms.org

Wa

העיר הצפון מערבית הגדולה של גאנה, במעמקי אזור הסוואנה, מעניינת בעיקר בהקשרים של אסלאם וארכיטקטורה מוסלמית. מ – Techiman יש מספר מיניבסים ביום הנוסעים ישירות.

Mole National Park

פארק בו ניתן לראות באמצעות ספארי ג'יפים או במסלולים רגליים פילים, קופים, חזירי בר והיפופוטמים. לידו, בעיירה Larabanga, מצוי אחד מהמסגדים הייחודיים בסגנון סודאנו-סאחלי.

Tamale

ללא ספק אחד היעדים המרתקים ביותר בצפון המדינה, כשיחד עם Bolgatanga, הצפונית לה – עמוסות במקומות מעניינים ואוכולוסיות צבעוניות ומשמשות שתיהן כקרש קפיצה לביקור כפרים ואתרים באזורן.

Tamale משמשת כבסיס הייצור המרכזי של חמאת השיאה וכאן ניתן לבקר במתקני היצור המשפחתיים/שבטיים וגם קנות את המוצר בזול או כחומר גלם (בשווקים) או בתצורה טהורה כשהוא ארוז במפעל מודרני (tamacosmetics.com) .

כ – 70 ק”מ מערבית לעיר מצידו השני של נהר הוולטה הלבן מצוי כפר מעניין העונה לשם Daboya – הגעה בדרך עפר כשבסיומה חוצים את הנהר על קאנו עץ פשוט. הכפר הינו אחד ממרכזי היצור, הצביעה בצבעי אינדיגו וטוויה של רצועות הבד היוצרות את הבגד הלאומי של גאנה החולצה/ווסט המכונה Smock. כל הכפר עסוק במלאכה, כשרק הגברים הם הצובעים והטווים. המקום והסביבה כאילו עמדו מלכת.

Tamale הינה גם מרכז של יצור עורות וצביעתם באופן שבו הדבר נעשה לפני מאות שנים. מעבר לכך, פשוט מרתק לשבת ולהביט באנשים ובנשים – בבגדים הצבעוניים, בשפע הפרות והירקות, בתנועה העמוסה, במסגדים המלאים וכמובן לטעום מהאוכל המקומי המיוחד והחריף.

מ – Accra ניתן להגיע באוטובוסים מודרניים וממוזגים, אך הנסיעה אורכת שעות רבות. אנו עלינו צפונה בהדרגה עד Tamale ועם סיום הטיול בצפון חזרנו בטיסה ישירה ל – Accra, שעלותה היתה בערך כפול ממחיר נסיעה באוטובוס ממוזג אך ארכה שעה בלבד. חברת התעופה Africa World Airlines (שהינה למעשה חברת בת של Hainan Airlines הסינית) היא חברה מודרנית עם מטוסים חדשים, שרות טוב וטייסים סיניים.

Bolgatanga (ידועה גם כ – Bolga)

לדעתנו גם כן יעד חובה לביקור במדינה. באם Tamale הינה המרכז המוסלמי של המדינה, הרי Bolga מהווה המרכז של השבטים השאמאניסטים. המקום לבקר בעיר ובכפרים הסובבים לה על מנת לראות את מיטב הארכיטקטורה השבטית, עבודות היד, אורח החיים והטבע הייחודי של האזור.

לא לוותר על השוק השבועי של מוכרות סלי הקש בכל יום שני בבוקר.

מלון מומלץ – נקי, מודרני ובמחיר זול – Jocom Golden Hotel – אתר אינטרנט – jocomhotel.com . בעל המלון ג'וזף אדם נחמד ומאיר פנים. עם זאת, נסו לאתר רכב עם נהג להתנייעות באזור וביקור באתרים השונים שלא באמצעותו. ארוחות בוקר טובות וגם מסעדה טובה. לא חסרות מסעדות מקומיות טובות בעיר והאוכל טעים ומטובל.

בין היעדים המומלצים לטיול באזור – הכפרים Sirigu, Paga ו – Tongo (ראו בסקירה בחלק א').

Cape Coast ו – Elmina

כפי שמוזכר בסקירה לעיל, שני יעדי חובה במערב גאנה על החוף האטלנטי בכל הקשור לסוגיית העבדים באפריקה. ל – Cape Coast ניתן להגיע בקלות באוטובוסים ממוזגים ונוחים מ – Accra (כ – 3 שעות נסיעה)

מי שמתכוון להמשיך יבשתית לחוף השנהב מ – Cape Coast או לחלופין מ – Takoradi – חברת האוטובוסים STC מוציאה מידי יום בבוקר אוטובוס מ – Accra, שעוצר בדרך בתחנת החברה ב – Cape Coast וגם ב – Takoradi. מדובר באוטובוס זול, נוח וממוזג, שעוצר במעבר הגבול ואנשיו דואגים לכל הפרוצדורה הדרושה. יש להזמין כרטיס מראש (מספיק יום אחד). בחוף השנהב ניתן לרדת גם ב – Grand Bassam או להמשיך עד אביג'אן. הגעה לאביג'אן בסביבות 7 בערב.

חוף השנהב (קידומת 225)

אביג'אן

עיר גדולה ועמוסה, דורשת נסיעה ממקום למקום במוניות הזולות הנמצאות בכל פינה, יש בה מעט מקומות שבהם ניתן להסתובב רגלית. עיקר העניין מתרכז בשוק ה – Treichville, בשפע המסעדות הלבנוניות המכסות את כל העיר (רובן בבעלות שיעית) כמו גם מסעדות של האוכל המקומי הנפלא ובהופעות חיות של מוזיקה מקומית מצויינת. אל תוותרו על ביקור ויום בריכה (בריכת ענק מרשימה) במלון Sofitel Abidjan Hotel Ivoire – מלון שתוכנן בשנות ש – 60 על ידי אדריכל ישראלי ונחשב עד היום כמלון הטוב בעיר. כמוכן, שווה לשהות או לפחות לבקר ב – Bushman Cafe – מלון בוטיק שכל החלל שלו מעוצב ומשובץ באומנות מערב אפריקאית יפהפיה מסוגים שונים. בקומת הגג יש מסעדה/בר נעימים, אם כי מחירי האוכל טיפה יקרים.

Grand Bassam

עיירת חוף שנחשבת כמרכז תיירות ובילויים ארצי, ובעבר היתה בירת השלטון הצרפתי. מקום מאכזב למדי כעיירת קיט, חוף ים די מלוכלך ומלונות ומסעדות בינוניים. מאידך, אזור החוף משופע בבניינים קולוניאליים שחלקם עברו שיפוץ מאסיבי, מוזיאון מעניין ומספר בתי מלאכה/גלריות לעבודות יד מקומיות דוגמת פיסול, באטיק, קרמיקה ועוד.

מלון מומלץ – Hotel Boblin La Mer – טלפון 225-21301418. יש להם עמוד פייסבוק וניתן להזמין דרך booking.com

Yamoussoukro

הבירה הרשמית, במקור הכפר בו נולד וגדל הנשיא הראשון ומייסד חוף השנהב והא זה שהחליט להפוך אותה לבירת המדינה. עיר מוזרה, עם מספר מצומצם של אתרים גרנדיוזיים המראים מעט על המגלומניה של השליט האפריקאי הזה. נסו להגיע למחזה האכלת התנינים המפלצתיים. לבירור מועדי ההאכלה או ל”ארגן” האכלת תנינים ייעודית עבורכם (כ – 30 ש”ח עבור רכש העופות) – התקשרו ל – Jean-Luc טלפון 225-08149458

הגעה לעיר באמצעות מספר חברות אוטובוסים מאביג'אן – אוטובוסים ממוזגים ונוחים. כ – 4 – 5 שעות נסיעה.

מלון מומלץ – Residence Berah – מלון פשוט אך נקי ונוח.

Man

אחד האזורים היותר מעניינים במדינה, נמצא במערבה בסמוך לגבול עם ליבריה. העיירה עצמה די משעממת, אך משמשת בסיס לטיולים באזור, ביקור בשבטים שמפורסמים בריקודי המסכות וריקודי הכלונסאות שלהם (ראה בסקירה לעיל), נסיעה מערבה לאזור שמדרום לעיירה Danane (לכפר שנקרא Vatoup) – שם ניתן לבקר בגשרים הייחודיים המשמשים עד היום את התושבים ועשויים משריגים מיוחדים של צמחים מטפסים ( Liana Bridges) ואף כבסיס ליציאה לטרקים להר הגבוה ביותר בחוף השנהב והמפלים שלידו.

מדריך מקומי טוב שדובר גם אנגלית (אך יש לסגור עימו בפירוט מה בדיוק כולל הטיול והמחיר) – Bamba Tielobe – טלפון וווטסאפ 225-08382838 אימייל btielobe@yahoo.fr

אוטובוסים ישירים מ – Abidjan ו – Yamoussoukro מגיעים ל – Man אך הדרך איומה ומייגעות. ישנה אפשרות להגיע גם בטיסה מ – Abidjan אך היא לא זולה. המדריך יגיע לאסוף אתכם משדה התעופה, המרוחק כ – 20 ק”מ מהעיר.

Korhogo

העיר עצמה וכל הטריטוריה שמסביבה הינם אחד האזורים המרתקים ביותר במערב אפריקה, ושווה שהיה של מספר ימים. אמנם מדובר במרכז האסלאמי של המדינה (אגב, בחוף השנהב מספר המוסלמים עולה על זה של הנוצרים), אך האוווירה נינוחה ורגועה ולא הרגשנו כל מתח באוויר. על מנת לטייל באזור יש צורך במדריך מקומי ורכב, כשההתנייעות בתוך העיר עצמה באמצעות מוניות הטוסטוסים. ראו בסקירה מספר רב של יעדים ייחודיים באזור.

מלון מעולה – נוח מודרני ולא יקר – Hotel La Rose Blanche – אתר אינטרנט laroseblanche.ci/korhogo . פשוט מקום נפלא לחזור אליו בתום יום מאובק בשטח. העיר גם משופעת במסעדות טובות.

ניתן להגיע באוטובוסים ישירים ממוזגים מ – Abidjan או בטיסה ישירה, יבואו לאסוף אתכם מהמלון בהסעת חינם.

מדריך מצוין (אך אינו דובר אנגלית) – Cheri Bibi ( שמו האמיתי יעקוב) טלפון ווטסאפ – 225-05485532, טלפון נוסף ללא ווטסאפ 225-07210639. גמיש, אינטליגנטי, ידען. נהנינו מאד בחברתו.

ממליצים מאד ליצור קשר עם Souleymane Arachi – טלפון 225-07824924 או 225-05629299. מעבר לעובדה שיש ברשותו רכב נוח לסייר באזור, הוא מחזיק במספר חדרים בביתו רחב הידיים אוסף מדהים של פסלים ומסכות מעץ – אוסף שאביו החל בבנייתו עוד לפני יותר מ – 50 שנה. אין מילים לתאר את אינספור שכיות החמדה הללו, שלא ראינו כמותם אפילו במוזיאונים. אדם נחמד ומעניין, מומלץ ביותר. אגב, לכל המעוניין, כל המוצרים למכירה.