ליטא, לטביה ואסטוניה - 6 שבועות במדינות הבאלטיות

רקע

שלושת המדינות הבאלטיות (ליטא, לטביה ואסטוניה) אינן אחד מהיעדים הפופולריים בין הישראלים. ראשית, האזור הבאלטי - ובמיוחד ליטא ולטביה - מעלה מיד אצל רבים תיעוב לא מבוטל בשל הפשעים הנוראים נגד בני עמנו שבוצעו במהלך מלחמת העולם השנייה בסיוע אקטיבי ומאסיבי של המקומיים. בנוסף, שלושת המדינות הללו לא התברכו בנופים דרמטיים - מדובר במדינות שטוחות ללא הרים, המכוסות בעיקרן ביערות, אגמים ונהרות. יש רק מדריך טיולים אחד בעברית המכסה את המדינות הללו, אין כמעט פרסומים המעודדים נסיעות לאזור זה והוא נחשב מרוחק יחסית וקר ברוב ימות השנה. מרביתם של אלו שכבר מגיעים לאזור, מתמקדים בביקורים בערי הבירה של המדינות הללו ( וילניוס/וילנה בליטא, ריגה בלטביה וטאלין באסטוניה) ומעט מאד טיולים מחוץ להם.

סיימנו לפני זמן קצר טיול של 6 שבועות בשלושת המדינות הללו, ולדעתנו מדובר בטיול שווה בהחלט. בפוסט זה נקדיש את עיקר ההמלצות ליעדים מחוץ לשלושת ערי הבירה, שכן לגביהן יש שפע של אינפורמציה וגם תיירים לא מעטים פוקדים אותם.

מה מיוחד במדינות הבאלטיות?

1. ניקיון, סדר ובטחון אישי - זו ממש אירופה של פעם. הערים, הכפרים, הדרכים, שמורות הטבע וחופי הים נקיים באופן יוצא דופן ומעורר קנאה. המדינות הללו לא הוו יעד להגירה של פליטים ועל כן נדיר מאד למצוא אותם ברחובות הערים ובודאי באזורים הכפריים. האנשים כאן עדיין משאירים את הבתים פתוחים, אזורי הבילוי השוקקים מרגישים בטוחים ורגועים ובאופן תת-מודע, מי שמגיע למקום מרגיש מיד ירידה במתח מהסביבה.

2. טבע - למרות שכאמור אין תצורות נוף מרשימות בשלושת המדינות הללו, מדובר על שטח של 175 אלף קמ"ר (כמעט פי 8 משטח ישראל) שבו מתגוררים כ - 6 מיליון איש. האזור עשיר במים, חופי ים, נהרות, אגמים ויערות בתוליים אינסופיים. בחודשי הקיץ, כשכל אירופה לוהטת, מזג האוויר במדינות הבלטיות מושלם. הימים ארוכים מאד, הטמפרטורות נעות סביב ה - 25 מעלות והכל ירוק, ירוק, ירוק. ישנם לא מעט פארקים לאומיים מסודרים עם מסלולי הליכה משולטים, הרבה ספורט מים ואפשרויות לההנות מהשקט הרחק מההמון הסוער.

3. השילוב של נצרות עם פאגאניות - המדינות הבאלטיות היו האחרונות באירופה לקבל עליהן את הנצרות, תהליך שהושלם מתישהו במאה ה - 16 - 17. למעשה, כשמבקרים באזורים הכפריים של שלושת המדינות מגלים שהפאגאניות שלהם קיימת חיה ובועטת עד היום. עובדה זו מתבטאת בעיקר בפסלי עץ נהדרים ויוצאי דופן המפוזרים בכל רחבי המדינה - בפארקים, בערים וגם בבתים השונים. פסלים אלה מייצגים את האלילים המקוריים שלהם ואת סיפורי האגדות/פולקלור הקשורים בהם. בשיחות עם האנשים עולה שרבים מהם רואים בהם חלק משמעותי מהתרבות והדת שלהם.

4. האזורים הכפריים - פרט לשלושת ערי הבירה, שמהוות אטרקציה עבור חלק מהתיירים האירופאיים ( וגם הן לא ממש עמוסות כמו שאר ערי הבירה באירופה), לא תמצאו כמעט תיירים באזורים הכפריים. הכפרים במקומות רבים השתמרו בתצורתם המקורית של לפני עשרות אם לא מאות שנים, הכל פתוח, נגיש ומאיר פנים. החקלאות שלטת בכל פינה, ובבתים רבים ישנם חממות פרטיות לגידולי ירקות ופירות. מאד פסטורלי, אוטנטי וכיפי.

5. הקיץ - מעבר למזג האוויר, התקופה של יוני - אוגוסט מרכזת בשלושת המדינות כמות גדולה של פסטיבלים מסוגים שונים - מוזיקה, מורשת, אומנות, אוכל (הרבה) ועוד, כשמרביתם מתקיימים באוויר הפתוח ולא רק בערים הגדולות. האינפורמציה זמינה וניתן לתכנן בהתאם את הטיול. שלושת המדינות הללו מקדשות את המורשת שלהם בצורה מרשימה. אגב, בשאר חודשי השנה גם מזג האוויר מתקלקל וגם עוצמת הפעילות יורדת משמעותית והיא בעיקרה בתוך המבנים.

6. האספקט היהודי - להפתעתנו, במיוחד ליטא ולטביה מקדישות משאבים לא מבוטלים בשימור והחייאה של החיים וההיסטוריה היהודית כפי שהיתה קיימת עד מלחמת העולם השנייה. הדבר מתבטא במוזיאונים, שיפוצי בתי כנסת, שלטי רחוב, ציורים ותערוכות. הרבה מזה מוקדש כמובן לרצח המאסיבי של היהדות המקומית במהלך מלחמת העולם השנייה והוא לא קל לצפיה, אבל לא הכל מוקדש לזה. מכיוון שהקהילות היהודיות היו נוכחות כמעט בכל עיירה וכפר בליטא ובחלקים רבים מלטביה, מצאנו לא מעט שימור ואינפורמציה גם בעיירות קטנות ומעניינות באזורים שלא ציפינו להם כלל. למי שמתעניין בהיסטוריה יהודית - זהו מאגר בלתי נדלה של מידע. הנקודה שהפריעה יותר מכל, נעשה ניסיון (מכוון) להצניע את המעורבות המאסיבית של המקומיים ברצח האכזרי, ההמוני והמתועד שהתבצע.

7. וכמובן, ערי הבירה היפהפיות - טאלין, ריגה ווילניוס - כל אחת עם הקסם המיוחד שלה, מיקומה הגיאורגרפי והארכיטקטורה יוצאת הדופן שהשתמרה בצורה יוצאת מהכלל ומשומרת באופן מרשים על ידי המדינות עצמן כמו גם חיי הלילה, המסעדות, הבארים והמחירים המאד מאד נוחים.

איך להתנייע במדינות הבאלטיות

קל ונוח כמובן לשכור רכב ולטייל בכל הבאלטיות ברכב שכור. ואולם, מכיוון שהתחבורה בציבורית במדינות הללו מעולה, אנו מצאנו שעדיף במהלך השהות בערים הגדולות (לא רק הבירות) להתנייע בתחבורה ציבורית ולעשות שימוש ברכב שכור רק בעת היציאה לאזורים הכפריים ולפארקים.

מערכת הרכבות עדיין אינה מאפשרת תנועה בין המדינות, כלומר כל מדינה עם מערכת הרכבות שלה מגיעה עד לגבול, אך לא עוברת אותו. עם זאת, מספר חברות אוטובוסים מעולות מפעילות קווים סדירים בין הערים הראשיות של שלושת המדינות, ובהן עשינו שימוש רב. האוטובוסים מודרניים, מרווחים, נקיים, נוחים ועומדים במדוייק בזמנים (החברה המועדפת עלינו הינה Lux Express ראו https://luxexpress.eu/en/ ).

גם קווים פנימיים בתוך המדינה נוחים מאד ועשינו בהם שימוש רב. התחבורה הציבורית בתוך הערים מעולה גם היא.

למי שרוצה לעשות שימוש במוניות עירוניות, כדאי להוריד את אפליקציית Bolt - ראו https://bolt.eu/ עוד בארץ. בבאלטיות לא עושים שימוש ב Uber. זוהי אפליקציה מעולה, המוניות זולות ביותר וזמינות. עשינו עשרות נסיעות עירוניות עם 0 בעיות.

ולגבי חברות השכרת רכב, שכרנו בכל המדינות מספר פעמים, וגם כאן קבלנו תמיד שרות טוב ואדיב. להלן רשימה חלקית של חברות מומלצות (אנחנו תמיד הקפדנו לקחת ביטוח מלא ללא השתתפות עצמית):

ליטא - http://www.admita.eu/en/kontaktai - מחזיקים משרדים בערים הגדולות - זולים, אמינים ועומדים במילה. שכרנו מהם רכב גם בוילניוס וגם ב - Klaipeda.

לטביה - חברה מצויינת ואמינה בריגה - http://www.car4rent.lv/car-rental-contacts

אסטוניה - בטאלין ממליצים על https://www.prorent.ee/en - המשרד שלהם טיפה מחוץ לעיר אבל השירות מעולה, מכוניות מצויינות ומחירים נוחים מאד.

בעיר Parnu במערב המדינה (ראו בהמשך)- חברת http://www.privalon.ee/?lang=en - גם כן אמינים מאד, מכוניות מצוחצחות ומתוקתקות. בבעלותם מוסך צמוד. מחירים סבירים מאד.

להלן תיאור יעדים מומלצים בכל אחת מהמדינות:

ליטא (או Lithuania כפי שנקראת באנגלית)

ווילנה הבירה הינה עיר יפהפיה בכל קנה מידה ושווה שהות של מספר ימים. העיר העתיקה הגדולה והשמורה עמוסה באתרים מרשימים, רחובות קטנים ופתלתלים, ארכיטקטורה מקסימה, מוזיאונים, גבעות ירוקות עם תצפיות מרשימות, סצנת אוכל מצוינת והרבה תרבות. גם הטבע שולט בחלקים מהעיר, ובמיוחד באזור הרובע של Uzupis, עם ה"רפובליקה העצמאית" והחוקה שלו ונחל ה - Vilnia שזורם לצידו. ואם אתם מעוניינים בקניות - שדרות Gediminas המרשימים הם המקום לבקר. אבל, כאמור, זו אינה מטרת הפוסט.

מערב ליטא

מערב ליטא שוכנת לחופו של הים הבאלטי - כמעט 100 ק"מ של חוף חולי ונקי, ששיאו הינו לשון החול הקורוני (Curonian Spit), תופעת טבע מרשימה היוצרת לגונת ענק שחלקה שייכת לליטא וחלקה האחר למובלעת הרוסית של קלינינגראד. באזור זה הייתי ממליץ על מספר אתרים מעניינים:

1. העיר Klaipeda

   הבסיס המרכזי לכל הטיולים באזור. עיר נמל שהוקמה על ידי הגרמנים במאה ה - 13 (נקראה בגרמנית Memel) ומשמשת כנמל הגדול של ליטא עד היום. יושבת על חיבור של שפך נהר ופתח הכניסה היחידי לתוך הלגונה הענקית, וניתן למצוא בה שפע של ארכיטקטורה אוטנטית, עיר עתיקה יפה ומשומרת, סצנת אוכל ובתי קפה, ספינות חדשות וישנות העוגנות לאורך הנהר ולא מעט חיי לילה. בסוף יולי מתקיים כל שנה במקום "פסטיבל הים". מכאן גם נקודת היציאה במעבורת ללשון החול הקורונית. עיירה חמודה ביותר, בסה"כ כשעתיים וחצי נסיעה מוילניוס.

2. Palanga

עיר הנופש המרכזית של ליטא לחוף הים הבאלטי, הנמצאת מרחק של כחצי שעה נסיעה מצפון ל - Klaipeda. מקום שוקק חיים עם הרבה חיי לילה וסצנת מסעדות ובארים מרשימה במיוחד בחודשי הקיץ וכמובן חוף ים מפורסם. המדרחוב המרכזי, המוביל ממזרח למערב (רחוב Basanaviciaus) הוא מרכזה של העיר ומוביל למזח/גשר החודר לתוך הים ויפה במיוחד בשקיעה. העיר הינה מרכז הסחר בענבר (Amber) - אבן יקרה העשויה מהתאבנות של שרף עצים. זוהי אבן יקרה ייחודית בשל היותה ממקור ביולוגי (דוגמת פנינים) ולא מינרלי. כל האזור נחשב למכרה ענק של הענבר כבר אלפי שנים, אך בעיר עצמה עוסקים בעיקר ביצור תכשיטים יפהפיים ממנו - תעשייה עתיקת יומין שנשענה רבות על יהודים עד למלה"ע השניה. במקומות רבים בעיר ישנן גלריות המתמחות ביצור תכשיטים ומוצרים מענבר, אך מומלץ מאד לבקר גם במוזיאון הענבר (Gintaro Museum) המרשים, הממוקם בתוך ארמון שנבנה במאה ה - 19 במרכז הגנים הבוטניים היפהפיים שבדרום העיירה.

3. לשון החול הקורונית (Curonian Spit)

זהו למעשה פארק לאומי אחד גדול, שהוכר על ידי UNESCO כאתר מורשת עולמית בשל ייחודו הגיאורפי. הרצועה, שאורכה כ - 100 ק"מ, נחלקת בין ליטא ובין המובלעת הרוסית של קלינינגרד (בימים אלה של המלחמה באוקראינה מעברי הגבול סגורים). ניתן להגיע אליה אך ורק בשיט קצר במעבורת מ - Klaipeda (מעבורת נפרדת להולכי רגל ואחרת לכלי רכב). יש לא מעט מה לראות לאורך רצועה זה הן בהיבט של מסלולי הליכה בנקודות שונות לאורכה והן באשר לכפרים הנחמדים הנמצאים לאורכה. שווה בהחלט שהות של יום שלם לפחות ועדיפות לשהות לילה. להלן כמה אתרים מומלצים (מדרום לצפון) לאורך לשון חול זו:

א. הכפר Nida, הנמצא בקרבת הגבול עם הטריטוריה הרוסית - כפר נופש שקט ומטופח, עם הרבה מסעדות, בתי קפה, מקומות לאכול דגים מעושנים נפלאים (ממש בגרושים) המוכנים במעשנות במקום וישנם שולחנות אכילה ייעודים על שפת הלגונה (נסו את Tik Pas Jona - להיט אמיתי) וגם מוזיאונים קטנים ופנסיונים מקומיים. מדרום לכפר יוצא שביל הליכה לא ארוך שמטפס על דיונות החול ומגיע לנקודות תצפית יפות על קילומטרים של לשונית החול וייערות האורנים שלה, הלגונה והים הבאלטי שממערב לה. בהקשר זה, יש לזכור שמדובר בדיונות של חולות נודדים, שבעבר כבר כיסו חלק מבתי הישוב. באזור זה רוחב רצועת החול המפרידה בין הלגונה והים הבאלטי הוא כק"מ אחד בלבד. Nida הינו מקום מעולה ללינת לילה.

ב. מושבת האנפות וקורמורנים - כ - 2-3 ק"מ דרומית לעיירה Juodkrante, מצויה מושבה גדולה וקבועה של אנפות וקרומורנים, שהתנחלו במקום בין העצים, וניתן לסייר בה. שימו לב לא להפגע מהלשלשת, כשם שנפגעו העצים הערומים ללא עלים.

ג. Juodkrante עצמה הינה עיירה מקסימה ששווה ביקור, גם היא לחוף הלגונה הענקית. אחד האתרים הייחודיים בה הינו "גבעת המכשפות - Hill of Witches" - מספר גבעות המצויות בינה ובין הים הבאלטי וכוללות מסלות הליכה תוך היער בין כ - 70 פסלי ענק מגולפים מעץ, המסמלים את האלילים מהתקופה הפאגאנית ומספרים את סיפוריהם. זה אחד המקומות המעניינים בשלושת המדינות לחוות את הסינקרטיזם שבין התרבות הנוצרית לזו הפאגאנית, שעדיין נוכחת חזק במדינה. הפסלים הללו מפוזרים בתוך היער ממש בטבע והמסלול הנחמד והקליל אורך כשעתיים. מי שמעוניין, יכול למצוא בעיירה ספרון המספר את סיפורו האוטנטי של כל אחד מפסלים אלו.

לציין שכל האזור היה במקור מכרה אחד ענק של אבני הענבר המוזכרים לעיל, ושם היתה מרוכזת עיקר הכרייה. כיום אין מכרות במקום (המכרה המרכזי נמצא בטריטוריה הרוסית של קלינינגרד), אבל מי שילך לאורך הים עשוי למצוא עדין גושי ענבר טבעיים.

4. דלתת נהר ה - Nemunas - הנהר הגדול במדינה (כ - 100 ק"מ אורכו), שמוצאו בבלרוס ונשפך לים הבאלטי לתוך הלגונה הסגורה על ידי לשון החול הקורונית, יוצר דלתא גדולה יחסית וכוללת בתוכה את Nemunas Delta Regional Park. האזור שופע מים ואגמים, בעלי חיים (בעיקר כנף), דגים וצמחייה, ולמרות היותו שטוח, יש מספר נקודות מעניינות לביקור ומסלולי הליכה. 100 הק"מ האחרונים של הנהר מהווים את הגבול בין ליטא ובין המובלעת הרוסית של קלינינגרד, ובימים אלה של המלחמה באוקראינה, הדרכים סגורות וניתן להבחין מהצד השני של הגבול בחיילים רוסיים (לא ראינו ליטאים). הבסיס ליציאה לטיולים היא הכפר Rusnes, שם גם נמצאים המשרדים הראשיים של הפארק עם מפות והסברים. מסלול הליכה קצר ויפה, שנותן תמונה טובה של תצורת הקרקע והצמחיה באזור הוא המסלול ל - Akstumala. כמוכן, הייתי ממליץ על ביקור בעץ הברוש הענק בן מאות השנים בעיירה Kintai ובמגדל התצפית של Dreverna. למי שמעוניין, ישנם גם מסלולי הליכה ארוכים יותר, סיורים לצפרים (האזור מוכר כבסיס צפרות) ושיט בתוך הדלתא ואף ללגונה עצמה לטובת תצפיות על בעלי חיים. כל האזור מוכר גם הוא בדגים המעושנים הטריים והמעולים שלו, ובסמוך לתצפית של Dreverna ישנה מסעדה מצויינת. התנועה בפארק מחייבת רכב שכור.

מרכז ודרום ליטא

באזור זה נכללת העיר Kaunas או קובנה כפי שהיתה ידועה בעברה. כמו כן, ממליץ על אזור הפארק הלאומי של Dzukijos ועיירת הספא Druskininkai, ולבסוף העיירה Trakai, הנמצאת במרחק חצי שעה נסיעה מהבירה וילניוס.

1. Kaunas - קובנה

משום מה, נוטים רבים המבקרים במדינה לדלג על העיר הזו. קאונס, הנמצאת כשעה נסיעה ברכבת או אוטובוס מוילנה, היתה בירת ליטא בתקופה שבין שתי מלחמות העולם (1919- 1939) ויש לה הרבה מה להציע בכל אספקט - תרבות, ארכיטקטורה, אומנות רחוב, נוף, אוכל ובילויים, עיר עתיקה וכמובן גם בהיבט היהודי. נהר ה - Nemunas זורם לארכה ומתמזג עם נהר נוסף, עובדה המוסיפה הרבה צבע ויופי לעיר. ממליץ מאד להקדיש יומיים-שלושה לעיר יפה ושמורה היטב זו. השנה, 2022, נבחרה קאונס להיות "בירת התרבות של אירופה".

בהיבט היהודי - ישראלי, לא לוותר על ציור הקיר הענק (10X15 מטר) של לאה גולדברג, המשתרע על פני בניין שלם ברחוב Kęstučio g. 16 (חפשו את מסעדת Bazooka), שם התגוררה עד עלייתה ארצה. ליד הציור מופיע בעברית ובליטאית מילות שירה "אורן".

כמוכן, כדאי מאד לבקר במוזיאון הקטן המוקדש לקונסול היפני Sugihara, שבמלה"ע ה - 2 העניק ויזה לאלפי יהודים והביא להצלתם וכן ב"מבצר התשיעי" (9th Fort), שם מצוי מוזיאון מרשים ועצוב המתאר את חיסול הקהילה היהודית המקומית ויהודים מיעדים אחרים על ידי הנאצים ומשתפי הפעולה המקומיים שלהם ( אלו האחרונים מוצנעים בהשוואה לחשיבות האמיתית שמלאו).

2. הפארק הלאומי Dzukijos ועיירת הספא Druskininkai

במרחק של כשעה וחצי נסיעה דרומית לקאונס, ממוקם אחד הפארקים היפים של המדינה - Dzukijos. הייתי ממליץ לבקר בו במקומות הבאים:

א. Merkine - עיירה קטנה ומקסימה, שהיתה בעברה מרכז יהודי חשוב, היושבת על גדות נהר ה - Nemunas (כן, אותו נהר שחוצה את קאונס ונשפך ללגונה) במקום בו הוא מתחבר עם 2 נהרות נוספים. במקום לשכת תיירות שתיתן לכם אינפורמציה רבה על הפארק בכלל והאזור בפרט. לא לפספס את ה - Merkine Observation Tower, את התל שעליו שכנה הטירה (Merkine Mound), וכן את התצפית מהמסעדה המקסימה שלידו (Pasaulio Puodai). האזור גם ידוע בקרמיקה השחורה הייחודית שלו ושווה בהחלט לבקר בכמה מהגלריות בעיירה ובכפרים שמסביבה (נסו את הגלריה של הקרמיקאי Vienaragio šilas בעיירה עצמה ואולי יותר מכל ביקור בביתם של אחותו ואמו (Elvira) - קרמיקאיות בחסד היוצרות דמויות מדהימות וצבעוניות מקרמיקה של האלים הפאגאנים הליטאים. ביתם/הסטודיו מצוי בכפר הקטן הנקרא Maksimonys. פשוט הגענו ונשבינו בקסמם של שתי האומניות המבוגרות הללו.

למי שמעוניין בחוויה רוחנית, לא להפסיד את ה"פירמידה של Merkine" - אתר ייחודי שנבנה לפני מספר שנים ומהווה אבן שואבת לאלה שמחפשים שקט, מדיטציה וחיבור עם הטבע. מקום יפהפה, חינמי ונקי.

כאמור, העיירה היתה מרכז יהודי משמעותי, וניתן לבקר במקום בשלד של הישיבה/בית המדרש שהוקם שם ונמצא כעת בהליכי שיפוץ כמו גם בבית הקברות היהודי הנטוש אך המרשים הנמצא במעבה היער.

ב. מסלולי הליכה בפארק והכפר האתנוגרפי Zervynos - כבסיס מידע עיקרי למסלולי הליכה בפארק שווה לבקר במטה הפארק ב - Marcinkonys, המשמש כבסיס יציאה למסלולים ייחודיים באזור (יערות האורנים, ביצות ואגמים, דיונות ועוד). יש מגוון גדול של מסלולים שיתאים לכל אחד (תבדקו את המסלול העובר ב"עכוזו של הדוב - Bear's Butt"). בנוסף, שווה לבקר בכפר האתנוגראפי לשימור Zervynos, שם יש להחנות את הרכב מחוץ לכפר ולהסתובב ברגל ולהביט במבנים האותנטיים מעץ, העיצוב מעניין ומיוחד.

ג. Druskininkai - לכל חובבי הספא, זו העיירה מספר אחת במדינה. עיירה נחמדה וירוקה, שגם אותה חוצה נהר ה - Nemunas והממוקמת קילומטרים ספורים צפונית לגבול עם בלרוסיה. מי התהום של העיירה מוכרים בשל המינרליים שלהם כבר מאות שנים. לא חייבים ללכת למלון ספא למי שלא מעוניין, וניתן לעשות שימוש בספא הציבורי הנקי והמצוחצח שבמקום. הרבה מלונות בכל הדרגות, מסעדות ובתי קפה, אגם יפהפה במרכז העיר ותחבורה ציבורית בין עירונית נוחה לוילניוס ולקאונס. אהבנו מאד את המסעדה Etno Dvaras עם שפע של מאכלים מקומיים איכותיים ובמחירים סבירים מאד. גסטהאוס/מלון נחמד עם נוף מקסים לטבע - Tip Tap.

ד. Trakai - להערכתי, כל מי שמבקר בוילניוס מגיע גם, ובצדק, לראות את הטירה המקסימה של טראקאי, שהיא אולי היפה שבבאלטיות. אבל, מה שחלק מפספסים זה אטרקציה ייחודית נוספת - הקהילה הקראית. הקראים, שהם במקום כת יהודית שמכירה אך ורק בחוקי התורה אך לא בתורה שבעל פה (קונספט זהה לזה של השומרונים), הובאו לאזור על ידי השליטים המקומיים מתישהו במאה ה - 14 - 15, כשבמקורם ישבו בחצי האי קרים. מרביתם של הקראים עלו ארצה (בארץ יש כ - 40 אלף יהודים קראים), אך המיעוט שנותר בליטא (כ - 300 איש בלבד) יושב בטראקאי ובוילנה ואינו מכיר בעצמו כחלק מהיהדות. ב - Trakai יש להם מבנה תפילה (נקרא kenessa) ומוזיאון קטן וכן מבנה תפילה גדול יותר בוילניוס. יש לקהילה שנותרה היסטוריה מעניינת שלא כאן המקום לפרט, הם עדיין מדברים בדיאלקט תורכי ומחזיקים מסעדה או שתיים במקום המגישות אוכל מקומי.

לטביה

גם כאן לא נכנס לפירוט אודות ריגה - בירתה המרשימה של לטביה ששווה ללא ספק שהות של מספר ימים. כרך מודרני, נקי ומסודר עם עיר עתיקה יפהפיה שנשתמרה היטב ושכונה חדשה יותר המהווה את המרכז העולמי לארכיטקטורת ה - Art Nouveau הייחודי שלה. לעיר סצנת מסעדות ובארים יוצאי דופן, תחבורה ציבורית נוחה, שוק ענק ושוקק השוכן במבנים בהם אוכסנו על ידי הגרמנים הצפלינים וכמובן היסטוריה יהודית עשירה עם קהילה אקטיבית. בנוסף, בצמוד לריגה במרחק של 30 דקות נסיעה, ניתן לבקר ב - Jurmala - עיירת חוף מפורסמת ומקסימה על חוף הים הבאלטי, שמהווה עד היום ובצדק אבן שואבת לתיירים ממדינות הצפון ובעיקר לרוסים (כעת בשל המלחמה באוקראינה הגבולות סגורים בפניהם).

מערב לטביה

אזור זה, המוכר בכינויו המקומי Kurzeme, הינו מעניין ורווי אתרים אם כי לא ומתוייר בעיקר על ידי מקומיים. להלן מספר יעדים מומלצים:

1. Sabile - עיירה קטנטנה וטיפוסית בלטביה, כשעה וחצי נסיעה מערבית לריגה. העיירה השתמרה בצורתה האוטנטית והיפה והנוף מסביבה של גבעות, נהר זורם ומרחבים מוריקים כמו גם יוזמת המקומיים לשדרג את הבתים עם תמונות עתיקות בשחור לבן, ציורים ופסלים מוסיפה לה נופך מיוחד. העיירה היתה גם מרכז יהודי גדול, כשבית הכנסת המשופץ (המשמש כיום אולם תערוכות) הינו המבנה הגדול והמרשים ביותר ב - Sabile כולה. בקרו בגן הבובות שבעיר ואל תחמיצו את מפעל יצור הסיידר הנקרא על שם נהר ה - Abavas החוצה את העיירה ומשווק מגוון מרשים של טעמים ( ראו האתר של המפעל https://www.abavas.lv/en?fbclid=IwAR2LUZhdvoJBBZZJg7d6GFNMp9FEjyXvt1Z-haXIc_JOsDPBKkRyCbMhqlU). זהו הסיידר המשובח ביותר שטעמנו בלטביה לכל חובבי המשקה. הכנסו לסופרמרקט המקומי ורכשו בקבוקים במחירים מגוחכים ממש. בעיירה מצוי גם יקב על גבעה סמוכה (The Wine Hill), שהיה נחשב ליקב הצפוני ביותר באירופה. בסמוך לבית הכנסת מסעדה מעולה Resto Terase Sabile, שם גם ניתן ללוות את האוכל בסיידר המקומי.

2. Kuldiga - לדעתי, העיירה היפה והצייורית ביותר שראינו בלטביה. שוטטות במקום בין המבנים הישנים שרובם שומרו בצורה מרשימה, ברחובות המרוצפים באבנים, לאורך נהר ה - Venta עם המפל הנמוך אך המרשים והרחב, והשילוב של הטבע עם מעשה ידי אדם הם ייחודיים ביותר. שווה בהחלט לבלות לפחות לילה אחד במקום לראותו בשקיעה ובזריחה ולא חסרים מלונות וגסטהאוסים, שכן העיירה הינה מוקד לתיירות פנים די אינטנסיבית. אתרי ביקור חובה הם הגשר על הנהר, המפלים והתצפיות עליהם, המסלול לאורך נהר ה - Venta , המדרחוב והכיכר המרכזית. חפשו גם את בית הכנסת הענק והמשופץ, שמשמש היום כספרייה העירונית. הארכיטקטורה של העיר - שילוב של בתי העץ בסגנון הגרמני העתיק ( במקור זו היתה עיר גרמנית בשם Goldingen) ובתי האבן היפהפיים - היא פשוט יוצאת מהכלל. מומלץ בחום. אהבנו מאד את המלון/גסטהאוס Jekaba Seta, המצוי בחלקו המערבי של המדרחוב.

3. Liepaja - העיר השלישית בגודלה בלטביה, נמל חשוב בים הבאלטי ויעד לתיירים מקומיים. מקום עצירה יפה ונוח למי שמטייל במערב המדינה עם מלונות מקסימים ומסעדות טובות. מספר מוקמות שווים לביקור בעיר הם השוק המקומי - מבנה יפהפה בסגנון ארט נובו ששופץ, המרכז לעבודות יד (House of Craftsmen) השוכן במבני לבנים אדומות משופצים במרכז העיר ומשמש גם כבית ספר ללימוד ושימור מלאכות יד והוא היפה והמעניין מסוגו בכל המדינה, וכן השכונה שבצפון העיר (Karosta) - שהיתה בעברה בסיס סובייטי (ימי) סגור והיום ניתן להתרשם ממנה ומהארכיטקטורה הייחודית שלה. מלבד זאת, לעיר יש חוף ים עם חול לבן יפה, נקי (כמובן) ומגוון מתקני ספורט. יתרה מזאת, העיר משופעת במבני אבן ישנים ומעניינים לכל חובבי הארכיטקטורה. מ - Liepaja ניתן להגיע בקלות ל - Klaipeda בליטא וכמובן לעלות צפונה לאורך החוף לנקודות עניין נוספות (ראה בהמשך).

נושא חשוב לתזכורת - הקהילה היהודית במקום, שמנתה ערב מלחמת העולם ה - 2 למעלה מ - 5000 איש, הושמדה כמעט כולה בסיוע מאסיבי של כוחות לטבים שפעלו שכם אל שכם עם הנאצים.

4. Cape Kolka - הנקודה הצפונית ביותר במערב לטביה ופתח הכניסה למפרץ ריגה. האזור פראי, מכוסה ביערות אורנים המגיעים עד לים, הנו פארק לאומי (Slitere National Park), וכולל פרט לכף Kolka גם את מספר היישובים הייחודיים הנמצאים מדרום מערב לו, ובהם מתגוררת אוכלוסיה של דייגים, השייכים למיעוט אתני בשם Livs או Livonians, שקרובים במוצאם ובשפתם המקורית לאסטונים והפינים ועדיין שומרים על מאפיינים פאגאנים רבים. מסלולי ההליכה לאורך חוף הים באזור כף Kolka יפים ופראיים. כמו כן, מומלץ מאד להכנס לכפרי הדייגים הללו על מנת לראות במעט את אורח חייהם ובתיהם. מקום כזה שאהבנו נמצא בכפר Mazirbe - כ - 20 ק"מ דרומית מערבית לכף עצמה - ושמו Lībiešu mājas Branki (ראו https://branki.weebly.com/branki.html ). זהו בית פתוח לביקורים מרוהט בחפצים אוטנטיים ומעניינים, ולצידו גסטהאוס קטן, המנוהל על ידי משפחה סימפטית ונחמדה, ששמחה לספר על המסורות המיוחדות שלהם. אגב, בכל האזור ניתן לקנות דגים מעושנים טריים ומעולים.

מרכז לטביה

Gauja National Park

כשעה נסיעה צפונית-מזרחית לריגה על כביש מספר A2/E77 מצוי אחד הפארקים היפים והמיוחדים בלטביה - Gauja. פארק זה כולל בתוכו אתרים רבים, מסלולי הליכה בתוך יערות ענק, כמה מהטירות היפות במדינה וגם כפרים ועיירות. הלטבים ממלאים את הפארק בסופי שבוע, אך מרבית הזמן התרשמנו שדי ריק במקום והוא בהחלט שווה ביקור.

שתי העיירות המרכזיות של הפארק הינן Sigulda ו - Cesis. בסמוך ל - Sigulda ולמעשה בתוך הטבע ישנן שתי טירות גדולות ועתיקות השמורות היטב (Sigulda ו - Turaida), מסלול הליכה יפה ביניהן ואף רכבל החוצה את העמק המרשים בין שתיהן. לא לפספס את הנוף הנשקף מפסגת הטירה של Turaida והגנים היפהפיים שמסביבה.

Cesis עיירה קטנה יותר אך עתיקה, מרשימה ושמורה היטב. קומפלקס הטירה ב Cesis, שלה היסטוריה ארוכה ומעניינת, לובש בסופי השבוע של חודשי הקיץ (יולי ואוגוסט בלבד) מעטה אוטנטי כשכל העובדים והאומנים בה לובשים בגדים מסורתיים ומציגים את אופן הכנת עבודות היד, חקלאות ומלאכות אחרות על פי המסורת שהיתה נהוגה במקום. אתר מאד ציורי ומומלץ (תשקלו לוותר על המוזיאון, שהכניסה אליו משולמת בנפרד).

המלצות לטיולים בשמורה (ויש רבים כאלה) ניתן לקבל במשרדי המידע בשתי העיירות. יש אפשרות להגיע כמובן ברכב פרטי אך גם ברכבת וגם באוטובוסים. שתי העיירות מלאות במסעדות ובתי קפה איכותיים וכן כמובן בבתי מלון ומומלץ לבלות באזור לפחות לילה אחד. אנחנו אהבנו ב - Sigulda את מלון Aparjods http://aparjods.lv/ , הממוקם מעט רחוק מהמרכז אך נקי, מסודר, איכותי ובמחיר סביר מאד.

מזרח לטביה

מזרח לטביה הינו האיזור הפחות מתויר במדינה הלא כל כך מתויירת הזו. בקרנו בשני אתרים באזור זה:

1. Daugavpils, שהיא העיר השניה בגודלה בלטביה, עיר מבצר היסטורית חשובה הנמצאת בקרבת הגבול הרוסי ומרבית תושביה דוברי רוסית. כמוכן, הוותה מרכז תרבותי יהודי משמעותי (מוצאו של הרב קוק מעיר זו) ועדיין מתגוררים בה כ - 20 יהודים.

2. Rezekne - עיירה נוספת, הממוקמת על הציר ריגה - מוסקבה. עיירה זו היתה גם היא מרכז יהודי פעיל ולדעתי פרט לאספקט היהודי (בית כנסת שעבר שימור מרשים) ועוד אזכורים נוספים, אינה מעניינת במיוחד.

Daugavpils

ההתרשמות ממזרח לטביה בכלל ומהעיר בפרט הינם שהוקדש לשימור ושיפור מראיהם הרבה פחות מאשר למרכז ומערב לטביה. זוהי מעין "לטביה השנייה" במובנים רבים. התשתיות עתיקות, הרחובות פחות משופרים והבניינים ברובם ישנים ולא מטופחים אם כי בעלי פוטנציאל ארכיטקטוני מרשים. המקום העיקרי בו מושקע כסף רב בעיר - וגם זה כפרוייקט שימור של האיחוד האירופאי - הוא באזור מבצר הכוכב הענק והמדהים שנבנה בתצורתו הנוכחית על ידי האימפריה הרוסית בתקופת המלחמות מול נפוליאון על גדות נהר ה - Daugav. מעבר לקונסטרוקציה הענקית והמרשימה הזו, שהיא עיר בפני עצמה, יש בתוך תחומי המבצר גם מרכז אומנות ייחודי על שמו של Mark Rothko - אחד מגדולי ציירי האבסטרקט האמריקאים - יליד העיר במקורו ויהודי במוצאו. למי שמתעניין בציור אבסטרקטי - זהו ביקור חובה. מארק רותקו הנ"ל גם תרם לא מעט כסף לשיפוץ בית הכנסת המקומי - היחידי שנותר לאחר המלחמה מתוך למעלה מ - 40 שהיו במקום ( גם בית הכנסת, המצוי בתוך העיר שווה בהחלט ביקור).

העיר, בהשוואה לריגה, מנומנמת למדי אם כי אין בעיה למצוא בה שפע של בתי קפה ומסעדות טובות. למי שזמנו בידו, נסו את המשקה האלכוהולי המקומי הייחודי הנקרא Shmakovka. יש אפילו מוזיאון במרכז העיר המוקדש לכל הקשור במשקה זה ושם תוכלי לטעום ולרכוש אותו : https://www.visitdaugavpils.lv/en/turisma-objekts/smakovkas-muzejs/

אסטוניה

למרות שהינה חלק מהמדינות הבאלטיות, אסטוניה שונה לחלוטין בשל העובדה שלשפה האסטונית אין כלל קשר לליטאית וללטבית, ולמעשה היא קרובה מאד לשפה הפינית. התקשורת בין אסטוני לליטאי או לטבי נעשית באנגלית או ברוסית. יתרה מזו, כ - 25 אחוז מתושבי אסטוניה הינם רוסים ורבים מהם אינם דוברים כלל את השפה האסטונית. אבל כמו שתי חברותיה, אסטוניה נקייה, מודרנית ומאד מתקדמת ומנסה לשים דגש חזק על כל נושא ההיטק.

גם כאן, לא נכנס לפירוט בכל הקשור לטאלין הבירה, שהיא עיר מתויירת למדי וניתן להגיע אליה גם בשיט קצר במעבורת מהלסינקי בירת פינלנד (למעלה מ - 10 הפלגות ביום). נאמר רק שהעיר העתיקה שלה מאד עתיקה והשתמרה בצורה נפלאה, יש בטאלין גם רובע תעשייתי סובייטי (Telliskivi) ששופץ בצורה מרשימה והוא צבעוני, יפה, מלא מסעדות וברים וכן שווה להעיף מבט באזור הנמל, שגם הוא משופע בבארים ומסעדות. ללא ספק, מקום שיש לא מעט מה לעשות בו.

נקודה מיוחדת לציון היא הדגש שאסטונים רבים שמים על עיצוב דלתות הכניסה לבתיהם. בכל רחבי המדינה תראו דלתות יפהפיות ומושקעות, בצבעים ובתצורות מיוחדות. אתרים ייעודיים לראות דלתות כאלה הינם בשכונת Kalamaja בטאלין ובעיירה Viljandi בדרום המדינה, אך ניתן למצוא גם דלתות יפהפיות ומעוצבות בכפרים ובעיירות רבות אחרות. חפשו אותן, הן פשוט מיוחדות.

צפון וצפון-מזרח אסטוניה

ממליץ על 4 יעדים בצפון וצפון-מזרח אסטוניה:

1. הפארק הלאומי Lahemaa - הפארק הלאומי הגדול ביותר של אסטוניה ובהחלט מקום שווה ביקור ולינת לילה. יש מגוון גדול של יעדים בפארק, הכבישים המקומיים אינם עמוסים ומובילים אתכם לכפרי דייגים קטנים, הכל עטוף ביערות אורנים ומחטניים אחרים, אגמים, ביצות וגם הרבה שרכים ויש לא מעט מסלולי הליכה. שווה לעצור להתעדכנות במשרדי הפארק.

   אם יש מסלול הליכה אחד שלא כדאי לוותר עליו, זהו ה - Oandu old-growth forest nature trail - מסלול של כ - 5 ק"מ העובר בתוך מספר סוגים של יערות מחטניים. המסלול קל (בבאלטיות אין ממש עליות וירידות) ולכל אורכו ישנם הסברים מעניינים על תופעות הטבע השונות. חלקו הגדול עובר על שבילי עץ וממש שווה. פרט למסלול הליכה זה, לא הייתי מוותר על ביקור בכפר Viinistu. מעבר לדרך היפה ולנופי המפרצים של חצי האי, במקום יש מוזיאון אומנות אסטונית מדהים על חוף הים - שילוב מיוחד ויצירתי שהוקם על ידי חובב אומנות שנולד במקור בכפר. בסמוך גם מסעדה לא רעה. הפארק גם מפורסם במבני האחוזות המרשימות שלו - רובם מהמאות ה - 17 -18 וחלקם משופצים בצורה מרשימה. Palmse Manor, הממוקם בסמוך למשרדי הפארק, הוא מהמפורסמים שבהם.

2. Valaste Hiking Trail או Ontika Matkarada- עוד מסלול הליכה קצר ומיוחד לאורך המצוקים של צפון האזור הבאלטי המשקיפים על מפרץ פינלנד. המסלול מסודר ומסומן היטב ולאורכו הסברים על הגיאולוגיה הייחודית של המקום, כשהכל מלווה ביערות המגיעים ממש עד לקצה הצוק. בסמוך למפל ה - Valaste (שהוא יבש בדרך כלל) יורדים במתקן מדרגות לולייניות לתחתית המצוק, העשוי מאבן גיר וחול, וממשיכים דרומה עד העליה חזרה לכביש במתקן מדרגות מסודר. נקודת ההתחלה הינה במקום המופיע ב- Google Maps כ - Valaste Waterfall. יש מגרש חנייה וממול בית קפה קטן ונחמד. עדיף להגיע למקום בעת השקיעה. אגב, המצוק הזה הינו תופעה ייחודית לאזור זה ומכונה The Baltic Klint.

3. Narva - עיירת הגבול עם רוסיה השוכנת בצפון-מזרח אסטוניה ודרכה עוברת מרבית התנועה בין שתי המדינות. העיירה ממוקמת 150 ק"מ מסנט-פטרסבורג. בימים אלו, מעבר הגבול נסגר עבור האזרחים הרוסיים, אך עדיין אוטובוסים פועלים באופן תדיר על הקו טאלין - סנט-פטרסבורג. מרביתם המכריע של התושבים בעיירה זו הינם רוסים, ואסטונית כמעט שאינה מדוברת במקום.

המיקום הגיאוגרפי על גדות נהר ה - Narva, כשבצד אחד ניצב המבצר של העיר ומצידו השני המבצר של העיר הרוסית Ivangorod מרשים במיוחד. המקום שימש במשך מאות בשנים נקודת גבול בין האימפריה הרוסית של התקופה הצארית אל מול מי ששלט באסטוניה באותה תקופה. טיילת מקסימה ומרשימה שנבנתה לאורך הנהר מאפשרת לראות את הנוף המיוחד הזה מכל זווית אפשרית ושווה גם להכנס למבצר (האסטוני). יש לציין שלמרות המלחמה המתנהלת מול אוקראינה והמתח מול מדינות האיחוד האירופאי (שאסטוניה היא כמובן אחת מהן), הדבר אינו מורגש בעיר. המקום בהחלט שווה ביקור של כמה שעות. בית קפה/מסעדה לארוחות קלות שאהבנו - Kohvik Muna בסמוך לעיירייה הישנה.

4. Rakvere - עיירה קטנה באמצע הדרך בין טאלין ו - Narva, בה ניתן למצוא את כל המאפיינים של עיירות באלטיות - טירה, עיר עתיקה, בתים שעברו שימור, מרחבים פתוחים ומוריקים והרגשה כאילו הזמן עמד מלכת. מקום נחמד ונעים ללינת לילה עם מלונות טובים ומסעדות מצויינות.

מערב אסטוניה - Parnu והאיים

אזור שנהנינו ממנו במיוחד באסטוניה היה אזור האיים בחלק המערבי של המדינה. לאסטוניה יש למעלה מ - 2000 איים, ואנו בקרנו בשניים בלבד, אך חיי הכפר, האכיטקטורה והמראות שונים לחלוטין משאר חלקי המדינה. מומלץ מאד להשקיע מספר ימים באיים מקסימים אלו.

Parnu

העיר הגדולה של מערב אסטוניה, מקום נחמד וסיפמטי, נמצאת בערך בחצי הדרך בין טאלין וריגה בירת לאטביה. גם זו עיר נמל גרמנית במקורה, כמו מרבית ערי הנמל של המדינות הבאלטיות (שמה המקורי בגרמנית היה Pernau) וגם כאן השתמרה היטב בעיר העתיקה הארכיטקטורה הגרמנית המרשימה. בנוסף, ניתן למצוא כאן לא מעט אמנות רחוב וציורי קיר יפים כמו גם פארקים ענקיים והרבה ירוק. לעיר זו חוף ים גדול ומטופח והיא משמשת כעיר קיט לתושבי המדינה. לאור זאת, רבים בה כמובן בתי המלון והמסעדות. באם תמצאו זמן, בקרו בתוככי העיר העתיקה והשמורה ב - Maarija Magdaleena Gild - גילדת אמנים עתיקה שחודשה לפני מספר שנים ובה תמצאו מבחר של אמנים העוסקים במגוון רחב של תחומים ויוצרים עבודות מרשימות ( https://maarjamagdaleenagild.ee/ ).

האיים - Muhu ו - Saaremaa

פחות משעה נסיעה מערבית ל - Parnu מגיעים לנמל בשם Virtsuu, משם יוצאות מעבורות סופר מודרניות, נוחות, יעילות וזולות שמעבירות אתכם עם רכבכם תוך פחות מחצי שעה לאי הקרוב ביותר - Muhu. ניתן תמיד לנוע בתחבורה ציבורית באסטוניה (כפי שנכתב לעיל), אולם על מנת באמת לחוות את האיים הללו, יש צורך בשכירת רכב. למרות שמדובר בשני איים שונים, ההתיחסות כאן הינה כמיקשה אחת אליהם שכן המעבר ביניהם הינו יבשתי. יש הרבה מקומות מעניינים, וגם סתם שוטטות בכפרים ובחוות החקלאיות יפה מאד. עם זאת, להלן כמה יעדים מומלצים (רק הראשון באי Muhu, השאר ב - Saaremaa):

א. הכפר המסורתי Koguva - נמצא במערב האי. הכפר שומר בתצורתו המקורית עם בתי הענק מעץ וגגות הקש המיוחדים (נראים קצת כמו הבתים ב -Shirakawa-go ביפן, רק יותר נמוכים). באם אתם לא נכנסים למוזיאון, ניתן להסתובב בכפר באופן חופשי ללא עלות. המקום אוטנטי מאד והאנשים מסבירי פנים. לא ראינו ארכיטקטורה דומה לזו בכל המדינות הבאלטיות.

ב. גבעת תחנות הרוח Angla Windmill Hill - בשני האיים תמצאו שעדיין יש לא מעט תחנות רוח, אבל כאן נמצא הריכוז הגדול והפוטוגני ביותר. אין צורך לשלם כניסה, תקיפו פשוט את האתר ברגל ותתרשמו מכל הכיוונים. במקומות אחרים באי תוכלו להכנס לתחנות הרוח הללו ללא תשלום.

ג. מכתש המטאוריטים ב - Kaali - תופעה ייחודית ויפה. המכתש הלא גדול כמעט מושלם, ונמצא ממש בטבע.

ד. טרק Vilsandi - נקרא גם Harilaiu Matkarada. בנקודה נדחת בצפון- מערב האי, אליה ניתן להגיע ברכב כשהקילומטרים האחרונים הינם בדרך עפר מהודקת. יש מסלול מעגלי יפהפה שעובר לאורך הים מצד אחד, אגם מהצד השני, יערות אורנים ומחטניים מסוגים שונים ולבסוף דיונות ששם ממוקם מגדלור ישן ונטוש שנוטה על צדו. המסלול ההיקפי כ - 12 ק"מ אך ניתן לעשות קטע מקוצר בכ - 8 ק"מ. המסלול משולט ומגוון ומאפשר לההנות מהטבע המקומי. שימו לב להבדל בין הים (הסוער) בצד הדרומי של הכף ולעומתו הצד הצפוני והשקט נטול הרוחות. מוצע להגיע לשם במזג אוויר טוב כמובן.

ה. העיירה Kuressaare - העיירה המרכזית של האי. מקום נחמד ונוח כבסיס לטיולים באי, עם מגוון של מקומות לינה ואוכל, פארקים, מבצר ענק שמור היטב (ושווה ביקור) ומרינה קטנה ויפה. שימו לב לפסל הפאגאני של הדייגים Toll ואשתו Piret - הפסל המפורסם של העיר. בעיר גם מרכז מידע לתיירים יעיל ושווה.

מזרח אסטוניה - Tartu ואגם Peipsi

Tartu, העיר השניה בגודלה במדינה, היא מרכז האוניברסיטאי והאינטלקטואלי של אסטוניה. עיר מקסימה ועתיקה, עם צביון ישן ומיוחד, נהר יפה הזורם לארכה ופסלים וציורי קיר בפינות רבות בעיר. השתדלו להגיע בעת שאחד מהפסטיבלים הרבים של הקיץ קורה במקום.

מזרחית ל - Tartu ניתן למצוא את Lake Peipsi - אחד האגמים הגדולים באירופה המהווה גבול בין אסטוניה ורוסיה. כמו בשאר האזורים, הנוף שטוח ורגוע עם הרבה תעלות מים, יערות וכפרים יפים ונקיים. לאורך החוף האסטוני של האגם ניתן למצוא מושבות של רוסים "תומכי האמונה הישנה - Old Believers" - כאלה שבמאה ה - 17 לא הסכימו לקבל את הרפורמות שהוכנסו על ידי הכנסיה הפרבוסלבית ונרדפו על ידי שלטון הצאר בשל כך. לאור זאת, רבים מהם ברחו והתיישבו באסטוניה (כמו גם במדינות אחרות) והם שומרים באדיקות על אמונתם המקורית עד היום כולל גם על לבוש אוטנטי. אגב, צאצאים שלהם נמצאים גם בארה"ב (כולל אלסקה) ובעוד מדינות ביבשת אמריקה. באזור האגם ריכוז גדול ומעניין שלהם.

בנקודה הדרום-מזרחית של אסטוניה, בסמוך מאד למעבר הגבול לרוסיה ומדרום לעיירה Voru ( אזור Luhamaa - Obinitsa), מתגורר מיעוט ייחודי הנקרא Seto. שווה לבקר באזור ולהתוודע למיעוט זה ולמנהגיו המיוחדים. פעם בשנה, בתחילת חודש אוגוסט, הם מקיימים פסטיבל בו בוחרים את המלך או מלכה שלהם לשנה הקרובה - טקס צבעוני ומיוחד.