ויזה ומעברי גבול ברומניה ”מעבר מרומניה לסרביה“

עשינו טיול מעגלי קצר (יומיים וחצי) מקראיובה דרך כביש E70 ל- Baile Herculane (עיירת מרפא במיקום מקסים. זקוקה ל”מתיחת פנים”) . אחרי לינה שם, נסענו למפלי ביגאר (בפרוש *לא* המפלים היפים בעולם. מפלון קטן על כביש פנימי וירוק. חמוד ותו לא) , דרך כביש 57B לoravita, משם למעבר הגבול היבשתי לסרביה (מעבר מסורבל עם האוטו השכור. כמובן שהיה Cross Border למכונית) . משם דרך כביש 18 בסרביה (כפרים אסטטיים יותר מברומניה! ) ל- Bantaska Palanka משם מפליגה מעבורת עץ פשוטה על הדנובה ל-Ram. זוהי מעבורת עץ שמעלה מכוניות 4 פעמים ביום עם לו”ז שמשתנה בכל חודש. כדאי לדעת - המכונית מבוטחת על היבשה אך לא על המעבורת. אני לא חששתי שתטבע.

יש לו”ז מבנטסקה ולו”ז מ-Ram (תצורף תמונה) . חיכינו למעבורת במסעדה הסמוכה. מ-Ram - נסיעה יפיפיה ודי קצרה לאורך הדנובה לכיוון Golubac. זוהי עיירה סרבית על גדות הדנובה עם מבצר פוטוגני מאוד. יש גם טיילת על שפת הדנובה באזור הצפוני של העיירה. מגולובק נסענו על שפת הדנובה לאורך “קניון שערי הברזל”, אזור שבו הדנובה התחתרה בין הקרפטים הרומנים להרי הבלקן בסרביה. נוף יפיפה. פחות דרמטי ממה שדמיינתי אבל זו בעיה שלי. מגולובק נסענו על הדנובה הסרבית למוזאון ארכאולוגי מענין (כפר מהתקופה הנאוליטית) , משם טיפוס קצר על כביש סרבי משובש ל-Kaptan Misin - מסעדה סרבית אותנטית. הבעלים לא מדברים אנגלית אבל הנוף מדהים והאוכל פשוט וטעים, בעיקר ריבת המשמשים. הקפה- תורכי מבושל. משם חזרנו לנסיעה יפיפיה לאורך הדנובה. בדרך עצרנו לצלם את הפסל הרומני על הגדה הנגדית (דצ'בל.משהו כזה) ומשם למעבר הגבול לפני Novi Sip (מעבר שפועל כל היממה, פשוט ויעיל) חזרה לרומניה, דרך דרובטה סברין וחזרה לקראיובה.