מסלול עד שבוע בהאלפים היוליים ”מאגם בוהיני לבקתת ההרים "דום נה קומני" “
מאגם בוהיני לבקתת ההרים "דום נה קומני" (Dom na Komni Mountain hut) אחד המקומות היפים בסלובניה (ואולי באירופה כולה) הוא הרי טריגלאב שנמצאים מצפון לאגם בוהיני, חצי שעת נסיעה מבלד. טיול מקיף בהרים אלה דורש לפחות שלושה ימים ומתאים לאנשים עם כושר טוב. אני רוצה להציע כאן מסלול קצר יותר של יום אחד עד יום וחצי (למי שרוצה לשלב את החוויה של שינה בבקתת הרים סלובנית). המסלול איננו קל אבל גם לא קשה במיוחד. בנוסף, המסלול יפה מהרגע הראשון, כך שגם אם התייאשתם באמצע והחלטתם לחזור, עדיין הרווחתם מסלול מעניין, יפה וייחודי. המסלול מתחיל בגובה של 700 מטר, ונגמר ב–1520, כך שמדובר בעלייה די דרמטית, אולם השביל די מפותל כך שברוב חלקיו השיפוע לא קשה מדי. כרגיל בטיולים כאלה, כדאי להצטייד בנעלי הליכה, ומקל (בעיקר לקטע של הירידה חזרה).
הגעה לתחילת המסלול: נוסעים לאגם בוהיני. הכביש מגיע לצד המזרחי של האגם. פונים שמאלה ונוסעים 4 ק"מ לאורך צידו הדרומי של האגם. כדאי להסתכל ימינה אל האגם, ואל ההרים מסביב. מראה יפה מאד כשלעצמו. אחרי 4 ק"מ מגיעים לצד המערבי של האגם (לכאן גם מגיע כל שעה האוטובוס מבלד). מכאן ממשיכים עוד 4 ק"מ עד למגרש החניה. גם קטע מסלול זה יפה מאד, כך שגם מי שהתייאש כבר עכשיו, עדיין הרוויח מסלול נאה למדי. מגרש החניה אליו הגענו הוא המקום ממנו אפשר ללכת למפל סביצה (לדעתי מאכזב למדי). יש שם בית קפה, ומסעדה. למי שאין רכב שכור, כמה פעמים ביום (לא הרבה ומשתנה בימי השבוע), מגיע לכאן אוטובוס. כמו כן, אפשר לנסוע באוטובוס שמגיע מבלד עד לקצה המערבי של האגם ומשם ללכת ברגל 4 ק"מ (בהחלט יפים) או לנסות לתפוס טרמפ. כאשר מגיעים למגרש החניה כדאי להביט למעלה. מראה מרשים ביותר, ועוד יותר מרשימה העובדה שבתוך מספר שעות נמצא למעלה. יש שתי דרכים לעלות למעלה. אחת, היא דרך המצוק שנקרא קומרצ'ה. זה מסלול יפה ביותר אבל הוא בהחלט אתגרי, ולא מתאים לכל אחד. הדרך השנייה בה נלך היא דרך "קומנה". במקום שילוט די ברור לתחילת כל מסלול, אבל אם מסתבכים, אפשר לשאול את האנשים שעובדים במקום. הקטע המסובך יחסית הוא למצוא את התחלת המסלול. מכאן הדרך פשוטה למדי. עולים (ועולים ועולים). הזמן "הרשמי" לעליה הוא שעתיים וחצי. מדובר בליכה רצופה בקצב טוב. מי שרוצה לעצור כדי להביט על הנוף או לנוח, צריך להוסיף עוד שעה לפחות. בסוף העלייה יש שלט שמפנה אתכם ל"דום נה קומני". לפי השלט המרחק מכאן לבקתה הוא 5 דקות. (לי זה נראה קצת יותר). בדרך עוברים ליד מבנה מעץ, שנראה כמו בקתה, אבל הוא לא, וצריך לעלות עוד כמה דקות. בבקתה יש מסעדה נחמדה שפתוחה מ–7 בבוקר עד 21 בערב, בה אפשר לאכול, לשתות (קפה בירה או משקאות אלכוהוליים אחרים), ולהתחמם ליד התנור בימים קרים. מחוץ לבקתה יש מרפסת ממנה יש תצפית יוצאת מן הכלל לכל הכיוונים. בעיקר שימו לב לאגם בוהיני, שנמצא בצד מזרח. בבקתה אפשר ללון בחדרים משותפים תמורת כ-20 יורו לאדם, או בחדרים זוגיים (כ-28 יורו לאדם). בחדרים המשותפים אין אפשרות לבחור את השותפים (מי שמגיע נכנס לאותו חדר). הנחירות של השותפים המזדמנים הם נושא להרבה מאד בדיחות בבוקר שאחרי, אבל יכול להיות לא כל כך מצחיק בלילה.
הדרך חזרה: הדרך הפשוטה ביותר היא לרדת כמו שעלינו. צריך ללכת לפי השלטים שמובילים לבקתת פרי סביצ'י. לפי השלט זמן הירידה הוא שעה וחצי. לדעתי גם למי שהולך מהר ובלי הפסקות זה עלול לקחת יותר. אפשר לעלות לבקתה ולרדת ממנה באותו יום (בין 4 ןמקסימום 7 שעות הליכה), אבל לדעתי זה לא מומלץ, שכן, כמו תמיד בנקודות תצפית, הזמן הטוב ביותר הוא השקיעה והזריחה, וכדי לראות את הנוף בשעות אלה צריך לישון למעלה. כמו כן, לדעתי לילה אחד בבקתת הרים הוא בהחלט חוויה נחמדה. לוגיסטיקה: בבקתה אין (כמובן) מקלחות. יש מים זורמים, אבל הם לא לשתייה. מחיר המים המינרלים גבוה ביותר (4 יורו לבקוק גדול), אבל אין הרבה ברירות (לא הייתי מציע לסחוב על הגב מים ליומיים). בבקתות יש שמיכות וסדינים, כך שלא צריך לסחוב שקי שינה.
הערות נוספות: 1. לדעתי אין טעם לעלות למעלה כאשר יש עננים (דבר שיכול להיות גם בקיץ), כי אז אי אפשר לראות כלום. 2. המסלולים בהרים מסומנים העיגול לבן שמוקף בעיגול אדום. זה הסימון לכל השבילים בהרים, כך שאם אתם רואים סימון כזה, אתם נמצאים על שביל שמוביל לאן שהוא, אבל לא בטוח שהוא מוביל למקום הנכון. לכן כדאי לשמור על ערנות ולהיות בטוחים שנמצאים במסלול הנכון. 3. הבקתה שלנו יכולה להיות נקודת מוצא למסלולי טיול יפים באזור. מרגע שהגעתם למעלה. אחת האפשרויות היא לרדת חזרה דרך מדרון קומרצ'ה שהוזכר קודם אבל זה מסלול יותר תלול.
תגובות ושאלות
יש לכם טיפ מדהים להוסיף?
שתפו אותו עם קהילת המטיילים של למטייל