מסלול עד שבוע באיסלנד ”כביש הטבעת עם כיוון השעון מריקיויק“

הגענו לריקיויק בלי אחד התיקים שלנו (מאוד נפוץ באיסלנד. קיבלנו אותו בחזרה, אחרי חמישה ימים. חשוב לקחת את הדברים החשובים בתיק יד ולא להסתמך על איסלנדאייר) ועשינו שם את הלילה. 

בבוקר, אספנו את האוטו מבדג`ט דאון טאון (מאוד מרוצים מיונדאי גץ - היתה מעולה גם על הדרכים הבעייתיות) והתחלנו לנסוע לכיוון משולש הזהב: גייזיר, מפלי גולפוס ושמורת טינגלוויר. הכל מאוד מרשים, אבל ראינו ממש מעט מהשמורה, כי היא גדולה מאוד ולא היה לנו זמן. אח``כ המשכנו לכיוון אקוריירי (יש מנהרה תת קרקעית בעלות של 800 קרונות לרכב, אבל מקצרת את הדרך ב-50 ק``מ), אבל הגענו מאוד מאוחר. לא מומלץ לעשות גם את משולש הזהב וגם את הדרך לאקוריירי באותו היום - זה בערך 700 ק``מ ומתיש.

למחרת, עשינו את הדרך להוסוויק (הדרך מאוד יפה) להפלגת תצפית על לוויתנים. להגיע לשם לוקח בערך שעה וההפלגות מתחילות בדר``כ ב-10 והלאה. אנחנו הפלגנו עם North Sailing והיינו מאוד מרוצים. ראינו כמה לוויתנים מסוגים שונים בשעתיים וחצי. אחרי ההפלגה רצינו לנסוע למפלי דטיפוס וסלפוס, אבל הסתבר שהדרך חסומה בשלגים עד תחילת יוני. החלטנו במקום זה לנסוע למקום שנקרא אסבירגי שהוא למעשה קניון מפוצל, עם בריכה קפואה ומפל.

הדרך בהליכה מאוד מעניינת, גם בשלג. אח``כ חזרנו להוסטל. לכל אורך הדרך יש נקודות תצפית, שם אפשר לעצור עם האוטו ולתצפת. אנחנו עשינו בהן גם הפסקות פיקניק - קשה לשבת בחוץ בגלל הרוחות העזות. באקוריירי עצמה הכל היה סגור לרגל ה-1 במאי, שהוא יום חופש באיסלנד. כן הצלחנו למצוא מסעדה אחת טובה ופתוחה, במסעדת Bautinn שבמרכז העיר - יש שם מחירים סבירים, שירות טוב וחזרנו לשם עוד פעם. מומלץ.

למחרת, נסענו לאיזור מיבאט, שם יש את אגם מיבאטן וכמה שמורות עם מסלולי הליכה קלילים. כדאי להיכנס למלון ברייקיאהילד ולהיעזר בפקיד הקבלה למידע. הם שמחים לעזור. הנוף מדהים גם בדרך לאזור מיבאט, עם אגמים קפואים בדרך (שביום שאחרי כבר ראינו אותם מפשירים). במיבאט הלכנו להר Hverfjall, שניסינו לטפס עליו, אבל היה קצת בעייתי בגלל הבוץ והשלג. 

שמורת הציפורים Hofloi מאוד מעניינת ויש תצפית גבוהה על כל האזור. אזורים נוספים היו חסומים בגלל השלג והבוץ, לצערנו, למחרת, עשינו את הדרך להף, דרך אגילסטדיר. הרוב היה סלול, אבל היו הרבה חלקים בכבישי עפר - הכל כמעט מסומן במפה. הנוף עוצר נשימה, עם ערבות קרח אינסופיים. חובה לעצור באגילסטדיר כדי למלא את מיכל הדלק - אין שום תחנת דלק בין אגילסטדיר להף! סמכנו על המפה שהראתה 4 תחנות בדרך, אבל לא היתה אף אחת. הדרך עצמה היתה מעניינת, עם נוף של אוקיאנוס אבל גם ערבות צהובות. לא לסמוך על מסעדות בדרך- אין כלום. 

הגענו להף אחר הצהריים מאוחר. יש שלוש מסעדות בהף - ספורט בר, עם פיצה בעיקר, מסעדה במלון ובית קפה-מסעדה. אם כבר צריך, אז עדיף הספורט בר, הפיצה טובה והאוירה נעימה. בכלל, כדאי לקנות משהו בנטו (הסופר היחיד) ולאכול בהוסטל. בכל סביבתה של הף אין שום סופר\חנות מכולת. בנטו המחירים זולים ויש המון מבחר. 

כשהגענו, הזמנו טיול של אופנועי שלג עם Vatanajokull Tours, שעושים טיולי אופנועי שלג ועוד על הוטניוקל. היה מגניב. אנחנו שילמנו 25,000 קרונות לשניים, שזה כנראה מחירי חורף עדיין. אחרי האופנועים נסענו ללגונה Jokulsarion, במרחק שעה משם - עוצר נשימה. יש שם גם כלבי ים ידידותיים ובכלל, אפשר לבלות שם שעות רק בהשתאות. כדאי גם לשים לב לשפך של הלגונה (מתחת לגשר) לאוקיאנוס. מרהיב.

למחרת, המשכנו לכיוון ריקיויק דרך פארק הסקפטפל. מאוד לא מרשים בעינינו, במיוחד אחרי מה שראינו עד אז. יש שם גם קרחון בגווני שחור וגם מפל- שני מסלולים שונים. אח``כ המשכנו לעיירה ויק, דרך שדות אפר וולקני. בויק יש צוקים גדולים בתוך הים, ובכלל - מעניין. חנות המזכרות מאוד זולה ומקורית, ומקבלים על הכל החזר מס בשדה התעופה אח``כ. מאוד מומלץ. בהמשך יש את סקוגר, שם יש מוזיאון על המורשת הלאומית (נסגר בחמש), עם בתים לדוגמה שאפשר להיכנס אליהם ויש את מפל סקוגפוס בצד השני של סקוגר והוא מאוד מרשים, אפילו אחרי כל המפלים שרואים בדרך. בסוף היום הגענו לריקיויק.