נהיגה וחניה באיי פארו ”נהיגה ברכב שכור באיי פארו“

למרות שהתחבורה הציבורית באיי פארו מסודרת וזמינה מאד, החלטנו להתנייד ברכב שכור. שכרנו את המכונית בשדה התעופה כשהגענו והחזרנו אותה בסיום הטיול באותו מקום. המרחקים באיי פארו קטנים, ויש תחנות דלק בשפע.

תשתיות הכבישים באיי פארו סבירות ומתוחזקות היטב, ולא נתקלנו בעומסי תנועה. רוב הכבישים בנויים מנתיב אחד לכל כיוון, ובחלק מהם יש רק נתיב אחד לשני הכיוונים. במקרים כאלה ישנם מפרצי חניה לאורך הדרך, ועל הנהג לסטות אל המפרץ ולתת לנהג שממול לעבור. בדרך כלל השוליים של הכבישים צרים ביותר או לא קיימים בכלל, ועצירה יכולה להיות בעייתית.

בנסיעה לנקודות מרוחקות או מבודדות מאד נתקלנו לפעמים בכבישים משובשים. בעיקר בכבישים כאלה השוליים עלולים להיות רכים (הפרש גובה משמעותי בין השול לכביש ו/או מים זורמים לצד הכביש). למרות הפיתוי המתמשך להסיט את המבט לנופים המדהימים, חשוב להקפיד על התרכזות בנהיגה ונסיעה איטית.

בטורשהאון יש שלושה רמזורים בלבד. בחלק הישן והעמוס של העיר (דרום-מזרח) קשה לפעמים למצוא חניה. ברחובות המבוקשים במיוחד יש תמרור על הגבלת החניה לזמן קצוב (חצי שעה עד שעתיים). כדי לסמן את מועד תחילת החניה מצוידות כל המכוניות באיי פארו בשעון שמודבק על השמשה הקדמית מימין (ראו תמונה). הנהג צריך לכוון את השעון לשעה של תחילת החניה. חשוב לדעת, שעל פי כללי ההתנהגות המקובלים, כאשר זמן החניה המותר חולף לא משנים את השעה בשעון כדי להרוויח עוד זמן חניה, אלא יוצאים מן החניה ומחפשים מקום חניה אחר.

לא ברור מה מידת האכיפה בנושאי נהיגה וחניה באיי פארו. בכל טיולנו שם לא ראינו אפילו שוטר אחד.