תחבורה ציבורית ומוניות בעמאן ”משדה-התעופה בעמאן לישראל דרך היבשה“

נחיתה
הטיסה מבנגקוק לעמאן נחתה ב-5:15 בבוקר. אחרי הנחיתה באתי לאולם שדרכו או עוברים לאזור טרנזיט או יוצאים לירדן. כדי לצאת לירדן יש לקנות ויזה אשר עולה 10 דינר. אם אין דינרים - יש להמיר אותם. באולם ישנם 3 דוכני המרת מט``ח עם אותם שערים בדיוק וכולם היו סגורים. ניסיתי להסביר לשוטרים ירדנים שאני לא צריך לשלם על הוויזה כי אני הולך לעזוב את ירדן בפחות מ- 24 שעות. הסבירו לי שזה לא חשוב. כלאחר יד הם המציאו איש שפתח אחד הדוכנים. יחס ההמרה בין דולר לדינר היה 0.7. נתתי 100 דולר וקבלתי 68 דינר, אז הוסבר לי שיש עמלה של 2 דינר. שילמתי 10 דינר, קניתי ויזה ויצאתי לירדן.

משדה התעופה לעמאן
המונית מנמל-תעופה לעמאן עולה 17.5 דינר. אפשר לקחת מונית ממנו גם לכל מקום אחר בירדן כולל גבולות עם סעודיה ועירק. המחירים כתובים ליד שמות המקומות באנגלית. האוטובוס היחיד נוסע לאבדלי - התחנה המרכזית בעמאן. הוא יוצא כל 30 דקות החל מ- 7:00 בבוקר עד 1:00 לפנות בוקר למחרת ויש אוטובוס נוסף ב-3:00. מחיר האוטובוס - 1.8 דינר, משלמים בכניסה (אחרי שאתם מתיישבים, הסדרן מגיע אליכם). אם לוקחים מזוודה פנימה - משלמים עוד 0.25 דינר. רצוי לא לתת שטר גדול לסדרן - אחרת קיים סיכוי לגלות שמשלמים על עוד משהו.

הנסיעה לעמאן לוקחת כשעה. במהלך הנסיעה האוטובוס עוצר ומעלה/מוריד אנשים. בדרך ניתן לראות כפרים ירדנים אשר די דומים לכפרים ערביים בשטחים. אף אחד לא שם לב עלי ולא ראיתי שום סימן עוין.

אבדלי הוא מגרש חניה לאין ספור אוטובוסים ומוניות. למרות קשיי שפה כולם היו נורא ידידותיים ושאפו לעזור לי. יש לחפש מונית לבנה שכתוב עליה “Amman Irbid” (יש כאלה בשפע). אירביד – העיר הקרובה למעבר הגבול. אני בחרתי לנסוע במונית ספיישל ישירות למעבר. הנהג רצה 25 דינר אך הסתפק ב- 20. יש לוודא כי הנהג מבין שאתם צריכים “Sheyh Husseyn bridge” ולא “King Husseyn bridge” (גשר אלנבי). 

מעמאן למעבר הגבול שייח חוסיין
הכביש עובר בהרים, ליד ערים קטנות וכפרים רבים. בשלב מסוים מופיעים שלטים המצביעים לכיוון אירביד. יש מספר תחנות משטרה בדרך אך הרושם הכולל - שממה. אני ממליץ לא לנסוע בכביש הזה בחושך, כי אם נהג ייסע למקום לא נכון – לא תוכלו להבין זאת. מאירביד עד למחסום צבאי ראשון היו רק עוד שני שלטים המסמנים כי אתם נוסעים לכיוון מעבר הגבול (בין המחסום למעבר ספרתי 6 כאלה). כאשר המונית שלי הגיעה למעבר הגבול ראיתי מספר חיילים ירדנים, נגמ``ש ושוטר. הוא אמר לי לצאת ולקחת מונית מיוחדת, אשר נכנסה לתוך המעבר והסיעה אותי מספר מטרים עד למכס. המזוודות עברו רנטגן ולאחר מכן הוחזרו למונית. היא הסיעה אותי עוד מספר מטרים ויצאתי ליד דיותי פרי עם מבחר מוצרים מצומצם. עלות המונית – דינר אחד. 

השהות בצד ירדני לא אמורה להיות ארוכה – הבעיה היא שאף אחד לא יגיד לכם מה לעשות אלא אם תשאלו אותו. במקום הזה מתערבבים אלה שיוצאים לירדן ואלה שמגיעים ממנה. עליכם רק לקבל חותמת יציאה בדרכון. במקרה שלי זה היה חינם, כי הגעתי לירדן באותו יום. אחרת זה יכול לעלות 5 דינר. השוטרים הירדנים היו סופר נחמדים ודיברו אנגלית גם כן. בכלל נוצר לי על ירדנים רושם חיובי להפליא. אף אחד לא צעק, לא דיבר יותר מדי ולא ניסה לפגוע בי.

ניסיתי לעבור לישראל ברגל אך לא נתנו לי – יש אוטובוס מיוחד שנע על הגשר בין שתי המדינות. הוא עולה 1.25 דינר. אחרי שהאוטובוס מגיע לגשר, נכנס קצין ירדני ומוודא כי יש לכם חותמת יציאה. האוטובוס מגיע לשטח ישראלי, מחכים, יורדים, מעבירים מזוודות דרך רנטגן, עוברים שאלות של נתב``ג על תוכן המזוודות, ביקורות גבולות עם החתמת דרכון, וידוי החותמת, מכס ויוצאים החוצה. המעבר היה ריק וכמו שהבנתי מהחיילים – הוא לא ממש עמוס גם כשאני לא שם.

אין אוטובוסים מהמסוף לבית שאן, אין אוטובוסים בקרבת המקום, המרחק עד לתחנה מרכזית הוא 7 – 8 ק``מ, יש מוניות הן בתוך המסוף והן בחוץ, בשני המקומות רצו 40 ¤, אני הגעתי ל- 30 ¤. מומלץ או לחכות למונית ריקה בכיוון בית שאן או למצוא מישהו שנוסע לאותו כיוון ולחלוק המונית איתו. משם - אתם כבר תסתדרו.