ויזה ומעברי גבול בזנזיבר ”כניסה ויציאה מזנזיבר (דרך השדה תעופה)“

בזנזיבר השדה תעופה נראה כמו תחנה מרכזית של אוטובוסים. בנוסף, כל הגישה בזנזיבר עצמה היא מאוד רגועה ומאוד לאט.

יש לציין כי בכניסה לזנזיבר יש לשלם ויזה של 50$. התשלום מתבצע באשראי בלבד! מי שמעוניין לשלם במזומן (כפי שאני תכננתי) יאלץ להמתין שכל הנוסעים יסיימו לשלם ויקראו לאחראי כל שהוא כדי שיתבצע התשלום וגם זה לא בטוח. לאחר התשלום על הוויזה יש לעבור במסוף של המשטרה המקומית ששם לוקחים תצלום פנים+טביעות אצבעות. לאחר שלוקחים את כל המידע ההכרחי על כל נוסע מקבלים את הוויזה שמודבקת ישירות לדרכון ואז ניתן לעבור.

בנוסף, מאוד מומלץ לקשור סרט זוהר וברור למזוודה שאותה שולחים לבטן המטוס (ואם נוסעים בני זוג או משפחה מומלץ שכל המזוודות יהיו עם אותו צבע של סרט) מאחר שכל המזוודות מורדות מהמטוס באופן ידני וניתנות לאחר זיהוי קליל. במקרה שלי ושל חבר שלי שמנו סרט באותו צבע על 2 מזוודות שונות וכך מצאו במהירות את המזוודה הנוספת. לאחר שאוספים את המזוודה עוברים שיקוף, יש רק מכונה אחת. מומלץ לנחות עם סבלנות.

בחזור מזנזיבר לארץ מומלץ להגיע עם יותר סבלנות. התורים ארוכים כי הבידוק הביטחוני פולשני מאוד. בשלב הראשון ממתינים למכונת שיקוף אחת שבה מעבירים את התיק הקטן+מזוודה שנשלחת לבטן המטוס. מומלץ לא לשים חפצים בתוך הכיסים (למשל מציתים) מפני שהם זורקים. מאוד כעסנו שם אך אין מה לעשות בנושא. מתוך התיק שנשלח למטוס הם לא מוציאים כלום למרות שרשום שאסור לעלות עם מים (גם אם הם סגורים הרמטית מהמפעל כמו כל הבקבוקים בזנזיבר) או תכשיטים ועוד. בשלב השני עוברים לפתיחת מזוודות של צוות אל על מפני שבדר”כ מי שיש לו העברות המזוודות לא עוברות איתו (אפילו לא באותו רכב) ולכן יש צורך בכל הבידוק הידני (ובגלל זה כל התורים).