מסלול בן שבוע-שבועיים ביוון ”טיול ברכב שכור בצפון יוון“
יום ראשון – סלוניקי: הגעה למלון הרבה אחרי חצות (אוטובוס 78 משדה התעופה לעיר) – למחרת ביקור בכנסיה Agios Dimitrios, אחת העתיקות והיפות ביותר בעיר ונמצאת ברחוב הנושא את השםAgio Dimitriou. מגיעים אליה כשעולים ברחוב אריסטוטלס, חוצים את הפרק היפה וממשיכים במעלה רחוב צר. אחרי הביקור עליה לחומה הביזנטינית – עותמנית דרך סמתאות ציוריות ששונות מאד מסמתאות כפריות. ירידה למגדל הלבן המרשים שעל שפת הים, טיול לאורך הטיילת היפה שעל שפת הים ובסוף ביקור במוזיאון הארכיאולוגי המצויין. תצוגה עשירה, סידור מודרני עם אביזרי עזר מתקדמים להסברה.
יום שני – יוצאים מזרחה, לחלקידיקי. משלושת ה"אצבעות" הנשלחות מחצי האי דרומה, נסענו מסביב לאצבע האמצעית (Sithonia). זהו חצי אי הררי, צר וארוך. צידו המערבי מיושב בצפיפות, אתר נופש צמוד לאתר נופש – בגלל שפע חופי הרחצה היפים. בצד המזרחי ממנו רואים את הר אתוס הנישא יש הרבה פחות אתרי נופש ויישובים: הצוקים לרוב נופלים ישר לים ורק פה ושם, בפתחי הערוצים מתחבאים חופים קטנים ומקסימים, אליהם אפשר לרדת בדרכי אפר טובות. לינה ב-B&B חמוד וזול קרוב לשפת הים Villa Irida, Sarti 0030-6973-764475.
יום שלישי – נסיעה צפון-מערבה, מתוך כוונה להגיע לאגמי Prespa דרך מקדוניה, אבל במעבר גבול התברר שאפשר לעבור רק עם רישיון מיוחד לרכב – מסמך שלא היה ברשותנו. ובכן – נסענו לאגמים בדרך הקצרה, דרך Gianitsa. ישנו במלון בעיירה Edessa.
יום רביעי – ביקור במפלי המים היפים ב-Edessa ומשם לאגמי Prespa. הגענו עד לפינה הכי רחוקה של יוון מול אלבניה – לכפר Psarades שעל שפת האגם. בעל סירה שכנע אותנו לקחת שייט לאורך החוף הדרום – מערבי של האגם המלא במערות נטושות של נזירים. אף כי השיט עלה 30 יורו, היה שווה כל סנט. מרשים, יפה, חווייתי. משם המשכנו דרומה בכוון Kastoria. ישנו במלון נחמד בעיירה Maniaki, שכנה של קסטוריה.
יום חמישי – ביקור במערת נטיפים נחמדה בקסטוריה שהוכנה בטוב טעם לביקורי תיירים. המשכנו ל-Yoannina , בירת חבל Epirus בכביש הישן במקום באוטוסטרדה החדישה. אמנם הדרך ארכה כשלוש שעות, אך היתה מאוד יפה: זהו כביש הררי ברובו, מאוד מפותל, אך במצב טוב וכמעט לא בשמוש מאז נפתחה האוטוסטרדה ליואנינה. כמעט ולא פוגשים מכוניות – כיף של ממש. בדרך הצצנו בגשר העותמני המרשים שבעיירה Koniza ומשם ללינת לילה ביואנינה.
יום שישי – טיול קצר בעיר העתיקה שבין חומות המבצר הביזנטיני – עותמני. חיפשנו את רחוב Eliya שלפי המדריך היה מרכז הקהילה היהודית שנכחדה במלחמת העולם Ii. בסוף מצאנו אותו קרוב מאוד לחומה – מחוץ לעיר העתיקה. סתם רחוב ללא כל ייחוד. מכאן יצאנו למחוז Zagorochori ההררי. נסענו בחזרה צפונה בכוון קוניצה וירדנו מהכביש הראשי מזרחה ליד הכפר Metamorfosi (כך!). ביקרנו בשני כפרים נחמדים: Vitsa ו-Monodendri. הם נקיים, מטופחים ומאוד תיירותיים. מערכת הכבישים המסועפת במחוז בדרך כלל במצב טוב, אך ככל שמתרחקים מכפרי התיירות שבשולי המחוז הם פחות מטופלים ולעיתים נמצאים במצב גרוע למדי. הנסיעה במערכת כבישים זו טובה למי שאוהב את האתגר של נסיעה בכבישים הרריים צרים ומתפתלים. צריך לקחת בחשבן שהמהירות הממוצעת לא עולה על 50 קמ"ש. הנוף הררי, בחלקיו הנמוכים יותר מכוסה ביערות ים-תיכוניים שמתחלפים באזורים הגבוהים ביער אירופי. עצי הדולב והאלון שולטים בנוף. ברחבי המחוז אפשר להתקל בלא מעט גשרים עותמנים אופייניים. ברובם קטנים למדי, אך יש ביניהם גם גדולים ומרשימים עם 2-3 קשתות. בערב הגענו לעיירת המחוז – Metsovo. בערב טיול קצר למרכז העיירה הנמצאת בגובה 1200 מטר כמעט (לכן אין מזגנים בחדרי המלון). העיירה יפה, מלאה בבתי מלון ותיירותית. בשעות הערב התושבים יושבים בכיכר העיר מסביב לכמה עצי דולב ענקיים, שותים קפה, בירה ומדסקסים את ענייני היומיום.
יום שביעי – נסיעה ל-Meteora, אחד מאתרי התיירות הידועים והמרשימים ביותר של יוון. המצוקים עליהם בנויים המנזרים הם תופעת טבע ייחודית ומדהימה. המסלע עשוי אבן חול אפורה וקשה עם שכבות של חלוקים בתוכו – כנראה שפך נהר קדום. בלאי (כנראה של רוחות) השאיר צוקים נפרדים בשולי גוש ההרים ועל פסגת חלק מהם הוקמו מנזרים במאה ה-14. המנזרים עצמם מרשימים למדי, אבל למי שראה את מנזרי ואדי קלט, מנזר המצלבה בירושלים, שלא לדבר על סנטה קטרינה בסיני, הם לא מהווים חידוש גדול. ייחודם במיקומם יוצא הדופן. דמי הכניסה שני יורו לכל מנזר, אנחנו ביקרנו בשנים מהם. כל מנזר סגור יום בשבוע ששונה ממנזר למנזר. לנו יצא במקרה לבקר במקום ביום ה' בו כולם היו פתוחים. המשכנו מזרחה לחצי האי Pilio שם מצאנו חדר נחמד ללילה באחד הכפרים על שפת הים. טבילה בים בחוף נקי, מים צלולים ובבדידות מזהירה. המשכנו ממטיאורה מזרחה לחצי האי Pilio שם מצאנו חדר נחמד ללילה באחד הכפרים על שפת הים. טבילה בים בחוף נקי, מים צלולים ובבדידות מזהירה, ללא מתרחצים נוספים לכל אורך מאות המטרים של החוף.
יום שמיני – נסיעה לאולימפוס. ניסיון לא מוצלח לעלות על ההר מצדו המזרחי. עלינו עד לגובה של כ-1800 מטר רק כדי למצוא את עצמנו בסוף הכביש, בפתחו של מחנה צבאי קטן שנראה מרחוק כמו מחנה מוצא לטיפוס על ההר. היות והיה לנו די זמן, התחלנו את הקטע הארכיאולוגי של הטיול: נסיעה ל-Dion, שם מצאנו חדר יפהפה ללינת לילה במחיר מציאה.
יום תשיעי – Dion: המקום המקודש של מקדוניה הקדומה, מול האולימפוס. מכאן יצא אלכסנדר הגדול למסעו לכיבוש המזרח. ללא עוררין המקום היפה ביותר בין שלושת האתרים הקדומים החשובים ביותר במקדוניה, בהם ביקרנו. הפרק הארכיאולוגי מעניק אוירה של חורשה קדושה. השרידים העתיקים מפוזרים על שטח גדול – הכל בסביבה של פרק טבעי יפהפה. לעומת זאת הביקור ב-Vergina היה מאכזב מאוד: האתר גולמי ביותר. מי שלא ארכיאולוג מקצועי אין לו מה לעשות במקום. אין הסברים, אין שבילים, רק נקודות חפירה מפוזרות על שטח גדול בשדה בור. האתר השלישי, Pella היה יותר סביר, אבל זה עדיין לא זה. הסברים מעטים, הכנת השטח לתצוגה נפסקה כנראה באמצע. בנייני תצוגה ריקים ונטושים בשטח החפירות. המוזיאון מלא בממצאים יפים ביותר, אבל צורת התצוגה מיושנת, הבניין החדיש יומרני וקר. בסיכום – אם לראות אתר קדום המוצג בצורה יפה ומרשימה ובאוירה קסומה – Dion הוא המקום.
יום עשירי – בחזרה לסלוניקי וטיסה הביתה מוקדם בבוקר.
הערות כלליות: 1 – כדאי לזכור שחלק מהכבישים המהירים ביוון הם כבישי אגרה. אם לא ממהרים – תמיד אפשר למצוא תחליף טוב. 2 - הכבישים בדרך כלל מתוחזקים ומשולטים היטב. למרות זאת כדאי להיות מוכנים להפתעות לא נעימות בדרך, בייחוד בכבישים ההרריים.
תגובות ושאלות
יש לכם טיפ מדהים להוסיף?
שתפו אותו עם קהילת המטיילים של למטייל