נהיגה וחניה בסקוטלנד ”סקוטלנד אינה רוצה בתיירים“

חזרתי זה עתה מטיול ברכב פרטי בסקוטלנד ורציתי לשתף את הקוראים במידע שצברתי.

כשיוצאים לטייל לראות את המראות היפים, קחו בחשבון שלאורך כל הכבישים הבין-עירוניים אין כלל שוליים בהם ניתן לעצור, להתבונן ולצלם את הנוף. עשרות קילומטרים יעבור התייר ברכב הפרטי עד שיצא מהמקום היפה אליו הוא רצה להגיע, אין עצירה לצילומים, לקפה/תה ולא עלינו במקרה של תקר בגלגל.

אם היו כל אלה שביקרו בסקוטלנד כותבים על תופעה מרגיזה זו, הייתי שוקל כלל אם לצאת את אדינבורו. שטחים נרחבים בסקוטלנד הם ללא רשת טלפונים ומאידך ניווט באמצעות האינטרנט בלתי אפשרי. נסיעה עם הווייז עלולה להביא אותך לאזורים שכלל לא רצית להגיע אליהם, עד שתבחין שאין כלל קליטה. ניווטתי במקביל גם בעזרת האי-גו, אבל מה לעשות שנקודות העניין שהועלו סוטות בקילומטרים רבים מהמציאות. קיים איזה בית מגורים בתוך היער שהאי-גו מתעקש להביא לשם את כל אלה שחפצו להגיע לשרידי מבצר שקיימים במקום מעל ל-800 שנים. הסטייה מעל ל-15 ק״מ ויש כאלה עוד טירות ומבצרים בשפע.

הסקתי מתוך כך שהסקוטים לא רוצים בתיירים מחוץ לערים וחבל היה על הזמן שהקדשתי והכסף שבזבזתי.