מסלול עד שבוע בדבארק ”תכנון טרק בהרי הסימיאן בקלות!“

הטרק בסימיאן היה הנקודה שהכי התקשיתי ללמוד ולתכנן מהבית. אבל! בטיול עצמו הסתבר שהחששות היו לשווא ואפשר לטייל בשמורה המדהימה הזו בלי בעיה. לא בחרנו באפשרות הכי זולה – שילמנו 75 דולר לאדם ליום, שכללו:

• כניסה לשמורה – כולל צירוף שני שומרים-מלווים.
 

• לינה – הבשורה – יש אפשרות חוץ מאוהלים! בחרנו בלודג'ים (ארבעה קירות בטון ומיטות צבאיות) בעיקר בגלל הגשם. התמזל מזלנו לגשם רק בלילות, אבל היה הרבה בוץ וקור חודר עצמות בלילה. בקשו מ”הסוכן” שדרכו סגרתם את הטיול שיוודא שיש מקום בלודג'ים לכולם!
 

• תחבורה – מגונדר ישירות לשמורה בוואן לוקח שלוש שעות, בחזרה – ארבע וחצי שעות.
• אוכל – שנינו טבעוניים ולא רצינו שאף חיה תסחוב בשבילנו ציוד ואוכל. הקבוצה זרמה איתנו והחלטנו לצרף טבח+צוות לסחיבת הציוד והאוכל (בתשלום כמובן!). הם הלכו בנפרד בדרך הקצרה מנקודה לנקודה, פרסו את הציוד במבנה ליד הלודג' ובישלו בוקר, צהריים (כריכים ארוזים ופירות) וערב. אחלה אוכל!
• מים – 3 ליטר לאדם. היינו מצוידים בכדורי טיהור מים. בפועל לא תמיד עברנו ליד מאגרי מים, אז טוב שלא סמכנו על זה.
 

חשוב:

• קבוצה – החלטנו מראש שלא נצא שנינו לבד, אבל התקשינו למצוא קבוצה. בגונדר פגשנו במקרה אחלה אנשים, וזה חשוב משום שיש הרבה שעות להעביר יחד בהליכה ובעיקר בתום ההליכה. בנוסף, תמיד עדיף להיות בקבוצה גדולה למקרה חירום. תיעזרו ב”סוכנים” שיודעים על עוד תיירים שמחכים לצאת לטרק, אל תתפשרו על כימיה.
• ביגוד – בספטמבר היה קר מאוד בלילות. ישנו עם חולצה וגרביון טרמיים. בזמן ההליכה, כשהשמש יצאה, היה חם ולכן הכרחי להתלבש בשכבות!
• ציוד נוסף – פנס חובה ללילה!
 

אפשר לטייל בפחות כסף ופגשנו אנשים שעשו את זה, אבל לדעתנו ההפרש לא מצדיק סחיבה של עוד ציוד על הגב, שינה בקור וכו'.