מסלול ארוך בטנזניה ”חודש ממצה בטנזניה (וגם שומר כשרות)“

אני וחבר יצאנו לחודש בטנזניה שכלל:

--טרק קילימנג'רו (6 ימים) --ספארי רכוב (3 ימים) --ספארי הליכה (3 ימים) --טרק הר מרו (3 ימים) --התנדבות (2 ימים) --זנזיבר (6 ימים) --אדיס אבבה - בגלל הקונקשן - 2 ימים

כיוון שיש הרבה מידע שימושי לחלוק החלטתי לכתוב טיפ (לראשונה):

מדריך: את כל אטרקציות הטבע- קילימנג'רו, ספארי, מרו - ארגנתי דרך המדריך Stanley Sunday שמוזכר כאן באתר די הרבה.

בחרתי בו משום שיש לו ניסיון עם ישראלים ועם שומרי כשרות: (יש לו סט כלים נפרד שהוא שומר רק עבור שומרי כשרות, הוא יודע לדאוג שהטבח ושאר הצוות ישמרו על סטריליות הכלים, והוא מכיר את "עניין השבת" ויודע לתכנן בהתאם).

המחיר שהוא נתן לי עבור כלל הטיול היה זול ממדריך אחר שיצרתי קשר איתו. הוא מאוד מקצועי וחשוב לו שהלקוח יהיה מרוצה (לפעמים עד כדי טרחנות) ובקיצור - ממליץ עליו מאוד. [email protected].

קילימנג'רו: זה הטרק הכי פופולרי ויקר. למי שלחוץ בזמן/כסף אני, ללא ספק, ממליץ לוותר עליו ולעשות את הר מרו. הטיפוס על קילי במסלול מצ'מה לוקח 6 ימים. כולם קלילים למעט יום ההעפלה לפסגה (יום 5). הנוף במסלול, אף על פי שהוא מתחלף מיום ליום - הוא לא מרגש מדי, ואפילו משעמם.

לאלו המחפשים חיסכון- אפשר לעשות מסלול 'דוך' לפיסגה שאורך 4 ימים וכך לחסוך יומיים של פארק וצוות. ובאמת שלא הפסדתם הרבה...

מרו: טרק פחות פופולרי, ונמוך ב-1300 מטר מקילימנג'רו, אבל הנוף בו הרבה הרבה יותר מרשים! הטרק עצמו קשה יותר פיזית ולוקח 4 ימים. אנו ביקשנו לדלג על ההעפלה ל'מרו הקטן' -גבעה נוספת(!) על ההר שמאריכה את המסלול, וכך קיצרנו את הטרק ל-3 ימים. (יום 2 היה יום מאמץ).

ספארי רכוב: ספארי ג'יפ מקבל תחושת מיצוי מאוד מהר. לא ניתן לצאת מהג'יפ ורוב הפעמים החיות נמצאות רחוק או מנמנמות. עם קצת מזל אפשר להצליח לראות ניסיון ציד של לביאות.

אני ממליץ לקיים את הספארי בשמורת הסרנגטי. יש בו את כל החיות שיש בפארקים האחרים (למעט קרנף שאותו אפשר לראות בנגורו נגורו). עשינו 2 ימים סרנגטי + יום נגורונגורו - זה הספיק בהחלט (לרוב יציעו לכם גם את אגם מניירה שלדעתי הוא מיותר).

ביקור בשבט המסאי: בני השבט שמתורגלים כבר במערביים - דורשים 100 דולר עבור סיור של שעה. אנו הודינו להם בנימוס על ההצעה והחלטנו לראות מסאי בספארי ההליכה שעשינו. לגבי ציד עם בושמנים- לא עשינו, אך זה אמור להיות זאת חוויה אותנתית ואיכותית.

ספארי הליכה: עשינו 3 ימים. אפשר היה לקצץ ל-2. אפשר לקיים באיזור הסרנגטי ואפשר באיזור הנגורונגורו (אנו עשינו באיזור הנגורונגורו). זאת הייתה חוויה מדהימה! את הסיור הוביל מדריך מסאי (אמיתי) דובר אנגלית. הוא לקח אותנו באיזור הכפרים ובאיזור הר הגעש אולונגאי. ישננו לילה בכפר (היינו הלבנים היחידים שם). מדובר היה בהצצה נדירה ואקסקלוסיבית (ונעימה!) לחיי אפריקאים שבטיים. לא ראינו חיות כל כך- אבל היה שווה לחלוטין!

זנזיבר: לקחנו אוטובוס מארושה לדאר-א-סלאם - נסיעה של 10 שעות. לא התעכבנו שם כי מדובר בעיר ערבית לא תיירותית- עלינו על המעבורת האחרונה של שעה 16:00. קנינו כרטיס של הרגע האחרון בשוק השחור (במחיר לא מופקע בכלל).

סטון טאון: עיר מגניבה. ממצים אותה ביום+לילה. בלילה יש שוק פירות ים שמזעזע ומעניין לראות. מומלץ לקחת איתכם חילוני כדי לראות אותו מנסה לאכול שרץ כלשהו.

שנירקול/צלילה/צבי ים: היינו רק בחוף הצפוני -נונגוואי, שאמור להיות החוף הכי יפה. השנירקול היה חביב: עלות של 16 דולר לאדם הצדיקה לגמרי את הסירה+ ציוד + ארוחה מבושלת שמבשלים עבורכם. הדגים לא הכי מרשימים... יש סיכוי לראות דולפינים.

היינו תשושים מדי מהטרקים אז ויתרנו על צלילה. יש מדריך צלילה ישראלי ממש נחמד ומקצועי בשם אופז: http://www.scubazanzibar.com ממליץ לבחור בו.

בשביל לראות דגים גדולים ממליץ לנסות להגיע לאי 'מאפיה': (חבילת: טיסות מזנזיבר + לינה + 2 צלילות אמורה לעלות 600 דולר בערך).

בנוסף- יש חוות צבי ים שמאפשרת לשחות עם הצבים ולהאכיל אותם (עולה רק 4 דולר לאדם בערך). זאת חוויה מיוחדת ואני ממליץ עליה מאוד.

התנדבות: בדרך מארושה לדאר-א-סלאם עצרנו בכפר שנקרא קיסנגרה צ'יני. בכפר יש בית ספר שהתנדבנו בו קצת. בנוסף זכינו לראות כפר אפריקאי טיפוסי. אני מניח שאפשר למצוא דרכים אחרות להתנדב- גם על זה אני ממליץ לאלו המעוניינים לקבל תחושה מקומית.

אדיס אבבה: עיר די קשה. אין יותר מדי מה לראות. ממליץ ללכת לשוק ו'להתרשם'...

אוכל כשר: קשה להשיג! בארושה יש סופרמרקט בשם שופרייט ברחוב הראשי, שיש בו מעט (!) דברים כשרים מדרוא"פ. פירות טריים ותירס קלוי אפשר להשיג ברחוב. ממליץ להביא סטוקים מהארץ או לוודא שיש לכם מטבח בהוסטל/מלון.