התנדבות בבית יתומים בטנזניה

שם הארגון:Path to Africa

מדינה: טנזניה

כתובת הארגון באינטרנט: www.pathtoafrica.org

מתי התנדבתי: ספטמבר – דצמבר 2007

משך ההתנדבות: כ-3 חודשים

סוג העבודה שנעשתה: בית היתומים "ניולנד" נמצא בכפר קטן מחוץ לעיר מושי שבצפון טנזניה. התשתית בכפר עצמו מוגבלת מאד- מעטים הבתים בהם יש חשמל (וגם אז, האספקה אינה סדירה), אספקת המים רעועה ואין כבישים סלולים. בבית היתומים חיים 57 ילדים, רובם בין הגילאים 5-13, והם מטופלים על-ידי קומץ נשים מקומיות (מאמות). הילדים הולכים לבית ספר בכפר, שם הם מקבלים חינוך בסיסי. קבוצה בשוודיה והארגון הם המממנים המרכזיים של בית היתומים, והארגון הוא היחיד ששולח מתנדבים באופן סדיר. ישנו מגוון רחב של עיסוקים למתנדבים בבית היתומים, משיפוצים (כתלות בנעשה באותו הזמן במקום), סיוע בניהול הכספי ובעיקר לימוד והפעלות. אני עסקתי בעיקר בלימוד, כשעיקר העשייה התמקדה בפיתוח כישורים מוטוריים (דרך גזירה, ציור וכו`), אנגלית (כסיוע למתנדבת שלימדה אנגלית) וגירוי הדמיון (דרך ספרי ילדים, תמונות וכו`).

מחיר ההתנדבות: כ-14 דולר ללילה עבור המחייה (כולל- לינה, כביסה ו-2 ארוחות ביום)

תנאי המחייה: המתנדבים חיים בהוסטל בעיר מושי. ההוסטל ממוקם בבית מגורים, בלב השכונה הטובה בעיר- ההוסטל מיועד למתנדבים בלבד. הלינה היא בחדרי מעונות, בין 4 ל-6 אנשים בחדר, כשבבית יש גם סלון וחצר ענקית. החיים בבית מתנהלים יותר כמו בפנימייה מאשר כמו בהוסטל- ישנו מין סדר יום כללי (כולם אוכלים יחד ארוחת ערב), אך כל אחד חופשי להרכיב לו את חייו החברתיים (שלרוב מאד ענפים בהוסטל).

מה היה החלק הכי טוב בהתנדבות? לאחר כמה חודשי עבודה עם הילדים, ניתן היה לראות בחלקם שיפור משמעותי בכל הקשור לרמת האנגלית, יכולת החשיבה היצירתית והכישורים המוטוריים. קשה לתאר את ההתרגשות שמלווה את הצפייה בילדים מתפתחים ופורחים.

מה היה הכי קשה? ההשלמה עם הצורך לקבל דברים כמות שהם, כמו תנאי המחייה, שיטות החינוך ותפיסות העולם. ללא ספק, החלק הקשה ביותר הוא העזיבה.

שורה תחתונה: ממליץ/צה *או* לא ממליץ/צה ולמה: ממליצה בחום רב. העבודה בבית היתומים מציעה מגוון רחב של אפשרויות עשייה, כל אחד בהתאם לניסיונו, הכשרתו ועניינו האישי. בנוסף, החיים בהוסטל מאפשרים פתח הן לחיי חברה, והן לדיון מעמיק יותר בחוויית ההתנדבות.

הערות נוספות: הארגון מאפשר עבודה עם ארגונים מקומיים שונים, מקבוצות נשים, ארגוני הסברה לאיידס ועוד.

התנדבה וכתבה: הגר פלגי