אוראל שרבן ”שומר נפשו ירחק“

באוגוסט טיילנו עם 5 ילדינו הבוגרים בטרנסילבניה. לפי המלצות באתר בחרנו בנהג-מדריך שרבי והתאכזבנו.

1. חיכינו להסברים מעבר לרשום בויקיפדיה, לא היו הרחבות ופירוט. בעלי תכנן את מסלול הטיול לפרטים והעביר לשרבי לאישור/הערות. הוא טען שהמסלול מצויין, ואין מה לשנות. בפועל - הוא ניסה כל הזמן לשנות יעדים (זה לא מעניין, לא נספיק, אין מה לעשות שם). כאשר בקשנו להגיע לבתי כנסת ידועים (לפי כל ספר טיולים או אתר באינטרנט) - נאלצנו למצוא אותם בעצמנו לפי כתובות מהאינטרנט ושאלות לעוברים ושבים.(התירוצים: זה לא ממש מעניין, אני לא זוכר). כל הזמן שמענו מה אפשר לעשות ולראות “לא רחוק מפה”, אבל לא נעשה את זה כי אנחנו פה. גם שמענו על אילו דברים נפלאים הוא עשה עם מטיילים קודמים.

2. היתה בעיה להקשיב להסברים (כשלא היינו ברכב – שאז כולם יכלו להקשיב). ההתיחסות היתה לבעלי בלבד, תוך הליכה. רק הצמודים אליו זכו לשמוע, בעוד האחרים צעדו מאחור מנותקים (מה לעשות, קשה להקשיב כשאתה צועד אחרי גבו של מישהו). אין מה לדבר על לעצור ולדבר כך שכולם ישמעו או לחכות שכולם יגיעו או יסיימו לצלם. כשהתלוננו - זכינו לתגובות מעליבות וגסות.

3. ביום האחרון של הטיול – שאלה סתמית גרמה לו “לפקפק” (בצעקות ואיומים לזריקתנו לרחוב עם המטען) באמינותנו וטען בתוקף שהחלטנו לא לשלם לו את שכרו היומי. לכן הוא לא יזוז מהמקום עד שלא נשלם לו מראש את כל התשלום עד לסוף הטיול. הסכם התשלום שהוא קבע - בסיום כל יום יקבל תשלום עבור היום שחלף. כמובן שהוא קיבל את כל הסכומים כפי שביקש במזומן ובזמן.

“דו שיח” התנהל בצעקות קולניות בעברית במרכזה של עיר לעיני העוברים ושבים. כשענינו לו באנגלית הוא כמעט הרביץ לנו - רק בעברית! שלא יבינו!