שוטטות באתונה: יומיים וחצי מחוץ למסלולי התיירים

"בכל ביקור באתונה אני בוחרת שכונה ומשוטטת בה בלי מפה". העיתונאית אלישבע זלצר טיילה במשך יומיים וחצי באתונה, התרחקה מרחובות הומים ומחנויות מזכרות ומצאה את המקומות הכי מיוחדים בעיר. את כולם היא חיברה יחד כדי שתוכלו ליהנות גם אתם

תמונה ראשית עבור: שוטטות באתונה: יומיים וחצי מחוץ למסלולי התיירים - תמונת קאבר
צילום: אלישבע זלצר

בכל ביקור באתונה אני בוחרת שכונה ומשוטטת בה בלי מפה. בחלק מהשכונות אני מגלה שצריך לטפס בעליות ואז יש תגמול - מתגלים המראות של העיר מלמעלה.

מניסיוני, באתונה תמיד יש הפגנה או שביתה, ואז קשה להגיע משדה התעופה למרכז העיר באוטובוס או במונית, וכדאי לעלות על רכבת - שווה לבדוק אם הכביש פנוי. הפעם הגעתי היישר לחצי מרתון ונהג המונית שניסה להביא אותי ליעד התעצבן וקילל במשך כשעה וחצי... התמונה שנחרטה בראשי מהיום הזה מאפיינת אולי את יוון חסרת התקווה: בכניסה לבנק Bank of Greece, השוכן בבניין מפואר, מול מבנים היסטוריים, השתכן לו חסר בית מסוגנן.

חצי המרתון של אתונה. צילום: אלישבע זלצר

הצימאון לקפה בינלאומי

כשאני מגיעה לאתונה אני מרגישה בבית, כי רוב הבניינים הם בני עד ארבע קומות ובסגנונות שונים. גם היא, כמו תל אביב, עיר מאוד בינלאומית. יש בה מסעדות, בתי קפה וברים מעוצבים במקוריות, וזה תענוג להציץ או להתיישב ולראות כמה זמן יכולים יוונים לשבת על כוס קפה קטנה ולרכל. קיטורים ורכילות הם הספורט הלאומי היווני. האיום הכלכלי ואי הוודאות לעתיד הם מה שמאחד כרגע את כל היוונים ומשמש כנושא השיחה העיקרי. אבל יוונים לא יוותרו על כוס הקפה שלהם, קפה יווני או פראפה, שהוא קפה קר ומוקצף ואפשר להזמין אותו בדרגות חוזק ומתיקות שונות.

קפה יווני – קפה מוקה (Mokka) בכניסה לשוק המרכזי הוא אחד מבתי הקפה הפופולאריים וצמוד לשוק המרכזי. אני אוהבת לשתות בו קפה כשאני מגיעה לבקר בשוק.

  • כתובת: 44 Athinas St
  • אתר אינטרנט: www.mokka.gr

קפה באתונה, צילום: אלישבע זלצר

לאחרונה יש טרנד חדש: האתונאים צמאים לקפה, ולא רק יווני. בעיר צצו ברים מעוצבים רבים, אשר מקפידים על פרטי פרטים ועל איכות הקפה המוגש מהתפריט הבינלאומי ומגיע מארצות אקזוטיות. בית קפה מדליק שכזה מצאתי ברחוב סקופה 33, המחבר את אקסארכיה (Exarchia) לשכונת קולונקי (Kolonaki), והייתי חייבת לעצור כדי לרכך את המעבר החד בין השכונות.

בגנים הלאומיים לא אוהבים קווים ישרים

קבוצות תיירים מתקהלות לפני הכניסה הראשית לגני זפיון (Zappeion Gardens) ליד כיכר סינטגמה (Syntagma Square) ומקבלות הסבר מהמדריכים מבלי להיכנס כלל, כדי לסמן איקס על אתר נוסף בו בקרו לפי התכנית, ושכחו אותו מיד. רק צילום הדקלים יזכיר להם שהיו פה כעשר דקות. הגנים הוקמו ב-1860 וזו הפוגה נהדרת לשוטט בהם, להקשיב לציפורים, לשבת על ספסל מול אגם קטן ולהתפעל מאוסף בן מאות מיני עצים וצמחים שהובאו מכל העולם. הם כבר אינם מפוארים וכבר לא נקראים הגנים המלכותיים, ואולי זה סוד קסמם.

חבר סיפר לי שבגן יש 365 שבילים כדי שהמלך יוכל להיכנס לארמון בכל יום בשביל אחר, אך לא מצאתי סימוכין לזה וגם עיון במפה הוכיח שזו כנראה אגדה אורבנית. כשהתפעלתי מהשבילים המתפתלים בגן, ללא גריד או הגיון כלשהי, חייכו חברי היוונים ואמרו לי שביוון הכול מתפתל והיוונים לא אוהבים קווים ישרים. וזו הסיבה שאהבתי כל כך את הגנים שקפאו בזמן, כי ההליכה המתפתלת בשבילים ופינות חמד שהתגלו בכל פעם אפשרו למחשבותיי לצוץ ולעלות.

הגנים הלאומיים, צילום: אלישבע זלצר

מסעדת אבוקדו בפלאקה

בסיום הטיול בגנים עליתי לפלאקה לאכול במסעדת אבוקדו (Avokado) - המסעדה הצמחונית הכי מוכרת באתונה והאוכל מאוד טעים. אל תתפלאו שברוב המנות יש אבוקדו. המסעדה צמודה לסופר האורגני הגדול באתונה, בו תוכלו גם למצוא מוצרי קוסמטיקה איכותיים.

נהג המונית המליץ לי לסטות מהרחובות המרכזיים, בהם מוכרים מזכרות לתיירים, ולשוטט בסימטאות הציוריות של שכונת Anafiotika. היא צמודה לפלאקה והכי עתיקה בין שכונות המגורים באתונה, ורוב בתיה נטושים - הנהג צדק – ההרגשה היא כמו ללכת בסמטאות כפר קיקלאדי.

השכונה הכי מדליקה בעיר

השכונה שמתחדשת כרגע והכי מדליקה בעיני וגם הכי אנרכיסטית לכל הדעות היא אקסארכיה. בתים בסגנון ניאו-קלאסי מתפוררים מהמאה ה-19 יעידו על יופייה שהועם. ברחובות סביב האוניברסיטה והפוליטכניקום יש יצירות גרפיטי מעניינות במיוחד ועל כן שווה לשוטט בה.

מבט על העיר, מפארק סטרפי. צילום: אלישבע זלצר

בהמלצת חברתי, טיפסתי הפעם במעלה רחוב בנאקי (Benaki) עד שהגעתי לפארק סטרפי Strefi hill, שמשקיף על מרחבי אתונה, בת כחמישה מיליון תושבים. גם פה שוטטתי במבוך של שבילים, ואיזה מבטים התגלו לי. גיליתי שוב שהעיר שטוחה ונודע לי שחל איסור לבנות בה רבי קומות. בפארק הפרוע פגשתי בעלי כלבים ויכולתי לראות את גבעת ליקבטוס (Lykavetus), הגבעה השנייה בחשיבותה באתונה, שאליה עולים כל התיירים.

נופי אתונה מפארק סטרפי, צילום: אלישבע זלצר

ואיפה לאכול בשכונה? הנה שתי המלצות:

ריפיפי - מסעדה נעימה, טעימה ומיוחדת, והשף אף סיפר לי שבכל יום חמישי מעלים פה הצגה. מול המסעדה צילמתי את אחת מיצירות הגרפיטי מהיפות בהן נתקלתי, מחווה לחסרי הבית ברחבי תבל.

המסעדה Giantes - ענקית ופופולארית, שוכנת בחצר גדולה, מעוצבת, צבעונית ונעימה ואת התפריט המגוון הים תיכוני שלה אפשר לקרוא באתר המסעדה לפני שבאים.

מסעדת גיאנטס, צילום: אלישבע זלצר

שכונת קולונקי – חו”ל זה כאן

שכונת קולונקי מהודרת ונקייה ואין בה גרפיטי. אחרי שעיני שבעו מגרפיטי ובטני התמלאה, המשכתי במעלה רחוב סקופה (Skoufa) עד הכיכר של קולונקי ופניתי לרחוב Patriarchou Ioakim. במספר 36 שוכנים בית המלון Coco-mat Hôtel Athens והחנות www.cocomatAthens.com. במלון זה 39 חדרים משלושה סוגים והוא שווה ביקור מיוחד, הוא שובר את הקונספט של מלון רגיל, כי נכנסים לחנות שרצפתה שקופה.

כשמסתובבים בחנות, שיש בה בעיקר מוצרי טקסטיל איכותיים ואורגניים לבית, רואים גם את המוצגים בקומה התחתונה, שמשמשת גם כלובי של בית המלון. חדר האוכל הקטן נראה כמו מטבח של בית, ובחדרים המקסימים התפעלתי בעיקר מהרעיון הגאוני של המקלחת השקופה. הקונספט האדריכלי של המלון החדש מאוד ייחודי וכל פרט בו שווה התבוננות.

בקולונקי יש הרבה בתי קפה וברים מעוצבים בסגנון ובאווירה בינלאומית וזו הסיבה שבאתונה אני מרגישה כמו בתל אביב.

מלון Coco-mat, צילום: אלישבע זלצר

פסירי – קירות מכוסים בגרפיטי

בפסירי (Psirri), שרחובותיה צרים ומפותלים, אין סנטימטר שאין בו גרפיטי, זה כבר הפך המרקם החיצוני של הקירות, כמו טיח צבעוני. פה ושם יש יצירות שוות מבט, אבל כדי למצוא גרפיטי רציני צריך להרחיק מעט לשכונות מטקסורגיו (Metaxourgeio), קרמיקוס (Kerameicos) או לגאזי (Gazi).

אחרי שיטוט ארוך בשכונת פסירי התיישבתי בטרנזיסטור ״ביסטרוטק״ (כתובת: רחוב Protogenous 10 מטרו מונסטירקי). זה מקום עם דקורציה ומוזיקה נהדרת ואוכל ים תיכוני, כפי שמגדירים פה במסעדות רבות. רוב החנויות הקטנות בשכונה פתוחות רק בבוקר והמסעדות נפתחות לפנות ערב, בקצב היווני. חובבי אטרקציות ייהנו לשתות קפה או תה ולאכול עוגה במקום אפלולי ותיאטרלי מאוד בו המארחות לבושות בבגדי גברות מוזהבים מתקופה אחרת.

גרפיטי בשכונה, צילום: אלישבע זלצר

הכותבת, אלישבע זלצר, בלוגרית, אדריכלית ועיתונאית רחוב, ובעלת אתר המשוטטת elishevanotes.com

לכתבות נוספות מיוון, מאת אלישבע זלצר:

הדפס|
קרא מאוחר יותר
| שמור לעצמי| שלח |סרוק לנייד

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

סגור
0

בחרת להירשם לעידכונים על:

    כדי שנשלח לך את התכנים הנכונים בזמן המתאים לנסיעה שלך, כדאי לציין:
    או תאריך אחר בו נפסיק לשלוח עידכונים.

    אולי תרצה להירשם ליעדים נוספים בהם התעניינת לאחרונה:

    כדי להשלים את התהליך אנא:

    או התחבר\הירשם לאתר
    ×
    הפעלת נגישות