מוסיקה יוונית ושווקים
צלילי הבוזוקי קרעו את חשכה האולם, קרן אור מהססת נחה על נגן הבוזוקי, הצליל גווע, דממה וחשיכה נחה על האולם. עתה, נחו עיגולי אור על שתי דמויות שפסעו לבמה, צלילי הבוזוקי חזרו ונבלעו במחיאות הכפיים החזקות. אור זרקורים חזק שוטף אשה מבוגרת ועלם צעיר, דמיטריה גאלני ומיכליס חג`יאני. לדמיטריה מלאו יותר משישים, גופה גדול, מעיל שחור וארוך מטשטש את הקווי הגוף הגדול, היא נעה בחוסר נוחות, משפילה מבט. הוא צעיר, באמצע שנות העשרים, פניו נאות מצויידות בחיוך נעים, ג`ינס צמוד לגופו, חולצה חומה, פרומת כפתורים חושפת את גופו השרירי, תנועתו קלה, מרחפת, ידו מונפת ושולחת לקהל האוהב נשיקה באוויר. מחיאות הכפיים גוועו לאט, שניהם נשטפים באור הזרקורים, בפניה מתרככים הקמטים. הוא אוחז במיקרופון ושולח חיוך יפה אליה, בקולו העמוק לוחש לה שיר של אהבה.
המילים (הלא מובנות לנו) ביוונית מתנפצות אל הקירות השחורים והאולם מתמלא בקריאות מעריצות צעירות ומבוגרות. היא, מרימה אליו את פניה הכבדים המיוסרים, מעיניה קורן אור, קולה נשלח לאולם רך ונעים ומתלכד עם קולו, דואט לאוהבים, היא, שולחת יד ובתנועה רכה מלטפת את שערו השחור. הקהל נמס, אחרי כמה שירים גם אנו (הזרים היחידים) במועדון נכנסים לאווירה, צורחים את הפזמון החוזר ומוסיפים תנועות ידיים של ריקוד יווני. ההופעה מתקיימת במועדון האתונאי הוותיק `זיקוס` שב`פלאקה`, הופעות אחרונות לקראת סיום העונה, הזמרת היא דמיטריה גאלני, אחת מגדולות הזמר היווני, מצטרף אליה צעיר מכרתים, כוכב עולה חינני ומוכשר מיכליס חג`יאני. המועדון הוותיק סוגר שעריו לתקופת הקיץ. עתה יעברו אוהבי המוסיקה לטברנות קטנות שפתוחות לאוויר הים, עם הופעות אמנים וארוחה יוונית משובחת.
באתונה כ-32,000 מועדונים, בהם מתנגנת מוסיקה יוונית, הזמרים החשובים של יוון נוהגים להופיע כאן בין אוקטובר עד סמוך לחג הפסחא באפריל. אחר כך חלקם עוזבים להופעות בחו"ל או עוברים לטברנות קטנות או סתם נהנים מחופשה בבתי הקיץ באיים הקסומים. כך התחיל עבורנו המפגש עם יוון, טעימת של סוף שבוע בחברת משלחת עיתונאים. אלינו הצטרף העיתונאי ירון אנוש מרשות השידור, בקי וקשור בתרבות המוסיקה היוונית. יחד איתו נציג לשכת התיירות היוונית ונציגת המרכז לתיירות בינלאומית. השלושה חשפו לפנינו ארבעה ימים צפופים ומהנים של `יוון למתחילים`.
אתונה, בדרך כלל `מסטלבטת` להנאתה תושביה על חופי הים התיכון. פינוק עצל של בטלנות בכל פינה. אבל העצלנות נדחתה לסוף שנת 2004, בימים אלה עוסקים במרץ בניעור האבק והערפיח ובהתייפייפות לקראת המשחקים האולימפיים, שיפתחו ב-13 אוגוסט 2004. המשחקים הקרובים חשפו עיר לא מוכנה. השלווה התמידית שנחה על התושבים פינתה את מקומה לעבודות פיתוח, נמרצות. כל פינה בעיר חפורה, דבר שמקשה על התנועה הצפופה ממילא. תעלה ארוכה נחפרת לרכבת תחתית שתוביל עד לשדה התעופה.
האתונאים קנאים לעירם וארצם, מוכנים לכל סבל העיקר לקצר את מסלולו של הלפיד האולמפי ולהשאירו במקום הולדתו באולמפייה במאה ה-11 לפנה"ס. החנויות מקושטת בציור ענק של ענפי עץ הזית סמל הזר שהונח בימים הקדומים על ראש הזוכים. חולצות, מגבות ותיקים מעוטרים בסמלי האולמפידה מוצגים בחניות רבות ומחיריהם גבוהים. בכמה מוקדים באתונה ויוון נבנים איצטדיונים רחבי ידיים, בתי מלון לתגבור החדרים ושיפוץ אחרון לקראת הטקס נערך לאמיפתיאטרון `הורדוס אטיקוס` למרגלות ה`אקרופליס`.
האביב של אמצע אפריל מקיץ את הפרחים הלבנים והצהובים בגני העיר, שמורות של ירוק בעיר אפורה. כמעט מכל מקום נראה מתנשא ה`אקרופוליס` מרום גובהו (156 מ`), בראשו ה`פרתנון` עשוי שיש שבוהק בלובן גם בערפיח שנח על העיר. עוד גבעה בולטת ה`ליקאוויטוס` (270 מ`), פירושה `גבעת הזאבים` לזכר הזאבים שהיו כאן בתקופה הקדומה. בשעות הלילה נעטפות שתי הגבעות בתאורה מיוחדת.
סוחרי שוק הבשר הישן ברובע `אומוניה` עדין נוברים בבשר החי בסכינים גדולות. חלוקיהם הלבנים מוכתמים בכתמי דם, המראה שמחריד את התיירים עומד להשתנות בלחץ השוק האירופאי, מראות חלקי הבשר החשופים עומד להיעלם. צמוד אליו שוק הדגים, בתוך מבנה אפלולי נע קהל הקונים בצפיפות על הדוכנים מונחים יצורים צבעוניים שנשלפו בלילה מהים. ירון אנוש מתמלא חיים, משוחח בחום עם סוחרי השוק, אחר כך מוביל אותנו למסעדה נסתרת לטעימת שירימפסים ובירה. רחוב אחד מערבה שוק הירקות, צבעוני יותר, לצד ירקות המסודרים גם מוכר משקה התמרים, חנות ענקית לדיסקים `איגרם` שבה ירון בורר עבורנו את המיטב שבמוסיקה היוונית. באיזור מונסטיראקי, סינטאגמה וה`פלאקה`, יש טברנות קטנות, עם אוכל מקומי שמתחיל כמובן בסלט יווני טוב וצלילי מוסיקה יוונית ומחיר סביר. בשישי ושבת השווקים פועלים, ביום ראשון מתקיים שוק מוזר של תערובת עתיקות ודברים שלא חלמתם עליהם סביב רחוב `ארמו`.
הלילות באתונה
חיי הלילה מתחילים לקראת עשר וחצי, כל אתונאי שמכבד את עצמו יוצא לבלות, הרחובות שנרגעו מעט מהפקקים מתמלאים שוב במכוניות שמובילות למועדונים טברנות, היווני המוצע חי את הרגע, העתיד פחות מדאיג אותו. יש כסף, מיד יוצאים לבלות. ובאותם רגעי חסד היווני אינו חס על כספו, בנדיבות יוונית חמה הוא מזמין בקבוק ויסקי לשולחן מרוחק רק שידעו שהכסף (כרגע) מצוי בכיסו. במועדונים היוקרתיים ינסה ל`התברג` לשולחנות הקדמיים ויזמין במקום `אוזו` המסורתי וויסקי ב-180 יורו, חי הרגע שלו חולפים מהר.
גם אנו הזדחלנו במהומה הלילית בתוך נחיל ארוך של מכוניות למופע הגדול של אתונה. אלכיסטיס פרוטופסלטי אחת מגדולות הזמר היווני (כמעט בת חמישים), מקפצת על הבמה כנערה צעירה. כשהיא שרה את `סגפו` אפילו אנחנו הצטרפנו לשירה בעצבות. איתה מופיע אדיאניס רמוס, מתון יותר, רומנטיקן שלצליל קולו נמסות נשות אתונה בשולחנות לידינו. אנו עטופים בקהל יווני חם, צפיפות כמעט אכזרית הקהל מכיר את השירים ומצטרף בשירה אדירה לזמרים, הבמה מוצפת בורדים וציפורנים שנזרקו לבמה מהקהל. עם שתיית ה`ויסקי` וה`וודקה` האווירה מתחממת, לקראת ארבע לפנות בוקר הקהל כבר על רגליו, חלק מהנשים כבר מחוללות בחושניות על השולחנות, פרוטופסלטי ורמוס והלהקה לא התעייפו לשניה מזיעים ומתמסרים באהבה לקהל שמחזיר אהבה.
עם קרני האור הראשונות חוזרים הפקקים לרחובות העיר, בלייני סוף השבוע במועדונים חוזרים לביתם, שם ימצאו מנוחה עד לשעות הצהרים. אבל אתונה היא אחרת, פניה האמיתיים של יוון רגועים יותר. טבולים בסיפורי היסטוריים מימי יוון העתיקה דרך השלטון הביזנטי בתורכי הוניציאני ובתקופה מאוחרת יותר הגרמנים, הסיום במלחמת אזרחים קשה שהתחוללה בין היוונים בשנים 1944-1949 וגרמה להרס רב. כדי ללגום מעט מיוון האחרת יצאנו לסיור בפלפונז, האיזור הדרומי בחצאי האי הבלקני. הפ-לו-פו-ני-סוס (כך קוראים היוונים למקום) נקרע מהיבשת במאה ה-19 על ידי חפירת תעלת `קורינתוס`. הקשר בין היבשת וחבל הארץ נעשה על ידי גשר.
על האיזור
האיזור כאן כפרי ומיוחד, הרים גבוהים שפסגותיהם לבנות מהשלג, עמקים פוריים עטופים במטעי זיתים, תפוזים, גפנים ונשירים, אתרים מימי יוון העתיקה ערים ביזנטיות מבצרים ששולטים על פתחי נמלים, שפע כפרים קטנים שנחים על חופי ים מקסימים. האלים במיתלוגיה היוונית מצאו את הפלפונז כמקום משחק ומחבוא כשנטשו לפרקים את ה`אולימפוס`. אנחנו יוצאים לטעימה מהירה ואחרת, בדרך כלל נדרש לטיול כאן לפחות שבוע של טיול וגם אז לא תגיעו לכל מקום.
העיר הראשונה שפקדנו נאפפליו, אחת הערים היפות במפרץ הארגולי וביוון בכלל, שימשה כנמל חשוב והיתה לבירתה של יוון לתקפה קצרה. נאפפליו מצטיינת ברחובות קטנים ויפים סביב מרכז העיר, שמובילים לכיכר הגדולה. מלמעלה מטילה את צילה המאיים המצודה החסונה פאלאמידי שבנויה על צוק סלע בגובה של 216 מטר. ממרכז העיר מוליכות אל המצודה 960 מדרגות ועוד כמאה נמצאות בתוך המבצר. מצודה זו נבנתה על ידי הוניציאנים שהספיקו להנות ממנה שנה בלבד עד שכבשו אותה מידיהם בסערה התורכים. מהמצודה נשקף נוף מדהים של העיר, המפרץ ולשון הסלע של חצי האי. כדאי לטפס את המדרגות בניחותא עם הפסקות רבות ולגימות של מים וכך להגיע עם נשימה.
יש מעט בתי מלון וחדרי אירוח במקום היפה, הבולט בניהם `נאפפליו פלאס` שחדריו בנויים על המצוק התלול וממנו נשקף נוף מרהיב. מסעדות מצויינות יש בסימטאות הציוריות ובכיכר העיר. את הקינוח אפשר לערוך בבית הקפה הרבים שפזורים לאורך הטיילת על הים. המעבר למטבע ה`יורו` גרם לעליית מחירים ביוון, המחירים עוגלו וטיפסו וכיום המחירים אינם זולים ודומים למחירים בשאר אירופה. עדין אפשר למצוא ארוחה משובחת במחיר נמוך בטברנות הקטנות שפזורות בנמלים בעיירות הקטנות. כמו למשל באפידרוס שנמצאת במרחק של 30 ק"מ מזרחית לנאפפליו, זו עיירה יפה ומפורסמת ביוון העתיקה. הנרי מילר הזכיר אותה באחד מספריו כ"פתוחה חשופה ומוקדשת לרוח, שופעת שמחה וחגיגיות", תצפית מהמהמת עליה אפשר לעשות מבית קפה שנמצא על הכביש הראשי וארוחת דגים זולה ומשובחת בטברנה סמוך לנמל הקטן.
לפרטים נוספים: משרד התיירות היווני 03-5170351. המרכז לתיירות בינלאומית 6243444 -03.
