על הגעה לפראג
אז יצאתם אל מחוץ לטרמינל עמוסי מזוודות ורצון טוב, והנה כבר מציעים לכם נהגי המוניות "והחאפרים" נסיעה לעיר תמורת 15 דולר ויותר ואתם חדשים בעיר, מה לעשות, מתפתים לנסיעה ונפרדים "מהירוקים" הראשונים שלכם... נכון?... לא נכון!!! אז איך עושים זאת נכון ופשוט יותר ובטח זול פי כמה וכמה?
ככה: מחליפים בשדה התעופה 10 דולרים ומבקשים מהפקידה הצ`כית גם סכום קטן לנסיעה "במטרו" ובאוטובוס (במטבעות). אל תחליפו יותר מסכום זה כי שער ההמרה טוב יותר בעיר. אחרי שנפרדים לשלום מהפקידה, יוצאים מחוץ לטרמינל ומחפשים את אוטובוס מספר 119 שיוצא מהשדה בתדירות גבוהה מאוד לאורך כל היום (בעלות של 12 קורונות שהן 30 סנטים אמריקאים). סעו עימו עד לתחנת המטרו הראשונה שנקראת Dajvicka, ונהגית בפי כל "דווידצקה" (20-25 דקות לנסיעה). אפשר לרדת מהאוטובוס (שימו לב לחפצים שלכם והיזהרו מגנבים, הם טובים ומהירים כאן). הכנסו למטרו וב- 12 קורונות שתשלשלו למכונת הכרטיסים תשיגו לכם את כרטיס המטרו הראשון שלכם (אל תתפלחו, יש כרטיסנים סמויים ברכבת. ראו הוזהרתם). קחו את line A בצבע ירוק וסעו בשלום לכיוון מרכז העיר.
שימו לב, פראג מחולקת לרובעים: פראג 1, פראג 2... וכו`. התחנות העיקריות באזור המתוייר הן: Muzeum, Mustek, Staromestska ו-Malostranska אל תנסו לזכור כבר עכשיו הכל, (בטח שתקנו מפה של העיר ושל המטרו) אבל אני יכול לספר לכם שהגעתם ליעדכם וחסכתם למעשה את כל ה- 15 או 20 דולר של המונית... כן, כל הסיפור עלה לכם קצת יותר מחצי דולר (הקלות הבלתי נסבלת של המונית!!).
טיפ - אחרי שתתרגלו לעובדה כי המטרו הוא הוא כלי התחבורה שלכם בעיר זו (אגב, זהו כלי התחבורה המהיר ,הזול והטוב ביותר בכל העולם. גם המטרו של העיר ת"א הוא כידוע מהמשובחים שבהם...). קנו כרטיס חופשי שבועי ובצ`כית: 7 denni prestupni jizdenka. את הכרטיס ניתן לקנות בחנויות הטבק והעיתונים הנמצאות בתוך המטרו. רוב הישראלים באים לפראג לתקופה של 5 ימים לכן קנו לכם כרטיס שבועי שעולה 250 קורונות (6.5 דולר) והכרטיס הנפלא הזה ייקח אתכם במשך שהותכם בעיר, לא רק בכל תחנות המטרו, כי אם גם באוטובוסים ובחשמליות (אם תרצו לראות נוף לפעמים...), ואפילו ייקח אתכם חזרה לשדה התעופה ללא תשלום נוסף, והנה חסכתם עוד פעם מונית יקרה. הכרטיס הוא מהסוג "העירוני", לא ניתן לנצלו לנסיעה מחוץ לאזור העירוני על מנת לבקר בטרזין (טרזינשטאט) או בעיירת הפינוקים והספא - קרלובי וארי... הרי לא תבקשו מנהג דן בקו 5 שייקח אתכם בכרטיס שקניתם אצלו לאכול חומוס באבו- גוש !!!!
לעולם על תתפתו להמיר את הדולרים שלכם ברחוב, תמיד תמיד בבנקים או בסוכנויות הרבות המורשות לכך. החלפת כספים ברחוב היא אסורה על פי החוק בפראג ובמקרים רבים עלולה להסתיים במעשה רמאות. והנה סיפור שהיה... שמעתי על ישראלי שהמיר כספו ברחוב וגילה כי קיבל תמורת 40 הדולרים שלו כסף בולגרי ולא צ`כי… (אולי בפעם הבאה אני אמליץ כאן בפינה שלי על מסעדה טובה בסופיה בירת בולגריה... לדעתי עם ה-40 דולרים שהמיר הוא יכול להזמין את כל הרחוב בסופיה לבורקס אמיתי!!! אני רק מקווה שהוא גולש באתר האינטרנט כדי למנוע פדיחות בעתיד).
אז הגעתם כבר למלון שלכם/בית דירות, עשיתם סיבוב התמצאות בכיכר "ואצלב" ואפילו פגשתם בטעות את הבן דוד הרחוק שלכם מצד אימא קונה טי- שירט`ס ב-3 דולר (יו.יותר זול משנקין !!!), ועכשיו אתם גם רוצים להתפנות למלאכה האמיתית - אוכל !!! אז באמת שקשה להמליץ לכ-ו-ל-ם על מקום אחד מיוחד שראוי לביקור בעיר של ה"גולם", לא רק בגלל שפראג מציעה שפע של מסעדות ודוכני מזון מהיר במחיר של מה בכך, אלא בעיקר שעל טעם וריח אין להתווכח. ונניח שאתם אוכלים הכל כולל הכל ואין לכם בעיות מצפון יהודיות כשאתם נועצים את המזלג שלכם בצלי של חזיר ורדרד... (שומו שמיים!!!) הרי סביר שהגעתם לעיר הרומנטית הזאת בחברתה/ו של בני/בנות זוגכם/כן, ונניח שהגברת שומרת או על מצוות עמינו בדבר איסור אכילת ייצורים שניזונים מרפש, או על הגיזרה הנכונה... (כי אתם כבר מזמן הפסקתם).
אז הנה לכם ידידיי מספר המלצות שעשויות להתאים לכל המשפחה (רוב הזמן):
בעיקרון המקומיים המורגלים כבר למעלה מעשור לזרם התיירים הפוקד את העיר כל ימות השנה, (לא תוכלו להימלט מהכמות…התרגלו לכך) מעדיפים עדיין להיפגש עם חברים באולמות הבירה עפופי העשן והאלכוהול. האוכל במקומות אלו טוב , זול וביתי אם כי לא מתוחכם. יש הרבה בשר חזיר, גולאש ותפ"א עם כרוב חמוץ מבושל, או מרק בשר ובצקיות מטובלות. כן, אני יודע שכאשר תפתחו את התפריט תגלו שיש גם עוף או סטק פילה אבל עדיין צ`כי ממוצע המגיע ל"מפגש" אחרי יום עבודה, יזמין את הזול יותר והפשוט (אוכל סטייל מסעדות פאריס או ניו יורק עלול לעלות לכם הרבה מ"הירוקים" אותם חסכתם בנסיעה האחרונה משדה התעופה (זוכרים?).
אני ממליץ לכם להכנס לפחות פעם אחת לאחד מהמסבאות הללו, כי כאן יש לא רק אוכל, כי אם גם אוירה דחוסה... וכמובן הרבה בירה מהחבית "pilsner" כזו המוגשת בכוסות של חצי ליטר כל 10 דקות, או בפ`יצר של 1 ליטר שיזכיר לכם יותר את אלו המוגשים בארצנו שלנו על שולחנות חוגגי חתונה או בר מצווה, כשהן מלאים במיץ תפוזים או אשכוליות. אז באחד כזה אנוכי ביקרתי (אחרי קונצרט ורקוויאם של מוצרט). יש תפריטים באנגלית, אבל פחות מלצרים שיבינו אותה, אם כי לא תהיה לכם בעיה להראות למלצר האדיב את שחשקה בו קיבתכם. שתו בירה אחת או שתיים (2-3 ש"ח האחת !!!! כן שוב פעם יותר זול משנקין), אם יתמזל מזלכם יצטרף לשולחנכם צ`כי דובר אנגלית שיגלה התעניינות של ממש בכל הקשור לישראל.
אני פגשתי. אולי בהקשר למשפט האחרון אני מרגיש צורך לציין כי למרות שרוב המקומיים אינם דוברי אנגלית רהוטה, הרי מצאתי כי רבים מהם, בני המעמד הבינוני החדש יחסי, הם אנשי שיחה מרתקים, בעלי ידע נרחב ותרבותיים מאוד, אפשר ממש להעריץ אותם (העם הצ`כי והסלובקי הם העמים היחידים בארופה של העת האחרונה שהחליטו להיפרד לשתי מדינות נפרדות ללא שפיכות דמים - "מהפיכת הקטיפה"). אז איך מוצאים את המקום? מטיילים בכיכר העיר העתיקה, ואחרי שמתבוננים ב"שעון האסטרונומי" יחד עם גרמנים, הולנדים, אמריקאים ויפנים, כבר מתחילים להיות רעבים ופשוט צועדים לכוון אולם הקונצרטים הגדול של העיר השוכן ליד namesti republiky (כיכר העירייה) ומוצאים את המקום באחת הסמטאות: פתוח כל יום בין 11 בבוקר ל 12 בלילה. המחירים: מצחיקים, או במספרים: 15-30 ש"ח לאדם.
Alehouse Radegast Templova ul. Praha1 Tel: 420-2-232-8237
פיצה, פסטה וסימפאטיה
בכל זאת, למרות שנהניתם מהאוירה של אולמות הבירה והמסבאות (ראו המלצה קודמת למי שלא קרא), הרי אם באתם לפראג לא רק עם האישה, אלא גם עם "הקטנים" בני ה-5, או הגדולים שלפני גיוס לצבא ואתם הרי ישראלים כמוני (הלא כן?), הרי שיש להקדיש לפחות פעם אחת אם לא יותר זמן איכות לכולכם כשאתם ישובים לכם במסעדת פיצות אשיות ופסטות מצוינות... חבר ישראלי שלי אמר לי פעם, שאכילת פיצה או פסטה במסעדה איטלקית (או צ`כית במקרה זה) הוא עניין בטוח לחלוטין, אפילו אם הפיצה לא בדיוק כמו זו הפייבוריטית שלכם מהשכונה, והפטוצ`יני שקיבלתם לא היה זוכה בפרס מחוז טוסקנה ("להיות אל -דנטה, או לא להיות אל - דנטה..זו השאלה").
אז, רבותיי וגבירותיי הגסטרונומיים, אני מודה שאני לא מהזן של "בא לי לבזבז 80 שקל על פסטה ויין" (כי תמיד אפשר להכין בבית), אבל במקרה הזה לא תתאכזבו ואף תשבחו את ממציא חיטת הדורום, כאשר תמצאו עצמכם ערב אחד נכנסים כל המשפחה למטרו בעזרת הכרטיס השבועי חופשי שלכם (רואים כמה שהוא עוזר) ותסעו ב- line A , הרכבת הירוקה, אל תחנתNamesti Miru , שהיא תחנה אחת מתחנת המוזיאון של כיכר ואצלב (פחות מדקה נסיעה מתחנת המוזאון ועד ל- Namesti Miru). ממש באחת מיציאות המטרו, תוכלו לראות את חלון המסעדה הארוך ואת היושבים הסועדים...(תסתכלו טוב, הם מרוצים). האזור בו נמצאת המסעדה, נקרא Praha 2 ולמרות שהוא בסמיכות לכל האתרים המתויירים, לא תימצאו בו כמעט תיירים. גרים פה מלבד המקומיים החביבים, גם רוב המשפחות של הנציגויות הזרות בפראג. המיוחד בפיצות של המסעדה מלבד העובדה שהן נעשות בתנור לבנים, בכך שהן עגולות, אישיות, פריכות, ועשויות בצק לא שמן ונוזלי (פשוט מדהים).
הפיצה שאני הזמנתי הייתה מהזן הדק ולא ה"פשטידתי" וכללה תוספות שמוכרות לכולנו וכאלו שלא מוכרות לכולנו. המקום מארח לא מעט זוגות אוהבים ומשפחות שקטות הבאות להנות מאוכל טוב. עושה רושם שהמסעדה- פיצרייה הזו היא מעין "מוסד" מקומי שלא מתקשה למלא ערב ערב את תכולתה באורחים רעבים. בפעם השנייה, הזמנתי פסטה - פטוצ`יני ברוטב אלפרדו- שמנת עם נתחי עוף וקישואים, ובגלל שהמלצרית (היפה עד מאוד) המליצה לי על קנקן של יין צ`כי הסכמתי לנסות. חברים, אני מודה שלא היו לי כלל ציפיות לגבי הפסטה ובטח שלא לגבי היין האדום, שכן הערכתי שגולת הכותרת של המקום זה הפיצות המעולות (נו, תגידו כמה מקומות אתם מכירים שגם הפיצות וגם הפסטות שוות עד מאוד בו?). אז אתם כבר מבינים שגם הפסטה הייתה מצויינת, מוגשת בצלחת גדולה ומעוצבת, כזו שלא הייתה מביישת את צורת ההגשה בכל מסעדה איטלקית יקרה אצלנו (you name it !!!), המנה הייתה דיי גדולה, ובעלת מרקם קטיפתי עדין, נתחי העוף היו ללא ספק טריים ונטולי סיבים מיותרים, והקישואים שנלוו שיחקו אותה בגדול. נהניתי להתארח כאן. אגב היין 250 מ"ל שהוגש לי בקנקן חרס היה טוב להפליא וזול עוד יותר. אמנם שתיתי כבר יינות אדומים מיוחדים יותר (ואני חובב יין מושבע), אבל אני מודה שהיין הצ`כי שהוגש לי הפתיע אותי לטובה. נסו אותו. אז אם אתם מטיילים לכם בכיכר ואצלב, אנא מכם אל תתפתו להיכנס בהכרח לאחד מאותם המקומות התיירותיים (לפעמים עם שלטים בעברית) המציע לכם פסטה- פיצה. יש אפשרות שזה לא מקום שמתמחה בכך. לכו על ההמלצה שלי, אני לוקח את האחריות המלאה לכך. בתאבון.
על קפה קולומביאני ואהבות אחרות חברים, אני לא יודע מה אתכם, אבל אני אחרי ארוחה טובה אוהב להכין לעצמי (אם מישהו אחר לא עושה זאת במקומי) קפה טוב, חזק וארומטי עם טיפונת חלב. כן, אני יודע שיש לי את האובססיה הזאת של חיפושים (לפעמים ללא הצלחה) אחרי הקפה של היום. חבריי כבר מכירים תכונה זו שלי, ולכן כדי לא לגרום להם אי נחת, אני מעדיף לשתות את הקפה שלי לבד במקומות שטעמו של האחרון עושה עמי חסד (מי שבא ברוך הבא). האמת, שמקורו של הקפה הוא מאתיופיה, ואם יצא לכם להשתתף בתוכנית "מי רוצה להיות מיליונר" ותופיע לכם שאלה בנידון, אל תמהרו להשיב כי מוצאו מברזיל או היבשת הלאטינית, כיוון שהחברים היקרים מברזיל רק ייבאו אותו מיבשת אפריקה (בתקופת העבדים האפריקאים).
האגדות מספרות כי רועה צאן אתיופי תמים (יש הגורסים כי מדובר בדרום תימן בכלל) יצא עם עדרו התמים עוד יותר לאחו, והנה אחת העזים טעמה מעץ בעל פולים ירוקים (כן, קפה צומח על העצים, מסתבר, ולא במפעלים של עלית) והתמסטלה קלות מטעמם של הפירות... והשאר היסטוריה. אז גם בפראג, כמו בשאר המקומות אליהם אני מגיע בגלובוס, חיפשתי לי את המקום שיציע לי את "הקפה שלי", וזה לא שאין מספיק בתי קפה בעיר הזו שהיו שמחים להציע לכם לשתות קפה, אלא שאני פשוט סבור שבשביל קפה טוב במיוחד כדאי להתאמץ. אז כעבור יום של שיטוטים אחר קפה כזה מצאתי את הקפה הכי טוב בפראג (ולפני כן עוד הספקתי לשתות אולי 5 כוסות קפה).
באחת הסמטאות ניצבת לה חנות של קפה, כזו המזכירה ברוחה את "טחנת הקפה" של רחוב עמק רפאים שבירושלים. החנות קטנה עד מאוד, יש להדגיש, דבר המקנה לה אופי מיוחד עוד יותר. המקום מציע סוגים רבים של קפה מכל העולם, והקפה שנח לו במכלים מיוחדים נטחן לכל דורש. איש איש וטעמו המיוחד. אפשר להזמין הפוך, או אספרסו רגיל או כפול, ובכל מקרה הם יוגשו לכם בכלים יפים עם כד של חלב בצד בתוספת עוגיית חמאה. אין הרבה מקום בחנות (אי אפשר לערוך בו בר מצוות...) ונוסף לשני השולחנות היחידים שבה ניתן לשבת לצד אצטבה המחוברת לקיר. אפרופו קיר, כל הקירות מלאים תמונות ענתיקות מיוחדות ושאר קישוטים העושים את המקום למיוחד. מכשיר חשמלי לקליית קפה עושה את מלאכתו נאמנה בחנות ומשמש כמובן לקלייה ביתית של הפולים הירוקים ולא תעשיתית. יש גם ספר שניתן לעיין בו ולחתום את שמכם והמלצתכם (לא ,קפקא לא נמצא ברשימת החותמים אם הסתקרנתם לדעת). בקשו מבעל המקום את התוכנייה באנגלית המסבירה על סוגיי הקפה השונים, מוצאם, ייחודם וטעמם. אני ביקשתי קפה קולומביאני מזן "אראמניה", חזק ואגרסיבי בטעמו. האחרון היה טוב מאוד עד מצויין. הוספתי חלב כאוות נפשי מהכלי היפה שהוגש לי. למרות שהמקום פתוח עד 7 בערב, לא גירשו אותי כשבאתי 5 דקות לאחר המועד הרשמי לסגירה. הזמנתי קפה. סיימתי. הזמנתי עוד אחד. נהניתי. הלכתי. וכן, יש גם תה לסוגיו למי שעוד רוצה.
Coffee Shop Ebel Coffee - Obchod Kavou A Cajem Malgorzata Ebelova Praha Rybna/jakubska Tel: 0603-441434. מייל: [email protected]
