מבוא
שישה דולר אוסטרלי ו-25 סנט. זה מה שעולה לכם ארוחת ביג-מק במלבורן. בקושי עשרים שקלים. לא יודע מה אתכם, אני עדיין בהלם מהמציאה הזאת. וחכו לשוס הבא- יש להם פה במקדונלד`ס מה שנקרא "מק-קפה", למי שמתחשק לו להוריד את הנאגטס עם מוקצ`ינו. ובכלל, המלבורנאים טוחנים בכיף מסביב לשעון ובכמויות גדולות, אם לשפוט לפי הררי המזון שצועקים לך מכל חנות שניה "Buy me you fat bustard". הודי, סורי, לבנוני, איטלקי, מונגולי, סיני - יש פה שגרירות גסטרונומית גם לחור הכי נידח על פני כדור הארץ (ומסתבר שבפיג`י אוכלים עוד כמה דברים חוץ מקוקוס! אידיוט קולוניאליסט שכמותי). אז כמו שכבר הבנתם, היום נדבר על אוכל טוב (ורע) בעיר הגדולה. מקווה שאתם על בטן מלאה, אחרת רוצו למקרר ותחטפו משהו. אני מחכה.
מתחמי מזון
מתחמי המזון במלבורן (ה-Food Courts) הם חגיגה מטורפת לכל אלה שאוהבים לאכול קודם עם העיניים. אתה מסתובב לך במרכז קניות כמו ה-Galeria (רחוב אליזבת` פינת Bourke), וקולט שתצטרך לפחות עוד חצי שעה כדי להחליט מה בא לך. ובאמת מה בא לך? זהו חביבי, נגמרו ההתלבטויות הפשוטות מהבית בין ספרדי כפול בבורגר ראנץ` לבין פיצה פצץ. שכח מזה. פה אתה נדרש להפגין בקיאות ברזי המטבח היפני המסורתי, המצרי המודרני והפצוע האנגלי. פה לא אוכלים את הסושי כשהוא קטן וחמוד כזה, אלא כשהוא בא בצורה ובגודל של צינור ביוב. האוסטרלים בולעים את הבומבות האלה כאילו אין מחר, ושאלת העיכול שלהן זה משהו שאילנה דיין צריכה לחקור. אני, כנציג המזרח התיכון, החלטתי ללכת על משהו שמצלצל מוכר וניגשתי לדוכן של "Kamil`s Kabab". אז חוץ מקבב יש שם גם שווארמה נחמדה, פלאפל, סלטים ים-תיכוניים ופיתות טריות. סלט הכוסברה מצוין, אבל החומוס קצת צולע (אלא אם אתם עדיין ניזונים מדייסות). נכון, בחירה לא הרפתקנית אבל מאוד מאוד טעימה.
מסעדות
לפעמים גם לתרמילאים קצת נמאס לבשל את האורז והשעועית במטבח המלוכלך של האכסניה שלהם, והם עורגים לאוכל של מסעדה. מבין אותם. אז ממש לא כל המסעדות במלבורן יקרות, ואפילו יצא פה לא מזמן ספרון בשם "The Age Cheap Eats 2006" עם כל המקומות השווים והזולים. רק מה - המפיצים שכחו בדרך אל הבנק במה הספר שלהם עוסק, והחליטו למכור אותו לקהל התפרנים בלא פחות משבעים שקלים (תרגמתי לכם מאוסטרלית). וואלה שיחקו אותה. אני ויתרתי, ופשוט ניסיתי מסעדות בשכונות כמו North Melbourne, Carlton ו- Brunswick שנחשבות זולות. סתם בתור דוגמה, בערב הראשון שלי באוסטרליה (פששש... ממש היסטוריה בת שלושה חודשים) אכלתי ב- "Classic Curry Co" צ`יקן טיקה מצוין עם תוספות ב-7$. אז נכון שאין מה לדבר על עיצוב פנים חוץ מכמה פוסטרים של בומביי אבל השירות חייכני וגם הבטן מחייכת. כתובת אתם רוצים? רחוב אליזבת` 597, מרחק הליכה משוק ויקטוריה המפורסם. ממליץ.
אבל לא הגיוני שהכל טעים והכל מדהים, וכבר נפלתי בפח הקולינרי של מלבורן יותר מפעם אחת. "La Prochetta" הוא שמה של רשת מסעדות איטלקיות הפזורות ברחבי העיר בכמות גדולה מדי לטעמי, ואם תאכלו שם אז גם לטעמכם. קודם כל, כמות התיירים במקום כבר אמורה לשמש כנורת אזהרה רצינית. מה זה נורה, פרוג`קטור. הזמנתי ספגטי ברוטב פסטו מהתפריט הארוך מדי וקיבלתי מנה חמה של אוסם. איזה כיף. חברים ישראלים שהיו איתי אכלו פיצה צמחונית ולא הפסיקו לקטר ולהתלונן על הגבינה, הבצק ומה לא. בדרך החוצה אני קולט בחלון המטבח הגדול, שצוות הטבחים במסעדה ה"איטלקית" הזאת מגיע ממקום קצת הרבה יותר אסיאתי. דונט גט מי רונג- כמה מידידיי הטובים ביותר פה הם אסיאתים, ואני חולה על נודלס, צ`אי וסרטים של ג`קי צ`אן, אבל כנראה שפסטה אמיתית לא כולם יודעים להכין.
גם לבשל לבד כדאי פה, במיוחד לאור העובדה שמחירי המוצרים ברשתות המזון הגדולות די דומים לאלו שבארץ (סייג אחד: ירקות ופירות. יקרים בטירוף). גשו לסניף "Safe Way" הקרוב, העמיסו עגלתכם בכל טוב ותוציאו לתרמילאים האחרים באכסניה את העיניים עם האוכל הביתי שלכם. תשכחו מקוטג` כי פשוט אין פה (יש, אבל זה לא אותו הדבר) וגם ממוצרים סטייל טבעול. האוסטרלים אוהבים את הבשר שלהם בשרי.
מקווה ששבעתם כמו שאני שבעתי. להשתמע בקרוב.