מיקום והגעה
מתחם הסקי מונטרוסה (Monterosa) נמצא בעמק אוסטה, בצפון-מערב איטליה (Val D'aosta). האתרים הקרובים אליו, המוכרים יותר לקהל הגולשים הישראלי, הם: צ'רביניה, פילה וקורמייר. אולי בשל הקרבה לצ'רביניה, בה גם קיים מועדון הים התיכון, אותו פוקדים ישראלים רבים, האתר מונטרוסה "הוזנח" על ידי גולשים ישראלים. אך הגולש האיטלקי בפרט וגולשים מכל העולם בכלל, בהחלט לא זנחו את המתחם. מגיעים למונטרטסה ממילאנו או משדה התעופה Malpensa, בנסיעה בת שעתיים. מתחילים את הנסיעה על הכביש המהיר A4 ובהמשך על כביש A5. מדובר על כבישי אגרה, שעלות הנסיעה במכונית פרטית היא 12 יורו, לכל כיוון. בעיר Verres יורדים מהאוטוסטרדה לפי השילוט ל-Champoluc ועמק Ayas) Val D'ayas). משם מחכים לכם 26 קילומטרים נוספים של פיתולים לא קלים, במיוחד אם אתם נתקלים בפקקים בהלוך או בחזור, אך לאחר כל סיבוב מתגלה נוף פראי, המשלב מראות של עמקים עם עיירות קטנות, המודגשות על ידי מסגרת רכס הרים מרשימה. ראו בהמשך דרכי הגעה נוספות. על מתחם מונטרוסה נכתבו שתי כתבות מצוינות באתר למטייל:
- כתבתה של נעמי גולדנברג, על מתחם קטן, ליד העיירה Gressoney Saint Jean (אתייחס למתחם זה בהמשך מזווית אחרת). בכתבה של נעמי קיימת סקירה היסטורית ותאור הקהילה המקומית. כתבה מפורטת ועשירה.
- לאה מיכאלי (רוזמר) עשתה סאפרי סקי בעמק אוסטה ובמשך שלושה ימים ביקרה במתחם מונטרוסה. הכתבה הנוכחית תעסוק במתחם מרתק זה מזוויות נוספות ובמובן מסוים היא Zoom In, לכתבה המקיפה של לאה. כדאי לקרוא את שתי הכתבות לעיל, יחד עם כתבה זו.
מבנה מתחם הסקי
מתחם הסקי מתפרס על פני שלושה עמקים, שכיוונם הוא מצפון לדרום. במובן זה, שלושת העמקים הם מצפון לכביש המהיר A5 וניצבים לו. העמק המערבי יותר, המרוחק יותר ממילאנו, הוא עמק Ayas ובו העיירה החשובה Champoluc. העמק האמצעי ובמובן מסוים גם המרכזי יותר, הוא עמק Gressony, הכולל את העיירות Gressoney La Trinite ,Gressoney St Jean ועיירת הסקי המרכזית Stafal Tschaval. העמק המזרחי יותר הינו עמק Alagna, העמק בו שוכן אתר Alagna. האזור נגיש מהכביש המהיר A26, לאחר נסיעה של קרוב ל-50 קילומטרים בכביש מפותל.
לעיירות Champoluc ו-Stafal Tschaval מתחמי סקי משלהן. כמו כן, שלוש העיירות Champoluc ,Stafal Tschaval ו-Alagna מקושרות במעליות, דבר שיוצר מתחם סקי אחד. לא מצאתי באף פרסום רשמי את אורך מסלולי הסקי בסך הכללי, אך נעמי בכתבתה, דיווחה על כ-180 קילומטרים של מסלולים וזה דווקא מתאים להערכה שלי.
למי מתאים האתר
צבע המסלולים השולט באתר הוא הצבע האדום ולכן האתר לא מתאים לגולשים שאינם מנוסים. יחד עם זאת, רמת המסלולים האדומים הינה מאוד מגוונת, עקב הגובה הרב של האתר, בין 1,800 ל-3,000 מטר בקירוב. איכות השלג נשמרת טוב בדרך כלל ולכן הגלישה קלה, למרות השיפועים האדומים. המסלולים השחורים המעטים שיש במתחם, קלים יחסית, למעט המסלול השחור שיורד ל-Alagna, ראו בהמשך. אי לכך, המתחם מומלץ לגולשים מנוסים ואלה ייהנו במתחם, בין יומיים לשלושה.
בכל זאת, טיפ למתחילים
באתר הסקי קיימים בכל זאת מסלולים כחולים ובתי ספר לסקי. גולשים מתחילים יוכלו בהחלט ליהנות ממסלולים כחולים טובים ועלויות סקי פאס נמוכות (Beginners), דבר שלא ראיתי במתחמי סקי אחרים באירופה. כמו כן, בנוסף למתחם הסקי המרכזי שהוזכר לעיל, קיימות עיירות קטנות, בעלות מתחמי סקי נפרדים, של עד 20 קילומטרים ובהם גם מסלולים כחולים. מתחילים יכולים ליהנות ממתחמים קטנים, בעלויות נמוכות ולהיות בעיירות סקי אלפיניות ממדרגה ראשונה. לדוגמא, מתחם זה הוא הבסיס לכתבה של נעמי והמתחם צמוד לעיירה Gressony St Jean בעמק האמצעי, ולאה גלשה באתר דומה, ליד העיירה Antagnod, בעמק Ayas המערבי.
עלויות ומחירים
עלויות הסקי פאס דומות למקומות אחרים באירופה: 38 יורו לסקי פאס חד יומי, שכולל את כל המתחם. 29 יורו למתחם Champoluc בלבד או Stafal Tschaval בלבד ופחות מ-20 יורו למתחילים. עלויות בתחום הלינה והאוכל יותר גבוהות, מאשר בטירול האוסטרי, אך דומות לאזור הדולומיטים. עבור מרק גולאש על הר, ראיתי שאנשים שילמו 10 יורו, יחד עם זאת, עבור ספגטי בולונז שילמתי רק חמישה יורו. סביר להניח, כי יש קשר למיקום הבקתה שאתה בוחר ללון בה והמחיר שאתה משלם על האוכל.
כפי שאמרתי, לנתי במקום לא מרכזי. העיירה Antagnod נמצאת בגובה 1,700 מטרים, לעיתים נדרשות שרשראות שלג בכדי להגיע אליה (הפעם לא היה צורך). לא היה לי הרבה זמן לארגן את החופשה הזו ועל מנת לקצר תהליכים בהזמנת המלון, נכנסתי לאתרים של חברות באינטרנט. מתברר, כי מעט בתי מלון, מאזור זה, משווקים דרך חברות אינטרנט ולכן ההיצע היה מועט, אך כאשר הגעתי לאזור נוכחתי לדעת כי למרות שמדובר בסוף שבוע, היה הרבה מקום פנוי.
מבט על עיירת Anatgnod ממרפסת מלון Petit Prince. צילום: אדוארדו אוקסמן
ישנתי במלון המדורג כשלושה כוכבים בשם Santa San. שלושה כוכבים איטלקיים הם לא שלושה כוכבים אוסטריים והמבין יבין. עלות של 66 יורו ללילה, כולל ארוחת בוקר בלבד. תמורת עוד 22 יורו ללילה הוספתי חצי פנסיון, במלון סמוך ובסך הכל העסקה הסתכמה ב-170 יורו לשני לילות, כולל חצי פנסיון. שבוע לפני כן, שילמתי בעמק צילר בטירול, עבור חצי פנסיון, במלון ארבעה כוכבים (אוסטריים) את אותו סכום. אל תבינו אותי לא נכון, ישנתי מצוין והמלון בסדר גמור, רק העלויות טיפה גבוהות. במלון הסמוך, השייך לאותה המשפחה ואף הוא שלושה כוכבים, התאפשרה לי כניסה חינם לסאונה נחמדה שעשתה את העבודה. באותו מלון, אכלתי את ארוחות הערב, באווירה משפחתית, אוכל ויין Valdostine (מעמק אוסטה) משובחים. המלון השני נקרא Petit Prince והוא עולה 20% יותר (שני בתי המלון מומלצים בחום). לגבי הכנסת האורחים האיטלקית, הרי לכם דוגמא: לאחר הלילה השני, נאלצתי להשכים קום ולנסוע לשדה התעופה בשעה 6:00 בבוקר ולכן פניתי לבעלת המלון ערב קודם על מנת להסדיר את התשלום. כאשר הבינה שאני לא אוכל את ארוחת הבוקר, ללא כל רמז או בקשה ממני, הביאה לי לחדר שקית עם כריך, מיץ וקרואסון לדרך! רק בגלל דבר כזה אני שוקל לחזור לשם!
- טלפון: 044 203 027 7155
- כתובת: Route Barmasc 1 Antagnod - Ayas Hotel Santa San
על העיירות
אני נסעתי דרך עמק Ayas ולנתי, כפי שנאמר, בעיירה מעל Champoluc, בשם Antagnod. לעמק Gressoney ועמק Alagna הגעתי בגלישה ועל כן לא אוכל להוסיף פרטים. העיירה Champoluc מאוד עניינית, מספקת שירותי סקי וכך זה מסתכם. אל תחפשו אפרה סקי (Apres Ski) תוסס, טיילת רומנטית או מקומות בילוי. היא כוללת רחוב מרכזי אחד, שממנו מסתעפות סמטאות לבתי מלון או לדירות נופש. ראיתי שפע של דירות נופש, בכמות שלא מביישת את צ'רביניה. הרחוב המרכזי צר מאוד כי הוא חד סטרי ועל מנת לצאת חזרה מהעיירה, צריך לנסוע עד סוף הרחוב ולחזור ברחוב מקביל, המשולט היטב. בצדי הרחוב העמוס מכוניות של גולשים, אין מדרכה ועל כן ההליכה היא בין המכוניות הנוסעות לבין ערימות השלג המפולסות, אבל נראה כי המנגינה האיטלקית הזו מנוגנת היטב והדבר לא מפריע לאף אחד. בסך הכל נהנים מהכנסת האורחים המקסימה של העם האיטלקי (דומה בצחוקים ובצעקות לעם אחר שאני מכיר), מטבח מקומי ויין משובח.
פסל קרח והכנסייה ב-Champoluc. צילום: אדוארדו אוקסמן
האוכלוסייה הפוקדת את המתחם הינה בעיקר איטלקית (לא מקומית), הכוללת את כל אזור מילאנו וטורינו, אך גם מורכבת מתיירות פנים, כאלה המגיעים לסוף שבוע באוטובוסים, מערים מרוחקות יותר.
על המסלולים
אני גלשתי ביום שישי, יום חול באיטליה ושבת, תחילת הסוף שבוע. ביום שישי חניתי בחניה מרכזית, כ-300 מטר הליכה מהכניסה לגונדולה ב-Champoluc. נוסעים ברחוב המרכזי, עוברים על פני הגונדולה והחניון ממתין לכם מצד שמאל. בשבת, כבר בשעה 8:30 בבוקר, סדרנים כיוונו ביד רמה את המוני הגולשים. "וואו", חשבתי: "היום יהיה עמוס על המסלולים ויהיו תורים". אז נכון שהיו גולשים, אך מסתבר כי המתחם יכול להכיל פי שניים או שלושה מהכמות הזו ועדיין בשבת גלשתי במסלולים אדומים רחבים, שוממי גולשים. לאה בכתבתה, דווחה על תור למעליות אז כנראה הפעם, מסיבה כלשהי, היו מעט מבקרים.
מסלול כחול/אדום שיורד ממתחם Champoluc לכוון Gressoney. צילום: אדוארדו אוקסמן
כהרגלם, האיטלקים לא מצטיינים בשילוט, לא בכבישים ולא במתחמי הסקי. מספר פעמים טעיתי במסלולי המתוכנן, עקב שילוט לקוי. יש לשים לב כל פעם, לפני שמתחילים לרדת במדרון. כפי שאמרתי, המסלולים ארוכים מאוד ובלחץ של זמן, טעות כזו יכולה לעלות ביוקר.
המתקנים
איטליה זו לא אוסטריה ולא שוויץ, מבחינת רמת המעליות. חסרים קצת פינוקים לגולשים, כפי שהרגילו אותנו בטירול או בצרמאט. החניון מרוחק ובסוף יום הגלישה, צריך ללכת עם נעלי הסקי 300 מטרים, לא פשוט. גרם המדרגות, כולל 100 מדרגות, עד לגונדולה בתחילת היום או שיורדים אותם בסוף היום. "איפה המדרגות הנעות של צרמאט או של Skiwelt?". במתחם הספציפי הזה מתפארים בכך ששמו גונדולה חדשה ופוניקולר חדש, אבל יחד עם זאת יש כסאות רבים "מודל חרמון" ועוד חמור מזה, הם גם עולים למעברי ההרים ובקור של מינוס 20 מעלות, אתה נזכר בקופולות פרספקס של הינטרטוקס או מתחמים דומים. חימום כסאות? הם כנראה עוד לא שמעו על זה. אז מה כל כך טוב חברים? הגלישה, המסלולים האדומים האינסופיים, בתוך נוף פראי, שעוטף אותך 360 מעלות. בנוסף, האוכל, היין, החיוכים והכנסת האורחים החמה.
הדובדבן בסוף
סקי סאפרי בין חמש שעות, בין Champoluc ל-Alagna: כפי שתואר לעיל, שלוש העיירות המרכזיות מקושרות היטב ומזמינות את הגולש לעשות סקי סאפרי. יש לעקוב אחר השילוט Ski Tour (ראו תמונה), אך בגדול, אם מתחילים ב-Champoluc, הנקודה המערבית ביותר ורוצים להגיע ל-Alagna, בקצה המזרחי של המתחם, עוברים שני מעברי הרים בגובה, הקרוב ל-3,000 מטרים. יורדים את כל הגובה הזה, ברצף אחד עד לעמק, בגובה של 1,500 מטרים. מדובר על ירידות רצופות, הנמשכות כחצי שעה. הירידה ל-Alagna היא דרך מסלול שחור ארוך, של כשישה קילומטרים, לא קשה, אך ארוך ולכן לא מתאים לגולשים לא מנוסים. החזרה ל-Champoluc היא גם על בסיס שחור בלבד (קצר יותר) ועל כן הסקי סאפרי לא מתאים לגולשים לא מנוסים.
הסקי סאפרי הוא לא ארוך במיוחד ובלי הפסקות, כך שאפשר לעשות אותו בכארבע שעות, הלוך-חזור. אני התחלתי בבוקר ולכן בדרכי חזרה, גלשתי גם במתחם של Stafal Tschaval וכך "הרחבתי" את הסאפרי בעוד שעתיים וזה מילא שש שעות של גלישה מגוונות.
הערה לגבי מזג אוויר והעונה: הירידה ל-Alagna, כפי שנאמר לעיל, מתחילה בשחור הארוך, אך ממשיכה באדום, לא פחות קשה, שהיה לרגעים משופע קרח. בעונה חמה יותר, הירידות האלה לעמקים יכולות להיות מרובות מוגולים וקרח אז יש לבדוק זאת, טרם ביצוע הסאפרי. אני "סבלתי" מטמפרטורות מאוד נמוכות, מינוס 15 בעמק ועד מינוס 20 במעברי ההרים, אך איכות השלג הייתה משובחת, דבר שאיפשר גלישה נוחה ומהירה.
בשונה מסקי סאפרי בארנה, שבעמק צילר, בו שומרים על קו גובה רב, כאן עולים ויורדים מ-3,000 מטר ל-1,500 מטר, בין מסלולים רחבים, מסלולים בין העצים ולבסוף, גולשים בין הבתים של העיירות.
באותה הזדמנות אני רוצה להפנות אתכם לסרטון שצולם באותה חופשה:
לתחילת הכתבה
רוצים לקרוא עוד על סקי באיטליה? הכתבות הבאות עשויות לעניין אתכם:
