אירלנד, "האי הירוק" שרק לאחרונה הפך ליעד תיירות פופולרי ונגיש עבור מטיילים ישראלים נמצא במרחק של כ-5 שעות טיסה בלבד מישראל. אירלנד, שגדולה פי שלוש וחצי מישראל, היא פסיפס נופי ותרבותי בו משתלבים זה בזה ערבות ירוקות אין-סופיות, צוקים אדירים מעל מי אוקיינוס גועשים, מפלים שוצפים, שמורות טבע מדהימות, אתרים פרה-היסטוריים, ערים צבעוניות, היסטוריה מרתקת, מוזיקה מסורתית ועכשווית, פולקלור יחודי ונהרות של בירה מקומית.

אירלנד שופעת אתרים ואזורים מעניינים, מה שהופך אותה ליעד אידיאלי לסוגי מטיילים שונים: תרמילאים שאינם קצרים בזמן, חובבי ספורט אתגרי וגלישה, אנשי עסקים שמעוניינים להאריך את השהייה למספר ימים מחוץ לערים, חובבי היסטוריה וארכיאולוגיה, משפחות וזוגות בירח דבש רומנטי.

אז איך בוחרים איפה לטייל באירלנד? באופן טבעי זה תלוי בזמן ובתקציב העומדים לרשותכם ובתחומי העניין המסקרנים אתכם. אם זמנכם קצר ואינו ארוך משבוע, מומלץ להתמקד בדבלין, בירת הרפובליקה האירית, ובבלפסט, בירת מחוז צפון-אירלנד. לחילופין, תוכלו לצאת למסע מצפון לדרום, לאורך מסלול הדרך האטלנטית (Wild Atlantic Way), העובר לאורך חופו המערבי של האי בין נופים עוצרי נשימה ושמורות טבע יפהפיות. יש לכם יותר זמן? מומלץ לשלב בין המסע במערב האי גם סיור בערים הגדולות שבמזרח ובדרום, לאורך הדרך האטלנטית על נופיה הפראיים. כך או כך, כדאי לשכור רכב אם תרצו לצאת מהערים הגדולות.

טיפ לפני הנסיעה: לפני הביקור באי חשוב לעקוב אחר תחזית מזג האוויר, מאחר ומדובר באחד האזורים הגשומים באירופה. אף על פי שמספר הימים השמשיים באי מועט, הטפרטורה בו היא לרוב נוחה באופן יחסי הודות לזרם הגולף החמים שמגיע מן האוקיינוס, ביחוד בין אפריל ואוקטובר.

וככה נראה היופי באי הירוק: 

לא רק ברים ואלכוהול: דבלין ביום ובלילה

רבים רואים בדבלין (Dublin), בירת אירלנד, המונה כחצי מיליון איש, גרסה קטנה, אינטימית ורגועה של לונדון הרועשת מן הצד המזרחי של הים האירי. יש בזה הגיון רב – בריטניה שלטה בעיר שנים רבות. דבלין בדומה ללונדון העלתה על נס את תרבות השתיה המקומית ושתי הערים הפכו למרכז קוסמופוליטי של מהגרים מרחבי העולם.

כבר בשוטטות הראשונה שלכם באיזור הטמפל בר (The Temple Bar), מרכזה התרבותי של דבלין, תישבו בקסם יחסם החם של המקומיים. מעבר לאמנות, הארכיטקטורה והמטבח הייחודיים של דבלין, חמימותם של תושבי המקום עומדת בבסיס ההבדל בינה ובין לונדון הקרירה, התזזיתית והמרוחקת. מעבר להיותה העיר הגדולה במדינה והמקום בו ככל הנראה תנחתו וממנו תמריאו, מיקומה במרכז האי מהווה בסיס נהדר לטיולי כוכב ברחביו. יש בה אטרקציות רבות, ושווה לבלות בה לפחות יומיים או שלושה. על דבלין עצמה, אתריה, גניה ורחובותיה, בכתבה נפרדת.

מסע בזמן: ארץ הטירות

לאחר גירושם של הוויקינגים מאירלנד במאה ה-11 לספירה, נקלעה אירלנד למספר עשורים של מאבקים עקובים מדם בין הממלכות המקומיות על השליטה באי. במאה ה-12 פלשו האנגלים לאירלנד בעידוד האפיפיור כדי "להשיב את השקט לאי" ו"להגן על הכנסיה". הכיבוש האנגלי נמשך עד ראשית המאה ה-20 והביא לקורבנות רבים כתוצאה ממלחמות, התנכלויות מצד השלטונות ואף רעב יזום. כדי לבסס את שליטתם על האי הקימו האנגלים טירות רבות אשר שימשו למיגור המרידות בזמני מלחמה וכמרכזי שירותים מנהלתיים בעיתות שקטות. הן הוקמו על שטחים ענקיים ברחבי האי וכללו מגורים מפוארים לאצילים האנגלים, מערך ביצורים, איזור מנהלתי, בית מאסר, גנים מטופחים ואורוות לסוסים.
 במאות ה-19 וה-20 נקלעו משפחות האצולה האנגליות למצוקה כלכלית ומכרו את נחלתם לבעלי ממון, אשר לרוב הסבו את הטירות לבתי מלון מפוארים ולמרכזי תיירות.

הביקור בטירות והלינה בהן הוא מעין מסע בזמן אל אירלנד המרתקת של ימי הביניים, והשהות במקום כוללת בדרך כלל גם מופעי פולקלור, טעימות מן המטבח המקומי ושתיית בירה שיוצרה במקום. בין הטירות המפורסמות, טירת מלהייד (Malahide) הנמצאת לא הרחק מדבלין ובה אוספי ריהוט ואמנות השייכים למשפחת האצולה שגרה במקום, טירת טרים (Trim), גם היא בקרבת הבירה, ובה קירות מסיביים שרוחבם 3 מטרים, טירת בלרניי (Blarney) היפהפיה בקרבת קורק וטירת אשפורד (Ashford) המפוארת והגדולה ביותר, בבעלות משפחת גינס, ובה גנים מקסימים, מגרשי גולף ובית מלון מפואר.

הטירה המפורסמת ביותר היא טירת באנרטי (Bunratty), כעשרים קילומטרים מערבית ללימריק שבמערב. בשונה ממרבית הטירות היא השתמרה כמעט במלואה וכוללת מוזיאון עם אוצרות אמנות נדירים. בשעות הערב מתקיים במקום נשף ימי הביניים בשני מחזורים (17:30 ו-20:30, יש להתעדכן מראש). המלצרים במקום שרים, רוקדים ומנגנים, והעלות היא כ-50 יורו לאדם. לצד הטירה מומלץ לבקר בפארק העממי המציג את אורח החיים באירלנד במאה ה-19. חלק מן המבנים במקום אותנטיים וחלק משוחזרים.

קבלו הצצה לנשף בטירת באנרטי:


טיפ לפני הנסיעה: הלינה בטירות אינה זולה בלשון המעטה ולרוב מזכירה יותר מלון יוקרה מערבי מאשר מגורי אצילים מימי הביניים. אם בכל זאת חפצה נפשכם בלינה במקום, מומלץ ללון בטירת Ballyseede ובה חדרי אירוח ענקיים וחמימים במחירים שלא ירוששו אתכם.

טבע פראי על הדרך האטלנטית: צוקי מוהר

הדרך האטלנטית (Wild Atlantic Way) מתפתלת מצפון האי לדרומו, בסמוך לחוף האוקיינוס. היא נמתחת מצפון לדרום לאורך כ-2,500 ק"מ ונדמה כי היא מתארת בנופיה את סיפורו של העם האירי: תרבות ייחודית על רקע עוצמתו של הטבע הפראי. לאורך הדרך שזורים כפנינים נקודות תצפית רבות, מפלים גועשים, כפרי דייגים וצוקים מרהיבים.

הנקודה המתויירת ביותר לאורך הדרך היא צוקי מוהר (Moher Cliffs) הממוקמים לא הרחק מן העיר גאלווי (Galway). הצוקים המרשימים מתנשאים לגובה של כ-200 מטרים מעל מימי האוקיינוס, ולרגליהם מוטחים גליו בחוזקה. ההגעה אל הצוקים מרשימה לא פחות מהסיור עצמו לאורכם. הדרך אליהם איטית ומפותלת. לאחר אחת הפניות, הם לפתע יתגלו לכם במלוא הדרם. נדמה כי בכל רגע הם עלולים לקרוס ולהפיל את בקתות העץ שעליהם, אל תוך המים השוצפים.

הסיור במצוקים מתחיל בנקודת העצירה לרכבים ונמשך 600 מטרים, עד למגדל אובריין שהוקם במאה ה-19 עבור התיירים הרבים שהגיעו למקום ורצו לצפות באיי אראן. מן המגדל ומן הצוקים ניתן גם להשקיף על כלבי הים המשכשכים למרגלותיהם ולהצטלם בקצהו של המצוק, אם אינכם סובלים מפחד גבהים. נראה כי היחידים שנשארים אדישים לנוף עוצר הנשימה הם עדרי הפרות, שרועות בנחת מטרים ספורים מן הצוק עצמו.

ארץ סלעי הגיר: איזור הבארן

בסמוך לצוקי מוהר משתרעת שמורת הבארן (Burren), המפורסמת בנופיה היחודיים, שנראים כאילו הועתקו מן הירח. עם ההגעה לשמורה, מתחלפים מראות השדות הירוקים, במישורים אין סופיים של סלעי גיר אפורים. המשטחים הסלעיים היו בעבר חלק מן האוקיינוס, אולם פעילות געשית הביאה לעלייתם מעל פני המים, כאשר הם נשחקים עם השנים כתוצאה מן הרוחות העזות.

האיזור מיושב כיום בדלילות אולם הכפרים הנטושים ובתי הקברות העתיקים שנתגלו בו מצביעים על כך שבעבר המקום היה שוקק חיים. הכפר היפהפה דולין (Doolin) מהווה בסיס נוח עבור לינה וסיורים באיזור, וכן עבור ספורט אתגרי דוגמת טיפוס צוקים וגלישה לאורך החופים. כמו כן, מומלץ לבקר במרכז המבקרים שבכפר בנוגע לסיורים בשמורה.

תרבות גאלית מקומית: איי אראן

שלושת איי אראן, איניש מור (Inis Mór), איניש מאן (Inis Meain) ואינישיר (Inis Oirr), ממוקמים כ-40 ק"מ מערבית לגאלווי (Galway), העיר השלישית בגודלה באירלנד. ניתן להגיע אליהם באמצעות מעבורת מהכפרים דולין (Doolin) ורוזוואל (Rossaveal) (כ-20 אירו הלוך וחזור), או בטיסה משדה התעופה הקטנטן של הפארק Connemara.

יתכן שבידודם מן האי האירי וריחוקם מהשפעות של כובשים במהלך השנים הפכו את האיים למקום בו נשמרה השפה הגאלית, שפתה הרשמית השניה של אירלנד, יותר מכל מקום אחר (אולם נדמה לעתים כי היא אינה מובנת פחות מן הלהגים שוברי השיניים של האנגלית המקומית).

גודלם של האיים הופך אותם לאידיאליים לרכיבה על אופניים, אותם תוכלו לשכור באחת החנויות לאחר הירידה מן המעבורת. באי הגדול איניש מור מומלץ מאוד לבקר במצודת Dun Aonghasa, שמשקיפה מצוק גבוה על גדת האוקיינוס וכן באחת מיני מושבות רבות של כלבי ים, לאורך חופו הצפוני של האי. בנוסף, ישנם באי אתרי מורשת ופאבים רבים, שם מופיעות להקות מקומיות.

שני האיים הקטנים יותר, איניש מאן ואינישיר, הם רגועים יותר ומציעים מסלולי הליכה יומיים מדהימים, קורסי צלילה, גלישת גלים, ריקודים איריים מסורתיים וכמובן – שיעורי גאלית. מומלץ מאוד להצטייד מראש במזון לפני הביקור בשני האיים הללו – לא תמצאו שם שפע בתי קפה ומסעדות.

הכל על טבעת קרי: הפארק הלאומי קילרני והאי סקליג מיכאל

טבעת קרי (Ring of Kerry) היא למעשה הסתעפות דרומית של הדרך האטלנטית (Wild Atlantic Way), לא הרחק מהעיר קורק (Cork). המסלול המעגלי מתמתח לאורך כ-200 ק"מ והוא עובר בין אגמים צלולים, מפלים שוצפים, צוקים כבירים על שפת האוקיינוס, כפרים ציוריים ועדרים רבים של סוסי בר.

בניגוד לצוקי מוהר, אליהם ניתן להגיע מדבלין ולחזור אליה במהלך אותו היום, מומלץ מאוד להקדיש לטבעת קרי ולאתרים המקיפים אותה יומיים לפחות. אמנם מדובר ב-200 ק"מ בלבד, אולם הנסיעה איטית, הדרך מאתגרת ולא מן הנמנע שתתפתו להישאר זמן ארוך יותר בכמה מן האתרים. כדאי לישון בעיירה קילרני (Killarney) הציורית, בה גם מתחיל הסיור המעגלי. כיוון שאחד הדברים הכי מעניינים כאן הוא תצפיות פנורמיות, כדאי לבדוק את תחזית מזג האוויר לפני שמגיעים. לא תרצו להגיע ולגלות שבמקום שוררים ערפל ועננות נמוכה.

בין האתרים היפים המומלצים לאורך המסלול – הפארק הלאומי קילרני (Killarney National Park) ובו מסלולי הליכה רבים בין מפלים ונקודות תצפית, מעבר Dunloe הצר והרומנטי בין רכסי הרים גבוהים, האי סקליג מיכאל (Sceilig Mhichíl) המזדקר מפני האוקיינוס ומגורי הנזירים המסתוריים שחיו בו, מצודת האבן המעגלית שארגל (Cahergal) מן התקופה הקדומה, מפל טורק (Torc) המרשים אליו ניתן להגיע ברכיבה על סוסים ועוד עשרות עיירות צבעוניות לאורך המסלול.

אי של מסלולים: חצי האי דינגל

חצי האי דינגל (Dingle Peninsula), שאורכו 60 ק"מ ורוחבו 15 ק"מ בלבד, הוא פנינה של ממש לא הרחק מקילרני ומטבעת קרי. האי הוא סלעי, פראי ועתיר במפרצים מחורצים, דמויי פיורדים החודרים אל פנים היבשה. הנופים מכל נקודה בחצי האי מרהיבים, אך ערפילים כבדים מכסים אותו לעתים קרובות ויש להתעדכן מראש בתנאי הראות במקום. כמו כן, מאחר וגאלית היא השפה הרשמית בחצי האי, השילוט כולו בשפה זו וכדאי להיעזר במקומיים כדי להתמצא בשטח.

האיזור מפורסם במגוון המסלולים להולכי הרגל באי, ברמות קושי מגוונות. המפורסם בהם, סלי הד (Slea Head), הוא מסלול מעגלי, שאורכו כ-50 ק"מ והוא נחשב לאחר היפים באירופה. הוא מתחיל ומסתיים בכפר היפהפה דינגל (Dingle), במהלכו תעברו דרך מנזרים מבודדים, צוקים תלולים, אתרים ארכיאולוגים וכפרים נטושים מימי הרעב הגדול. בנקודה המערבית באירופה – סלי הד, תצפית מרשימה אל קבוצת איים מחורצים על רקע האוקיינוס רחב הידיים.

הכפר דינגל משמש כבסיס היערכות לסיורים בחצי האי, ומומלץ לבקר בלשכת התיירות המקומית טרם היציאה למסלולים. בכפר נמל יפהפה המוקף במבנים צבעוניים ובהם פאבים ובתי קפה רבים עם מופעי מוזיקה איריים. מומלץ לבקר בחצי האי יומיים או שלושה לפחות.

והנה הוא חצי האי במלוא הדרו:

תוססת וצעירה: העיר גאלווי

גאלווי (Galway), העיר השלישית בגודלה באירלנד, היא בסיס נהדר לטיולים בין מוקדי הענין הרבים שבמערב האי. עד לפני מספר עשורים היתה גאלווי כרך אוניברסיטאי מנומנם ואפור, שסטודנטים הגיעו אליו לתקופת הלימודים וברחו ממנו מיד עם סיומם. מאז הושקעו כסף ומחשבה רבים לשינוי תדמיתה, וכיום גאלווי היא עיר תוססת וצעירה, עם אירועי תרבות, שווקים, פסטיבלים תשתית תיירות מרשימה.

לאורך המדרחוב הארוך שבמרכז העיר (מתחיל במזרח כרחוב William, ובהמשך שמו משתנה ל-Shop, ל-High ולבסוף ל-Quay) ישנן מסעדות מצוינות רבות המתמחות במאכלי ים, ומספר רב של פאבים, בהם תוכלו לשתות בירה וליהנות ממוזיקה אירית מסורתית, אחרי יום של הליכה בטבע או נהיגה. בנוסף, מומלץ להקדיש לעיר כחצי יום ולבקר באתריה המרשימים, ביניהם קתדרלת גאלווי (Galway Cathedral) המרהיבה ובה ציורי קיר בסגנון אירי יחודי מימי הביניים, הקשת הספרדית (Spanish Arch) העומדת על תילה במרכז העיר כשריד לחומה שהקיפה את העיר בעבר וכיכר אייר (Eyre Square) אליה נוהרים אירים רבים בימי השמש המועטים כדי להשתזף.

בלפסט

בלפסט (Belfast), העיר השניה בגודלה באי הבריטי ובירתו של חבל צפון אירלנד, שונה מן הערים האיריות שבדרום האי, ונדמה כאילו הובאה אליו בשלמותה מן האי הבריטי. היא אפורה, תעשייתית, משוסעת וגאה בעברה הפצוע. בשונה מברלין, ניקוסיה וירושלים שנחצו במרכזן על ידי חומה, בבלפסט השכונות הקתוליות והפרוטסטנטיות שזורות זו בזו ומגודרות כדי לצמצם באופן מירבי את פוטנציאל העימותים שנראה כאילו יפרצו בכל רגע אף על פי שהסכסוך תם באופן רשמי לפני למעלה מ-20 שנה.

החומות בעיר עקלקלות ועליהן מרוססות כתובות גרפיטי עם סמלי המאבק של שני הצדדים. באופן מעניין דגלי אירלנד, פלסטין וחבלי ארץ אחרים שדורשים עצמאות מאפיינים את חזיתות מבני הלבנים של השכונות הקתוליות בעיר, להבדיל מבתי הפרוטסנטים עליהם מתנוססים בגאון דגלי בריטניה וישראל.

הסיורים לאורך החומות מרתקים והם מועברים לרוב דרך "פנסיונרים" של ארגון הטרור IRA אשר הניחו את נשקם והחליטו לספר על המאבק לקהל הרחב מנקודת מבט אישית ואמפטית. את הסיורים ניתן להזמין דרך לשכת התיירות או דרך סוכנויות טיולים באינטרנט. מעבר לסיור החומות, מומלץ מאוד להגיע למוזיאון הטיטאניק שבנמל, למספנה הענקית בסמוך לו ולאתר הגיאולוגי המרהיב Giant's Causeway הממוקם צפונית לעיר ובו עשרות אלפי עמודי בזלת משושים שנוצרו במהלך השנים על שפת המים.

לא הרחק מבלפסט נמצאת לונדונדרי (Londonderry), בה נערך ב-1972 הטבח הבריטי באזרחים אירים במסגרת "יום ראשון הארור" (מכאן שירה של להקת U2 – Sunday Bloody Sunday). במקום סיורים פוליטיים מרתקים והסברים ממקור ראשון על תולדות הסכסוך בחבל הארץ.