חג החורף

יש אנשים שחורף בשבילם הוא התכבלות בתוך פוך, עם כוס קפה או שוקו ביד, ורצוי מול האח. ויש אנשים שחורף בשבילם הוא "מלכת השלג", "מוכרת הגפרורים הקטנה" וארובות מעלות עשן. עונה של יופי קסום ורוחות שנושאות עימן עולם שלם של צבעים וריחות.
אם רק מעזים לצאת החוצה, ולא מפחדים להתעטף בכפפות וצעיף, מגלים הרבה לבן, עצים ערומים, אגמים קפואים, מוכרי ערמונים, וגם סנטה-קלאוסים תלויים על הבתים. אז שניה לפני שאנו טסים להפשיר ולבלות את חופשת הקריסמס הארופאית בישראל, החלטתי לשתף במראות ותחושות נפלאות שהעונה הזו משרה, עונה, שאולי יותר מכל עונה אחרת, חופנת בתוכה הווי שלם של מראות ומנהגים ויופי שלא יותיר אתכם אדישים.

איך יודעים שבא החורף? זה מתחיל מתישהו במהלך אוקטובר. היום הולך ומתקצר, וכשמתעוררים - אם לא מסתכלים על השעון, אבל מציצים דרך החלון, שבע בבוקר ושלוש לפנות בוקר נראים זהים. כלומר, בשני המקרים בחוץ שוררת עלטה כבדה. לאט אך בעקביות הטמפרטורות יורדות, בבתים כבר פועלות ההסקות. רוחות חזקות של סוף הסתו משירות את העלים שעוד נותרו על העצים, הצבעים מתחלפים, כתום ואדום מפנים את מקומם ללבן, הגשמים הולכים ומתמעטים ובמקומם מופיעים ימים שטופי שמש מזויפת, שמייבשת את האויר, וגם אותנו, ומקפיאה את הידיים והפנים.

 הרחובות מתקשטים, שלטי חוצות מפרסמים חופשות אקזוטיות במקומות חמים, ואם כל זה לא מספיק, התובנה הסופית מגיעה כשיום אחד, איפשהו במהלך נובמבר, מתעוררים לבוקר שכולו עוטה כפור ומבזבזים 20 דקות, שנחלקות ל: 5 דקות בחיפוש המכונית שהפכה ללבנה ונראית כרגע בדיוק כמו אלו שלידה, ועוד 15 בנסיונות הפשרת הקרח מהשמשה... ואז ומבינים סופית שהוא כבר כאן.

חורף הוא שם כללי לכמה אפשרויות של מזג אויר:
הראשונה- כשיורד גשם. זה קורה בעיקר בחודשים אוקטובר ונובמבר, ובתדירות נמוכה יותר מדצמבר עד פברואר. בואו נודה בכנות. גשם הוא מטרד. צריך רק לקוות שלא ירד בממטרים עזים מדי, ולא למשך שעות רבות. ימים כאלו הם אפורים. לא כל כך ברור מתי הם מתחילים ומתי הם נגמרים. יתרונם היחסי: בימי גשם פחות קר והטמפרטורות נחשבו לגבוהות יחסית (5-10 מעלות ביום). ואם במקרה רק אפור ולא גשום אז מרוויחים יום נעים ומאוד נוח לטיולים.

השנייה- שמש מזוייפת. למה? כי כשקמים בבוקר ורואים שמש, אצלנו לפחות, האינסטינקט הוא לחשוב על חום נעים, גם כשמדובר בחורף. שמש ב-15 מעלות היא אכן נעימה ומחממת. אך כאן היא מופיעה בשיא החורף, בין דצמבר לפברואר, כשהטמפרטורות הן בין חמש למינוס חמש, והופכת את הימים לקרים ויבשים מאוד (אלו הימים בהם מתבקעות השפתיים). אך זהו בהחלט קור נסבל, ואם מתכרבלים נכון ובעיקר מקפידים על כפפות וצעיף, אפשר להעביר יום שכזה בקלות ולהנות. בתקופה זו השלכת נגמרה, האגמים בחלקם קפואים וניתן לראות את המקומיים משחקים עליהם הוקי קרח או סתם מחליקים להנאתם.

 השלישית- קרה. לא נעים לקום בבוקר, להלחם בשכבת הקרח שמכסה הכל ומקשה לפתוח את דלת המכונית, ואחרי שמצליחים להכנס, להתניע ולראות על צג המעלות את המספר מינוס 11. זהו תאור של בוקר ממוצע כשהטמפרטורה יורדת מתחת למינוס חמש. תופעה כזו במרכז אירופה תוקפת בממוצע פעם עד פעמיים בחורף, למשך מספר ימים, ובאזורים הגבוהים ובעיקר באלפים - זוהי השגרה. אז הקור הופך לשורף וכואב ולא ניתן לשרוד בחוץ לאורך יותר מ-20 דקות ברציפות. האמת? אין ממש הבדל בתחושה בין מינוס עשר לעשרים. בשני המקרים פשוט קופאים ויש תחושה שכפות הרגלים משתתקות והאוזניים נופלות. בימים אלו הכל עוטה לבן: בתים, עצים, אגמים קפואים שעליהם אפשר בלי שום חשש פשוט לצעוד.. והמראות הם מדהימים, בעיקר כשצופים בהם ממקום חמים ומבפנים.

הרביעית- שלג. מופיע מדי פעם, לא בתדירות גבוהה מדי, במרכז אירופה (במקומות הנמוכים). בדרך כלל לא ממש מפריע, וגם אם הוא נערם, כאן לא ממש מתרגשים. התנועה לא נעצרת והחיים זורמים, רק עם פתיתים שיורדים על הראש, ובובות שלג שנבנות בצדי הדרכים.

אוירת חורף ברחובות הערים והכפרים: חג המולד הוא החג בה"א הידיעה, הוא גולת הכותרת של החורף וגורם מרכזי המשפיע על המראות והאוירה. כחודש לפני החג מתחילים בהכנות: הדלעות שקשטו את הרחובות מחג ההלווין מפנות מקומן לסינטר קלאס, או פאפא נואל החביבים, שיוצאים מהארובות לחלק לילדים מתנות. זהו חג שמופרד מהקריסטמס ונחגג כאן כשבועיים קודם. בשווקים בדוכני העציצים נמכרים עצי האשוח, ויש גם דוכנים עם מגוון כרטיסי ברכה לחג ולשנה החדשה. וכמובן שפע של קישוטים לעצי החג במגוון ענק: אלגנטיים, סולידיים, עמוסי צבעים ונוצצים.

כשלושה שבועות לפני החג, בדרך כלל בתחילת דצמבר, האוירה מתחממת ומוקמים השווקים. הללו מאופיינים במבנה אחיד של ביתנים שבהם ניתן למצוא שלל דברים. מתנות לחג מכל סוג ומין, עבודות מלאכת יד, דוכני מזון ומשקאות עם מאכלים מסורתיים האופייניים רק לשווקים וירידים.

הבירה, המשקה הלאומי, מפנה את מקומה ליין החם - Gleuwine, מעין סנגרייה, יין אדום חם המכיל ניחוחות של קינמון וציפורן. בדוכני המזון אפשר למצוא המבורגרים ונקניקיות שנדחסים עם המון חרדל ללחמניות. ולצדם, דוכני המתוקים שמציעים "שרוכי סופגניות" או עיגולים מסוכרים. בערים הגדולות, בצמוד ליריד מוקם גלגל ענק, ונבנה משטח החלקה על קרח, ובתמורה לכ-3 יורו משכירים מחלקיים ומחליקים. הבניינים מתקשטים באורות מנצנצים, סרטי אורות יוצרים ציורי עצים על בנייני חברות, ולפעמים ממש ניתן לראות על בניין מופע אורות. כשבועיים לפני החג חלונות הראווה משנים שוב את פניהם. הם מתקשטים באורות, נרות, כרכרות רתומות לאיילים, ועוד. בחנויות הבגדים אין כל קשר בין מזג האויר שבחוץ לבין הבגדים שמוצגים ונמכרים. בעוד החורף בעיצומו, נמכרות שמלות נוצצות עם כתפיות ומחשופים, ובתאום מושלם... גם סנדלים.

 חג הוא חג, עם כל התלבושות, התפאורה, שולחנות ערוכים ומקושטים בקפידה וארוחות מסוגננות עם מאכלים יחודיים וחגיגיים. ברשתות המזון מתחילים למכור מאכלים לארוחת החג. הארוחה חגיגית מאוד וכוללת מספר מנות: למנת פתיחה מוצע אפריטיפ עם מגוון גדול של פאיים ממולאים בירקות, פרות ים וגבינות. פטה כבד האווז גם הוא בתפריט, ולמנה עיקרית ניתן למצוא מיני עופיונים ממולאים, טובלים ברטבי פירות מתוקים. ולשאלה מאיפה הידע במדויק לגבי התפריט - התשובה: דוכני קידום מכירות מוצבים ברשתות ומאפשרים טעימות. ואז אנו, הלא-חוגגים, פוצחים בחגיגה פרטית של התנסויות ומנצלים את ההזדמנות להצצה לעולמם של המקומיים.. וטועמים מאכלי גורמה, שכאן בבלגיה מוגשים בדרך כלל במסעדות ובבתים - והכנתם שמורה לחגים.

לתחילת הכתבה

ספורט ושעשועים

ספורט חורף: חורף הוא לא רק סקי. הספורט העממי והלאומי הוא החלקה על קרח, והוא נעשה באופן חופשי על נהרות ואגמים שקפאו. (לא נשמע קצת מפחיד לסמוך על שכבת קרח בעובי משתנה?) אליו מצטרפים משטחי ההחלקה המסורתיים שמוקמים בככרות הערים, ועוד משחקים שפותחו על אותו בסיס: הוקי קרח ו-וריאציות דומות. ערוצי הספורט עוברים לתכונת חורף ומשדרים מגוון תחרויות בתחום, בנוסף לסקי על כל סוגיו: החלקה, קפיצות, הליכה ועוד.

ובכל זאת אי אפשר בלי כמה מילים על סקי: בדצמבר נפתחת באופן רשמי עונת הסקי שנמשכת עד אפריל. סקי הוא לא רק ספורט. זהו עולם שלם החובק בתוכו תרבות, הווי, קודי התנהגות ואפילו אופנה שמתחילה בחליפות סקי מסוגננות, כובעים וצעיפים וביגוד לאפרה-סקי, השעות הפנויות לבילוי לאחר שיורד החושך ומסלולי ההחלקה נסגרים. באוסטריה ואיטליה הופכים בחורף ישובים שלמים לאתרי סקי פעילים, המציעים לינה במלונות או צימרים, קורסי סקי ופעילויות לשעות הערב. בצרפת יש מגוון של אתרי סקי המתפקדים ככפר נופש סגור המכיל את כל הפעילויות, כולל שמרטפיה לתינוקות. ניתן בהחלט להתארגן לחופשה עצמאית, ממש לא חובה לצאת לקלאבים היוקרתיים.

פעילויות, תערוכות ורשמים: כחלק מהעונה, החג ומזג האויר, ישנה מסורת של פעילויות שמתקיימות בכל שנה ומהוות מוקדי עניין למקומיים ואנו, כמו תמיד, שמחים לבקר ולהתרשם ולצרף לרשימת החוויות. תערוכה שמתקיימת בבלגיה כל שנה היא תערוכת פיסול מקרח ושלג. זוהי תערוכה רצינית שאליה מגיעים מדי שנה אומנים ממקומות שונים בעולם ומתמחים בפיסול בשלג. התערוכה משתנה משנה לשנה, היא עוברת לעיתים מעיר לעיר וגם נושאי הפיסול משתנים. במקום נבנה אוהל ענק מקורה ומקורר. בכניסה מוצג סרט המתאר את תהליך בניית התערוכה החל מהבאת בלוקים של קרח, שלג סינטטי, וכמובן ליווי של האמנים תוך כדי עבודתם. לאחר הסרט נכנסים לאוהל שבו מתקיימת התערוכה. הפסלים מקסימים כפי שרק שהתמונות יכולות להעיד.

בריסל - הכיכר הגדולה במופע אורות: בנוסף ליריד המסורתי המתקיים בככר אחרת, ככר העיריה משנה את פניה. במרכזה ממוקם עץ ענק ועל הארץ מוקמת במה נמוכה, ועליה עיגולים שניתנים להזזה על ידי כל מי שחפץ (בעיקר ילדים). עיגולים אלו מפעילים אורות וצללים על בניני הכיכר. בנוסף ישנו מופע אורות על הבניינים שצובע אותם בגוונים שונים. המופע מתקיים כל ערב במשך סוף השבוע שלפני החג, וזוהי חוויה מרשימה ביותר.

פארקי שעשועים:
פארק האפטלינג, פנטזילנד וארופה פארק בגרמניה פתוחים לקהל לתקופת חופשת הקריסטמס. גם זו סוג של חוויה. הפארקים מקושטים לחג, מוקמים גם בהם משטחי החלקה, מופעים מיוחדים לעונה, ומצעד שמתאים לאוירה.

סלון המכוניות השנתי:
מדי שנה בתחילת ינואר מתקיים למשך חודש סלון מכוניות בו כל חברה מציגה את דגמי מכוניותיה החדשים. זוהי אינה רק תצוגה אלא הפנינג שלם. לא יודעת אם מדובר באופן אישי בילדינו שלנו, שיכלו לשרוץ שם יום שלם, או שהמקום באמת מהווה מוקד עניין אמיתי לילדים. ובכל זאת, בנסיון להיות אובייקטיבית (מה שאני ממש לא בענייני מכוניות, שמהוות מבחינתי בעיקר אמצעי עזר לתנועה ממקום למקום), נראה שהמקום אכן מעניין. שיטוט בין האולמות ובין המכוניות, ובעיקר בתוכן, גרר תגובות התפעלות רמות. השניים גילו תכונות התחזות לתולעים והצליחו במומחיות רבה להתפתל בין המון האנשים שהציף את המקום, ולהכנס ולחוש בטבעיות גמורה כל מכונית שחפצו, כאילו שהם הקניינים האידיאלים. בתוך המכוניות הם בדקו את כל מערכות הרדיו המשוכללות, הפעילו מכשירי G.P.S (מכשיר ניווט שמותקן קבוע כמעט בכל רכב חדש) ואפילו צפו בסרטי וידאו במושב האחורי של המכונית כשמסכי הוידאו יורדים מתוך הגג כמו במטוסים, או מותקנים בתוך משענות הראש של הנהג והיושב לצידו.

בכך לא הסתיים התענוג. מלבד מכוניות יש במקום שפע של פעילויות, כגון משחקי מחשב של מרוצי מכוניות, ישיבה על כסאות שעולים ויורדים, חבישת קסדות ולבישת חליפות אופנוענים, וגולת הכותרת שבגללה המתנו כחצי שעה בתור: ניידת משטרה שאליה נכנסים, ולאחר שהשוטרים החביבים מוודאים באיזו שפה הילד מדבר, הם מתדרכים אותו בצרפתית, הולנדית או אנגלית (כן, הם חייבים לדעת את כל השפות) איך להשאר צמודים לכסא בזמן שהמכונית עושה מספר לופים באויר. זוהי דרך מקורית של המשטרה לחנך לחגור חגורת בטיחות, על ידי המחשת עוצמת הקשירה, והילדים מבחינתם זוכים ברגע של לונה-פארק, כולל שהייה של מספר שניות הפוכים עם הראש למטה אבל דבוקים לכסא. יצאנו משם אחרי כ-5 שעות, גוררים רגליים, תינוקת אחת שהשתלבה נפלא בהמולה הכללית ולחצה על כל כפתור שהיה בסביבה, ושני ילדים עמוסים בפוסטרים, תיקים ושלל מוצרי פרסומת שמחולקים על ידי החברות.

 זהו. נחתנו, ביקרנו בסלון המכוניות וחזרנו לשגרה, ולמרות שבשבועיים של חופשה לא היינו, את הכל הכל עוד קודם לכן ראינו.

לתחילת הכתבה

חובה בחורף

רצוי וכדאי:

  • לבקר לפחות בשוק קריסטמס אחד. ככל שהעיר גדולה יותר כך השוק רציני יותר.
  • לטעום את ה- Gleuwine.
  • לשוטט ברחובות לאן שהרגליים מובילות. הכל מאוד מקושט ויפה וספוג באוירה.
  • למי שיודע להחליק על רולרבליידס, המעבר למחלקי קרח קל יחסית. ההחלקה היא כיף אמיתי, ואם לא מעזים להחליק, לחפש את הרחבה ולפחות לצפות באחרים.
  • לצאת לטבע ולחפש את הלבן והקפוא!

     סקי ורכב:
  • השבועיים של חופשת הקריסטמס בבתי הספר נחשבים לעונה חמה והמחירים בהתאם. ככלל, "העונה החמה" שבה חבילת סקי תעלה יותר, היא תמיד בשבועות של חופשות בתי הספר. כך יוצא שבקריסטמס יש שבועיים חופש, ושבוע נוסף מוגדר כחופשת האביב. חופשת האביב משתנה משנה לשנה, בין אמצע פברואר לסוף מרץ, תלוי איך הפסח ממוקם באותה השנה. שבוע זה נחשב בדרך כלל לפופולרי ביותר, כיוון שבו הטמפרטורות פחות קרות, וההסתברות לסופת שלגים קטנה יותר. כך ניתן להנות גם מסקי בתנאים נאותים, ולהגיע ביתר קלות לאתרים. לבאים מהארץ רצוי לבחור שבוע אחר בו עלויות הלינה תהיינה זולות יותר, ולעיתים גם מחיר הקורסים.

     עיתוי נוסף: חופשת הפסח שלנו לעיתים עדיין טובה לסקי, יש לבדוק אותה מול חופשת האיסטר והפסחא של המקומיים, כיוון שברב האתרים זהו השבוע הסוגר את עונת הסקי. לשבוע הזה יש יתרון במחירים נמוכים וניתן לשלבו עם שבוע נוסף של טיול באזור כשמזג האויר פחות קר.
  • ליוצאים לסקי בחודשים דצמבר וינואר ושוכרים רכב: לוודא שיש גלגלי חורף, ובהתאם לחודש הרלוונטי גם שרשראות. ישנם מקומות, כמו בכפרי סקי מוסדרים באלפים הצרפתיים, שבהם ישנה המלצה חד משמעית לנוע עם שרשראות, ויש נקודות עצירה בצדי הדרך לצורך התקנה.
  • במקרה שהמכונית קפואה ומכוסה שלג או קרח: למהדרין, בחנויות נמכרים סוגי ספריי לריסוס והפשרת הקרח מהשמשות. השיטה האלטרנטיבית ללא-ממהרים, היא להתניע, להפעיל מפשיר אדים ולחכות כמה דקות. לממהרים - לרוקן בקבוק עם הרבה מים על השמשה (לא חמים! כי אז השמשה יכולה להתנפץ). אין טעם להפעיל מגבים, כיוון שעד שהשמשה לא מתחממת גם המים המושפרצים קופאים.

    לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה