במחקר שנערך על ידי Shephard (שפרד 2000) נמצא כי 94.2% מהפציעות בגפיים העליונות נגרמות כתוצאה מנפילה או התנגשות. מרבית הפציעות בגפיים התחתונות נגרמות כתוצאה מנפילה המשלבת סיבוב חיצוני של הרגל תוך העמסת הברך פנימה (Hull, 1997). (על פי Soma 1996), פחות מ-2% מהנפילות מסתיימות בפציעה משמעותית.
אימת הגולשים: קרע ברצועה הצולבת הקדמית ו/או הפנימית, אשר מלווה לעיתים בנזק למניסקוסים הוא, במידה רבה של צדק, אימת הגולשים. החיכוך בין המגלשיים לקרקע גדל בסיבובים מכאן קיימת עלייה בהתנגדות לתנועה מטה לכוון המדרון. מרבית הנפילות המסוכנות מתרחשות בחלק האמצעי של הפנייה בו מרבית המשקל על הרגל הקרובה למורד. מעידה בשלב זה גורמת בדרך כלל לפגיעה במבנים המייצבים את מפרק הברך ובעיקר ברצועה הצולבת הקדמית, ברצועה הפנימית ובמניסקוסים, ברגל הנושאת את משקל הגוף.
הגורם המשמעותי ביותר במניעה של פציעה מסוג זה הוא Binding איכותי המאפשר שחרור של המגף מחלקו הקדמי (Hull 1997). יכולת האבחון הטובה ביותר של מהות הפגיעה קיימת בפרק הזמן הסמוך להתרחשותה, בטרם נוצרת נפיחות מסיבית, לפיכך קיימת משמעות רבה לבדיקת הרופא באתר. הדרך האופטימלית לטיפול בפגיעה מבודדת של הרצועה הצולבת הקדמית שנויה במחלוקת ותלויה בגורמים רבים כגון גיל המטופל, רמת פעילותו הגופנית וכו`. כיום ידוע שיש לחכות לפחות 3-2 שבועות לאחר הפציעה לפני ביצוע ניתוח שחזור רצועות (Shelbourne & Nitz 1990).
פגיעה ברצועה הצולבת הקדמית, בשילוב עם פגיעות נוספות (מניסקוסים או רצועת הברך הפנימית) בדרך כלל מחייבת שחזור הרצועה באמצעות ניתוח. תהליך השיקום לאחר פגיעות אלו ממושך, ונע בין שבועיים ל-3 חודשים בפגיעה חלקית ו-6-12 חודשים בקרע מלא לאחר שחזור ניתוחי. שחזור רצועות אינו מבטיח חזרה לפעילות ספורטיבית מלאה אך משפר את הסיכויים לכך.
כאבי שרירים: כאב שרירים מיידי בזמן פעילות גופנית (אימונים או גלישה) נובע על פי רוב מהצטברות של חומצת חלב (חומצה לקטית), שהיא תוצר של יצירת אנרגיה ללא חמצן (אנאירובית), ומלמד על רמת פעילות גבוהה יחסית לרמת הכושר הגופני. משום כך, מומלץ להאט את קצב הגלישה, ולתכנן מערך אימונים טוב יותר לחופשת הסקי הבאה. כאב שרירים מסוג זה חולף כעבור מספר דקות או שעות מתום הפעילות. סוג נוסף של כאב שרירי הוא כאב שרירים מושהה.
כאב שרירים זה, הוא כאב המופיע כ-24-78 שעות לאחר תום הפעילות. ונובע, בדרך כלל, מכושר גופני לקוי ומחולשת שרירים. הסיבה הספציפית להתפתחותו של כאב זה אינו ידוע, והתיאוריות לגבי היווצרותו נעות בין היווצרות קרעי שריר מקרוסקופיים ליצירת חומצות חמצן חופשיות. ניראה כי כאב זה קשור בצורת ההפעלה השרירית בסקי שעיקרה פעילות אקסנטרית (כווץ של השריר תוך עלייה באורך הסיבים) לאורך זמן, בעיקר משמעותי הדבר בשרירי הירך, כאשר העומס על השריר מתגבר בזמן בצוע סבוב ובעיקר ביציאה ממנו. במקרה של התפרצות כאב מסוג זה מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי לצורך קבלת תוכנית אימונים מובנית.
| סוג הפציעה
| שכיחות
| הערות
|
| מתיחה/קרע ברצועת הברך | 36% | 30% מהן של הרצועה הצולבת הקדמית (Viola, 1999 |
| חבלות בגפיים עליונות, | 23.4% | מרביתן בנפילות לקרקע או התנגשויות |
| מתיחת/קרע רצועת האגודל הפנימית | 12.1% | הפגיעה הנפוצה ביותר בגפיים העליונות היא Skier's Thumb |
| פריקות ושברים בחגורת הכתף |
| סך כל הפציעות באזור הכתף מהוות |
|
| 4% |
|
| שברים בעצם השוק | 3.4% |
|
|
| 3.2% |
|
| זעזוע מוח | 2.1% |
|
| שברי קרסול | 1.8% |
|
| פגיעות בפיקה | 1.7% |
|
| פגיעות במניסקוסי הברך | 1.6% | הערות |
| מוות או שיתוק | 0.0001% | 1 למיליון פציעות |
רוצה לדעת עוד על הכנה וכושר לקראת הסקי? הנה כתבות נוספות בנושא:
- העקרונות והכללים למניעת פציעות בסקי »
- כיצד להמנע מפציעות בסקי? כל הפרטים כאן »
- כבר בחרת אתר סקי? היכנס והשווה בין האפשרויות השונות »
