סקי הנו ענף ספורט המשלב מאמצים אירוביים עם מקטעים של פעילות אנאירובית. פעילות אירובית מתאפיינת בשימוש בחמצן ליצירת אנרגיה, ופעילות אנאירובית מתאפיינת ביצירת אנרגיה ללא חמצן. האחרון גורם לכאב שרירי שורף בזמן הפעילות, החולף מיד בסיומה או בסמוך לה וזאת עקב תוצר הלוואי האופייני לה, חומצה לקטית. גלישה תחרותית במורד, נמשכת בין 115-40 שניות, (ניתן להשוות אותה לריצת 800–400 מטר), וכוללת מרכיב אנאירובי משמעותי. ככל שהגלישה איטית וממושכת יותר המרכיב האירובי דומיננטי יותר.

כללי יסוד במניעת פציעות סקי:

  1. הכנה פיזית מותאמת לצורכי הגולש ורמתו (על פי Hunter 1999, מומלץ לעשות את ההכנה הפיזית בקבוצה).
  2. הדרכה נכונה לטכניקה על ידי מדריך מקצועי, מקומי. לגולשים ברמה גבוהה מומלץ לקחת הדרכה ביום הגלישה הראשון על מנת להכיר את האתר ואזורי סכנה בו.
  3. התאמה מכסימלית של איכות ציוד הגלישה לרמת הגלישה. התאמה של שחרור ה Bindings על ידי איש מקצוע מוסמך, וביצוע התאמות נוספות לאחר נפילות חוזרות או לאחר התנגשות.
  4. בחירת אתר גלישה מתאים.
  5. חימום קצר לפני הגלישה (כ-5 דקות) מלווה במדרון ראשון המשמש לחימום. בסוף יום הגלישה מומלץ לבצע מתיחות שרירים למשך כ 15 דקות.
  6. הימנעות מישיבה על הליפט עם רגליים תלויות. הדבר גורם לדיכוי של פעילות שרירי הירך וירידה בתפקודם.
  7. הימנעות משתית אלכוהול בזמן הגלישה.
  8. השימוש במחוכים (מגינים) נפוץ בגולשים לאחר פגיעה בברך. המחוך משפר את תחושת המצב של הברך, ולכן עשוי למנוע פגיעה חוזרת. לגולשים עם פגיעה בברך מומלץ להתאמן לסקי ללא מחוך שכן השימוש בו עלול לגרום לדלדול (אטרופיה) שרירי.

מומלץ לעבור אחת לשנה בדיקה ארגומטרית במכון מורשה. מאמץ הגופני של כ- 6-8 שעות הוא בגדר דבר חריג לרובינו כמו גם השהות בגובה רב באוויר דליל.

לתחילת הכתבה

רוצה לדעת עוד על הכנה וכושר לקראת הסקי? הנה כתבות נוספות בנושא:

יעדי הכתבה