ימים 1-6: טיול כוכב סביב הרי הטטרה הגבוהים

עשרה ימים בסלובקיה, שתי משפחות, כל אחת מצוידת בשני ילדים קטנים (3 ו-4.5, 2 ו-5). הטיול הותאם כמובן ליכולות הילדים ואין בו כדי לתאר את כל מה שיש לסלובקיה להציע. למה סלובקיה ? כי היא יפה, הטיסה אליה קצרה ולמרות המעבר ליורו, היא עדיין זולה יחסית.

יום 1: עלינו על טיסת אל-על לבודפסט, שם לקחנו את הרכב. כדאי לשים לב שיש דרגות שונות גם בתוך רכבי הסטיישן. אנחנו קיבלנו סקודה פאביה סטיישן, שמצוידת במנוע צנוע (1,400 סמ"ק ביום טוב), דבר שמקשה על עקיפות בטוחות כשצריך. משם, נסענו לכיוון Poprad אל עבר איזור הרי הטטרה הגבוהים (Vysoke Tatry). הנסיעה, שאמורה לקחת כ-4 שעות, ארכה קרוב ל-7 שעות, הן בשל הכבישים הצרים והתנועה והן בשל ה-GPS, שלא הכיר את הדרך המהירה ביותר לצאת מבודפסט.

עצירת התרעננות עשינו ב-Rimavska Sobota, שבה כיכר יפה במרכז. התכנון המקורי היה להגיע לאגם מים חמים, שנמצא בסמוך (Teply Vrch), אבל ויתרנו בשל התארכות הדרך. בדרך כבר ניתן להבחין בדואליות שמאפיינת את המדינה. בצד ערים מודרניות, בהן מיטב המותגים, חולפים גם בתוך כפרים ורואים חקלאים קשי יום, המעבדים את השדות ידנית, באמצעות טוריה, מגרפה ומגל. מקום הלינה הראשון היה בעיירה Novy Smokovec, הצמודה ל-Stary Smokovec ושם בילינו 6 לילות. מדובר בבית דירות, שכולו דירות המושכרות לנופש. הדירות מאובזרות להפליא ומאוד מומלצות. ליד הבית זורם נחל והוא נמצא בתחילתו של מסלול הליכה אל עבר ההרים, שמטיילים רבים צעדו בו בכל בוקר. פרטי המקום:

מקום לינה נוסף (של אותם הבעלים) שנפסל בשל חוסר מקום הוא כפר נופש של בקתות עץ ב-Velky Slavkov, בו גם מתקני שעשועים לילדים ומסעדה טובה, Salas Slakov ובה גם פינת משחקים לילדים.

  • Salas Slavkov
    Tatranska 5
     Velky Slavkov

יום 2: מ-Tatranska Lomnica, הסמוכה, עלינו ברכבל לתחנה השנייה (לא הגבוהה ביותר) ל-Skalnate Pleso. כפי שנכתב כבר מספר פעמים באתר, התחנה העליונה (Lomnickey Stit) מכוסה לעיתים קרובות בעננים, הרכבל אליה איטי והתור בהתאם. אפשר לצפות בנוף וגם להקיף אגמון קטן. בדרך פגשנו שועל, שהתקרב מאוד בתקווה לקבל אוכל. בדרך כלל, התקרבות כזאת יכולה להיות מסוכנת ומדאיגה ולהעיד על חשש לכלבת. אולם, במקרה הזה, נראה שמדובר בשועל שהבין שמרוויחים יותר בענף התיירות.

 מי שבעניין, יכול לשכור אופניים או קורקינט ולדהור את הדרך למטה. בתחנה התחתונה, טרמפולינות ומתקני שעשועים לילדים בצד נחל זורם. אחר הצהריים לקחנו רכבת הרים (קרונית על מסילה) מ-Stary Smokovec (מאחורי מלון Grand) למפלי Hrebienok. הכרטיס שקנינו בבוקר היה כרטיס משולב לשני הרכבלים. בחרנו במסלול למפלים הקטנים. ירידה קצת קשה לילדים של כ-30 דקות ואחר כך, באורח פלא, טיפסנו חזרה באותו הזמן בדיוק. המפלים עצמם נחמדים, לא יותר מזה. ניתן גם להמשיך במסלול לעבר מפלים גדולים יותר ולסיים בנקודת ההתחלה, תחנת הרכבל. ליד הרכבל, השעשועים הרגילים: טרמפולינות, מגלשות אבובים, גלישה במורד באופניים, קורקינט או סקייטבורד וכו'.

יום 3: נסענו אל מערת הקרח Dobsinska Ladova Jaskyna. בכל אתר או עיירת תיירות יש לשלם עבור החנייה בנפרד (בעיירות יש גם תשלום ליום שלם, שכולל כמה עיירות סמוכות). מייד עם עצירת הרכב, צץ מי שאנחנו כינינו "טרול חנייה", לגבות את התשלום. רמז, אם לא מבקשים תשלום, כנראה שטעיתם במקום... ליד תחילת השביל שמוליך למערה, יש חניה רשמית וחניה של מסעדה סמוכה, שמעט יותר זולה. בכל מקרה, לא מדובר בסכומים משמעותיים (שניים, שלושה יורו). העלייה למערה היא דרך שביל מתפתל ביער, תלולה ולא קלה לילדים קטנים. לנו הטיפוס לקח כ-40 דקות. מלבד כרטיס הכניסה למערה, יש לרכוש זכות צילום יקרה, למי שמעוניין לצלם בפנים (10 יורו לעומת כרטיס הכניסה שעלה 7 יורו). הביקור במערה הוא בסיור מודרך (סלובקית בלבד, כמובן). זמני הסיור הם כל שעה עגולה, אבל יש גם סיורים נוספים, בהתאם לעומס. אנחנו מאוד התאכזבנו מהביקור, שארך כ-35 דקות. אכן, קרח וקר, אבל המראות עצמם מאוד מאכזבים. ציפינו למשהו דמוי מערת נטיפים, אבל מקרח, ובפועל יש נטיף אחד מסכן וגושי קרח אפרפרים לבנים. בדיעבד, היינו מוותרים על הביקור ובוודאי על ה"זכות" לצלם. משם, המשכנו לאגם ב-Dedinky. חוף קטן, אפשרות לשכור סירות וברווזים, שהילדים האכילו לשובע וקינחו בזריקת אבנים למים. בצידי הדרכים עומדים אנשים ובידיהם סלים או דליים ומוכרים פטריות ופירות יער, שלא את כולם זיהינו. הסופרמרקטים מצויידים בכל טוב, אם כי נייר טואלט עדיין נחשב למוצר יקר ערך. ניתן לקנות אותו גם בגלילים בודדים וגם בגירסת "נייר הזכוכית" הישנה.

יום 4: נסענו צפונה, אל Cerveny Klastor, שהיא שער הכניסה לשמורת Pieniny, שעל גבול פולין. מומלץ לבחור בכביש 542 ולא 543, בשל מצבו הגרוע וריבוי הבורות בדרך. האטרקציה העיקרית היא שיט של כ-10 ק"מ במעין רפסודות (כמה סירות צרות שנקשרות יחדיו) על נהר ה-Dunajec. השיט אורך כשעה וחצי, מה שיכול לעייף ולשעמם ילדים קטנים. אנחנו מצאנו שלוש נקודות, מהן ניתן להתחיל את השיט בהפרש של כקילומטר אחת מהשנייה. שני שייטים מנווטים את הרפסודה, שבה 12 נוסעים, באמצעות דחיפה של מוטות עץ בקרקעית הנהר, שזורם בתוך קניון. חוויה נחמדה, אם כי היינו מסתפקים גם בחצי שעה. בסיום השיט ניתן או ללכת ברגל כקילומטר או לנסוע בכרכרה רתומה לסוס לנקודת הסיום. משם ניתן לחזור ברגל לנקודת ההתחלה, לשכור אופניים או לנסוע באוטובוס או במונית.

יום 5: תכננו לעשות מסלול טיול ב"גן העדן הסלובקי" (Slovensky Raj). הגענו ל-Biele Vody רק על מנת לקבל אישור סופי, שמסלול ה-Zejmaska Roklina, הכולל טיפוס תלול בסולמות בין מפלים, אינו מומלץ להרכב המשפחתי שלנו. פנינו ל-Dedniky הסמוכה והפעם עלינו ברכבל, המוליך אל פסגת ההר, לשם מגיעים גם מסיימי המסלול המדובר. מדובר ברכבל כסאות בודדים ופתוחים, כך שילדים קטנים יושבים על ברכי ההורים והתרמיל או המנשא נתלים על גבי וו מיוחד בצד הכסא. המראה הראשוני מטעה מאחר ומאחורי הפיסגה הראשונה, מתגלה פסגה נוספת והרכבל עולה ויורד במשך כרבע שעה של ריחוף חוויתי. בתחנה הסופית, ממתין כר דשא רחב בליבו של יער עם סוסים, שניתן לרכב עליהם וגם טרקטורונים קטנים לילדים. משם ירדנו ברגל לעיירה במסלול שרובו מוצל בין עצים. ירידה די נינוחה כשבדרך פטריות ופירות יער. את המסלול, שמוערך ב 45 דקות, עשינו בכשעתיים וקינחנו בגלידה ליד האגם. לאכזבתם של הילדים, הברווזים לא הופיעו הפעם (כנראה שהיו עדיין שבעים מהארוחה הקודמת...).

יום 6: חזרנו אל "גן העדן הסלובקי" והפעם אל Podlesok, נקודת ההתחלה למסלולים רבים, שהמפורסם שבהם הוא ה"סוחה בלה" (Sucha Bela). המסלול שבחרנו הוא לאורך נהר ה-Hornad. המסלול מסומן בצבע כחול וניתן להפוך אותו למעגלי, בשילוב עם מסלולים נוספים (ירוק למשל). בשל עייפות החומר, עשינו רק קטע קצר (הלוך וחזור) ולא הגענו לקטעים הקצת יותר מאתגרים. נהנינו משכשוך במים ומהספורט הלאומי של השלכת אבנים. טיפ קטן - ממגרש החנייה מוליכה דרך אספלט של למעלה מקילומטר עד לתחילת המסלול ממש. כדאי לשלם חנייה ואז לבקש להכנס עם הרכב עד למסעדה שממש בפתח המסלול, שם ניתן להשאיר את הרכב ולחסוך את ההליכה המשעממת. בחצר המסעדה יש גם גן שעשועים נחמד, שהיווה נקודת סיום טובה. משם המשכנו לביקור במצודת Spissky Hrad. המצודה מתנשאת למרחוק וחולשת על כל הסביבה. ממגרש החנייה (חינם לשם שינוי) טיפוס קצר ותלול מוביל לכניסה. טפטוף גשם מעצבן בתוספת העייפות המצטברת גרמו לכך, שחלק מהכוח הגיע רק עד פתח המצודה והסתפק בשוקו חם וגלידה ואחרים המשיכו לתצפיות גבוהות יותר, ממרומי המגדלים ולביקור במוזיאון שבמקום.

להתחלת הכתבה

ימים 7-10: הרי הטטרה הקטנים וסיום בבודפסט

יום 7: שוב צפונה והפעם לכפר Zdiar. מזג האוויר המשיך להיות סגרירי וטפטוף גשם הטריד מדי פעם. הכפר יפה, עיטורים יפים על כמה מהבתים ובצידו נהר גועש. באחד הטיפים קראנו שביום א' תושבי הכפר עדיין לובשים את בגדיהם המסורתיים. אנחנו לא זכינו לראות את זה, אולי בגלל שהתושבים עצמם לא מודעים למנהג או שבמזג אוויר כזה הבגדים המסורתיים הם עדיין מעיל ומטרייה... משם נסענו לאגם Stribske Pleso, שממוקם ממש בליבה של העיירה. מסלול הליכה מקיף את האגם ועל ההר ממול מתנשאת מקפצה אימתנית לקפיצות באנג'י. בכפר Gerlachov הסמוך, במלון Hubert, יש פינת חי שפתוחה לא רק לאורחי המלון (כך לפחות נאמר לנו על ידי המארחים שלנו). הנוף הנשקף בדרך יפהפה. משם, המשכנו בנסיעה מערבה לכיוון Ruzomberok לעבר מקום הלינה השני שלנו. הנוף בדרך מאוד יפה ומומלץ לנסוע לפחות חלק מהדרך שלא על גבי האוטוסטראדה המצויינת המחברת את Poprad עם Liptovsky Mikulas.

 מקום הלינה השני שלנו היה בבית העץ Chata Malina, שנמצא בתוך יער, ממש בצמוד לאתר הסקי Hrabovo. אנחנו שכרנו קומה אחת ובקומות הנוספות עוד 4 דירות להשכרה. בחצר מתקני משחקים לילדים.

יום 8: איזור חדש, הרי הטטרה הקטנים (Mala Fatra). נסענו לכיוון Terchova וממש לפני הכניסה לישוב בצד שמאל נמצא מלון Diery. משלמים וחונים בחניית המלון וממש מאחוריו מתחילים מספר מסלולי טיול. אנחנו בחרנו במסלול הכחול, לאורך ערוץ הנחל. הליכה נינוחה בשביל הופכת בהמשך למעבר על גישרונים, מפלונים, משטחי סלע חלקים ממים וטיפוס בסולמות. המסלול מקסים, לא מאוד קשה והוכתר כיפה ביותר שעשינו. בהמשך המסלול יש פיצול למסלול צהוב, שחוזר ומתחבר למסלול הכחול בהמשך הדרך, כך שניתן לעשות מסלול שהוא מעגלי בחלקו. כשנמאס או כשמתעייפים, ניתן להסתובב ולחזור.

יום 9: ביום האחרון התפצלנו. נחום, דפנה, אלון ומעיין לא נואשו מהמערות ונסעו לבקר במערת הנטיפים Demänovská ľadová jaskyňa, המכונה גם "מערת החופש". הסיור היה ארוך (כשעה וחצי), אבל לדבריהם המערה מאוד יפה ומרשימה ובהחלט פיצתה על האכזבה שנחלנו במערת הקרח. אנחנו (גלית, גיל, יובל ואלון), עלינו ברכבל שבאתר הסקי הסמוך לבית. נטולי ציפיות של ממש, הוקסמנו מכרי דשא ענקיים, נוף ירוק ושליו ושפע של שלווה. ישבנו על ספסל, נהנים מרוגע טובל בירוק, בזמן שהילדים מתרוצצים בכרי הדשא ומלקטים פרחים. נאמר לנו שבמרחק של כחצי קילומטר יש גם חוות כבשים שניתן לחוות שם הכנת גבינות.

ירדנו בחזרה ברכבל (למותר לציין שניתן לרדת באופניים, קורקינט וכל' ואף ללכת ברגל אל יעדנו הבא) ונסענו אל הכפר Vlkolinec, המוכר על ידי UNESCO כאתר שימור מורשת תרבותית. בכפר יש בתי עץ בצבעי פסטל, נחל זורם במרכזו וניתן לראות עדיין נשים מקומיות רוחצות ירקות ופירות לארוחת הצהריים במימיו. בהחלט שווה עצירה וסיור רגוע. זמננו תם ואנחנו פנינו לנסיעה ארוכה (כ-4 שעות) אל עבר בודפסט, לבילוי הלילה האחרון לפני החזרה הביתה. כרגיל, הכבישים צרים, בחלקם שני נתיבים בפיתולי ההרים, ומשאית או אוטובוס איטיים במיוחד יכולים לשנות את זמני הנסיעה משמעותית. את הלילה האחרון בילינו במלון סמוך לשדה התעופה, מלון Stacio. המלון מודרני, קטן, עם חצר נעימה ובהחלט מומלץ לשהייה רגועה. בסמוך אליו, מרכז קניות ענק ובמרכז מגרש החנייה שלו, גן שעשועים קטן, מושקע ומקסים לילדים. למחרת שבנו הביתה.

להתחלת הכתבה

כמה דברים שכדאי לדעת

  • GPS – מומלץ, אך בשום פנים ואופן לא לוותר על המפה הישנה והטובה. בסיס הנתונים לא תמיד עדכני, הוא נוטה ל"התברבר" במיוחד באיזורים שאתה זקוק לו ביותר. מומלץ להצטייד מראש בנקודות ה-GPS המספריות ולא להסתפק בשמות המקומות, שלפעמים לא כלולים בבסיס הנתונים שלו.
  • השילוט בדרכים בסיסי ו"מתקמצן", כולל לאתרים שנחשבים למתויירים ביותר.
  • רבים מהסלובקים "מבועתים" כשפונים אליהם באנגלית. ידיעת שפות אחרות יכולה כמובן לעזור (רוסית, גרמנית). שינון של כמה מילים בסיסיות כמו "שלום" ו"תודה" תמיד מפשיר את האווירה ותורם לרצון לעזור.
  • כל הסלובקים, שכן פתחו איתנו בשיחה, התעניינו לדעת מדוע בחרנו בסלובקיה כיעד לחופשה ולא נראה היה שהבחירה נראית להם כבחירה טבעית.
  • יש כמה פארקי מים נחשבים באיזור, ב-Poprad, Tatralendia ו-Bessenova, אולם לא ביקרנו בהם.
  • פעילויות לילדים מעט יותר גדולים יש בשפע, בעיקר בסמוך לאתרי הסקי, שמציעים בקיץ בילויים מסוג אחר.

הצצה לטיול טבע:

להתחלת הכתבה

יעדי הכתבה