לפני הנסיעה

נסעתי לאיטליה לבד והאמת זה לא הרעיון הכי טוב שבעולם, זה לא שאי אפשר להכיר שם אנשים אך לרומנטיקנים שביניכם זה המקום לקחת את בן/בת הזוג ורצוי ליותר מסוף שבוע קצר. כמובן שהכל תלוי בתקציב. מעבר לזה, אוהבי האמנות (ביניהם אני) ימצאו שם עושר עצום של מוזיאונים וארועים אמנותיים שיכולים למלא ימים שלמים בכל עיר בין בביקור בשלל המוזיאונים ובין בכניסה לעשרות הכנסיות שקיימות בכל עיר (למרות שיש גבול לכמות שאפשר לראות את ישו !! ויסלחו לי הנוצרים). אני גם שלבתי בטיול קטע קטן של טיול בדולומיטים ובליגוריה שגם עליהם אפרט.

 קניתי את "הלונלי פלנט" של איטליה שהוא מדריך ממש מצוין לדעתי. הבעיה שלי היתה שכל המחירים היו רשומים בו בלירטה איטלקית ואני שלמתי כבר באירו. המחירים שהיו במדריך לא הציגו את המציאות כי למעשה המחירים עלו בטירוף מוחלט. היו מקומות שהאיטלקים פשוט לקחו את המחיר בלירה, הורידו את האפסים ושמו סמל של אירו. יענו 20,000 לירה היה פעם 40 ש"ח. ו20 אירו זה בסביבות 90 ש"ח בזמני. הקיצר יש הבדל. בדקתי באינטרנט לפני שנסעתי ואמורה לצאת הוצאה עברית מעודכנת של "איטליה" ב-2003. . אני ממליץ לקנות את המדריך אך אם כספכם מצומצם יש בכל עיר/עיירה לשכת תיירים שדרכה ניתן לקבל את כל המידע הדרוש.

 כמה זה עולה להגיע לשם בכלל: אין ספק שאיטליה יקרה. אני מניח (למרות שאין לי עם זה ניסיון אישי) שאפשר לקחת את הכסף שהשקעתי בטיול הזה (9000 ש"ח במושגים של 2002) ולעשות איתו שבועיים במזרח כולל כרטיס טיסה, אבל כל אחד עם מה שהוא מחפש בטיול שלו. כרטיס טיסה עולה בין 300 דולר במבצעים של הרגע האחרון (הדקה ה90 וכו) ל-400 דולר ליותר מתוכננים שביניכם. מי שימצא בפחות שלא יספר לי.

לתחילת הכתבה

אוכל

גם פה מדובר סה"כ בסיפור יקר למרות שאם אתם נוסעים עם יותר אנשים אז יצא לכם יותר זול. את בעיית האוכל אפשר לפתור בכמה אופציות:

  1. לקנות פשוט במכולת: פה יתגלה לכם שלעיתים הסיפור הזה יוצא כמעט אותו מחיר כמו לאכול איזה פיצה. דוגמא לקניה די פשוטה בסופר באמצע אזור לא מתויר: 3 לחמניות, 100 גרם נקניק או גבנ"צ למיניה, 3 עגבניות ובקבוק שתיה והסיפור נגמר בסביבות ה5-6 אירו, בעוד שבאותו סכון ניתן לקנות פיצה באיזה פיצרייה כך שהעניין הוא לשיקולכם. בקיצור, העלויות דומות לישראל.
  2. ברים. פה יש מגוון די גדול. בהגדרה של "בר" האיטלקים כוללים מסתם מקום שיש שם סנדוויצ`ים וקפה/ אלכוהול שקונים והולכים, דרך מסעדות פועלים עם אוכל זול ובד"כ טוב ויש שם גם ברים בסגנון שאנחנו מכירים כלומר: מקום יציאה לשתות כרגיל עם אוכל לנשנש וכו`. העניין עם ברים שהסנדביצ`ים לא ברור תמיד מתי הכינו אותם והם לא תמיד נראים הכי טוב, חוץ מזה גם הברים שמוכרים סנדביצ`ים ליד אתרים תיירותיים יהיו יקרים ב 5 אירו לפחות שזה משמעותי לאורך זמן. אם אתם מסתובבים ומצאתם איזה בר קטן שבוקעים ממנו קולות באיטלקית ויש שם את כל הנגרים/זגגים או מה שזה לא יהיה, כדאי לסמן אותו, בד"כ שם יהיה אוכל שהוא גם טוב וגם זול. בד"כ זה ידרוש קצת הליכה של 5 דקות לאזורים פחות מתויירים אבל בסופו של דבר זה שווה.
  3. מסעדות: למושג הזה ישנם 3 שמות באיטלקית ולפי השמות גם האיכות/המחיר:
    • פיצרייה: שזה בד"כ מסעדה ש"מתמחה" בפיצה אבל יש להם גם תפריט רגיל. מחיר ליחיד: 7-15 אירו.
    • טרטוריה : פצריה יותר איכותית ולעיתים יש גם תפריט יותר עשיר. מחיר: 10-20אירו
    • רסטורנט (מסעדה... כאילו דהה...): המחירים במסעדות שלהם די דומים למסעדות ישראליות כלומר : 15-25 אירו ומן הסתם יש מקומות בהם המחיר יכול גם להרקיע שחקים תלוי בשם, מיקום, מה המלצרים לובשים, והאם הגעתם בשיא עונת התיירות.
       אני לא אכנס לסוגי המאכלים השונים שיש. אין ספק שלמי שאין בעיה עם אוכל צריך פשוט להתנסות בניסיונות קולניריים והוא לא תהיה יתאכזב. ש הרבה מה לנסות. מה שכן לטעמי האישי (וגם חלק מהאנשים שדיברתי איתם) הפיצה שלהם לא להיט היסטרי. אתה בא לטעום את הטעם ה"מקורי" וזה די אכזבה. שלא לדבר על זה שאין הרבה שילובים עם הפיצה (כלומר: פיצה עם זיתים זה סוג אחד ועגבניות זה סוג אחר וקשה להסביר להם שאתה רוצה גם את זה וגם את זה על אותה פיצה (מי היה מאמין !), מעבר לעובדה שלעשות את זה עם הידיים עם איזה איטלקיה בת 100 זה עוד יותר מעניין כשרעבים.
    • עניין חשוב הוא שלא תשיגו אוכל מתי שתרצו. האוכל של צהריים מתחיל בסביבות השעה 11:00, ונגמר בסביבות 14:00. לאחר מכן המסעדה נסגרת לאיזה מנוחה של 3 שעות. אלה שנשארות פתוחות (בד"כ באזורים המתוירים) מגישות בשעות האלה רק קפה ודברים מסוג זה. המסעדות נפתחות לארוחות שוב בסביבות השעה 18:00. ישנם מקומות של פסט-פוד או מק`דונלדס שהם יוצאים מן הכלל אבל לפי מה שאני ראיתי הרבה מאוד מקומות נסגרים למרות שתמיד אפשר להמר על איזה סנדביץ` במצב לא ברור.

לתחילת הכתבה

איפה ישנים

לפני הכל: רצוי להזמין מקום מראש במיוחד בערים הגדולות בסופי שבוע בעונת התיירות, אבל בגדול תמיד ניתן למצוא מקום לישון, השאלה היא אם אתם רוצים לשלם עוד 20 אירו בגלל שלא מצאתם מקום בכל אכסניות הנוער בעיר. המחירים ללינה יכולים לנוע לכל כיוון. כמו בכל דבר אם את/ה לא לבד אז זה יותר זול אבל לא בכל המקומות זה ממש משנה. המחירים משתנים לפי:

  • באיזה איזור אתם באיטליה ומה מצב האנשים/התיירות שם. לדוגמא: בפירנצה ניתן להשיג חדר לזוג במקום פשוט ב-40 אירו. בבולצנו שהיא קרובה להרים ועיר מאוד עשירה, בשביל חדר לזוג לא ידברו איתכם בפחות מ-70-90 אירו. (אני בדקתי את כל המלונות בעיר הזו).
  • מיקום המלון/הוסטל: במרכז, קרוב לתחנת רכבת, מחוץ לעיר.
  • אם יש מקלחת בחדר או שהיא משותפת.
  • באיזה רמה אתם רוצים לחיות.
  • אם לא דחפו לכם כל מיני תוספות למחיר כגון : ארוחת בוקר של 6 אירו שכלולה במחיר (קפה ובריוש בבר עולה בממוצע 2 אירו וסביר להניח שבארוחת הבוקר שבמלון לא תקבלו יותר והקפה בבר יהיה יותר טעים!)

אני אתן מספר דוגמאות :

  • אכסנית נוער: 20 אירו כולל ארוחת בוקר. המחירים פחות או יותר דומים עם שינויים ממש קטנים (אירו או שניים).
  • חדרים ליחיד : ישנן אכסניות נוער בהם ניתן להשיג חדרים ליחיד ב-25 אירו אבל זה בד"כ לא בעיר אלא בפריפריה. בעיר עצמה, המחירים בין 30ל-60 אירו.
  • חדרים לזוג : 40-120 אירו.
  • חדרים לשלושה : 75-150 אירו.
  • חדרים לארבעה: ישנם כמה הוסטלים שמציעים חדרים לארבעה. בד"כ זה משתלם והמחיר לא חייב להיות יותר מידי גבוה. אין בידי מידע לגבי זה.

לתחילת הכתבה

החיים הטובים - בילויים

  • ברוב הערים הגדולות ישנם ברים, פאבים, דיסקוטקים. בשביל המלצות רצוי מאוד לשאול אנשים שאתם נמצאים איתם במלון/הוסטל. ואם אתם ישנים בהוסטל, פקידי הקבלה הם בד"כ צעירים בני 20+ שגרים בעיר ויודעים מה כדאי ומה לא. פקידי הקבלה בהוסטל שישנתי ברומא היו תרמילאים שעוצרים, עובדים וממשיכים לטייל כדרך חיים והם הכירו כל מקום אפשרי.
  • לגבי הופעות, בין אם זה מוסיקה עכשווית או מוסיקה קלסית, לשכת המידע תספק לכם יותר ממה שתוכלו להתמודד איתו (בעיקר בסופי שבוע בערים הגדולות). חלק ניכר מהקונצרטים של המוסיקה הקלסית מתקיימים בכנסיות שבעיר. מידע לגבי מי הן אותן הכנסיות שבהן מתקיימים הקונצרטים ניתן להשיג בלשכת המידע או בלוחות מודעות של הכנסיות עצמן שגם ככה תתקלו בהם בסיורים בעיר.
  • ארועים עירוניים: מעבר לאירועים הידועים כמו קרנבל המסכות בונציה, המרוץ בסיינה, וכו`, אתם יכולים להקלע לארועים עירוניים ממש מעניינים לדוגמא : בפירנצה נתקלתי בטעות ביריד של אומני רחוב שהפגינו נגד משהו לא ברור (ונכון שזה לא ממש עניין אותי נגד מה הם מפגינים), ויותר התעניינו בעובדה שכאות מחאה הם הופיעו כל היום. בפדובה (שזה עיר ליד ונציה) "נפלתי" על אירוע עירוני בסימן ימי הביניים - תהלוכות, תלבושות מסורתיות, כל מיני תחנות של עבודות לפי הסגנון המסורתי וכד`.
  • אירועים בינלאומיים: בונציה נתקלתי בתצוגה בינלאומית של עבודות עתידניות בארכיטקטורה שהיתה מעניינת שמתאימה לאנשים עם ראש פתוח לאומנות.

לתחילת הכתבה

טרקים

בצפון איטליה ישנם המון מקומות שבהם אפשר לעשות טרקים מכל הסוגים ובדרגות קושי שונות. אני לא מטפס הרים אבל אני בטוח שגם לאלה ישנם אתגרים רבים לכבוש באזור האלפים.
אני טיילתי באזור הדולומיטים ועשיתי את ה"Cinque Terra עם תוספות. אני אסביר בהמשך.
באיטליה פרושה רשת של שבילים מסומנים שהסימון בהם הוא ברמה של הארץ, כמו שרובכם מכירים, זה אומר שכל 20 מטר יש סימון וקשה לאבד את הדרך אלא אם כן ממש ממש מתעקשים לנווט בכוח. ניתן ורצוי לקנות מפות שבילים שהם ממש טובות כמו הדרכים עצמן (אחת הפירמות הטובות היא Kompass או Tobacco) ואותן ניתן לקנות בחניות הטבק ולא כמו בארץ בכל מיני חנויות ספרים. פשוט תכנסו לחנות טבק, ותבחרו את האזור שרצוי לכם. מעבר לזה יש ל"מועדון האלפיני האיטלקי" לשכות מידע ממש טובות שמהן אפשר לקבל מגוון רעיונות. למידע ממוקד רצוי תמיד להכנס ללשכות המידע המקומיות בכפרים שמהם מתחילים המסלולים. אני טיילתי לבד בהרים ולא היתה לי שום בעיה ללכת בשבילים.
 בהרים ישנה רשת ממש מסודרת של בקתות (refugi) שבהן ניתן ללון שגם מציעה מגוון רחב של פעילויות :

  • סקי בתקופת החורף.
  • ניתן לישון בבקתה כמה ימים ולצאת כל פעם לטיולי יום לכל כיוון. שלא לדבר על העובדה שלשבת באיזה בקתה בהרים באמצע שום מקום עם כוס בירה מקומית ביד זה חוויה שווה לכשעצמה.
  • לטייל בין בקתה לבקתה. בסוג טיול כזה כמעט אין צורך להעמיס עליכם דברים מיותרים, ככה שהדבר הראשון עליו ניתן לוותר הוא אוכל. לעומת זאת, יש לסחוב הרבה בגדים פשוט בגלל שקר בלילה (באמצע ספטמבר ניתן לחוש ב-4 מעלות כבר בערך בשעה 22:00 וגם ברוח קרירה) וחוץ מזה ניתן לאכול צהריים באמצע המסלול היומי באיזה בקתה באחד הכפרים שעוברים בדרך.
  • טיולי אופניים, אבל צריך להביא את הזוג הפרטי. יתכן שיש בקתות בהן ניתן להשכיר אופניים - לא בדקתי.
     לגבי הבקתות: אם אתם ישנים בחדרים משותפים המחיר הוא בערך 20 אירו, שזה לא יקר בכלל מכיוון שאזור הטרקים נמצא בצפון איטליה שזה אזור שהאיטלקים שפגשתי מגדירים ובצדק כ"אזור החופשות של עשירי איטליה". במילים אחרות: אין מה לחפש בערים המרכזיות אלא אם כן יש לכם 50/80 אירו לזוג/יחיד במקומות הזולים. חוץ מזה הבקתות הטובות ממש יפות.

הערות חשובות! 

  • לא כל הבקתות פתוחות כל השנה ורבות פתוחות רק בתקופת הקיץ. מבין אלה שפתוחות רק בתקופת הקיץ ישנן בקתות שאין בהם חשמל ו/או מקלחות כי אין מאיפה להעביר לשם חשמל. רצוי לברר את הפרטים האלה בלשכת המידע.
  • ישנם בעלי בקתות רבים שאינם דוברי אנגלית, דבר שיכול ליצור קצרים בתקשורת ( אלא אם אתם דוברים איטלקית או גרמנית) על כן לפני יציאתכם בררו זאת גם כן בלשכת המידע או הכינו את עצמכם להפתעות (כמו שאני עשיתי ונכוותי).
  • עונת הציד: כן כן ! אם אתם לא רוצים לקבל כדוד ברגל שהיה אמור לפגוע באיזה ארנב כדאי שתבררו מה קורה עם הציד באזור שבו אתם מתכוונים ללכת. בליגוריה אני הלכתי בטיול של יום בשביל שנקרא "שביל האוהבים ("Via del Amore"). מכיוון שקראתי שהמסלול הוא רק 5 שעות רציתי להאריך אותו ב-3 שעות ע"י הוספת מסלולים נוספים לפני המסלול העיקרי. בעודי הולך במסלול שהוספתי, ראיתי את השלט הבא : "Hunting area ! Walking prohibited during Mondays and Wednesday of October-March) או משהו כזה... לשמחתי היה זה רק ספטמבר אבל זה בהחלט היה יכול להגמר אחרת. בשלכת המידע המקומית יוכלו לספק לכם מידע חשוב זה.

לתחילת הכתבה

רומא

כפי שאמרתי אי שם למעלה, משך הטיול שלי נמשך 22 יום. טסתי לבד ככה שאין לי הרבה המלצות על מקומות בילוי כי לא תמיד הייתי עם אנשים ולא תמיד היה לי כוח, אבל זו לא תהיה הבעיה שלכם אני מאמין. הרבה מאוד תיירים מגיעים להוסטלים עם חברים כי בשבילם טיול באיטליה זה כמו בשבילנו "לרדת לאילת", ככה שלדעתי קשה יותר לפגוש אנשים מאשר ביעדים קלאסיים של הישראלי המשוחרר מהצבא (הודו, דרום אמריקה, המזרח הרחוק וכד`) אבל עם קצת מוטיבציה הכל עובד. מעבר לזה אני גם חיפשתי הרבה אמנות ותרבות ובזה אין סוף. אני אתן רק טיפים שלדעתי יכולים לעזור. בנוסף ציינתי גם את איזור חיוג שזה פרט קטן אבל מעצבן שלא תמיד מצוין. מעבר לזה אני עשיתי לי מנהג קבוע שבכל עיר מרכזית נסעתי לפחות יום אחד לעיר בפריפריה. כלומר: רומא: גני טיבולי, אוסטיה רומנה (הנמל העתיק של רומא). פירנצה: לוקה (עיר מימי הביניים יפיפיה) , פיזה וסיינה. ונציה: פאדובה (עיר מימי הביניים - שווה ביקור של יום), ורונה (עירם של רומיאו ויוליה- לא הייתי - אך רבים אמרו לי שאפשר לוותר - לשיקולכם).

רומא (הגעה עזיבה) סה"כ 5 ימים (קידומת 064).

 הבעיה ברומא שהיא כרך ענק ואפשר ממש ללכת בה לאיבוד. לא רצוי לבודדים שביניכם.

  • באזור רומא יש מלא אכסניות ומה שטוב שלרובן יש אתר באינטרנט ככה שאפשר לראות במה מדובר לפני שמגיעים וזה מקל על הנחיתה. אישית ישנתי באכסנית נוער שנקראת Alessandro Hostel. היא מאוד קרובה לתחנת הרכבת אבל אין בה משהו מיוחד.סה"כ היה נחמד. יש באכסניה הזו שרותי אינטרנט שהם מבין הזולים שפגשתי באיטליה (והייתי באיזה 10 מקומות) שעולים רק 3 אירו לשעה.
  • לא שווה לקנות את החופשי יומי שברכבת אם אתם מתכוונים ללכת הרבה ברגל. הוא משתלם רק אם אתם מתכוונים לעשות למעלה מ-5 נסיעות ביום.
  • ותיקן: מוזיאון הותיקן מדהים ! אבל ענקי. קשה לקלוט את הכל. הוא פתוח רק בין 8:30-14:00 שזה מחייב להגיע לשם בבוקר ורצוי מאוד להגיע מוקדם כי אח"כ התורים ענקיים. אני ממליץ, כפי שכתוב בספר: ללכת לראות קודם את ה"קפלה הסיסטינית" ורק אח"כ לסייר בשאר המוזיאון. הקפלה נמצאת בסוף הסיור שהוא חד כיווני (אי אפשר לחזור על העקבות. יש חץ ולשם הולכים !) אבל ניתן לבצע את הסיבוב הזה כמה פעמים שרק רוצים אז מה שעשיתי זה שהלכתי לראות את הקפלה ואז התחלתי את הסיבוב מהתחלה. הבעיה היא שזה הרבה ללכת, אבל ככה עוברים דרך רוב תצוגות האומנות אמנם בלי להתעכב, אבל אח"כ אפשר להתמקד על מה שמעניין. לדעתי זו משימה בלתי אפשרית לנסות ולסייר ביום אחד בכל המוזיאון, בנוסף לעובדה שבאיזה שהוא שלב נמאס מהכמות העצומה של אנשים שנמצאים במקום.
  • המדרגות הספרדיות: מאכזב ביותר. סתם מדרגות. לא משהו מיוחד. הדבר היחיד שטוב שם זו העובדה שאפשר לפגוש שם עוד אנשים.
  • בפורום של רומא (העיר העתיקה) רצוי (אם יש לכם זמן, כסף וזה מעניין אתכם) להצטרף לסיור מאורגן. אני הייתי בפורום רק עם הלונלי פלנט וזה ממש לא אותו דבר. לכו לשער טיטוס ותראו את המנורה שהרומים לקחו לנו מבית המקדש.. קצת גאווה מקומית לא תזיק.
  • בוילה בורגיזה ישנו שטח עצום של גנים וגם מוזיאונים וגן חיות. אני הלכתי למוזיאון לאמנות מודרנית שהוא ממש מעניין ובנוי בצורה מאוד דידקטית כך שהתצוגה סוקרת את האומנות מ-1800 עד ימינו בהפרשים של 50 שנה. יש במתחם הגנים את הוילה עצמה (וילה בורגיזה) בה אמור להיות אוסף גדול של אומנות הרנסנס, לא בדקתי את העניין.
  • טיבולי: הגנים ממש יפים, אבל אם זמנכם בידכם לכו ברגל בעיר. לשכת המידע נמצאת באיזו דירה בכיכר שבה מוריד אתכם האוטובוס מרומא. המפה של העיר ממש עוזרת אם החלטתם ללכת על פיה כי טיבולי בנויה על גבעה שצורתה משונה ומהר מאוד מתחילים ללכת בה במעגלים. בכל מקרה שווה ללכת למפל ובתוך הסמטאות.
  • אוסטיה רומנה : הנמל העתיק של רומא: המתחם של הנמל עצום מאוד אבל גם די חוזר על עצמו, לדעתי לא הכי מעניין שבעולם אך הארכיאולוגים שביניכם בהחלט יוכל לבלות שם כמה שעות טובות.
  • חוץ מזה הייתי בכל פיאצה (כיכר למי שלא יודע) חשובה, פנתאון וכו` הכל חם ומגניב.

לתחילת הכתבה

פירנצה

פירנצה (3ימים מתוכם יום אחד בלוקה, קידומת 055): בפירנצה אפשר לבלות יותר זמן ממה שאני הייתי מכיוון שאפשר להוסיף גם יום בסיינה שזה ממש כדאי.

  • ישנתי באלברגו אזי ליד תחנת הרכבת. ניתן לישון ביותר זול. בכל מקרה המספר שלהם : 055-213806.
  • אחרי שהתמקמתם לכו ללשכת המידע הנפתית של פירנצה 055-290832 ב-Via Cavour (בכלל רחוב קאבור זה שם שחוזר אצלם הרבה.. כמו ארלוזורוב אצלנו. מעניין מי זה היה)- מאוד קרוב לתחנת רכבת. האנשים בלשכה ממש נחמדים והם גם יוכלו לעזור לכם בכל אזור טוסקנה האגדי. יש בלשכה ספר עם רשימת כל המלונות/הוסטלים בכל עיר באיטליה. ככה שאם אתם רוצים לתכנן מראש בקשו מהם שייצלמו לכם את הרשימה של המלונות בעיר הבאה שבה אתם הולכים להיות ובכך תוכלו להזמין מקום מראש.
  • בפירנצה יש 3 רחובות שבהן יש בסטות שלמות של מעילי עור, באחד מהרחובות של השוק המוזר הזה יש שוק אוכל, שם ניתן למצוא מסעדות פשוטות עם אוכל ממש בזול וגם טעים.
  • המוזיאונים שלדעתי שווים ביקור: אופיצי, והמוזיאונים של פלאצו פיטי.
  • הגנים של ג`ארדינו די בובולי ממש יפים רק שהם משתרעים על שטח עצום וגם על גבעה. שווה להכנס ולהסתובב אבל ממש לא חייבים את הכל. ניתן לקנות כרטיס משולב למוזיאונים של פלאצו פיטי (במתחם 4 מוזיאונים) ולגנים שנמצאים מאחור).
  • לוקה: עיירה מימי הביניים ממש חמודה. קרוב לתחנת הרכבת יש לשכת מידע לתיירים (בהמשך הרחוב שממנו נמצאת התחנה) בה ניתן לקבל מפה של העיר. אין בעיר משהו מיוחד במינו חוץ מהאווירה ומהעובדה שכולה מוקפת חומה עתיקה שעדיין קיימת. באחד הכיכרות ניתן לשכור אופניים לרכב על החומה ולהקיף את העיר (4 קילומטר). פרטים אפשר לברר בלשכת המידע. אם מעניין אתכם כינורות, יש בעיר בונה כינורות שהסדנה שלו נמצאת קרוב ל-piazza anifite atro.
  • פיזה: אכזבה לדעתי. במתחם המגדל המפורסם והעקום למדי יש 4 אתרים - הכנסייה, מגדל הפעמונים, מנזר ומקום תפילה לנזירים. לזה נוספים 3 מוזיאונים. כרטיס לכל הסיפור עולה 10 אירו. אבל המוזיאונים חוזרים על עצמם. ניתן בהחלט להיכנס לאחד מבין השלושה ולהבין את מה רצו הפיזאים לומר. חוץ מזה לא הייתי בשאר העיר.

לתחילת הכתבה

לה ספציה

לה ספציה (יומיים, קידומת 0187)

  • מסלול ה"Cinque Terra הנקרא גם דרך האוהבים (כמו שספרתי למעלה) ממש יפה ושווה ללכת בו. המסלול עובר לאורך 5 כפרים שצמודים לים. הבתים צפופים וצבועים בצבעים צבעוניים, והמעגן הקטן של כל עיר בהחלט מקום ששווה לעצור בו בשביל איזה קפיצה לים. ניתן לישון באחד הכפרים ומשם לצאת לטיול (דבר שיכול להיות שווה אך לא בדקתי אותו) או לישון בלה ספציה כמו שאני עשיתי.
  • המקום שהכי זול שיכולתי למצוא בעיר נמל זו (ויש רק 4 זולים) היה אלברגו פרמה 743010018-. לשכת המידע לתיירים נמצא קצת רחוק מתחנת הרכבת ודורשת הליכה של 5-10 דקות לכיוון הים. בלשכה יתנו לכם חוברת עם כל מקומות הלינה באזור לה ספציה ובציקווה-טרה. שווה להרים הרבה טלפונים כי המחירים באזור לא זולים.
  • אם בא לכם ללכת יותר מ-3-5 שעות המתוכננות (תלוי בקצב ההליכה שלכם) במסלול העיקרי, רצוי לקנות את מפת השבילים של האזור ולהרחיב את המסלול לשבילים נוספים. במפה מצויין זמן משוער שלוקח ללכת בשבילים דבר המקל מאוד על התכנון.
  • לחובבי הימאות: בלה ספציה ישנו בסיס צבאי ימי גדול וגם מוזיאון ימי. נחמד.

לתחילת הכתבה

דולומיטים

דולומיטים -בולצנו/בוזון (5 ימים, קידומת 0471) : בצפון איטליה דוברים גם גרמנית וגם איטלקית ולכן אתן בחלק מהמקומות את השם בשתי השפות המדוברות כפי שזה מופיע גם שם. אני התחלתי את הטרק שלי מאזור בולצנו. ככלל הערים הצפוניות הן ערים עשירות מאוד ועל כן המחירים יקרים מאוד. לפיכך, עדיף לא לישון בעיר ! ישנן ערים מרכזיות נוספות שמהם ניתן לקבל מידע בהן: קורטינה, סן קנדידו ומראנו.

  • מקור מידע חביב הוא לשכת המידע של המועדון האלפיני האיטלקי בבולצנו הוא : 0471-999955. או למועדון עצמו 999999 - 0471
  • לשכת המידע של בולצנו עצמה נמצאת בפיאצת לותר שקרובה מאוד לתחנת הרכבת (פשוט תשאלו) ומספרה: 307000/1- 0471
  • לשכת המידע של סאן קנדידו: 913149- 10474
  • הטרקים מתחילים בד"כ מעיירות קטנות בהרים שמהם מתחיל המסלול או שיש צורך לעלות ברכבל למקום גבוה שממנו מתחיל המסלול. העיירות האלה נראות כמו משהו דומה לנווה אטי"ב שלנו רק במתכונת משופרת. ישנם שם הרבה מקומות של "בד אנד ברקפסט" שיותר זולים מלישון בעיר המרכזית (למרבה הפלא). אני ישנתי באורטיסי (סנט אורליך) במקום שהיה ממש טוב ושמו: Snaltnethof. הטלפון: 796209- 0471. לי זה עלה 30 אירו ללילה ליחיד שזה אמנם יקר לתרמילאי הנודד אבל זה היה ממש שווה. ניתן היה לעלות ברכבל לבקתה שהיתה בתחילת הטרק שבטוח היתה יותר זולה אבל הפינוק לדעתי שווה את זה (אחרי הטרק חזרתי לשם לנוח יומיים והייתי גם הולך לגור שם... אבל... כן... לא משנה). יש למקום גם אי מייל: [email protected]
  • למי שרוצה להגיע לבקתה וממנה לצאת לטרקים של יום אחד אני ממליץ עלRifugio Lavarella בטלפון: 501079- 0474. ההגעה לבקתה עצמה היא לא פשוטה למי שאין לו רכב ודורש שילוב של רכבת מבולצנו ל-Burano- משם אוטובוס לעיירה St vigilio, טרמפים לריפוג`יו פדרו (Pederu) והליכה של 4 קילומטר עד לבקתה. אבל צריך לזכור שרשת התחבורה הציבורית מאוד נוחה וניתן להגיע לבקתה די בקלות אם אוספים את כל המידע הדרוש (למרות שזה נראה אולי מסובך איך שזה כתוב). שהיה בבקתה בחדרים משותפים עולה 21 אירו ולדעתי המחיר שווה.
     באזור מסלולי יום יפים מכל הסוגים והמינים וגם מסלולי אופניים.
  • חשוב להאריך נכונה את הכושר שלכם. אני יצאתי לטרק עם משקל מינימלי על הגב שהיה די כבד כי כמו שהסברתי מקודם קר בהרים וצריך לקחת ביגוד חם. לי היה מאוד קשה ולא סיימתי את כל המסלול שתכננתי.
  • ואם כבר דברנו על ציוד: ניתן להשאיר עודף ציוד בתחנה המרכזית בבולצנו: 4 אירו ליום.

לתחילת הכתבה

ונציה

ונציה (6 ימים, קידומת 041): אין לי הרבה מה להגיד על ונציה חוץ מזה שלדעתי היא מ-ד-ה-י-מ-ה !

  • אל תשנו בונציה אלא אם כן הצלחתם למצוא מקום באכסניית נוער שלה. אם אתם בזוג או יותר ייתכן שיהיה לכם יותר קל אבל לדעתי יהיה ממש קשה למצוא מקום במחיר סביר. אני ישנתי באכסניית נוער מצוינת שהיתה כמעט ריקה לחלוטין מחוץ לונציה בעיר שנקראת Oriago. ניתן לקבל את מספר הטלפון של האכסניה בלשכת המידע שנמצאת בתחנת הרכבת בעלון שנקרא: Accommodation for Young People או משהו דומה. הבעיה היחידה באכסניה היא שהיא מרוחקת מרחק 20 דקות אוטובוס+ 10 דקות הליכה, אבל היא עולה 18.5 אירו ככה שהדיל משתלם.
  • לגבי סירות האוטובוס (ורטופו) : כדאי מאוד לקנות את ה"חופשי-יומי" של הסירות הללו כי הוא באמת חוסך למי שרוצה לנסוע יותר מפעמיים. כרטיס ליחיד ליום 9.30 אירו. לשלושה ימים : אירו18.90, יש גם הצעות מיוחדות לשלושה ולחמישה אנשים.
  • בכיכר סן מרקו -הכיכר של ונציה אפשר לקנות גרגירי תירס כדי להאכיל את היונים. זה אולי יראה לכם טיפשי אבל זו אחת החוויות היותר מצחיקות איך שהיונים מתנפלות עליך כשאתה מנסה להאכיל אותן. הן מתיישבות על כל מקום אפשרי בגוף, כולל הראש. מי שנגעל אני יכול להבטיח לו שהרבה גברות "מכובדות" עשו את זה ויוצאות תמונות ממש טובות.
  • המוזיאונים שעליהם אני יכול להמליץ: פגי גוגנהיים, מוזיאוני האקדמיה.
  • ישנו אוסף של מסלולי הליכה שנקרא: Venice off Saint Marks. כלומר: מסלולים בסמטאות הפחות מתויירות של ונציה. המסלולים כתובים ב3-4 עלונים וניתן למצוא אותם בלשכת המידע. במסלולים ישנה מפה בה עובר התייר בכל מיני אתרים שלא הייתם מגיעים אליהם בד"כ. אורך כל אחד עם הפסקות בכל מיני מקומות הוא כ-3 שעות והם נותנים קצת אפשרות לברוח מההמון.
  • בונציה יש המון ארועים תרבותיים. תבקשו את החוברת עם רשימת המוזיאונים והארועים ותמצאו שלל דברים לעשות. כדאי לבדוק מה יש בביאנלה של ונציה שהיא מתחם עצום של תערוכות.
  • לא לא לא לוותר על מוראנו ובמיוחד על בוראנו ! מוראנו הוא האי שממנו באה תעשיית הזכוכית המפורסמת (למי שמכיר) בונציה. ניתן לראות שם כיצד מכינים אביזרים מזכוכית ואם תהיו נחמדים (או שסתם תדחפו) תוכלו להכנס למפעלים ולראות את תהליך היצירה שהוא מעניין לכשעצמו. בוראנו הוא אי מדהים לדעתי. אין באי שום אתר מפורסם אבל הבתים בו צבועים בצבעים עזים ובקונטרסטים מדהימים. ממש חגיגה לצלמים. כל סמטה באי נראית כמו תמונת אמנות. אני ממש ממליץ.
  • פאדובה היא עיר ששווה לעשות ממנה טיול של יום מחוץ לונציה. לשכת המידע נמצאת בתחנת הרכבת.

לתחילת הכתבה

זהו עד כאן. אלו הם עיקר הדברים לדעתי. אם משהו רוצה לראות תמונות או לשמוע את הדברים ממני ניתן ליצור איתי קשר דרך הדוא"ל
 [email protected] ואני אשמח לעזור במה שאני אוכל.

יעדי הכתבה