חבל הבאסקים הצרפתי - חלק א'

נתחיל בערים באיון וביאריץ, שלכל אחת מהן קסם משלה ואתרים מעניינים ונמשיך לסן ז`אן דה לוז, ומשם מזרחה, אל חבל הבאסקים השורשי, לאורך עמק ניבל, סן-ז`אן-פייה-דה-פור ולסיום, מזרח חבל הבאסקים. תענוג. מסע בשני חלקים לחבל הבאסקים הצרפתי.
אביטל ענבר
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: חבל הבאסקים הצרפתי - חלק א'
Thinkstock Imagebank ©

חבל הבאסקים הצרפתי - הקדמה

חבל הבאסקים בצרפת, שכל-כולו מחציתו של מחוז אחד - הפירנאים המזרחיים (ומספרו הסידורי, המופיע על לוחיות כלי הרכב, הוא 64) - מורכב משלוש פרובינציות: לה לאבור (Le Labourd) המערבית והתיירותית ביותר, ובה רצועת החוף וכל האזור מזרחה עד מערות איסטוריץ; לה באס נאוואר (Basse Navarre), נאווארה התחתית שהיא מרכז החבל, ולה סול (Soule) שהיא הפרובינציה המזרחית של חבל הבאסקים הצרפתי. הסיור נפתח בשתי הערים באיון וביאריץ, שלכל אחת מהן קסם משלה ואתרים מעניינים. אך לטעמי, עיקרו של חבל הבאסקים הצרפתי הוא בכפריותו. בו-ברגע שאני יוצא מהגוש העירוני ועולה על אחת הדרכים מזרחה, או דרומה, אני פולט אנחת רווחה, מתחיל להסתכל בדברים היפים באמת, וגם אוכל היטב, ובזול יחסית. כמעט בכל כפר או עיירה - אוסטאריץ, סן-פה, איצ`אסו, אספלט, אינוהא, סאר, אורוניה, סן-ז`אן-דה-לוז, סיבור, סוקואה, אנדאי, בארקוס ועוד, וכמובן סן-ז`אן-פייה-דה-פור - כמעט בכל יישוב יש מסעדה סבירה עד טובה מאוד, ומלון קטן ולא-יקר.

לתחילת הכתבה

באיון, עיר מקלט ליהודים

באיון (Bayonne), בגבולו הצפוני של חבל הבאסקים, כעשרה קילומטרים מהים, היא בירת חבל הבאסקים הצרפתי והעיר הגדולה שלו. היא מונה כ-40,000 תושבים, אבל ברצף העירוני באיון-ביאריץ וא�נגלט (Anglet) שבתווך (יש כאן מקרה נדיר שהוגים את ה-t!) - חיים כ-180,000 איש,יותר ממחצית אוכלוסייתו של החבל. בבאיון נפגשים שני נהרות. האדור (Adour) הנשפך לאוקיינוס, והניב (Nive) הנשפך לאדור. האדור הרחב, הזורם ממזרח למערב, הוא הגבול בין חבל הבאסקים ללאנד ולגאסקוניה. זהו נהר שעדיין דגים בו בעונה אלתית-בר כמו בנהרות קנדה - אך בעיר יש נמל מסחרי לכל דבר. נהר הניב הצר, הזורם מדרום צפונה, נובע בספרד וחוצה כפלג הרים את סן-ז`אן-פייה-דה-פור ואת קאמבו-לה-בן - ומשם נוטל על עצמו את תפקיד הנחל הראשי של חבל הבאסקים.

באיון מפורסמת בעיקר בזכות הז`אמבון הנושא את שמה, איבאיונה, ובזכות השוקולד - בשני עניינים אלה אני עוסק בפרק הגסטרונומיה. בייצור השוקולד החלו פליטים יהודים מפורטוגל, ובמוזיאון השוקולד של העיר, מוזכרת תרומת היהודים לתעשייה הזו. סופרת יהודיה צרפתייה בשם מישל קאהן קראה את השלט, ערכה תחקיר, ובפסח 2003 פירסמה רומאן, המתאר את הבאת השוקולד לעיר בידי גולי ספרד ופורטוגל ב-1609, הצלחתם המסחרית וכניסתם של יצרנים וסוחרים מקומיים לתחום השוקולד - עד שלצורך ביטול התחרות, תבעו הנוצרים לאסור על היהודים, שהנחילו את תרבות השוקולד לעיר, לעסוק בייצורו ובשיווקו! חגיגות השוקולד מתקיימות במאי בחוצות העיר. באפריל - חגיגות הז`אמבון.

 הרבה לפני קום באיון שכן במקום כפר קלטי. הרומאים כבשוהו, ובמאה ה-4 שימש היישוב מעוז רומאי על אם-הדרך לספרד. הוא נכבש כמה פעמים בידי שבטים נוודים ונחרב, ומתקופה זו נותרו שרידים. בימי-הביניים נקרא המקום באיונה - הנהר הטוב, בבאסקית - ובהמשך הוקם בו נמל. באיונה השתייכה בתקופות שונות לספרדים, שחמדו אותה בלי הרף, לתושביה, לאצולה האזורית, וכמובן לאנגלים - נוכחות של מאות שנים, שבמהלכן ידעה פריחה כלכלית. בשלהי המאה ה-15 נפלה בידי ממלכת צרפת. השגשוג הקשור לנמל ולמספנות התגבר לאחר שב-1659, לרגל החתונה המלכותית של לואי ה-14 עם יורשת העצר מאריה-תרזה מספרד, בסן-ז`אן-דה-לוז הסמוכה, נחתם חוזה הפירנאים בין ספרד לצרפת, ו�תשקוט הארץ. במאה ה-19 נכנסה לעיר תעשייה כבדה, ובהמשך גם תעשיות קלות. הנמל פעיל גם בימינו, ויש גם שדה תעופה בינלאומי משותף לבאיון ולביאריץ.

כל רובע והאופי שלו:
 לבאיון, שרובה ככולה מדרום לאדור, שלושה חלקים: ממזרח לניב, רובע פטי-באיון (Petit-Bayonne), באיון הקטנה; מעבר לניב, גראן-באיון (Grand- Bayonne), באיון הגדולה; ומצפון לנהר האדור - רובע סנט-אספרי (Saint-Esprit), שקם מחוץ לחומות, ובו הורשו להתיישב היהודים.

סנט-אספרי (Saint-Esprit) קם במאה ה-12, וראשיתו באכסניה על הדרך לקומפוסטלה - אז החל גל העלייה-לרגל הגדול, ובעיר עברו צליינים מכל רחבי העולם הנוצרי. מאמצע המאה ה-16 החלו באים יהודים מחצי האי האיברי. הואיל והעיר נתונה היתה תחת חסותה של הבתולה מרים, נוכחותם בה היתה אסורה, והם הופנו לפרבר. במאה ה-17, רבע מכלל אוכלוסייתה של באיון היתה יהודית. פרט לעיסוק בשוקולד, הם היו אפותקאים, בנקאים שמימנו בהלוואותיהם את הסחר הימי, וסוחרים חשובים. למשל, יהודים החזיקו במונופולין הסחר בשמן. ברובע הקימו בית-כנסת, מקוואות, ובית-קברות מהגדולים שבקהילות היהודיות בצרפת, ובו טמונות, בין היתר, משפחות מנדס-פראנס ולוראן פאביוס, שני ראשי-ממשלה לשעבר. יהודי באיון זכו לכינוי "האומה הפורטוגזית", כי רוב-רובם באו משם, וכך נקראו עד שקיבלו אזרחות צרפתית במהפכה.

בית-הכנסת מ-1803 שוכן ברחוב מובק (Maubec), בין כנסיית סנט-אספרי העתיקה מאוד לתחנת הרכבת. מול בית-הכנסת, בית יפה. הצדף החקוק בפתחו מעיד ששימש אכסניה לצלייני קומפוסטלה. רחוב טומבלולי (Tombeloli), שם המכיל את המילה או�לי, ש�מ�ן - התייחסות למקצוע יהודי קדום בעיר - מוביל למקוואות עתיקים ולבית-הקברות הראשון (סגורים לביקורים). בצפון הרובע, מבצר שבנה בשלהי המאה ה-17 המרשל וובאן (Vauban), שר הביצורים של לואי ה-14, כדי לגונן על העיר.

מומלץ לבקר בפטי-באיון (Petit-Bayonne) העממי, פרבר עתיק שהוכלל בחומות העיר במאה ה-17. כפי שסנט-אספרי שימש מקלט ליהודים, בפטי-באיון התרכזו כעבור מאות בשנים גולים באסקים שברחו מספרד מאימת פרנקו. סמטאות הרובע העתיק של פטי-באיון היו בימי הביניים תעלות. הטרנקה - זירת הפ�לוט באסק (ראו פרק 18, עמ` ) - היא העתיקה ביותר באזור (לואי ה-14 שיחק שם, כך אומרים, בז`ה דה פום). בכנסיית סנט-אנדרה מתקיימות המיסות בבאסקית. "המצודה החדשה" שלידה היא מהמחצית השנייה של המאה ה-15, תחילת הנוכחות המלכותית הצרפתית בעיר.

בפטי-באיון, על שפת הניב, נמצא המוזיאון הבאסקי (Musee Basque, Euskal Museoa), המוקדש גם לדברי-ימיה של העיר. המוזיאון והבית מהמאה ה-16 שבו הוא שוכן, שהיה רעוע ומסוכן, נסגרו למשך כמה שנים, ובמהלכן עברו שיקום יסודי. המוסד החשוב ניצל מהרס, ונפתח מחדש ביוני 2001. הסיור בו בפתח טיול בחבל הבאסקים הוא דרך טובה להתוודע להיבטים שונים של הזהות הבאסקית דרך תצוגת המסורת, התרבות, הפולקלור, הפולחנים, ההיסטוריה וחיי היומיום של האומה.

באחד האולמות, ארון-תצוגה המוקדש ליהדות, וכתובת לאמור: "היהודים הגיעו לרובע סנט-אספרי בתחילת המאה ה-16. ב-1550 קיבלו מכתבי-הרשאה מלכותיים, ויהודי פורטוגל שבו אל היהדות. חרף אפליה עירונית בבאיון, צברו היהודים כוח כלכלי, חיו חיי דת שלווים והקימו מוסדות. הקהילה היוותה את ראש-החץ האינטלקטואלי והדגם הארגוני של גלות פורטוגל, ועמדה בראש מאבקי האמנציפציה במאה ה-19, אך דעכה במאה ה-19 וה-20. המיעוט היהודי הוא שותף בהיסטוריית הבנייה של העיר והאזור". 37, quai des Corsaires. סגור ב וחגים. פתוח 2 במאי-31 באוקטובר 10.00-18.30. 2 בנובמבר-30 באפריל 14.00-18.00. טל: 0559466190.

אל תוותרו על פנינה שנייה, המוזיאון לאמנות של באיון או מוזיאון בונה (Bonnat), כחמש דקות הליכה מהמוזיאון הבאסקי. בבניין יפה בעל עיצוב פנימי מרשים מהמאה ה-19, מוצג אוסף פרטי שאסף ותרם לאון בונה (1833-1922) יליד באיון, שלמד ציור בזכות מלגה שקיבל מהעירייה, ורצה להביע את הכרת טובתו לעירו. בפאריס היה לצי�יר דיוקנאות מבוקש, ואת הכנסותיו השקיע בבניית אוסף. ב-5,000 היצירות שרק מקצתן מוצגות, מחוסר מקום, ניכר דגש על אמנות צרפת וספרד, אך האוסף מכיל גם אמנות איטלקית, פלמית ועוד - רובנס, רמבראנדט, לה לורן, פוסן, אל גרקו, אנגר, גויה, דלאקרואה, ז`ריקו, דגה ואחרים. לצד התרומה הפרטית, מוצגים אוספים עירוניים. זהו אחד מאותם מוזיאונים המושתתים על אוסף פרטי חשוב (כמו ל`אנונסיאד בסן-טרופה), המשדרגים מאוד עיר קטנה מההיבט האמנותי. האוסף תלוי באופן לא-שגרתי, המושתת על חוויות והתנסויות של קבוצות מבקרים, בהם עיוורים, שהתבססו על דמיונם. כמו כן, מדי שנתיים מוזמן אמן או סופר לתלות יצירות לפי ה�קשרים פרי רוחו והשראתו. ב-1999 למשל, היה זה חורחה סמפרון.

5, rue Jacques Laffitte. סגור ג וחגים. פתוח באותן השעות כמוזיאון הבאסקי. 5.5 אירו. ילדים 3 אירו. חינם א הראשון בכל חודש, ועד גיל 18. כרטיס משולב לשני המוזיאונים 9 אירו. מוזל 4.5 אירו. טל: 0559590852. ברי Bourg Neuf מס` 68, בין שני המוזיאונים, המסעדה הטובה בעיר, לה שוואל בלאן (Le Cheval Blanc), המציעה מטבח באסקי אותנטי אך רווי-הפתעות. איכותה מצדיקה את מחיריה - כ-60 אירו לסועד - אך יש גם תפריט צהריים ב-25 אירו, שחברים טעמו, ונהנו מאוד (טל: 0559590133).

העיר עצמה, גראן-באיון (Grand-Bayonne), בנויה במקום ששכן בו הקאסטרום (Castrum), מחנה הצבא הרומי. כמה מסמטאותיה היו בעבר תעלות מים, ומכאן שם אחד הרחובות, פון-נף, הגשר החדש, שמרוכזים בו יצרני שוקולד קטנים שעדיין פועלים בשיטות מסורתיות. נעים לטייל בסמטאות ובכיכרות שוקקות-החיים של העיר העתיקה, שבתיהן צבעוניים ומלבבים. מעניין לבקר בקתדרלה סנט-מארי מרובת-הסגנונות - ששמה השני הוא נוטר-דאם דה באיון - שנבנתה לאורך מאות בשנים, וכן בגן-המנזר הצמוד לה, מהיפים בצרפת. כדאי להיכנס לגן "המצודה העתיקה" בעל ההיסטוריה העשירה - לשם נשלח הכופר לשחרור ילדיו של מלך צרפתי ששבה האויב - לשוטט על גדת הניב ובסמטאות הסמוכות, או לשבת על טראסה של בית-קפה. כך סופגים אווירה של עיר ייחודית, נאה ופורחת בקנה-מידתו של האדם. (שוק ראשי בשבת בבוקר על גדות הניב, בצד של גראן-באיון. השוק המקורה פתוח בשני ושישי.)
לשכת התיירות של באיון (Place des Baques. טל: 0559460146) מציעה סיורים מודרכים שונים בעיר.
 עוד מסעדות טובות או סבירות בעיר:

  • Le Bayonnais (ארוחה 20-35 אירו. טל: 0559256119);
  • La Feuillantine (ארוחה 35-40 אירו. טל: 0559461494);
  • Au Clair de la Nive (ארוחה 20-35 אירו. טל: 0559255921).

המשותף לשלושתן הוא מיקומן על גדת נהר זו או אחרת.

לתחילת הכתבה

ביאריץ, זכר הקיסרית אז`ני

ביאריץ היא עיר-קיט קטנה והדורה על חוף האוקיינוס האטלאנטי, שהקהל הנוצץ הפוקד אותה מצדיק את קיומם של כמה רחובות הזרועים בחנויות הדורות בנוסח פאריס או מונטה קרלו. העיקר הם החופים הארוכים-ארוכים, שקוטעת אותם באמצע לשון-אדמה צוקית המשתרבבת לים, וצופה אל נופי הפירנאים. תמצאו בה את נמלי הדיג הזעירים ואת המוזיאון הימי, ובחוד, בקצה גשרון מתכת להולכי-רגל מבית-היוצר של אייפל, סלע ימי ועליו פסל הבתולה הלבן. בביאריץ נוסד הגולף בצרפת והיא בירתו, יש בעיר מועדון רכיבה נוצץ, מכוני תאלאסותרפיה (טיפולים במי ים), ובעיקר - ארמונה של הקיסרית אז`ני דה מונטיחו.

אז`ני, אשת הקיסר נאפוליאון ה-3, נהנתנית ידועה שאהבה מאוד לנפוש בביאריץ בדרכה מחצר המלוכה בפאריס אל ספרד מכורתה, הפכה את האזור כולו ל"איני", ולמוקד משיכה לעשירי פאריס, שבאו לתייר ולפוש בו כבר במאה ה-19, בייחוד לאחר חיבור באיון לצפון ברכבת (ב-1854). כמה מגחמותיה, כמו הכפר אז`ני-לה-בן, הן עד עצם היום מוקדי תיירות חשובים. היא ביקשה מבעלה הקיסר מקום הולם לדור בו בביאריץ, וקיבלה ארמון מרשים, שהוקם על מה-שהיה כפר של ציידי לווייתנים. לאחר נפילת הקיסרות, הוסב הארמון הצבעוני לבית-מלון מהודר, פאלה ד`אז`ני שמו, והוא סמלה הנוצץ של העיר. הוא שייך לעירייה, ששיפצה אותו, בעצם הצילה אותו מחורבן, בלי לפגום באווירתו המיושנת והדקדנטית להנעים. הבעלות העממית אינה גורעת מיוקרתו, ומן הסתם אינה מכעיסה את הקיסר וזוגתו, שדיוקנאותיהם מתנוססים על כל קיר. מסעדת המלון נחשבת לטובה ביותר בעיר.

ביאריץ בכלל, ומלון פאלה ד`אז`ני בפרט, היו מתחילת המאה ה-20 ועד הרבה אחרי מלחמת-העולם השנייה מקום המפגש של המי ומי, מפארוק ועד סינטרה. העיר התחרתה בקאן ובדוביל. קוקו שאנל פתחה בביאריץ בוטיק, שהיה המצליח ביותר בכל עסקיה. כמה מהסוויטות במלון, המרוהטות כפי שריהטה אותן הקיסרית, נושאות את שמות דייריהן הק�יציים והמהוללים : צ`רצ`יל, אדוארד השביעי, שאליאפין.

Hotel du Palais
1, Ave. de l Imperatrice
טל: 0559416400 פקס: 0559416799
ארוחה: 55-100 אירו
 חדר: 250-500 אירו דירה: 500-1400 אירו 


מה יש לעשות בביאריץ, מחוץ לארמון של אז`ני, שמחיריו ירתיעו את רוב-רובם של בני-אנוש? קודם כול, חופיה הם גן-עדן לגולשים. יש בה חיי לילה בעונה ושני בתי-הימורים; שלל פעילויות טיפוליות ומרחצאות; וגם הופעות של שירה באסקית ותחרויות חשובות של פלוט באסק. הילדים ישמחו לתור את העיר ב"רכבת". יש גם כמה כנסיות וקאפלות מעניינות. בקצה הצפוני של העיר, בסביבה פראית למדי, צופים בנוף מראש המגדלור העתיק, המחייב טיפוס של 255 מדרגות. בשיטוט ברובע, תגלו שלל חווילות בעיצוב מהודר משלהי המאה ה-19 וראשית המאה ה-20, פ��ן- אדריכלות מאפיין של העיר כמו של קאן אשר בריביירה. מוזיאון השוקולד ותענוגותיו (Musee et Plaisir du Chocolat) שבצפון העיר מציג את היבטי המוצר ותרבותו, ההיסטוריה שלו וארצות המוצא של חומר הגלם. Ave. Beau Rivage ,14. ב-שבת בוקר ואחר-צהריים. בחופשות בתי-הספר וכן ביולי ואוגוסט פתוח כל יום. לטעום את הקקאו. טל: 0559242415.

מטיילים במרכז העיר הנאה, ובו כיכרות גדולות, בוטיקים וכמה בתים יפים בסגנון לה בל אפוק. תחנת הרכבת הישנה מעניינת, מפאת עיצובה הפנימי. המוזיאון ההיסטורי של ביאריץ (Vieux Biarritz) מתאר את דברי-ימי הקמתה של העיר וזכרונותיה. פתוח ג-שבת 10.00-12.00, 14.30-18.30. לאורך הים מבקרים בנמלון הדיג ובמוזיאון הימי, מבנה בסגנון אר דקו שהוקם ב-1933 בקצה הצוק המשתרבב לים, לנוכח סלע הבתולה. המוזיאון והאקוואריום מוקדשים הן לאזור הקרוב הן לאוקיינוס בכלל. פעמיים ביום, מאכילים את כלבי-הים בבריכה. מומלץ לילדים. פתוח כל יום 09.30-12.30, 14.00-18.00. מנובמבר עד מארס סגור ב, פרט לחופשות בתי-הספר. במועדים מסוימים פתוח גם בצהריים או עד 19.00. לברר בטל: 0559223700.

אסיאטיקה (Asiatica) הוא מוזיאון לאמנות המזרח הרחוק, המקיף כאלף יצירות מסין, הודו, נפאל וטיבט. 1, rue Guy Petit. 7 אירו. בני 8-12 3.5 אירו וילדים חינם. פתוח ב-ה 10.30-19.00. שבת-א 14.00-19.00. טל: 0559227878.

 פרט למסעדתו המפוארת של מלון הפאר, אפשר לסעוד

  • ב-Campagne et Gourmandise, מעט מחוץ לעיר (ארוחה 40-60 אירו. טל: 0559411011);
  • ב-Les Platanes (ארוחה 35-55 אירו. טל: 05559231368);
  • ב-Relais Miramar- שבמלון מיראמאר הסמוך לאוטל די פאלה (ארוחה 50-75 אירו. חדר 220-500 אירו. טל: 0559413000) - שלושתן כמעט באותה רמה גבוהה למדי.
  • במלון קפה דה פארי שליד הקזינו - המסעדה Café de Paris, אחד ממעוזי הנוסטלגיה של ביאריץ משכבר-הימים, אך רמתה עולה ויורדת בהתחלף השפים (ארוחה 45-80 אירו. חדר 90-160 אירו. טל: 0559241953).

יש עוד כמה וכמה בתי-אוכל פשוטים יותר,במחירים סבירים יותר, מחירי באיון ולא ביאריץ. נציין את Auberge du Relais, שאינו בדיוק במרכז (ארוחה 25-40 אירו. 12 חדרים: 50-100 אירו. טל: 0559248590).

 בכפר ארקאנג (Arcangues) שממזרח לביאריץ, כנסייה באסקית מעניינת בעיצובה, השוכנת בכיכר נאה. בין הכיכר לכר הגולף נמצא בית-הקברות הקטן, ובו שלל מצבות באסקיות עגולות, שבכל אחת מהן חקוק הצלב הבאסקי המעוגל, הסוואסאיקאי במתכונתו. בבידאר (Bidart), כמה קילומטרים דרומה מביאריץ, מפעל Henriet פותח את שעריו לביקורים מודרכים חינם, המאפשרים להציץ על הליכי הייצור הטרום-תעשייתי של שוקולד. טל: 0559475858. בבידאר גם מסעדה מהטובות בחבל הבאסקים, La Table des Freres Ibarboure, שולחנם של האחים איבארבור, המציעה מטבח באסקי עם נופך יצירתי במלון קטן וחביב (ארוחה 35-80 אירו. 8 חדרים 110-200 אירו. טל: 0559548164). גם בגטארי (Guethary) שמדרום לבידאר כנסייה ייחודית.

 כמה קילומטרים צפונה מסן-ז`אן-דה-לוז (Saint-Jean-de-Luz), על כביש N10, בתוך חווה באסקית, שוכן האקו-מוזיאון של המורשת הבאסקית (Ecomusee de la Tradition Basque). הוא מציג פעילויות ומסורות של האומה הבאסקית - דברי ימי המאקיל; תורת ייצור הברטים; טוויית הפשתן - פעילות חשובה של העם הזה, ובה בעיקר ממוקד המוזיאון; רזי הליקר איזארה , סודות הפלוט באסק ועוד. פתוח כל השנה. ביקורים מודרכים מדי כל רבע שעה. הדרכה קולית גם באנגלית. 5.5 אירו למבוגר, 2.3 אירו לילד. טל: 0559510606.

לתחילת הכתבה

סן-ז`אן-דה-לוז

מדרום לביאריץ נמצא סן-ז`אן-דה-לוז (Saint-Jean-de-Luz, Donibane Lohizune בבאסקית), מכלול של שלוש עיירות צמודות זו לזו סביב מפרץ קטן ויפה, כמעט סגור. סן-ז`אן היא הגדולה והידועה מבין השלוש. לצדה סיבור (Ciboure, בבאסקית Ziburu), ובקצה - סוקואה (Socoa). בעיני, המכלול הזה הוא פנינת החוף הבאסקי בצרפת.

 סן-ז`אן משתרעת ממזרח לנהר הניבל (Nivelle) הנשפך למפרץ. יש בה רובע מסחרי גדול, שהוא מדרחוב שוקק חיים, בעיקר רחוב גאמבטה ההומה כמעט תמיד. החנויות פתוחות גם ביום ראשון. ברובע שלל מסעדות, חנויות גסטרונומיה מגרות, ושוק מקורה בסמוך. בסן-ז`אן מכינים תופין מקומי, המאקארון (Macaron), שאפשר לטעום אותו לפי יחידה באחת משתי החנויות של המגדנאי Adam, הסמוכות זו לזו. בחנות מצרכי העישון ליד הכיכר - ארון סיגרים מכובד. בלילה, מוארים כמה בניינים בסמוך לנמל, וגם נעים לטייל לאורך האוקיינוס, דרך הקזינו. גשרוני עץ מחברים את פתחי הבתים לטיילת שמעל לרחוב השקוע. רחש הגלים מלווה את הטיול.

סן-ז`אן יפה גם בגשם. כשהעצים במערומיהם בכיכר הראשית שליד הנמל - המכונה קורסו שודדי הים - וציירים מציגים תחת מחסות. בכיכר בתי-קפה גדולים, ומהנמל היפה יוצאים טיולי-סירות לדיג במים עמוקים ולתצפית על החוף. סן-ז`אן מתגאה עד היום בחודש אחד בשנת 1659, שבמהלכו זכתה מההפקר בהדר מלכות חולף. בצד שמאל של הכיכר ניצב בית מ-1643, שבו שהה במשך חודש העתיד-להיות לואי ה-14, ועל גדת הנמל נמצא הבית שאירח את יורשת-העצר הספרדית מאריה-תרזה, שכינויה האינפאנטה. משכן-המלך הוא רכושה של אותה משפחה זה 350 שנה. חדר השינה היפה של המלך, וכל שאר החדרים, מרוהטים לתפארה. בימינו אלה אפשר לבקר בו מ-1 ביוני ועד אמצע אוקטובר. סגור א וחגים.

בבית-האינפאנטה (Infante) הצופה לנמל הדיג, פועל מוזיאון גרוון (Grevin) קטן המנציח בשעווה את הנישואים המלכותיים, את המוסקטרים, את ציידי הלווייתנים ואת שודדי-הים המלכותיים שיצאו מנמל סיבור. ביום הכלולות פסעו המלך והאינפאנטה עד כנסיית סן-ז`אן הסמוכה, ובאו בברית הנישואים. מיד אחר-כך ציווה לואי לסתום באבנים את השער שבעדו נכנסו לכנסייה, על-מנת ששום זוג אחר לא ייכנס דרכו. הוא התחתן כנראה בלב כבד, מפני שהנישואים היו במצוות החשמן מאזארן לצורך כריתת חוזה הפירנאים עם ספרד, והמלך אולץ לשם כך לוותר על אהבתו למארי מאנצ`יני. פנים הכנסייה העתיקה מציג את הסגנון הבאסקי במיטבו - הרבה עץ, וכמה יציעים, האחד מעל השני, צמודים לקירות. יש גם עוגב יפה. סיבור הצפופה והעממית, שהיא ציורית מאוד ומכילה כמה שכיות-חמדה כמו המזרקה העתיקה, הצריח ועוד, משכה אמנים לרוב, ומתגאה בבנה מוריס ראוול, בן לאב שוויצרי ולאם באסקית, שנולד ב-1875 בבית סמוך לנמל, וכל חייו נותר קשור למכורתו הבאסקית. סוקואה שבקצה המפרץ היא נמל דיג קטן עם סכר דמוי מבצר, בית-ספר לצלילה ועוד.

במדרחוב של סן-ז`אן כמה בתי-מלון קטנים ויפים, ביניהם Les Almadie, שבו 7 חדרים שמחיריהם משתנים לפי העונה (מ-80 עד 120 אירו. טל: 0559853448) - הגישה ברכב בעייתית. או La Deviniere הסמוך, אוטל דה שארם קטן, הדור ויפה (100-150 אירו. טל: 0559260551). הוא מקיים בית-תה כמה ימים בשבוע, והתמחותו דווקא בקקאו של ארוחת הבוקר.

המלון המפנק ביותר שוכן בשכונה שקטה שלוש דקות הליכה מהחוף, רבע שעה מהנמל ומהמרכז. זהו רלה-א-שאטו בשם פארק ויקטוריה (Parc Victoria), חווילה קטנה מימי נאפוליאון ה-3 בתוך פארק גדול ובו מסעדה, בריכה ובר וחוילה נוספת עם שתי דירות. בקיץ, אוכלים על שפת הבריכה. כשחופי סן-ז`אן מכוסים המונים, בוודאי נעים כאן, בבועה האליטיסטית הזו, המוכרת שלווה בקיץ, והסגורה כל חודשי החורף. הכול החל כשמשפחה שחיה בבית פרטי סמוך, הרגישה מאוימת על-ידי פרויקט של שלושה בנייני מגורים גדולים, שתוכנן לקום במגרש סמוך. לא יקום ולא יהיה! הם קנו את המגרש ומנעו את החרפה. ומה עושים עם הנכס? החליטו לפתוח מלון. חמש שנות עבודה, והנה הם מלונאים. אחד מהבעלים, מומחה בעיצוב, עיצב הכול בסגנון אר דקו. את ארוחת הבוקר אכלתי בגינה הפרטית של חדרי (חדר 160-310 אירו. דירה 250-400 אירו. ארוחה 60-75 אירו. טל: 0559267878).

סן-ז`אן עיירה גסטרונומית. בראשית יולי מתקיימות חגיגות דיג הטונה. את הטונה מתקינים בכמה וכמה צורות, אך הספסיאליטה של העיר הוא מרק הדגים טורו Ttoro)), שפשוט עוול שלא להתענג עליו בעירו, המייחדת לו חגיגות עממיות בספטמבר. בעיר כמה מסעדות באסקיות עממיות טובות, המתמחות בין היתר במרק-המרקים הזה. לאן ללכת? הידועה ביותר היא לה טאוורן באסק (Taverne Basque) שליד נמל הדיג (ארוחה 30 אירו. טל: 0559260126); השף ז`אן קוסו המליץ על ביסטרו אראנצאלאק (Arantzaleak) שליד שפך הנהר ניבל (ארוחה 30-35 אירו. טל: 0559471075); השף פירמן אראמביד דיבר בשבחה של פאנצ`ואה Pantxoa)), פראנסואה בבאסקית, אשר בנמל הדיג בסוקואה (ארוחה 35 אירו. טל: 0559471373); ובל נשכח את שה דומיניק שעל רציף מוריס ראוול בסיבור (ארוחה 25-50 אירו. טל: 0559472916).

אנשי המקום שאיתם התייעצתי דגלו דווקא בשה מאטין (Mattin) העממית למהדרין שבסיבור (טל: 055947195). לשם הלכתי, בצהרי יום ראשון. ריהוט עץ שחור, סולידי, כיסאות נוחים. המסעדה היתה מלאה עד אפס מקום, והושיבו אותי לצד ארון גדול של צלחות-נוי בחדר שבין האולם למטבח, שעד מהרה התמלא אף הוא. הזמנתי טורו ו"פארמאנטייה" של אוזן חזיר. המלצרית זקפה גבה למשמע המנה העיקרית. ואכן: המרק שהוגש כעבור כעשרים דקות בסיר נמוך, או במרחשת גבוהה מאוד, היווה ארוחה בפני עצמה. בנוזל הסמיך, שהכיל עגבניות מרוסקות, יין לבן, פלפלונים כתושים ושום, שרו מולים, לנגוסטינים ונתחים של שלושה דגים - שיבוט (Lotte), מין צלופח-ים (Congre) ומרלוזה (בקלה), הדג הלאומי - אך יש גם הרכבים אחרים. מרק משובח, שמחירו היה כ-20 אירו. הרוב אכלו טורו, אבל לא בחלו בסרטנים למיניהם בצורות התקנה שונות, כמו קדירה של בשר סרטנים, צלחות של ז`אמבון באסקי וספרדי, דגים, צ`יפירונים, ובקלה עבה עם שעועית העונה מטארב.

במהלך אכילת המרק ביטלתי את המנה הבאה, אך לאחר שהתאוששתי, הזמנתי אותה שוב, והצטערתי. בשר אוזני החזיר, עם מחית תפוחי-אדמה מתובלת היטב, ברוטב של פתיתי ז`אמבון ולבבות אפסרגוס, לא היה ברמת המרק. למי שאוהבים, מומלץ מפי מבינים מעדן השוקולד העשיר מאוד.

 בסן-ז`אן עוד הרבה מסעדות. הטובות ביותר הן:

  • Le Rosewood שבמלון Grand Hotel שעל הטיילת (ארוחה 35-65 אירו. חדר 180-430 אירו. טל: 0559263536)
  • L`Atlantique שבמלון ((Helianthal המעוצב בסגנון אר דקו (ארוחה כ-40 אירו. חדר 130-230 אירו. טל: 0559515151).

מסיבור וסוקואה, 6 ק"מ בכביש D912 לאורך חוף פראי ושמור היטב מובילים לאנדאי (Hendaye). לפני אנדאי, ארמון אבאדי (Abbadie), אחד המעניינים ביותר בחבל הבאסקים. את הארמון, שבסגנונו הניאו-גותי נמזגות השפעות מארצות רבות, בנה האדריכל הנודע ויולה-לה-דוק, מי ששיקם במחצית הראשונה של המאה ה-19 את רוב הכנסיות החשובות בפאריס, כולל הנוטר-דאם. המזמין היה מדען באסקי בשם אנטואן אבאדי, שה�רבה לנסוע ברחבי תבל והיה הראשון למפות את אתיופיה. הוא קישט את ארמונו בסגנון אוריינטלי ובכתובות בבאסקית ובאמהארית, והקים בו מצפה-כוכבים. פתוח במועדים שונים לפי העונה. לברר בטל: 0559200451.

אם יוצאים מסן-ז`אן דרומה בכביש הראשי N10, מגיעים אחרי כמה קילומטרים מגיעים לארמון אורטובי (Urtubie) שבנייתו החלה במאה ה-14 והושלמה במאה ה-18, והוא מאז ועד עתה בבעלותה של אותה משפחה. הביקור מרשים בזכות העיצוב הפנימי, הריהוט והאמנות שבו. הבעלים, המתגורר בארמון, הכשיר כמה חדרים לאירוח, וכל חדר מעוצב בסגנון היסטורי שונה. אולם-הצי�ד משמש לארוחת הבוקר. (15 במרץ-15 בנובמבר כל יום פרט ל-ד ו-ה בוקר. שלושה ביקורים מודרכים 11.00, 14.00, 19.00. 5.5 אירו. הנחה לילדים. אפשרות לארוחה בארמון. חדרים: עד 140 אירו. טל: 0559543115, פקס: 0559546251.)

 בהמשך הדרך הכפר אורוניה (Urrugne), ובו כנסיית סן-ונסאן, כנסייה מיוחדת בעיצובה הפנימי, ואחריו פארק Florenia - 180 דונם של גנים מגוונים מדורגים על טראסות - גן הפרחים של חבל הבאסקים. פתוח מהאביב עד סוף הקיץ, ובכמה חגים, מבוקר עד ערב. פרטים בטל: 0559480251. אפשר לאכול ב-Chez Maite שבכיכר העירייה (ארוחה 20-45 אירו). אנדאי (Hendaye) שעל הגבול היא עיר-קיט נאה. את שמה, צירוף של שתי מילים באסקיות שהוראתן מפרץ גדול, מצדיק מיקומה על שפך נהר הבידאסואה, שליופיו נחשפים בעיקר ממרומי הונדאריביה הספרדית. על האי הקטן שבין הגשרים, המכונה אי הוועידה (Conference), התקיימו מהמאה ה-15 ועד המאה ה-17 מפגשים דיפלומטיים בין צרפת לספרד. חלקם הוליכו לשלום באמצעות נישואים מלכותיים, כמו אלה של 1659, שבזכותם נכרת באי חוזה הפירנאים. ב-23 באוקטובר 1940, נפגשו בתחנת הרכבת היטלר ופרנקו ידידו. באנדאי אפשר לאכול במסעדת La Bidassoa שבבית המלון החדיש לתאלאסותראפיה, הנושא את שמו של הבעלים, סרז` בלאנקו, מי-שהיה מכוכבי הרוגבי של צרפת (ארוחה 35-55 אירו. חדרים 90-200 אירו. דירות 150-300 אירו. טל: 0559488888). ביולי חוגגים את חגיגות הצ`יפירון.

 מעט ממזרח לאנדאי, בהרים, ביריאטו (Biriatou), כפרון באסקי טיפוסי ששימש מקום מפגש, כמו אנדאי, לנציגי מלכים. הוא מציע נופים יפים, כמה מסעדות פשוטות ואחת טובה - Bakea (ארוחה 30-60 אירו. חדר 45-65 אירו. טל: 0559207636).

מתוך הספר: "התענוגות של דרום צרפת" - מאת אביטל ענבר.
צילום: אביטל ענבר.
אביטל ענבר הוא מתרגם, עיתונאי וסופר, מחבר רבי המכר "התענוגות של צרפת", "התענוגות של פאריס" ו"התענוגות של פרובאנס", שזכו לשבחי הביקורת. תרגם לעברית את מיטב הספרות הצרפתית וזכה בשני עיטורי כבוד מטעם ממשלת צרפת.
 לרכישת הספר- לחצו כאן.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

הזמנת חופשה לפירנאים

כתבות מומלצות עבורך על פירנאים

קצת השראה לטיול הבא

הכתבות הכי נצפות השבוע

הפוסטים הכי נצפים השבוע

הטיפים הכי נצפים השבוע

עקבו אחרינו לכל העדכונים החמים בארץ ובעולם