רקע כללי

היינו במאיירהופן (Mayrhofen) בשבוע שבין 26/1-2/2/2008. השנה יצא לחופשה כל השבט: אני שגולש סקי כבר 7 שנים, מיה אשתי, לה זו החופשה השניה אחרי שצלחה את מסלולי הגלישה בקמפיטלו בשנה שעברה, אחי גיל שגולש סקי כבר 6 שנים, ואחינו הקטן אור שהחליט לנסות סנובורד רגע לפני הגיוס. מאחר שהרמות כל כך שונות, מיקדנו חיפושינו באתר שיש בו בתי ספר טובים, מסלולים נוחים למתחילים ולבינוניים ובעיקר הרבה אווירה, שכל כך חסרה בחופשות הקודמות. אוסטריה נראתה הפתרון המושלם. עם שיקולי התקציב והאווירה, ובעזרת הטיפים המוצלחים של הפורום, ננעלנו בסופו של דבר על מאיירהופן, בה קיימים מלונות מפנקים ואווירה נהדרת. סגרנו חבילה של סקי-דיל, כאשר יחד איתנו הגיעו לעיירה גם כ-180 רופאי שיניים לכנס גלישה ואחריות רפואית.

לתחילת הכתבה

אתר הסקי

מאיירהופן היא עיירה חמודה אשר שוכנת בגובה 630 מ` מעל פני הים, באמצע עמק הצילר בטירול שבאוסטריה. העמק רחב, נהר זורם במרכזו ומשני הצדדים מתנשאים הרים שפסגתם מושלגת. העמק עצמו ירוק כולו -; ממש כמו טיול באירופה באביב. רמז לכך שמדובר בעונת הגלישה אפשר לקבל רק אחרי שעולים למעלה ברכבל והנופים הופכים ללבנים. כיוון שהעיירה עצמה נמוכה כל כך, מזג האוויר נעים בה במיוחד. הרבה שרידים לשלג אין (העיירה לבנה רק אחרי סופות רציניות), אבל מצד שני זה הרבה יותר נוח להתנייד בה בערב כי לא קר. לא קר -; אז יורד גשם! אל תשכחו להביא מטרייה!

 מבחינת מבנה העיירה -; רחוב ראשי Haupt Str. מהכנסייה ועד לגשר שעל הנהר ולאורכו כל חנויות ההשכרה, מסעדות, בתי הספר לסקי, ומלונות רבים. בקצהו הדרומי של הרחוב נמצא הרכבל שעולה אל Penken, רגע לפני הגשר שחוצה את הנהר לכיוון הרכבל של ה-Ahorn וממשיך דרומה אל העיירות Finkenberg ו-Tux. בעיירה אווירה נעימה והיא שוקקת חיים בכל שעות היום. כדי להגיע: אפשר עם רכבת, אבל נראה שהכי נוח עם רכב שכור שמאפשר גם להתנייד בסביבה. סדר גודל של שעתיים וחצי עד ארבע שעות מנמה"ת במינכן (תלוי בפקקים).

לתחילת הכתבה

מסלולי הסקי

הסקיפאס הסטנדרטי ל-3.5 ימים ומעלה מכסה את כל האתרים של עמק הצילר. סה"כ כ-630 ק"מ של מסלולים אשר מתפרסים על פני מספר מתחמים שהגלישה ביניהם אינה רצופה. כדי לנצל את הסקיפס כמו שצריך מומלץ מאוד להתנייד ברכב: המרחקים לא גדולים, כמעט בכל תחנה בעמק יש חניון גדול (בפנקן אין), ורכב פרטי הוא הדרך הכי מהירה לנוע ממקום למקום. למרות זאת, לא חייבים רכב - אפשר להסתמך על שירותי הסקיבס והרכבת החינמיים, רק לקחת בחשבון שזה מאריך את זמני הנסיעה בסדרי גודל. אנו גלשנו על פני 3 מתחמים: Penken וסביבתו (כ-155 ק"מ של מסלולים), Zillertal Arena (עוד 160 ק"מ) וקרחון ה-Hintertux (סה"כ 80 ק"מ) בקצה העמק. לאזורים של Fugen ו-HochZillertal לא הגענו, בעיקר כי התייאשנו מזמני הנסיעה בתחבורה הציבורית, אבל על כך בהמשך.

האתר נמצא בשורה הראשונה של האתרים שהיינו בהם באירופה: מסלולים מתוחזקים היטב, תשתית רכבלים מודרנית וכל מה שצריך בשביל ליהנות מחופשת סקי טובה. ככלל תשתית, הרכבלים הטובה ביותר נמצאת ב-Arena שם רוב רכבלי הכסאות מכוסים בבועה והם מהירים יחסית. באזור מאיירהופן רבים מאוד הטי-בארים, וכך גם בקרחון מסיבות טכניות.

היום הראשון התחיל עם עננות נמוכה, שהלכה והתעבתה ככל שהתקדם היום. ככל שהתגברה הרוח, בסביבות הצהריים כבר לא ראו ממטר וגם התחיל לרדת שלג די רציני. כיף גדול לא היה, כך שכבר לקראת 15:00 החלטנו שמיצינו את היום הזה. הרוח המתגברת סגרה חצי מהמעליות - מה שיצר פקקים די רציניים במעליות שכן עבדו. כל איזור Horberg והקישור ל-Rastkogel היו סגורים לחלוטין. המסלולים הנחמדים יותר שעשינו התמקדו ב-15 ו-3 האדומים שיורדים מהפנקן אל הסנופארק, 12a האדום שפונה אל הצד של פינקנברג ורץ בחלקו התחתון בין עצים וגם מסלולים 1 ו-6 האדומים שיורדים לכיוון התחנה העליונה של הפנקן והם רחבים ומשופעים קלות.

ליום השני התעוררנו לשמיים כחולים ו-8 מעלות מעל לאפס. מבחינת מזג האוויר - ממש כמו בחרמון. השארנו את מיה ואור לבית ספר ונסענו לגלוש ב-Zillertal Arena. הדרך לצילרטל ארנה היא ויה דולורוזה אמיתית: סקיבאס מאיזור המלון לתחנת הרכבת, נסיעה ברכבת ל-Zell וסקיבס נוסף מתחנת הרכבת ב-Zell אל AchterBahn שעולה אל ההר. רק בשעה 10:30 התחלנו לגלוש. מבחינת הגלישה עלינו עם רכבל הכיסאות Karspitz X-Press וירדנו עם מסלולים 5 ו-9 האדומים שהם רחבים, משופעים ומאתגרים לכיוון רכבל Kreuzjoch X-Press שעולה (כמעט) עד לנקודה הגבוהה באתר. מכאן יורדים את מסלול 11 - אדום רחב וארוך מאוד עם נופים מדהימים עד ל-KrimmlAlm ומשם עולים ברכבל 4 כסאות ל-Isskogel (גובה 2264m). מפה כבר אפשר לרדת את כל הדרך עד לגרלוס במסלולים רחבים מאוד אדומים וכחולים עם נוף נהדר ולא צפופים מי יודע מה. יותר רחוק מזה לא המשכנו, ואחרי ארוחת הצהריים פשוט התחלנו לחזור פחות או יותר באותה הדרך. מסלולים נהדרים אחרים באזור Zell הם 4, 3 ו-10 האדומים אשר עמוסים בשלג איכותי, ונופים יפים. מומלצים במיוחד אחה"צ כאשר הם לא נמצאים בצל ההר וקל יותר לזהות את תוואי השטח. החברים שגלשו באותו היום בפנקן סיפרו שהיה פשוט חם וכתוצאה מכך גם המון קרח (בדיוק כמו בחרמון).

ביום ג` שררו אותם התנאים, אז קבוצתנו התפצלה שנית והפעם עלינו אני וגיל לקרחון. באופן מפתיע הנסיעה בקו הירוק לקחה הרבה פחות זמן מהמסע לזל: 45 דקות בלבד (שכולם בעמידה, אבל מה לא עושים בשביל יום גלישה איכותי). בשעה 9:45 כבר עלינו לרכבל SommerBerg. שימו לב שישנם שני רכבלים: אחד של 8 מקומות והשני של 4 מקומות. שניהם מגיעים בדיוק לאותה הנקודה ובדיוק באותו הזמן. מ-SommerBerg Alm משכנו עד למעלה עם הקרונות של GletcherBus 2, 3 לנסיעה עוצרת נשימה עם נופים של גג העולם: פנוראמה של 300 מעלות עם כל פסגות האלפים. פשוט מדהים. אין מה לתאר מסלולים בקרחון, כי, בגדול, כולם אותו הדבר: רחבים כמו מגרש כדורגל, חלק משופעים יותר וחלק פחות, מכולם נופים מדהימים וכולם כיפים באותה המידה. המסלול היחידי ששונה קצת הוא 17 הכחול שנמצא בצד הימני של המפה: גם הוא רחב, אבל מזכיר יותר את הסגנון של המסלולים בפנקן.

בימים ד` ו-ה` חרשנו את כל האזור הקרוב למאיירהופן: במיוחד מומלץ לעלות עם הרכבל הגדול 150-er Tux כדי ליהנות מהנוף ולרדת אחר כך את כל הדרך עד למתחם Eggalm בגלישה רצופה על כל Rastkogel (כולל מסלול 1 מעוין אדום שמתפתל בין העצים). ב-Eggalm מומלצים המסלולים 2, 6 ו-5 האדומים. את בוקר יום ו` העברנו ב-Horberg: הר גבוה ממול לפנקן אשר נשקפים ממנו נופים יפים, ומסלוליו האדומים רחבים ונעימים. אור סיים את שבוע הגלישה הראשון שלו על קרשלג בכיף על מסלולים 7 ו-27, ואפילו בלי נפילות. ואחה"צ - זה בדיוק הזמן לקרוע את העיירה ולחפש שופינג... על אזור Ahorn ויתרנו לחלוטין.

 אי אפשר בלי להזכיר את בית הספר: מיה ואור נרשמו לבית הספר Rotten Profis לשיעורי סקי וסנובורד למתחילים. בסוף החופשה לא ניתן היה להכיר את סגנון הגלישה של שניהם: הרבה בטחון עצמי בכחולים ובאדומים וסגנון משופר. תודה למדריכים בארט (סקי) ונילס (בורד). כאן גם לקחנו את ציוד הסקי (Bllizard מתוחזק היטב). אם יתמזל מזלכם, אולי בעל הבית מנפרד יוציא את האקורדיון וינגן גם כמה צלילים טירוליים להנאתכם. וכמובן, התור לפנקן הידוע כל כך לשימצה: אנחנו לא ראינו דבר כזה. פשוט כי כשמגיעים בסביבות 9:00-9:15 אין תור. גם בדרך חזרה, חיכינו לא יותר מ-20 דקות וזה לא נורא בשום סטנדרט.

לתחילת הכתבה

המלון

אנו השתכנו במלון AlpenSchlossl -; מלון 3 כוכבים עם ארוחת בוקר בלבד באמצע רחוב Tuxer מרחק הליכה קצרה מהרכבלים: 12 דקות לפנקן, 7 דקות לאהורן ו-50 מטר לתחנת הסקיבס המקומי, אם רוצים להגיע לתחנת הרכבת ולנסוע לאתרים אחרים בעמק. תחנת הסקיבס לקרחון קרובה גם היא משהו כמו 7 דקות הליכה עם הציוד. הגישה לרכבלים קרובה ונוחה, אבל מרכז העיירה, המסעדות ומקומות הבילוי נמצאים רובם אחרי הרכבלים וצריך ללכת עוד. לא נורא, כי כל העיירה לא גדולה מאוד, אבל כשיורד בחוץ גשם זה יכול להיות נאחס. בפנים 16 חדרים גדולים על שלוש קומות (אין מעלית) עם מקלחון ושירותים, ובחלק מהחדרים גם מסך קטן של LCD (אין מה לראות, הכל מדובב לגרמנית, למרות שלא צריך להבין גרמנית כדי להשתעשע מהגרסה המקומית של אמריקן איידול. באחד הערוצים מוצגים LiveCam מהפסגות הסמוכות, עם נתוני מזג אוויר, לתכנון מיטבי של יום הגלישה).

 למטה, ספא קטנטן עם סאונה יבשה, מקלחת של זרמים, ג`קוזי (לאדם אחד) וחדר התרגעות. לא בדיוק תרבות הספא הטירולית המפורסמת, אבל זה מה יש. שעות הפעילות היומיות 16:00-19:00, והכל חופשי חוץ מהג`קוזי שצריך להכניס לו מטבעות כדי להפעיל אותו. ארוחת הבוקר עובדת מהשעה 7:30: מזנון של ריבות ולחמים לבוקר, עם יוגורט, דגנים וגם נקניק, גבינה צהובה וביצה קשה. סה"כ סבבה. חדר הסקי בעייתי -; כל הציוד עומד לתצוגה לא נעול וקרו מקרים של החלפת ציוד בין אורחים במלון. לסיכום המלון -; מקום סביר פלוס לישון בו, למרות שאני מאמין שיש מקומות בעיירה שהתמורה לכסף בהם קצת יותר גבוהה. בגדול אין תלונות. יתרונות: מיקום מעולה וחדרים נוחים. חסרונות: אין לובי, אין מעלית, ספא קטן וקירות דקים ממש. למען האמת -; זו לא הייתה הבחירה הראשונה שלנו, אבל רופאי השיניים בכנס תפסו את כל המקומות ב-NeuPost וב-NeuHaus...

לתחילת הכתבה

אוכל, שתייה, אפרה-סקי ובילויים

ארוחות צהריים אכלנו בהר: בימים בהם גלשנו בפנקן עצרנו בד"כ לארוחה ב-Pilzbar או ב-BergRast אשר נמצאים ליד מפגש בתי הספר לסקי בתחנה העליונה של הפנקן. האוכל טעים ומגוון -; מרק קניידלעך (עם שומן חזיר בפנים), נקניקיות וצ`יפס, שניצל, פסטות, בירה וכמובן שטרודל תפוחים לקינוח. עלות לבנאדם לארוחה של מרק, נקניקיות ובירה מסתכמת בסדר גודל של עשרה יורו. ביום בו גלשנו בצילרטל ארנה ישבנו לאכול צהריים במרפסת של am Isskogel Seppi`s בירידה של מסלול 2 לכיוון גרלוס. גם כאן, אוכל בהגשה עצמית, נופים מדהימים, מוזיקה צוהלת ואותם המחירים. ביום של ההינטרטוקס עצרנו במסעדה הגדולה ב-FernHaus בגובה 2,660 מ`. גם פה יש מרפסת, ומזנון הגשה עצמית מגוון מאוד (אפילו יותר מהמקומות האחרים). כיוון שהמלון שלנו לא מגיש ארוחות ערב, נדרשנו לנסות את מזלנו בעיירה. מסעדות לא חסרות ולמען האמת, עם כולן הצלחנו. אז הנה מדריך המסעדות של מאירהופן (רק מקומות שניסינו):

  • Café Jogg`l - מסעדה טירולית נחמדה ברחוב Tuxer מול בית הספר לסקי Rotten Profis.
  • Mount Everest - אוכל מקומי במסעדה של מלון Andrea ב- Ahorn Str.. לא להחמיץ את שטרודל התפוחים - הכי טוב שאכלנו בעיירה.
  • Café Tyrol - מקום עם מנות מעוצבות ויפות, והבונוס הגדול: אסור לעשן! נמצא ב-Haupt Str. באמצע הדרך מ-פנקן ל-Mo`s.
  • Manni`s - מסעדה שצמודה למלון עם שם זהה באמצע הרחוב הראשי. מגישה פיצות מעולות.
  • Edelweiss - מסעדה טירולית גם כן עם שירות מצוין ומנות גדולות ומשביעות. נמצאת ברחוב Scheuling Str. שמקביל לרחוב הראשי ממזרח (הרחוב בצד השני של הכנסייה).
  • Singapore-China - יום אחד פשוט התחשק לנו סיני. נמצא גם כן ב-Scheuling Str. ומגיש אוכל סיני לא רע במנות גדולות וע"י מלצרים סיניים דוברי גרמנית (שיש בזה משהו מעניין בפני עצמו...)

אפרה סקי: כשהחלטנו לנסוע השנה לאוסטריה, המטרה המוצהרת הייתה לבדוק את האפרה סקי. כבר היינו באתרים מעולים בצרפת, ונהנינו מאווירה איטלקית חמימה -; אם יש משהו שהאוסטרים אמורים להיות ממש טובים בו, זה האפרה סקי. לא התבדינו -; אם מאיירהופן היא פרט שמעיד על הכלל -; אז האפרה סקי באוסטריה חזק מאוד ביחס לצרפת (פשוט אין) ואיטליה (חושבים שזה אפרה סקי, אבל לא באמת).

 מילה כללית על חוקי העישון: מותר לעשן בכל מקום, וכולם מעשנים בכל מקום (פה לא ישראל, איטליה, או צרפת)! כולם מספרים ומדברים על ה-ElchBar במרומי הפנקן וה-Ice Bar שצמוד לתחנה התחתונה של הרכבל. אז נכון -; המוזיקה מקפיצה ומטרפת, הבירות נשפכות כמים, ולרקוד שתויים כשהדוב הלבן של האייס באר מקפץ על הבאר זה ה-דבר, אבל נראה לי שאנחנו גילינו מקום אחר ולא פחות שווה -; Bruck`n Stadl. הבאר נמצא ליד פנסיון Brucke קצת אחרי הגשר לכיוון רכבל Ahorn. גילינו אותו לגמרי במקרה -; כשחזרנו מארוחת ערב במסעדה של מלון אנדריאה, נתקלנו במקרה במקום עם שלט "Grosse Apres Ski Party". מבפנים בקעה מוזיקה חזקה בטירוף, וכשהבריטים השיכורים התחילו להישפך החוצה בסביבות תשע עדיין עם הציוד ונעליי הסקי לרגליהם, נראה שזה הוא המקום. למחרת הגענו לכאן מיד אחרי הסקי, למסיבה פרועה, כולל כל מוזיקת הפולק הטירולית, אלכוהול בכמויות ואווירה מיוחדת. פיצ`ר נוסף של המקום הוא התקרות הגבוהות מהעץ, כך שהמקום מאוורר ולא נחנקים לגמרי מעשן הסיגריות כמו באייסבאר.

מקומות בילוי: איפה להתחיל? בזמן שעיירות סקי אחרות בהן ביקרנו עד היום (פאסו טונאלה, קמפיטלו, ואפילו סלבה גרדנה) הולכות לישון, במאיירהופן רק מתחילים את הערב. כדי לשתות עם החבר`ה אין כמו Mo`s. פאב בריטי, עם אוכל של פאבים ועמוס לעייפה בדוברי ודוברות אנגלית אחרי כמה דליים של בירה מקומית. הבירה המקומית Zillertaler Weissenbier מיוצרת בהמשך העמק בעיירה Zell והיא ללא ספק הפופולרית ביותר בעמק. המחירים בסביבות ה-3.5-4 יורו לחצי ליטר.

לשתיית בירה באווירה דחוסה עוד יותר אבל גם מדליקה יותר -; Scotland Yard הוא מקום אידאלי. המקום בנוי עם באר ריבועי שנמתח על פני ארבעה חדרים, בחוץ יש תא טלפון לונדוני והעיצוב הפנימי מעץ כהה וכבד עם הרבה אווירה. כמיטב הפאבים הבריטיים, אפשר לשחק דארטס, למרות שמומלץ להתרחק מהפינה הזו בשעות מאוחרות כי החבר`ה השתויים לא מכוונים מי יודע מה... פאב בריטי סמוך הוא ה-Piccadilly שנמצא בפינה הנגדית של הצומת. פחות צפוף והרבה יותר שקט. (מזכיר קצת את הפאב של השופטים בת"א...)

להופעות חיות -; Sports Lounge במלון Strass די סמוך לתחנה התחתונה של הפנקן. הברמנים בפנים הם אותם החבר`ה של האייס באר (אחרי שסוגרים את האפרה סקי, כולם עוברים בלוק אחד שמאלה). העיצוב פשוט וצבעוני, עם כמה שולחנות וכסאות גבוהים ובאר ארוך למדי. ההופעות בפנים של שני בריטים שנראה שמשלמים להם בבירה (3 פחיות לכל אחד במהלך ההופעה...), נראים קצת כמו ה"טניישס די" (למי שראה את סרט הפולחן עם ג`ק בלאק), ומבצעים עיבודים נעימים עם גיטרות לבריט-פופ ורוק אלטרנטיבי. מאוד מאוד נחמד. הופעות חיות יש גם ב-Speak Easy, שני מטר מה-Sports Lounge. לא נכנסנו פנימה כך שאני לא יכול לספר מה בדיוק יש שם. עקרונית כל שבת וראשון יש בפנים נערות גו-גו, וביום שלישי הופיעה במקום DJ Veronica עם מוזיקת שנות ה-80 וה-90. ה-Speak Easy מחובר גם לדיסקוטק ה-Arena שנחשב לאחד הטובים בעיירה (לא היינו בפנים, מעדות שמיעה מדובר במקום מעוצב ושיקי).

ביום רביעי בלילה הלכנו לרקוד במסיבה של סקי-דיל ב-Schlussel Alm -; דיסקוטק גדול מעץ מול הגשר שחוצה את הנהר (אמצע הדרך בין פנקן ואהורן). הכניסה עולה 4 יורו (2 יורו ללקוחות סקי-דיל, ביום שמגדירים את זה כמסיבת סקי-דיל, בנות בחינם) ומקבלים גם בקבוקון קטן של Klopfer -; מעין ליקר דבש עם ויסקי. מתוק וטעים. המוזיקה בפנים נעה בין R&B וסתם מוזיקת מועדונים באנגלית, ועד כל מיני עיבודים בגרמנית לשירים מוכרים, ופשוט דאנס גרמני רועש ושמח. כיף וממכר. אחרי ה-Klopfer ושני ייגרמייסטר, רק הרצון ללכת לגלוש מחר מנתק אותך מהמוזיקה. למרות שהמסיבה הוגדרה כמסיבת סקי-דיל, הרבה ישראלים לא ראינו ועיקר הנוכחות היתה של חבר`ה גרמנים ובריטים (אולי בגלל שבוע רופאי השיניים). בקיצור -; עוד לא היינו בסנט אנטון ובאישגל, אך סצינת חיי הלילה העשירה של מאיירהופן בהחלט הבהירה לי שבשביל בילויים ואפרה סקי -; נוסעים לאוסטריה.

 מבחינת פעילויות מיוחדות -; לא מצאנו, אבל גם לא כל כך חיפשנו. יש פרגליידינג בכמה וכמה מקומות מסביב לעיירה: פנקן, הורברג וגם בלמעלה של רכבל פינקנברג. בארנה יש גם דבר שנקרא Arena Coaster - מסלול מזחלות הרים סטייל האטרקציה שיש בחרמון. החלקרח לא מצאתי, אבל בהתחשב בזה שגם כשאני כן מוצא, פעם אחת לא הלכתי לשם בחופשות קודמות, אז לא באמת נורא. סקי לילה אין. נראה שהפעילויות המיוחדות הן בעיקר שתיית בירה או ספא טירולי מעורב.

לתחילת הכתבה

עלויות 

  • טיסה + מלון + העברות + סקיפס - 1,000 יורו
  • שכירת ציוד סקי - 60 יורו
  • בית ספר Rotten Profis לסקי וסנובורד (למי שצריך) - כ-120 יורו
  • ארוחות ערב וצהריים - 200 יורו
  • בירות - 50 יורו
  • סה"כ - 1,430 יורו לאדם

לסיכום, מאיירהופן הוכיחה עצמה כבחירה מוצלחת בכל הקשור לסקי טוב ואווירת בילויים נהדרת. אמיתית - קשה לי לראות את החופשה הבאה שלי במקום אחר מאוסטריה... המחיר יצא קצת יקר (אני מאמין שאפשר לקצץ עלויות או לשפר את התמורה אם מרכיבים את החבילה לבד), אבל כולם יצאו מרוצים ובסופו של דבר זה מה שהכי חשוב. מזג האוויר האיר פנים (רוב הזמן), כמויות השלג היו מכובדות בהחלט לתחילת-אמצע העונה, הבירה נשפכת כמים, וכשגם האישה והאחים נמצאים בסביבה, השמחה כפולה ומכופלת.

לתחילת הכתבה

פברואר 2008
הדיווח משתתף בתחרות דיווחי גולשים לעונת 2007/8 ומתחרה על פרס חופשת סקי! 

יעדי הכתבה