טיול בפארק הלאומי אברדרה
יש כמה דברים שאני אתגעגע אליהם מאוד כשנחזור לארץ, ואחד מהם, שאולי אפילו ימצא בעשיריה הפותחת יהיה...האננס! את הפרי המצוין הזה ניתן להשיג פה בכל מקום, בסופר, בחנויות הקטנות או בשוק, בשלל גדלים, ותמיד הוא טעים ועסיסי (בניגוד למלון שתמיד רקוב, ולאבטיח מלא הגרעינים וחסר הטעם...). כזוג שהבישול הוא לא התחום החזק שלו (הפלאפל והשווארמה בצומת ביל"ו התפרנסו מאיתנו היטב...), מהר מאוד אימצנו את הארוחות בסגנון ה-"עוף עם...". עוף עם תפוחי אדמה ותפוזים, עוף עם ירקות - גזר, קישוא, חציל (תלוי מה היה באותו יום בשוק), עוף עם תפוחים וקינמון, עוף עם דבש, וכמובן המנה הפייבוריטית - עוף עם אננס. מנה קלה ומהירה - שמים עוף בתבנית גדולה בתנור, מוסיפים תפוחי אדמה ובטטות, תבלינים ורוטב (סויה, קטשופ, דבש, מיץ תפוזים) וכמובן את פרוסות האננס הטרי והיידה! לתנור!. תוך כ-40 דקות יש לכם אחלה ארוחת ערב!
ביום שבת, תוך כדי הכנת ארוחת הערב, התחלנו להרהר ביעד הטיול השבועי. שוב נשלף התנ"ך ושוב עברנו על רשימת הפארקים בסוף הספר. עד עתה טיילנו באיזור ה-Rift valley, והחלטנו לשם שינוי לצאת ולטייל באיזור קצת שונה. לאחר התייעצות טלפונית עם כמה muzungu "מקומיים", החלטנו לנסוע לפארק שנמצא כשעה נסיעה מאיתנו - Aberdare National Park. הפארק, הוא למעשה רכס מיוער, נמצא באיזור - Central highlands ויש שם יותר מ-2000 פילים (נשמע המון, ותזכרו את המילה "נשמע"...) שמסתובבים, חופשיים כמובן, בתוך גבולות הפארק!
לדן, תמרון בין פילים נשמע יותר מעניין מתמרון בין בורות בכביש (אני לא מצליחה להתאפק מלהזכיר את נושא הכבישים בכל כתבה...), ומיד דמיינו את הג`יפ שלנו נוסע בתוך יער עבות, פילים מימין ופילים משמאל, פילונים מקדימה ומאחורה, פילים שנעים להם לאיטם מתקרבים לשמשה, מרחרחים אותנו עם החדק, מתבוננים.... מספיק עם "חתולי הרחוב" המפוספסים או בעלי הצוואר הארוך! הקץ לשפע ציפורי השיר, המים והדורסים (ובעיקר המגלנים, שאת הטקס הצווחני של החלפת המשמרות שלהם - שש בבוקר ושש בערב, שומעים בכל האיזור!), באנו לקניה לראות בעלי חיים אמיתיים, ועל הפרק השבועי - הפילים!! וכך, אופטימים ומאושרים הלכנו לישון, כששפע פילים מרחפים לנו בחלומות...
Central Highlands - איזור זה, הכולל את רכס ה- Abedrdare ואת הר קניה, הוא למעשה הקיר התוחם המזרחי של ה-Rift valley, ומיושב ע"י בני שבט ה-Kikuyu (קיקויו). זהו שטח פורה מאוד, ומזג האוויר מאפשר חקלאות במשך כל השנה. כאשר נשלמה בניית מסילת הרכבת ממומבסה לאוגנדה, התמלא איזור זה במתיישבים לבנים שנשלו את בני שבט הקיקויו מאדמותיהם. מהלך זה הוביל למרד המקומיים כלפי הלבנים (Mau-Mau Rebellion), גרם לשלטונות בריטניה להחזיר את השטחים למקומיים, ובסופו של דבר לעצמאותה של קניה. כיום נותרו מתיישבים לבנים, אך רוב השטח מחולק בין בני שבט הקיקויו. הגידול הרב באוכלוסיה המקומית מהווה כיום בעיה אקולוגית רצינית, וסכנת כריתה לצורכי הסקה ושטחי חקלאות נוספים, מרחפת על פני היערות שעדיין נותרו.
עדיין באופוריית הפילים השכמנו קום, העמסנו על הג`יפ אוכל, מים (מהלקחים שהפקנו בפארק נקורו - הרבה מים ואוכל), וכמובן מצלמה והרבה פילים (films not elephants) ויצאנו לצייד הפילים הגדול. הדרך מנאיוואשה לפארק מדהימה! די מהר מתחלפים עצי האקציה, עצי הקקטוסים (אין לי מושג מה שמם), הדרך המאובקת והנוף הצחיח בצמחיה ירוקה, אדמת חמרה, ושפע של גידולים חקלאיים - בעיקר תירס, תה וחמניות. ביום ראשון המקומיים הלבושים בבגדים חגיגיים, לעיתים עם תופים וכלי נגינה נוספים, שרים ורוקדים בדרך לכנסיה או ממנה. הדרך תלולה, ובמהלך הנסיעה עולים מנאיוואשה (גובה של כ-1800 מ`) ועד לכ-3000 מ` בפארק (הפסגות הגבוהות מגיעות לכ-4000 מ`). ובעוד אנחנו נהנים ממזג אוויר נהדר (יש לנו פרוטקציה מהבחינה הזאת שם למעלה...), דרך יפהפיה ואנשים חייכנים בצידי הדרך, עינינו תרות אחר....פילים! ולפתע, במרחק מה מכפרי המקומיים, עלו חיוכים על פנינו - נתקלנו ב"סימנים שהיו פה פילים" (אני כותבת את זה במרכאות כי המשפט הזה עוד יחזור מספר פעמים בהמשך...)! על הדרך התלולה לפני הכניסה לפארק, גללים וסימני חפירות בצידי הדרכים שאותם יכלו לעשות רק פילים!!
Aberdare National Park- הפארק נוסד בשנת 1950. שטח הפארק הוא כ-767 קמ"ר וגובה הפסגות בו נע בין 1,829 מ` ועד 4,001 מ` בפסגות הגבוהות. מזג האוויר נוח, אך גשמים עזים עלולים להפתיע לאורך כל השנה, והדרכים הופכות במהרה לבוציות ובלתי עבירות. הכניסה עולה 30$. ניסינו שוב להכנס עם כרטיסי הסטודנט (שאמורים להקנות הנחה של 50%), אך הריינג`ר החביב חזר על מה שכבר נאמר לנו בהר הגעש Longonot - על מנת לקבל הנחה יש להצטייד ממכתב מהאוניברסיטה שאתם אכן סטודנטים (מכתב מטובה המזכירה יעזור?!), וכן יש להיות בקבוצה מאורגנת ומדריך (???). בקיצור - נראה לי שהמונח "הנחה לסטודנטים" הוא יותר בגדר רעיון ערטילאי ולאו דווקא בעל יישום... מכיוון שגם כך כרטיס סטודנט אחד שלנו לא בתוקף, והיינו להוטים להכנס ולהתחיל במצוד (הפילים כמובן), לא התעקשנו ושילמנו את המחיר השערורייתי בהחלט, 200 ksh עבור הרכב + 450 ksh עבור מפה או 750 ksh עבור ספר-מדריך. שימו לב - ללא מפה בלתי אפשרי להסתובב בפארק - יש רשת שבילים ענפה והשילוט אינו מדויק. אפילו עם מפה התברברנו פעם או פעמיים. בפארק יש שני אזורים - אזור המפלים התלול יותר, שבו טיילנו, ואיזור מישורי הנקרא Salient. בטרם נפרדנו מהריינג`ר החביב, שאלנו אותו היכן הסיכוי הרב ביותר לראות פילים - תשובתו (המדויקת) הייתה They are everywhere, if you are lucky - you will see them....ובעוד השיר של קיילי מינו מזדמדם באוזנינו (I should be so lucky), נכנסנו.
התחלנו במסלול מעגלי באיזור התלול העובר דרך כמה מפלים עצומים - Karuru falls (273m), Gura falls (300m), Chania falls. כמות המים הזורמת במפלים אלו מעוררת התפעלות וקנאה! למפלי Karuru יש שביל גישה שלוקח כחמש דקות ומסתיים במרפסת עץ שממנה ניתן לתצפת על המפל. למפלי Gura אין אפשרות להגיע - הם מצויים באיזור מיוער של הפארק, אך ניתן לתצפת עליהם ממרפסת העץ שליד מפלי Karuru. שני המפלים הללו "הופיעו" לצידם של רוברט רדפורד ומריל סטריפ בסרט "זכרונות מאפריקה". גם למפלי Chania יש שביל המוביל לתחתית המפל, אך אנחנו הסתפקנו בתצפית מלמעלה. הדרכים באיזור זה בוציות (אף כי היה יום שימשי ביותר), ולאור ניסיוננו העשיר בשלוליות בנקורו נזהרנו מהן גם כשנראו תמימות לחלוטין.
במדריך של הפארק נאמר כי ניתן לטייל בפארק גם ברכב 4X2 - כנראה לא באיזור הזה... הפיל, כך התברר לנו, הינה חיה חמקנית ובעלת יכולה הסוואה נהדרת... לכל אורך הדרך נתקלנו ב"סימנים שהיו פה פילים", אבל פילים - אין! המשכנו להתקדם לכיוון האיזור המישורי יותר, ה-Salient. גם בתוך הפארק הנוף מתחלף במהירות, הדרך המפותלת המקשרת בין שני חלקי הפארק עוברת ב"יער במבוק" צפוף, ולאורכה קופים ובבונים. גם פה ראינו "סימנים שהיו פה פילים" וכמו קודם - פילים אין! מלבד היאוש שתקף אותנו בשלב זה (חמש שעות בפארק ועדיין לא השגנו את המטרה...) התחלנו להיות לחוצים בזמן. עשינו "אחורה פנה" לכיוון שער היציאה.
ממש לקראת השער נתקלנו שוב בחברנו הריינג`ר החביב. מיד דאגנו לעדכן אותו שפילים לא ראינו, ותשובתו (המדוייקת) הייתה: Did you go to the Salient? There are plenty of them there.... המילים נעתקו מפינו - למה לא אמרת זאת קודם??? חשנו קצת מרומים, מבואסים, ועם הגיענו לנאיוואשה, הלכנו להתנחם בזרועותיה של המסעדה החביבה עלינו - הסינית. את הפילים אנחנו ננסה לראות ב-Amboseli National Park, שם הם אמורים להמצא בעדרים גדולים ורבים...
סיכום וטיפים:
- שם הרכס - בני שבט הקיקויו קוראים לרכס Nyandarua והמשמעות - "התייבשות". בעקבות דמיון בין צורת הרכס לבין עור בעל חיים התלוי לייבוש על חבל. שם נוסף הוא - Thimbara והמשמעות - איזור של ערפילים - בית נוסף של האל Ngai, שמקום מושבו העיקרי הוא במרומי הר קניה.
- פארק יפה, צמחיה עשירה, אך לדעתינו לא שווה את המחיר המופקע של 30$ לאדם. מצד שני - אם אתם מחפשים נוף פסטורלי וקצת שקט מהמולת התיירים - זה בהחלט המקום - לא נתקלנו בשום רכב בפארק במשך כל היום.
- מבירורים שעשינו, פילים וקרנפים אכן מצויים בכל הפארק, הולכים ממקום למקום (הרי את ה-"סימנים שהיו פה פילים" באמת ראינו), אבל בגלל אותה צמחיה עבותה - מאוד קשה לראותם וצריך הרבה מאוד מזל, ייתכן שעברנו לידם ולא הבחנו בהם.
- בפארק שני מלונות Ark-Treetop המצויים ליד מקורות מים אליהם מגיעים בעלי החיים על מנת לשתות. הסיכוי לראות שם בעלי חיים גדול יותר, אך מחיר המלונות בהתאם.
- יש גם אתרי קמפינג בפארק - אך לא ביקרנו בהם.
- הצטיידו במים ואוכל לרב, אין מקום לאכול בפארק.
עוד טיולים באיזור נאייואשה: מפלי תומסון וקו המשווה
לפני כחודשיים וחצי "הבית שלנו" היה בארץ, ו"האיזור שלנו" היתה העיר גדרה, ארבעים דקות מתל-אביב. עכשיו, יש "הבית שלנו בארץ" וה"בית שלנו פה". יש "גדרה" ויש "האיזור שלנו" כלומר נאיוואשה, ב-Rift valley. ה-Central highlands ירוקים וגשומים, בניגוד ל"איזור שלנו" הצחיח והמאובק. זה לא שנמאס לנו מה"איזור שלנו", הרי "הבית שלנו פה", אבל התאהבנו גם ב- Central highlands, והחלטנו לנסוע למקום נוסף, לא רחוק, באיזור זה. את הטיפוס להר קניה (שאמור להיות חוויה אמיתית ותודה לישראל אלידע על הסיכום!) החלטנו לדחות למועד מאוחר יותר, וכך מצאנו את עצמנו נוסעים למפלים הקרויים על שם ה-muzungu האירופאי הראשון שהלך ממומבסה לאגם ויקטוריה בשנת 1883 Joseph Thomson.
Thomson Falls - ליד אחת מהערים הגבוהות ביותר בקניה (2360 מ`) ששמה Nyahururu - "המקום בו מים זורמים לעומק" - נמצאים מפלים אלו, מפלי תומסון (72 מ`). הגענו אליהם בדרך מדהימה מנאיוואשה דרך עיירה שנקראת Gilgil. דרך זו מפותלת מאוד, הררית, שופעת צמחייה וכפרים קטנים, ממש שווצריה! התיישבנו בלודג` החביב המשקיף על המפלים לנוח קצת מהדרך. מיד הצטרף לשולחננו אדם מבוגר, עם אקורדיון (נראה כאילו יצא מסט הצילומים לאיזה סרט בסגנון של "תום סויאר והקלברי פין") והחל לנגן שירים אנגליים ישנים וכמובן שירים בסוואהילית. לאחר שהשבענו את הרעב ובתום האתנחתא המוסיקלית, ירדנו לתחתית המפל בשביל אבן. השביל צר, תלול, חלקלק (הוא סופג רסיסי מים מהכמות האדירה שזורמת במפל), וכדי למנוע תאונות, התלווה אלינו שומר מקומי שתפקידו ללוות תיירים לתחתית המפל וחזרה (כנראה לאור ניסיון עם כמה מטיילים מתחכמים..). הירידה לוקחת בין עשר דקות לרבע שעה (אל תתפסו אותי במילה - סיגלנו הרגל ללכת ללא שעון) ובסופו של דבר, גם העליה לאחר מכן אינה קשה. פינת חן חביבה ביותר אם יש לכם זמן או אם אתם עוברים באיזור!
קו המשווה - בעודנו נוסעים חזרה ממפלי תומסון הביתה, הפעם דרך נקורו, תפס שלט הנמצא בצד הדרך את עיננו - "ברגע זה הינכם חוצים את קו המשווה", ומתחת לשלט כלי עם מים. עצרנו מיד את האוטו, ולאחר שהצטלמנו עם השלט (כמתבקש בחוקי התיירות...), הופיע בחור שהציע להוכיח לנו את העובדה שבנקודה זו בדיוק עובר קו המשווה ע"י ניסוי קוריוליס. תחילה שפך מים בכלי קעור עם חור בתחתיתו 10 מ` צפונית לשלט, ואח"כ חזר על אותה פעולה 10 מ` דרומית לשלט. הרעיון - כיווני ההתנקזות של המים בכלי אמורים להיות הפוכים (אני חושבת שבספרו של ז`ול וורן "מסע למרכז כדור הארץ" מוזכר אותו ניסוי עצמו, לא?) בעקבות "כוח קוריוליס", הנגרם כתוצאה מסיבוב כדור הארץ. באותו רגע - כיווני הזרימה היו אכן הפוכים, ולאחר טיפ נדיב המשכנו בדרכינו. אבל אז, ראינו...עוד שלט עם אותו כיתוב וגם מתחתיו כלי עם מים....ואח"כ...עוד שלט עם כיתוב וכלי מים מתחתיו... קצת חשוד, לא?!
בדיקה קצרה בבית באינטרנט העלתה כי כח קוריוליס אכן עובד על למשל, כיווני זרימת הרוחות סביב כדור הארץ, אך לדיעה הרווחת כי לכח קוריוליס יש השפעה על כיוון ניקוז המים אין כל כך בסיס.... אז איך בכל זאת ראינו כיוון שונה של זרימה? אין לי מושג!! אחיזת עיניים? שכנוע עצמי?? הפיסיקאים ביניכם מוזמנים לענות לי על השאלות המטרידות את מנוחתי.... בכל מקרה, מבחינת המקומיים - אחלה דרך להתפרנס!
ועד לפעם הבאה - קוואהירי!
