בלגרד היא האחות הצנועה והאיטית של ורשה, פראג ובודפשט, אבל כבר הייתי בשלושתן, וחיפשתי יעד מזרח אירופאי אחר (מערב אירופה עושה לי פחות חשק בימים אלה). אחרי שיטוט באינטרנט מצאתי טיסה קצרה (פחות משלוש שעות) דווקא לבלגרד. הזמנתי שני כרטיסים, והלכתי לוודא באיזו מדינה בדיוק היא נמצאת. סרביה!
אז לטובת אלה שפחות מכירים, הנה סקירה קצרה של ההיסטוריה המודרנית של בלגרד בירת סרביה, שכוללת כמה אלמנטים שאינם זרים לאוזן הישראלית. היא נכבשה על ידי האימפריה העות'מנית במאה ה-15 ובגלל מיקומה המרכזי הפכה למוקד קרבות מתמיד (בעיקר בינם ובין האוסטרים), נכבשה ועברה ידיים פעמים רבות. במאה ה-19 היתה במרכז ההתעוררות הלאומית הסרבית, והפכה לבירת סרביה ב-1841 ולבירת יוגוסלביה ב-1918. במלחמת העולם השנייה נכבשה על ידי הנאצים ולאחריה הפכה לבירת יוגוסלביה הקומוניסטית תחת שלטון טיטו עד שנות ה-90. מאז 2006 היא בירת סרביה העצמאית ומתמודדת עם תהליכי שיקום ודמוקרטיזציה שלא עוברים בקלות.
בעשור האחרון גוברת ההתנגדות לממשל בראשות אלכסנדר ווצ'יץ', המואשם בשחיתות, נפוטיזם, ריכוזיות ופגיעה בחופש העיתונות ומערכת המשפט. ההתנגדות, בהובלת הסטודנטים, הפכה למחאה רחבה מנובמבר 2024, לאחר קריסת מבנה בתחנת רכבת שגרמה למותם של 16 אזרחים. איש לא הועמד לדין ומאז התעצמו ההפגנות ובעיר מתרחשות עצרות, שביתות באוניברסיטאות וחסימות כבישים מרכזיים כל יום בשעה 11:52 בדיוק ל-16 דקות, כמספר ההרוגים.
גם בלי להיקלע לאחת מחסימות הכבישים, ניתן לנחש שמשהו עובר על העיר לפי כמות הגרפיטי המכסה כמעט כל קיר, כל בניין וכל רחוב. עשרות ומאות כתובות קיר וציורים מרמזים על תסיסה חברתית, בניגוד לבתי הקפה המלאים תמיד, לקניונים הומי האדם ולשירה בציבור בטברנות.
איפה מטיילים בבלגרד?
מתחילים בכיכר הרפובליקה. למה? לא ברור. למרות שמה המפוצץ, מדובר בכיכר קטנה למדי. חביבה ומשופעת מסעדות, אך רחוקה מלשמוט לסתות. לבלגרד אין מרכז מוגדר ואיכשהו הכיכר תפסה את המשבצת, אולי בזכות פסלו של הנסיך מיכאילו קנז רוכב על סוס. נסיך זה, המונצח רבות בעיר, שלט בסרביה בין השנים 1860-1868 ונודע כמי שהניס סופית את הצבא העות'מני מסרביה והניח את היסודות לעצמאותה המודרנית.
את הכיכר תוחמים שני מבנים יפהפיים - התיאטרון הלאומי, שנבנה בשלהי המאה ה-19, ובניין המוזיאון הלאומי מתחילת המאה ה-20. המוזיאון מציג ממצאים ארכיאולוגיים ופרה היסטוריים שנמצאו בתחומי סרביה, חפצי קודש ואומנות מימי הביניים, יצירות של אמנים סרביים מהמאות ה-18 וה-19 ותערוכה מהנה של אמנות אירופאית כולל כמה יצירות - לא מופתיות אבל עדיין מרגשות - של אמנים מפורסמים כמו פיקאסו, רנואר, מונה, רובנס, ואן גוך ועוד. קטן, מגוון ומומלץ לחובבי הז'אנר לביקור של כשעה וחצי - שעתיים. מכיכר הרפובליקה ישנן כמה אפשרויות לצאת לטיול רגלי עירוני:
מכיכר הרפובליקה לכיוון מערב - מדרחוב, פארק ומצודה:
צמוד לכיכר נמצא מדרחוב Knez Michailov האלגנטי, המציע שלל בתי קפה ומסעדות, חנויות של כל המותגים, ומופעי רחוב. גם הרחובות הצדדיים היוצאים ממנו מלאים במסעדות וברים ובערב האווירה נהדרת.
מול קצה המדרחוב משתרע פארק קלמגדן. במתחם הפארק יש מוזיאון וגלריה, מצפה כוכבים ואת מצודת בלגרד. המצודה נבנתה התקופה הרומית, נהרסה ושופצה מספר פעמים והיום עדיין עומדים על תילם החומות עם שערים, מגדלים ונקודות תצפית, אבל התצפית היפה ביותר היא למרגלות פסל "המנצח". פסל מרשים שנחשב לאחד מהסמלים האייקונים של העיר, של גבר עירום עם חרב ויונה. הפסל, משנת 1928 היה אמור לעמוד במרכז העיר אבל בגלל החשש מחשיפת הנשים ל"עירום גברי על בסיס יומיומי", הוגלה לקצה הפארק, ולנו רק נותר לתהות מה זה אומר על המיניות הסרבית.
מתחת לפסל יש נוף נהדר לנקודה שבה נהר הדנובה מתחבר לנהר הסאווה. בשעות מסוימות אפילו ניתן לראות את קו המים המדויק שבו זה קורה. מעבר לנהר נמצא "אי המלחמה" שקיבל את שמו מאחר וכמעט כל כח כובש הקים שם בסיס צבאי. היום זוהי שמורה ביולוגית שבמרכזה שרידיו של מועדון לילה שקרס אל תוך המים בליל השנה החדשה 2023, שוב עקב בנייה לקויה וחוסר פיקוח. זהו לא המקרה היחיד של קריסת מועדון "ראפט" - מקומות בילוי צפים לאורך נהרות הסאווה והדנובה, ורובם פועלים ללא היתר או סידור חוקי - ועדיין, יש מועדונים רבים נוספים שעדיין פתוחים לבילויים מדי לילה.
אם תמשיכו לאורך השביל הצופה על הנהרות דרומה עד קצה הפארק, תוכלו לרדת בגרם המדרגות Velike Stephenice לטיילת על חוף הנהר, לאכול באחת מהמסעדות או ללכת עד גשר ברנקוב (Brankov Most) - אחד הגשרים המחברים בין העיר העתיקה לניו בלגרד (העיר החדשה) על נהר הסאווה.
מכיכר הרפובליקה לכיוון צפון - שכונה ציורית, בתי קפה וגרפיטי
שכונת דורצ'ל (Dorcol) היפהפייה צמודה לכיכר מכיוון צפון. מדובר באחת מהשכונות הוותיקות בעיר, ובה מתגוררים ה"בלגרדים" המקוריים, אותן משפחות שגרות בעיר מזה דורות. הרחובות בשכונה ציוריים ונעימים, והיא משופעת בבתי קפה מקסימים ומסעדות מעולות. כמו בכל העיר, גם כאן יש ציורי גרפיטי על כל קיר אפשרי אבל אפילו הגרפיטי פה ייחודי והוא מכיל פורטרטים ענקיים של אמנים, יוצרים ואנשי רוח, ואף תושבי השכונה שהלכו לעולמם, אחרי שהיוו חלק בלתי נפרד מהנוף האנושי שלה. כמו הפורטרט של מירה - מוכרת פרחים אהובה שהחנות שלה הייתה מוסד שכונתי.
לאלה שמגיעים לשכונה עם רכב יש בשורה - בכניסה לכל רחוב יש רמזורים שמראים בדיוק כמה מקומות חנייה פנויים בו. פיצ'ר תחבורתי נהדר, וקצת מפתיע לאור העובדה שמדובר באחת מערי הבירה היחידות באירופה שאין לה אפילו מטרו.
במהלך השיטוט בשכונה תגיעו ללא ספק לרחוב Skadarlija המלא בטברנות. בלילה הוא אחד מהמקומות התוססים באזור, מלא במסעדות מקומיות עם נגנים ומוזיקה. זה נשמע תיירותי, אבל לא מעט מהסועדים שתראו הם לגמרי מקומיים ובחודשי החורף הם הרוב השולט באזור הזה, מה שמבטיח חוויה ואוכל אותנטיים.
מכיכר הרפובליקה לכיוון מזרח - מבנים היסטוריים, כנסייה, פסלים ותצפית
מזרחית לכיכר ישנם שני רחובות מקבילים שמזמינים שיטוט: הראשון - רחוב Boulevar Kralja Alexandra האופנתי - בתחילתו נמצא בניין הפרלמנט המרשים. מולו פרושים מאהלי מחאה ענקים, אבל כאן הם של תומכי השלטון שמגיעים כל ערב. באופן לא מפתיע, פה לא תראו התנגשויות עם המשטרה אלא מטבח ענק שמספק למפגינים אוכל חם, בקבוקי מים וכסאות פלסטיק.
בהמשך הרחוב נמצאים בית הדואר המרכזי וכנסיית סנט מארק היפה. רוב תושבי העיר הם אורתודוכסים, ולכן אין בתוכה כמעט כסאות - בסרביה נוהגים לעמוד במשך התפילות ומעט הכיסאות בצדדים נועדו לקשישים ונכים.
השני - רחוב Kralja Milana - שההגעה אליו היא מרחוב Terazije המחבר בין שני מלונות מרשימים מלון מוסקבה והוטל בלקן. לאורך הרחוב נמצאים בניין העיריה והארמון הנשיאותי. בפנייה ימינה ברחוב Kneza Milosha, בין הבניינים היפים בולט בניין הרוס למחצה - משרד ההגנה היוגוסלבי לשעבר. הוא נפגע מפגז שנורה במהלך תקיפות של נאט"ו ב-1999 נגד צבאו של מילושביץ' ועד היום לא שופץ. ממולו, הבניין המפואר מעבר לכביש, הוא מטה משרד הביטחון. אל תנסו לצלם. השומרים שם לא סובלניים במיוחד.
בפנייה ימינה ברחוב Nemanjina מגיעים למבנה תחנת הרכבת הישנה. צמוד אליה אתר הנצחה קטן ליהודי בלגרד שמכאן פונו למחנות ההשמדה. הוא מדמה מסילה וקרון רכבת, ונושא חריטה בעברית: "בארץ החיים, לא אביט אדם עוד, עם יושבי חדל".
בהמשך הרחוב מגיעים לשכונה החדשה והיקרה ביותר בעיר. Belgrade Water Front הוא פרויקט ענק של עיריית בלגרד לשיקום ופיתוח רצועת הנוף לאורך נהר הסאווה. הפרויקט, שמומן ברובו על ידי הון מדובאי, הוגדר כבעל חשיבות לאומית. בסטנדרטים ישראלים לא מדובר ביוקרה יוצאת דופן אבל שם מתגוררים כיום כל הפוליטיקאים, העשירים והמקורבים. כמה מקורבים? מספיק בשביל שיפנו עבורם את תחנת הרכבת הסמוכה, מבנה ארכיטקטוני מרשים, כדי שהרעש לא יפריע להם, והיא עומדת שם על תילה, נטושה. לא פלא ששאר התושבים מכנים את המקום בלעג "דובאי הקטנה".
בסוף הרחוב, בכיכר Savski, נמצא פסל עצום מימדים של סטפאן נמניה, שליט מרכזי בהיסטוריה הסרבית. מכאן ניתן לעלות לתצפית על גשר בראנקוב ולהתחבר לטיילת מדרום.
חצי יום טיול מעבר לנהר
אם מיציתם את אזור העיר העתיקה כדאי לטייל ברובע Zemun מעבר לנהר, שם נמצא מגדל גרדוס, או בשמו השני מגדל אלף השנים. זהו אחד מחמישה מגדלים שהוקמו בשנת 1896 לציון אלף שנות התיישבות הונגרית באזור, שהיה שייך אז לאימפריה האוסטרו הונגרית. מהמצודה שהיתה מסביב למגדל נשאר מעט מאוד, וגם זה לא מתוחזק, אבל שווה מאוד לטפס לתצפית פנורמית מהמגדל על העיר, הדנובה ו"אי המלחמה".
מהמגדל יש ירידה נחמדה לטיילת Zemunski העוברת ברחובות ציוריים מרוצפי אבן, בתים נמוכים וכנסיות עתיקות. הטיילת עצמה לא מרשימה במיוחד, למרות מסעדות הדגים שבה, ומי שהאווירה חשובה לו ימצא אותה מעבר לכביש, במדרחוב Godsposka היפה.
טבילה באגם המלאכותי של חצי האי Ada Ciganlija
אם חשקה נפשכם בטבילה מרעננת או פעילות מים, האגם המלאכותי של חצי האי Ada Ciganlija הוא המקום. Ada Ciganlija
כספים
המטבע המקומי הוא דינר סרבי והוא שווה 0.33 ש"ח. כאן עדיין מאוד אוהבים מזומן, וגם אם הזמנתם דירה דרך בוקינג יכול להיות שתתבקשו לשלם במזומן.
שער החליפין שקיבלנו בשדה היה מעט נמוך, באזורי התיירות פחות, ואת הכי טוב קיבלנו בצ'יינג'ים ברחוב Vasingtona - האלנבי של בלגרד.
תחבורה
למבקרים בבלגרד צפויה הפתעה משמחה - התחבורה ציבורית היא בחינם לכו-לם. באופן אוטומטי ציפינו שהיא תהיה גרועה - ולא כך היא. תכיפות האוטובוסים והמיניבוסים גבוהה, מסונכרנת היטב עם גוגל מפס, וחוץ מהעובדה שאין מזגנים באוטובוס (או שלא הפעילו אותם) הם היו מצוינים.
בנוסף, בבלגרד פועלות שתי חברות אובר מקומיות - Yandex, ו-Pink Lady, פשוט להוריד את האפליקציה ולהזמין.
אוכל
אחרי 400 שנות שלטון עות'מני, ההשפעה של המטבח הטורקי מורגשת היטב. בכל מקום יש מאפיות המוכרות מאפים נהדרים, מתוקים או מלוחים, עם גבינה או בשר, והמסעדות מציעות לחובבי ההמבורגרים שפע וריאציות של בשר טחון מעל, מתחת, ליד ומלופף בבצק. השמות אף הם מוכרים - Burek ,Pita - לא קשה לנחש מה עומד מאחוריהם.
נראה שהחך הישראלי קצת מפונק, אחרת אין הסבר לכך שדווקא לא התרשמנו מרוב המאפים ברשת המאפיות הכי גדולה בעיר - lulu. אחרי אכזבה נוספת ממסעדה שהומלצה מאוד באינטרנט, הפסקנו לחפש ציונים, נכנסו למגוון מקומות אקראיים - ולא התאכזבנו אף פעם. האוכל היה תמיד טעים מאוד.
ללא ספק, המאפייה הכי פופולארית בעיר בימים אלה נקראת Teorpagcka ברחוב Cara Dusana. היא פועלת בשעות הבוקר בלבד ומוכרת סוג אחד של מאפה - Gibanica, מאפה שכבות פילו במילויים שונים, והשוס - מילוי חופשי ליוגורט.
שני דברים שכדאי לדעת מראש כשמזמינים אוכל בעיר - צריך לא מעט סבלנות וזמן כי השרות מאוד איטי, והקונספט של קפה ומאפה לא ממש תופש בבלגרד. הקפה לא רע בכלל אבל בבתי הקפה תמצאו מבחר מאוד מצומצם של מאפים, ובמקביל, הקפה במאפיות הוא קפה פשוט ממכונה. בסופו של דבר קנינו מאפים במאפיות והבאנו אותם איתנו לבית הקפה. עבר בשקט.
קניות
בבלגרד יש קניונים גדולים, מודרניים ויפים עם רוב הרשתות והמותגים המוכרים. אין פריימרק, יוניקלו או C&A אבל כן יש Waikiki, רזרבד ו-Sinsay. הקניונים הגדולים הם : Galerija Belgrade ו-USCE המצוינים, Delta City ו-Big Fashion. קניון קטן יש גם בקצה מדרחוב Rajiceva שם יש בעיקר מותגי יוקרה בקומת הכניסה וחנויות נעליים בקומה התחתונה.
בגדים - המחירים ברשתות זולים מבארץ בכ-30%, ולא רק באלה המזרח אירופאיות אלא גם ברשתות ספרדיות. תודו שזה בהחלט שווה.
נעליים - הסרבים גבוהים. מאוד. כמה גבוהים? טווח המידות של נעלי ילדות נע בין 35.5 ל-40 (!) ולמצוא נעלי נשים במידה 37 ומטה זאת משימה קשה. מודה ומתוודה שקניתי נעליים בזארה קידז.
שווקים - מיועדים בעיקר למקומיים ומוכרים בעיקר פירות, ירקות, בשר, דגים, גבינות, נקניקים ופרחים. בנוסף, יש כאן רשת סטוק חביבה ביותר בשם PANDA.
יד שנייה - בלגרד אינה מביאה בשורה לחובבי היד השנייה. יש כאן לא מעט חנויות בגדים, אבל הפריטים ברובם דהויים ולא שמורים. לוותר.
TAX FREE - לרוב הרשתות יש הסדר עם Global Blue ומקבלים בשדה החזר של 12%-14% במינימום רכישה של 6,000 דינר (כ-200 ש"ח). יש חנויות, כמו H&M, שאין להן הסדר ואת ההחזר (20%) ניתן לקבל רק בחנות עצמה, פיזית, תוך פחות מחצי שנה. פחות רלוונטי לתיירים כמונו.
מידע לתיירים
לנוסטלגיים שבינינו, בקצה המדרחוב יש Tourist Information כמו פעם, עם מפות תיירות, וכל מידע שתרצו לבקש ולקבל מנציג אנושי חייכן ואדיב.
אתם מישראל? איזה יופי! רוב התיירים בבלגרד מגיעים מארצות הבלקן השכנות, ו"זרים" ממש ראינו בקושי: קצת טורקים, תיירים אנגלים שהגיעו לכבוד משחק כדורגל, סינים בודדים וגם מקומם של היפנים - לרוב תיירים מצטיינים - נפקד. ועם זאת, ברוב המקומות איש לא התעניין מניין הגענו, ואלה ששאלו ושמעו שאנחנו מישראל, הפגינו התלהבות אמיתית. בימים אלה, מדובר בתוספת חשובה ומחממת לב במיוחד ובעוד סיבה להגיע דווקא לכאן.
