זרקור על קויה סאן

העיירה נמצאת בין ההרים והדרך אליה עוברת בין הרים גבוהים ויערות, בנוף נהדר. העיירה עצמה לא גדולה והיא מקסימה. כל הבתים נמוכים קומה, המוני מקדשים שניתן ללון בהם והמון ירק ועצים. בעונת הסתיו העצים עומדים בשלכת אדומה כתומה מרהיבה. הלנים במקדש יכולים להשתתף בתפילת הבוקר (בשבע!!) ולהנות מארוחת בוקר יפנית צמחונית הכוללת מרק מיסו, אצות ואורז, כופתאות טופו וירקות מוחמצים.
מערכת אתר למטייל
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: זרקור על קויה סאן
Sorasak/Unsplash

הדרך הפשוטה ביותר להגיע לקויה סאן (Koya- san) היא ברכבת מאוסקה. אבל אין קושי מיוחד להגיע מקיוטו. באוסקה עצמה צריך להגיע, על הקו המעגלי, לתחנה ממנה יוצאת הרכבת לקויה. כרטיס הרכבת לקויה כולל גם את הרכבל מתחנת הרכבת לעיר עצמה. כשיורדים מהרכבת, מגיעים לתחנת האוטובוס שנמצאת מחוץ לעיירה וגם עולים על אוטובוס לעיירה. כיוון שהגעתי מקיוטו, וכמו שכבר ציינתי, הטוריסט אינפורמיישן שם יעיל ואדיב, כבר הכנתי מקום לינה מראש וכל שנשאר היה להגיע למקדש שבו הייתי אמורה ללון.

 בגלל הגובה קר מאוד במקום, במיוחד בערב (אחרי השעה שש בערב, השוטטות ברחובות הפכה לבלתי נסבלת, גם למי שחמוש בכובע וכפפות). אבל אל דאגה, בחדר במקדש יש מפזר חום ויש גם שולחן נמוך מכוסה בשמיכה/ מפה עבה, שאפשר להכניס את הרגליים מתחתיו ולחמם כך את כל הגוף.

בקצה אחד של העיירה, בקצה יער עם עצי ענק, שמסתירים את השמיים, יש בית קברות רחב ידיים. בקצה בית הקברות קבור איש דת מאוד חשוב והמאמינים מבקשים להיקבר כמה שיותר קרוב אליו. במעבה היער יש מקדש ולידו נחל. בתוך הנחל יש עמודי זכרון מעץ ולצד הנחל יש שורת פסלים של אלים שונים, שמי שעובר לידם, שופך עליהם מים מהנחל. בשבילים השונים אפשר לראות ולשמוע צליינים לבושים בבגדים לבנים עם עניבת בד כחולה שבקצה שלה פעמונים קטנים.

 בצד השני של העיירה יש מתחם של מבנים שונים- פגודה, מקדשים ומבני ציבור שונים. כמו כן יש מקדש גדול מאוד שבו גן סלעים מרשים (Kongobuji). מולו, בצד השני של הרחוב, יש מוזיאון קטן. בקצה המרוחק של העיירה אפשר לראות שער ענק ונוף נהדר של ההרים מסביב.

 החוויה העיקרית במקום אינה האתרים שיש לראות, אלא האוירה שבמקום והחוויה של לינה במקדש אמיתי, לכן מומלץ ללון במקום לילה אחד.

יעדי הכתבה