סלה רונדה הוא לא אתר סקי רגיל. למען האמת, הוא גם לא בדיוק אתר סקי, אלא מרחב גלישה עצום בגודלו ומדהים ביופיו. קרוב מאוד לגבול האוסטרי ובלב אחד האזורים היפים בהרי הדולומיטים, הוא מציע את אחת מחוויות הסקי הכי מעניינות באירופה. לכן, לא חשבתי פעמיים כשהזדמן לי לצאת לחופשת סקי קצרה, אך מרוכזת במגה-אתר סקי האיטלקי. טעון באנרגיות החיוביות של המלווים החייכנים, עם הסקי-פס המורחב עלי והשמש השקרנית מעלי, יצאתי לחרוש את סלה רונדה וגיליתי ש...

1. הגודל כן קובע!

טרם הגעתי לסלה רונדה (Sella Ronda, כחלק מחבילה של SkiDeal), ידעתי שמדובר במרחב גלישה גדול מאוד, אבל רק כשהגעתי הבנתי שמדובר במפלצת של ממש. אם אשווה אותו לפריט לבוש – מדובר במידה XXL. אז כמה הוא גדול? ברשותכם, כמה נתונים: 520 (!) ק"מ של מסלולים, 205 רכבלים, 18 מסעדות הר, ארבעה עמקים מחוברים וקרחון אחד בגובה של 3,340. עדיין לא מספיק לכם? בעלי התיאבון הבריא לגלישה יוכלו להרחיק קצת מסלה רונדה ולקבל מנת גלישה כפולה בגודלה. אך לא לשם שיעור חשבון התכנסנו, כי אם להבין שיש לנו פה עסק עם מרחב הסקי הגדול והמגוון ביותר באיטליה והשני בגודלו באירופה כולה (מקדים אותו במעט אזור "שלושת העמקים" בצרפת).

2. על ארבעה עמקים דיברה הגלישה

ה-Dolomiti SuperSki הוא סקי-פס המאפשר גלישה באזור כולו (כ-1,200 קילומטרים של מסלולים), אבל עבור רובנו, מדובר ב-520 הקילומטרים של מרחב הגלישה שסביב סלה רונדה. תמצאו כאן את העמקים Fassa, Arabba, Alta Badia ו-Val Gardena. עבדכם הנאמן שהה בעמק Fassa, השני בגודלו אחרי Val Gardena. כל אחד מהמעמקים מחזיק באתר סקי מכובד בפני עצמו, וכולם ביחד מקושרים היטב באמצעות מערכת מעליות אינסופית (אליה נגיע בהמשך). במרכז כל הסיפור הזה שוכן "הגביע הקדוש" של הסקי בהרי הדולומיטים – מסלול הגלישה המעגלי של סלה רונדה.

3. כביש 6 של עולם הסקי

סלה רונדה הוא מרחב סקי עצום שמציע שלל אפשרויות גלישה, אך מבחינת אופי המסלולים, לא מדובר בהיצע מגוון יתר על המידה. בהכללה גסה, אפשר לומר שהאתר אידיאלי עבור גולשי סקי ברמה בינונית עד מתקדמת. מסלולים רבים כאן נחשבים לארוכים מאוד והגלישה בהם יחסית רציפה, לרבות אלה היורדים מסובב הסלה הרונדה אל פאתי הכפרים. ודאי תשמחו לדעת שחגיגת הגלישה ממשיכה עמוק אל תוך כל אחד מהעמקים, כשבכל אחד מהם תוכלו למצוא מסלולים ארוכים ומהנים. מבחינת צבעוניות המסלולים ורמת הקושי, מרבית המסלולים כאן מוגדרים כאדומים, אמנם חלקם מאתגרים מאוד, אך לרוב, אינם משופעים כמו מסלולים אדומים אחרים בהם גלשתי באלפים.

4. שעון החול מתקתק!

כפי שציינתי קודם, את מירב תשומת הלב כאן תופס המסלול המעגלי המפורסם – Sella Ronda Ski Tour. למעשה, מדובר בשני מגה-מסלולים, המקיפים את מקבץ הסלעים העצומים, שכה מזוהים עם מרחב זה. ביום גלישה דחוס, תוכלו לבחור בנתיב הכתום (עם כיוון השעון) או בירוק (נגד כיוון השעון) ולהשלים את הסיבוב במלואו. קל מאוד להתמצא בכל אחד מסובבי הסלה רונדה, אך חשוב לזכור – אם החלטתם להשלים את אחד הסיבובים ביום אחד – אל תעשו את הטעות שעשיתי ותתפתו לגלישה באחד העמקים המזמינים.

הרכבלים כאן מורידים את השאלטר ב-16:30, ובמידה ולא הספקתם לחזור בזמן לעמק בו אתם לנים, כנראה שתאלצו לסיים את הגלישה בעיירה הקרובה. אם כל זה לא מספיק, סמוך לתחנות הבסיס של הרכבלים יארבו לכם נהגי מוניות שישמחו להסיע אתכם במחיר שערורייתי עד למקום הלינה.

מקרה שכך קרה, ביום הגלישה הראשון שלי בסלה רונדה, התחלתי את הסיבוב במסלול הכתום. איפשהו בדרך סטיתי מעט והמשכתי לעמק Arabba, מתוך תקווה לבצע סשן קצר באזור קרחון ה-Marmolada, שלרגלי הפסגה הגבוהה ביותר במרחב. מפה לשם, שעתיים-שלוש עברו חלפו ביעף, ומצאתי את עצמי במרוץ נגד השעון ובדרכי חזרה למסלול המעגלי.

כמובן שטעות רדפה טעות ובמקום לקחת את המסלול הירוק, המשכתי להתקדם עוד יותר בכתום. לקראת השעה 15:30 טרחתי להסתכל במפה ואז הבנתי את גודל הטעות... את הדרך חזרה לכיוון הגונדולה שמובילה לעיירה קמפיטלו (Campitello) ביצעתי במתכונת של ספרינט גלישה חסר מעצורים וכנגד השעון.

בדרך, הפנמתי שאני כמעט לבד על ההר ואם לא היה די בכל הלחץ הזה, הוסיפו לדחוק ולגעור בי כל מפעילי הרכבלים, תוך סימון עצבני עם האצבע על השעון. על ההר שררה טמפרטורה של מינוס 15 מעלות - לא בדיוק סיבה למסיבה. הייתי כולי מוצף באדרנלין ועל סף ייאוש, כשלפני נותר עוד מסלול אחד כחול ומישורי יותר ממישור החוף. בסוף, הצלחתי לדדות את דרכי באור הדמדומים אל עבר גונדולת ה-Col Rodella ובשארית כוחותיי נגררתי עד מפתן דלת המלון. נטול אנרגיות ומיוזע, אך עם חיוך ממזרי של ניצחון.

5. סקי-אין / סנובורד-אאוט

עת ביקורי בסלה רונדה (לקראת אמצע ינואר) ניתן היה להסיק שהתפלגות הגולשים באתר עמדה על יחס של 90/10 לטובת גולשי הסקי. לא הייתי ממהר להסיק שזהו נתון מייצג גם עבור פברואר ומרץ ברוכי השלגים. בהחלט הייתי אומר שעבור גולשי סנובורד, ובמיוחד עבור חובבי אוף פיסט, כדאי לתכנן את ההגעה לכאן בחלקה השני של עונת הגלישה, דהיינו פברואר עד תחילת אפריל. זו גם תהיה התקופה המומלצת להשתגע בסנופארקים המגניבים, כדוגמת ה-Funpark בוואל גרדנה, ה-Dolomiti Park בוואל די פאסה או ה-Snowpark Alta Badia. בזמן שהותי במרחב, הפארקים היו בהכנות מתקדמות ונראה היה שבאמת יש למה לצפות...

למידע נוסף על אפשרויות הגלישה בסלה רונדה »

6. כיסוי השלג הטוב בעולם!

מרחב הסקי של סלה רונדה נפרש על פני טווח גובה של 1,430-3,340 מטרים, כשמרבית המסלולים ממוקמים באזור ה-2,000 מטרים. אין זה משנה היכן תבחרו לגלוש, היות ובכל מקום כמעט כיסוי השלג פשוט מדהים! נכון, שלג תותחים הוא לא בדיוק "הדבר האמיתי", אבל ראוי לציין שאיכות הכיסוי כאן היא מהטובות בעולם. גם לאחר רצף ימים דל במשקעים ועם שמש חזקה בשמיים, כל מסלול אפשר לי גלישה רציפה ואיכותית, עם אחיזה מצוינת וללא מקטעי קרח.

בזמן שבאתרים רבים באירופה גובה שלג של 20 ס"מ עשוי לכלול גלישה על פני גומחות בוץ, עשב או במקרה הגרוע גם אבנים, כאן תותחי השלג החברותיים עובדים שעות נוספות, כל זאת כדי שתוכלו לגלוש בראש שקט. גורמים באתר מספרים על כיסוי בפועל של למעלה מ-90% משטח המרחב. תותחי סלה רונדה - את ה-Like שלי כבר קיבלתם.

7. כנראה שזה אתר הסקי היפה באלפים

כמה פעמים שמעתם כבר את הקלישאה "זה מרגיש כמו לגלוש בתוך גלויה"? אז תרשו לי לומר לכם שסלה רונדה מנצח אפילו את השחוקה שבקלישאות והמפונפן שבסופרלטיבים. כשתשייטו להנאתם במסלולים הגבוהים, יעטפו אתכם מכל עבר מצוקי הענק האפורים, שפורצים מתוך הנוף הלבן ויוצרים מול העיניים תמונת נוף דרמטית ובלתי נשכחת. התפאורה המושלמת הזו תלווה אתכם ברכבלים, בעמקים ובארוחות הצהריים. מי מכם שייסחט את יום הגלישה עד תומו (אבל לא להגזים, כן?), יזכה לחזות באחת השקיעות המרשימות ביותר באלפים. אם כל זה לא מספיק, יש כאן גם שמורת טבע, שהיא למעשה אחד מגושי הסלע הענקיים העונה לשם Sasso Piatto. מלבד שמו המתגלגל על הלשון, הוא זכה לתואר היוקרתי - אתר מורשת עולמית של אונסק"ו. נו, עדיין לא השתכנעתם שממש יפה פה?

8. לזניה בשלג ושוטים של בומברדינו

האפרה סקי בסלה רונדה אולי לא בועט כמו זה שבאוסטריה וגם לא נוטף שיק כמו זה שבצרפת, אך בהחלט ניתן לומר שיש לו את ה"קטע" האיטלקי שלו, עם יותר קולינריה ופחות ריקודים. אפשרויות הבילוי על ההר מתרכזות בעיקר במסעדות השונות, שלרוב ממוקמות בנקודות הנוף המרשימות ביותר. כאלה למשל הן Rifugio Saas Bece, Dantercepies Mountain Lounge ו-Piz Sella, שמציעות אוכל איטלקי טיפוסי טוב למדי במחירים סבירים (כ-15-20 אירו לארוחה שכללה מנה עיקרית, סלט/מרק ובירה גדולה). אני הלכתי על בטוח עם הלזניות והפיצות ויצאתי מרוצה בכל פעם מחדש. גם חובבי האלכוהול יוכלו להתפנק על ההר עם גראפה איכותי, גלו-וויין (יין אדום מתובל, חם וממותק) או לבדוק את רגישות הקיבה עם הקוקטייל המפורסם בדולומיטים, הלא הוא הבומברדינו – מערבבים קצת וויסקי, קצת קפה ומוסיפים לתערובת גם ליקר ביצים.

עוד על אפרה הסקי בסלה רונדה »

9. עיירות חביבות ואדישות

זה לקח קצת זמן, אבל הגעתי לשלב שבו אני חייב לעמוד על נקודת החולשה הבולטת של סלה רונדה לטעמי – העיירות שלה. כאן זה גם המקום להתוודות בפניכם, שזמן השהייה שלי כאן היה קצר מהממוצע, אז כמובן שלא הספקתי לבקר בכל הכפרים והעיירות בעמקים השונים. על פניו ומשיטוטים זריזים, הם נראו לי כמו מרבית היישובים הטיפוסיים באלפים, עם הכנסייה הבולטת, הנחל הקפוא, חנויות הסקי וקישוטי חג המולד. ולמרות הכל, משהו כאן הרגיש לי חסר. אני התאכסנתי בעיירונת קמפיטלו די פאסה (Campitello di Fassa), מקום חביב כשלעצמו, אך לוקה במה שמכונה "קסם אלפיני". אולי בגלל שהיה זה אמצע ינואר ואולי זו בכלל הקרבה לאוסטריה והריחוק מאיטליה הקלאסית, אבל החוסר באווירת סקי חגיגית הייתה מאוד מורגשת. עיקר הפעילות הלילית שלי התרכזה בשיחות על כדורגל איטלקי בבר הקטן והחמים של מלון Gran Chalet Soreghes, שהוא, ללא ספק, המבנה הכי צבעוני בעיירה.

עם זאת, בהחלט ניתן ליהנות כאן. יש מספר מסעדות שנראו מזמינות, בתי המלון ברמה טובה מאוד ויש בהם מתחמי ספא (לא הספקתי). יש מספר ברים קטנטנים לאפרה סקי סולידי ואיך לא, חנויות להצטיידות בגבינות ונקניקים תוצרת איטליה. פרט חיובי נוסף הוא הנגישות היחסית קלה לאזור הגלישה - הגונדולה המרכזית (Col Rodella), שמובילה היישר למסלול המעגלי, ממוקמת מרחק הליכה קצר מסביבת בתי המלון. אולי אין כאן סקי-אין/סקי-אאוט, אבל עבור מי שהגיע בעיקר לשם הגלישה – מדובר באחת החוויות המיוחדות ביותר באירופה.

10. זה אתר סקי שמצטלם נהדר!

רוצים הוכחה? צפו בסרטון של דקה+ שמסכם את החוויה הקצרה (מדי) שלי בסלה רונדה:

הכתב היה אורח של חברת SkiDeal

לתחילת הכתבה