על פסגת הדולומיטים
רקע- פרדי ואני, התחלנו לגלוש לפני 6 שנים והרגשנו שזהו, אנחנו יכולים לעוף לבד. בפעם הקודמת, כשהיינו במיירהופן עוד לקחנו הדרכה של חצי יום, שלאחריה הגענו למספר מסקנות:
-
מבחן הרמה שעורכים לנו דקות ספורות לאחר שהתאמנו לעצמנו את המגלשיים, והרגליים קצת רועדות, מדרדרת אותנו תמיד לקבוצה שמורכבת מפנסיונריות הולנדיות או אנשים תמימים כמונו, שחשבו פעם, שהדרכה היא חלק אינטגראלי של חופשת הסקי.
- אנחנו מרגישים שהמדריכים לא מקדמים אותנו בצורה משמעותית. הקבוצות לא הומוגניות וצריך להעביר חצי מהשיעורים בגלישה עם המקלות מעל הראש, ומתחת לברכיים, וביד הזאת וביד האחרת.
- בשעתיים-שעתיים וחצי של שיעור ההדרכה, התרחקנו למרחק של כמה דקות חזרה מנקודת ההתחלה. החוויה של הגעה לנקודות מרוחקות של אתרי הסקי נמנעה מאיתנו, ולא הצלחנו לממש את חוויית הגלישה עד הסוף.
- שיפור הרמה יכול להתקבל גם מהגדלת מרחבי הגלישה, ורכישת קילומטרג` דרך הרגליים, הסתכלות על גולשים אחרים ואימוץ הטכניקה שלהם ותרגול שוטף של עקרונות שרכשנו במהלך השנים.
- אמרנו שבמקרה הצורך, ניקח הדרכה אישית של כמה שעות. אחרי השעות הראשונות שגלשנו החלטנו לוותר גם על זה, וקפצנו לתוך השלג (המלאכותי) בנפש שוקקת ומלאי תקוות.
היות וזו הייתה החלטתנו, בחרנו לעלות אל פסגת האתרים באירופה, אל Sella Ronda, בזכות המגוון, המרחבים, הנוף והפינוקים שהבטיחה החבילה. החברה שדרכה נסענו, בנתה את חבילת הסקי, סביב לעיירה Campitello, שהיא עיירה שקטה וקומפקטית ומסתבר שגם זולה למחיה לעומת העיירה השכנה והתוססת יותר Canazei, שנמצאת במרחק הליכה של כ-20 דקות מ-Campitello. העירה היא אחת מכמה עיירות שמרכיבות את מרחב הסקי Val Di Fassa , שבמחוז הצפון מזרחי של איטליה Trentino.
הגעה
נחתנו בשדה התעופה ב-
Verona, מרחק כשלוש וחצי שעות נסיעה מהעיירה. למתכננים נסיעה עצמאית,
כך מגיעים. (זה אמנם באיטלקית אך מאד ברור- בשדה
Arrivo->
Chitta, תקישו
Campitello di Fassa), או תיאור יותר כללי ואינטראקטיבי
באנגלית. כמו כן, יש מש"ת
Verona שאטל אחד שמגיע לאזור
Val Di Fassa שיוצא משם ב-16:30 ומגיע ל-
Campitello ב-20:45
. בדרך חזרה, השאטל יוצא מ-
Campitello ב-9:00 ומגיע ל-
Verona ב-12:45. יש גם שאטלים שמגיעים משדה התעופה ב-
Venezia.
פרטים באתר חברת האוטובוסים. זה עולה אגב 22 יורו הלוך חזור, או 12 יורו לכוון. התגלגלנו למלון הסוויטות
Aritz, ששוכן מרחק של כ-4 דקות הליכה מהגונדולה הענקית
Col Rodella, שקרויה על שם הפסגה שהגונדולה מובילה אליה.
למה Campitello?
יתרונות
המיקום של Campitello, יחסית לשאר העיירות באזור הגלישה Val Di Fassa, נותנת לה מספר יתרונות:
1. מיקומה בפינה הדרום מערבית של המתחם, מאפשר להתחיל ממנה לשני כוונים שונים:
2. מהתרשמות כללית, נראה שהנגישות לגונדולה מכל רחבי העיירה היא קלה ביותר, הן ברגל למי שקרוב, והן בסקי-בסים שעוברים ברחובות
העיירה בתדירות גבוהה מאד (כל 2-3 דקות), והיא כמובן חינמית לחלוטין.
3. גונדולת Col Rodella, שמובילה בקרבה 125 נוסעים (בצפיפות לא סימפטית) ועושה את דרכה לפסגה בפחות מ-5 דקות, פועלת בין השעות 8:30- 17:00 .
4. למי שלא מחפש את ה- action ורוצה עיירה שקטה, עם בתי קפה, גלידריות וחנויות נחמדות.
חסרונות
ה-Après-Ski לא משהו. פירוט של הבארים /מועדונים בהמשך. על פי עדויות הבליינים שבקבוצה, העיירה השכנה Canazei, מציעה אפשרויות בילוי וקניות רבים יותר. ניתן לקהל הרבה מאד אינפורמציה בכל לובי של מלון.
מרחבי הגלישה
טוב, לשם כך התכנסנו בעיקר.
Campitello משתייכת לאתר גלישה
Val Di Fassa-Carezzaשהוא אתר אחד מתוך 4, שמקושרים בסקי-פס המורחב של
Sellaronda. שלושת אזורי הגלישה האחרים הם:
Val Gardena-Alpe Di Siusi,
Alta Badiaו-
Arabba-Marmolada, שאינפורמציה אודותם ניתן למצוא באתר של ה-
Dolomoti SuperSki. תכנון מוקפד, יאפשר לכם להקיף ה-
Sellarondaביום אחד. במפות שתקבלו או שתיקחו במלון או בתחנות העלייה של המעליות, המסלולים המסומנים בצבע כתום, אם תרצו לעשות את המסלול עם כוון השעון, או בירוק, אם תרצו לעשות אותו כנגד כוון השעון. השילוט מאד ברור, ותוכלו לראות אותו גם בתחנות העלייה למעליות/גונדולות, וגם בשילוט ההכוונה של המסלולים. תנאי הגלישה בשבוע שבו היינו, השבוע השני של ינואר, לא היו משובחים במיוחד. השלג על המסלולים, היה תוצר של תותחי שלג, שעבדו לא מעט גם באמצע היום. המשמעות- שלג טוב עד הצהרים, וקרחי עם הרבה ערמות שלג, ולעיתים אדמה חשופה, בשעות אחר הצהרים. השלג, שהכריז על נבצרות זמנית, היה חסר מאד בנוף של אזורים רבים בדולומיטים ועשה קצת עצוב בעיניים, אך לא פגם בהנאת הגלישה.
שימו לב שבמפות, אין ציון של שמות או מספרי המסלולים, אלא של המעליות בלבד. זה קצת מעצבן, אך כשמתרגלים זה יעיל מאד. מסתבר שבסימון המעליות, הם הצליחו להגיע לסטנדרטיזציה. המסלולים מסומנים בכל אזור גלישה באופן אחר. במרחב
Val Di Fassa המסלולים מסומנים במספרים. באזור
Val Gardena, הם נקראים בשמות, במסלולים שבאזור העיירה
Alba, הם לא מסומנים כלל. יש מערך נרחב של
מצלמות רשת שמתעדות את הקורה באתר. מומלץ להסתכל מתי שמתחשק לכם.
סקי-פס- פרטים ועלויות על הסקי-פס ניתן למצוא
כאן. מומלץ כמובן לבחור בסקי-פס המורחב
SellaRonda.
חשוב מאד שתדעו! יש שרות באתר של ה-
DolomitiSuperSki שאם תקישו בו את מספר הסקי-פס שמוטבע על הכרטיס, תקבלו סיכום על שבוע הסקי שלכם, בפרמטרים של כמה ק"מ גלשתם, מה סה"כ הפרשי הגבהים שעברתם ובכמה ואיזה מעליות נסעתם. את הפרטים תקבלו הן בצורת רשימה, והן בגרף. נחמד ביותר!
תכנון שבוע גלישה
יום 1- יום להכרת השטח. ביום זה ניתן לגלוש את כל מרחב Val Di Fassa עד לנקודת המערבית ביותר, Pont De Vauz, שזו הנקודה שאם חוצים את הכביש, ממשיכים לגלוש למרחב Arabba. בהזדמנות זו כדאי לבקר את מרפסת התצפית Passo Pordoi. ההגעה לשם- מנקודת המוצא ב-Col Rodella, יורדים במסלול 11 (אחלה מסלול לחימום העצמות בתחילת היום) עד סופו. עליה בגונדולה 105, גלישה קצרה למעלית 107 שעולים איתה עד ל-Sas Bece ומשם בוחרים במסלול שממשיך ישר מהירידה של המעלית (לא ימינה), עד למעלית 125. עולים במעלית שבסופה מסעדה ומספר מבנים. מומלץ להשאיר את המגלשיים/בורד במסעדה שמימין, ולהמשיך רגלית דרך מגרש החניה אל הכביש המוביל לגונדולה 103 שמעלה לתצפית. בהחלט מומלץ לראות את הנופים האלה.
ניתן לגלוש חזרה משם, עד למעלית 124 שמעלה חזרה ל-Sas Bece, ויורדים משם במסלול מספר 1. בין בליל המסלולים שחוצים את המרחב, יש להתביית על מסלול מספר 6 שיורד ממזרח למערב. לקראת סיומו הוא מתפצל. לקחת שמאלה עד ל-Canazey (לעקוב אחרי השילוט), רק כדי לראות ביציאה ממנו את הבית המצועצע הזה. ההגעה משם לגונדולה של Canazey תהיה ברגל בהליכה של כ-10 דקות. ניתן לעלות בגונדולה למרחב Pecol, ומשם לעלות במעלית 104 (לא 102 כי היא מחזירה לנקודת המוצא) ומשם לחפש שוב את מסלול 6 שמוביל עד ל-Pian Frataces (עוברים מתחת לכביש) לגונדולה 155 שמחזירה ל-Campitello. לחילופין ניתן לחזור בסקי-בס.
יום 2- ניתן להמשיך למרחב Arabba. לשים לב שכשמגיעים לעירה יש שם מבנה שבתוכו קומפלקס של גונדולות. לבחור בגונדולה מספר 20, הכי שמאלית, שרק אם נוסעים בה מגיעים למרחב Marmolada. מקוצר זמן, הגענו רק לנקודה Passo Padron. חשוב להצטייד בעליה למעליות ב-Arabba, במפות של המרחב, כי במפה של SellaRonda, לא מפורטים דרכי ההגעה ל-Marmolada. בחזרה משם, לרדת לנקודה שמעלית 20 הביאה אותנו אליה, ולקחת את מעלית ההמשך 21 עד ל-Porta Vescovo. משם יורדים במסלול שמוביל ל-Pont De Vauz למעלית 126 שמובילה ל-Passo Pordoi. החזרה כמו שמפורט ביום 1.
יום 3- יציאה מ-Col Rodella צפונה, בוחרים במסלול 12 עד למעלית 154. משם המסלולים מסומנים בשמות. לעקוב אחרי השילוט הכתום של ה-SellaRonda, כי יש שם הרבה אפשרויות. תגלשו ותנווטו על פי המפה, כאשר המטרה שלכם היא להגיע ל-Ciampioni. משם יש לכם אפשרות לרדת באחד משני מסלולי Saslong, שמאלה בשחור וימינה באדום. שניהם מסלולים מופלאים, רחבים ותלולים, שכשתגלשו בהם, תוכלו לדמיין את עצמכם גולשים בתחרויות סקי כמו שרואים בטלוויזיה. גולשים עד לעירה St. Christina. מצד ימין תראו את הכניסה לתחנת הרכבת התת קרקעית שחוצה את ההר ומוציאה אותך (במדרגות נעות- חידוש מרענן) למרחב הגלישה Gardenissima. עולים במעלית 14 עד ל-Col Raiser. יש שם מסעדה מקסימה עם מרפסת ונוף מהממים. גולשים משם למעלית מספר 8 שמובילה ל-Seceda. משם מתחיל מסלול של 10.5 ק"מ שיורד עד לעירה Ortisei. מסלול מהיר ומהמם, שהשילוט שלו מבשר כמה נשאר עד לסיום. מעודד. עולים משם חזרה עם גונדולות 2 ו-3 עד ל- Seceda, חזרה ל-St. Christinaוחזרה ל-Col Rodella, כאשר עוקבים אחרי השילוט של SellaRonda הירוק.
יום 4- לא ניסינו ולכן גם לא אפרט, אבל מאנשים שהיו שם, יוצאים כמו ביום 3 צפונה, במקום ל- St. Christina, ומשם למרחבי Selava, Passo Gardena עד למרחב Alta Badia, על פי הדווחים האשורים שם יחסית נמוכים, והרבה מסלולים כחולים.
יום 5- גם לא ניסינו ולכן לא אפרט. גלישה למרחבי Passo Campolongo. הגלישה היא לכוון Arabba ופניה צפונה בגונדולה 5. החזרה היא דרך Arabba, גונדולה 2 או 3 עד ל-Porta Vescovo, וההמשך כמו ביום 2. יום 6- מתאים לחצי יום גלישה, או ליום הראשון, כי המסלולים שם יחסית קצרים וקלים. נוסעים בסקי-בס לעיירה Alba, (עיירה אחת אחרי Canazey). עולים משם בגונדולה Ciampac ממשיכים במעלית 132, גולשים למעלית 207 ומשם יורדים במסלול אדום, שהופך לקראת סופו לכחול ארוך שמוביל אד לעירה Pozza Di Fassa. חוזרים משם בגונדולה 201 את כל הדרך חזרה ל-Alba. מנקודת Ciampac, ניתן לרדת בגונדולה או במסלול שחור של 2800 מטר, שבגלל מצב השלג הנורא שהיה באותו יום (ירד שם גשם), העדפנו לרדת בגונדולה.
העיירה והשכרת ציוד
תחבורה- יש בעיירה סוגים שונים של סקי-בסים. פועלים כל יום מסביבות 8:20 ועד 18:30. הנפוצים ביותר (1-5), הם אלה שיוצאים מ-
Penia, דרך
Alba,Canazei,Campitello,Fontanazzo, Campestrin עד ל-
Mazin וחזרה. יש גם אוטובוס (11) שנוסע בתוך
Campitello. יש סקי-באסים (3,12,25,26) שמגיעים עד ל-
Moena הרחוקה יותר.כמובן שכל האוטובוסים בחינם. תוכלו לקבל את פירוט הקווים
כאן. יש בעיירה 3 תחנות מוניות. הם לא זולים. תתייעצו עם הפקידים בלובי בקשר למחירים. כדאי שתסכמו את המחיר ליעד מראש.
השכרת ציוד-
זה הקישור לחנויות הציוד ב-Campitello. את הציוד שלי קיבלתי במסגרת חבילת הסקי, בחנות
Euroski Center, שנמצאת במרכז העיירה. יש להם שרות לשמירת הציוד ביציאה מגונדולת Col Rodella על הפסגה וכן בתחנת היציאה של הגונדולה, ללא תוספת מחיר. איני יודע את מחירי ההשכרה, אך ניתן ליצור איתם קשר באינטרנט ולקבל הצעת מחיר. בית ספר לסקי- יש בית ספר אחד בעיירה
Scuola Ski Campitello. היות ולא השתמשתי בשרותיהם, אין לי חוות דעת עליהם, אולם כל האינפורמציה נמצאת באתר בית הספר.
בילויים ואוכל
בילויים- טוב, זה לא הצד החזק של העיירה. אם לא המלווה של הקבוצה, גם לא הייתי מגיע ל-Tomato, כדי לשתות כוסית גראפה על חשבון הבית. המועדון דומה יותר למועדון של צעירים בקיבוץ (סליחה אם פגעתי באיזה קיבוצניק). המלצריות שם הן רומניות מצודדות, וביום שביקרנו שם, היה ערב רומני. מסתבר שגם הפועלים הרומנים באיטליה באים מרומניה... התפריט שם די בסיסי והסאונד רועש ודי גרוע, אך אם חייבים... יש בר אחד, ביציאה מהגונדולה Col Rodella, שבחזרה מהסקי שלכם בין 15:30 ל-16:30, יש סיכוי שתשמעו מוזיקה רועשת שבוקעת ממנה. ובכן, זה הדבר שהכי מתקרב לבארים שבאוסטריה, שבו מתאספים גולשים בסוף יום הגלישה, על נעליהם וציודם, לשתות קצת אלכוהול ולראות רקדניות מפזזות על שולחן הבאר העגול.
דבר אחד אני יכול להבטיח לכם, אם תחפשו
action, אתם תמצאו. בכל לובי של מלון ישמחו לחלק אתכם את האינפורמציה. אם לא ב-
Canpitello, תמצאו בעיירה השכנה
Canazei, שעל פי עדויות של צעירים שנסעו לשם, הם לא חזרו בידיים ריקות. אם תרצו להתעמק קצת יותר, אולי תמצאו פרטים נוספים
כאן.
אוכל- יש הרבה מסעדות, כמעט כולם נקראות פיצריות. לא נזקקתי להן. ראיתי שבמלון ששכנו בו, הזמינו שליחויות. לא נראה לי שהיה בעיה עם נושא זה. כמובן שעל המסלולים יש אין ספור מסעדות, שבכל אלה שאכלנו בהן, האוכל היה מצויין.
לסיכום - 156 ק"מ של הנאה צרופה, 88 מעליות וגונדולות שרובן חדישות ויעילות, כ-30 ק"מ מצטברים של ירידות וכיף אחד גדול. אני בטוח שאחזור לשם.