הקדמה

אני חושב ש-CLUB מהווה מסגרת אידיאלית לגולשים מתחילים (או קבוצה מאורגנת עם מלווה צמוד, שזה כנראה בפרקטיקה אותו הדבר), עם או בלי הדרכה פרטנית בעברית. כבוגר מסגרת ה-CLUB, נראה לי שאם אתם עדיין שם (וכבר גולשים כמה שנים) הדיווח שלהלן מיועד לכם. אתם זקוקים לגמילה מה-CLUB. השלב הבא - חופשה עצמאית.

כבר בשנה שעברה רציתי לגלוש בסלה רונדה. התחלתי לגלוש לפני שבע שנים עם בני שהיה בן 12 והיום הוא חייל. הרעיון היה פעילות משותפת רק לי ולו. ניסינו ולמותר לציין שמייד התמכרנו. לפני ארבע שנים הצטרפו שני האחים הצעירים יותר, יעל שהיום בת 13 וניר בן 11. כמובן שגם הם מייד התמכרו. דיל הפורום של השנה שעברה דחה את הסלה רונדה בשנה ובסביבות ספטמבר התחיל האדרנלין לעלות ואיתו ההתעסקות בבניית החופשה.

 ככל שהעמקתי יותר הגעתי למסקנה, שעם שני ילדים אני מעדיף מלון עם ארוחת ערב ולא דירה ובישולים. גם אוטובוס משדה התעופה וחזרה נראה לי יותר נוח. עוד שבועיים עברו וסקי דיל פרסמו את חבילות הגלישה שלהם ובמקביל המשכתי להעזר בפורום ובדיווחים קודמים. את הדיווח של אבי למדתי בעל פה. מובן שיצאנו עם הדיווחים מודפסים ונעזרנו בהם גם במהלך השבוע. המלצה חמה: קיראו אותם, זה גם כיף וגם מועיל. לימוד הדיווחים ושיטוט באינטרנט ביחד עם מחיר חבילה שנראה לי סביר וחתמתי על ההזמנה: 1150 יורו למבוגר (קצת פחות לילדים), הרחבה של Ski-Pass לכל אזור ה DOLOMITY SUPERSKI (אתר אינטרנט: www.dolomitisuperski.com). בכל פעם שהתקשרתי לסקי-דיל והשארתי הודעה חזרו אלי מהר ועם תשובות. השרות המשיך להיות מהיר וקשוב גם לאחר ששילמתי (דבר די נדיר במחוזותינו). הדיל כולל:

  • מיקום: Campitello di Fassa (אתר אינטרנט: www.fassa.com)
  • טיסה: SANDOR לברשיה.
  • העברות: אוטובוס - לי באופן אישי עם 2 ילדים זה נוח. כל סימן השאלה לגבי הרכב נפתר, חניה במלון, במסלולים, נסיעה בשלג.
  • מלון: חצי פנסיון במלון סביר, Sela Ronda, הילדים שמחו לשמוע - לא ממש התלהבו לשטוף כלים.
  • ציוד: כלול בחבילה עם צו`פר של חדר סקי על ההר (פרוט בהמשך).
  • הדרכה: לא כלולה ובדיעבד טוב שכך. פעם ראשונה לא ב-CLUB ואנחנו כל כך רגילים להדרכה. מאחר ולא ידעתי אם ניקח הדרכה בקבוצה או הדרכה פרטית ,דחיתי את נושא ההדרכה לביצוע לאחר ההגעה לאתר. פרוט בהמשך.

הכנה: מפות וחומר יש באינטרנט בשפע. שבוע לפני הנסיעה קיבלתי את המפות של כל ארבעת אזורי הגלישה של הסלה רונדה ממשרד התיירות שלהם. בקשה מנומסת בדואר אלקטרוני וששה שבועות המתנה עשו זאת. ארבעת האזורים הם:

  • Val di Fassa
  • Val Gardena/Alpe di Siusi
  • Alta Badia
  • Arabba/Marmolada
  • אני ממליץ לקרוא את הדיווח של אבי על מנת לקבל פרטים על העיירה, אנחנו חותמים בו על כל מילה.

לתחילת הכתבה

הגעה

כל המטוס של סקי דיל. הדיילות מחלקות לכולם שקיות קטנות שכוללות שפתון, קרם הגנה ומסטיק מתנה מסקי דיל. קטן, חביב ונותן הרגשה טובה. נחיתה בברשיה, שדה תעופה קטן, יעיל ומהיר. הנסיעה אורכת קצת יותר משלוש שעות עם הפסקה של 20 דקות באמצע הדרך. במהלך הנסיעה מחולקים שתייה וחטיפים, מפת סקי של האתר (Val di fassa) ואת מפת העיירה Campitello. הגענו לקמפיטלו ושם התפזרנו לכמה מלונות כשהאוטובוס עוצר "ביניהם". אנחנו שהתרגלנו ל-CLUB, פתאום צריכים לסחוב את המזוודות במורד הרחוב למלון.

לתחילת הכתבה

ציוד גלישה

לפני ארוחת הערב לקחנו ציוד גלישה. החנות במעלה הרחוב, כ-200 מטר מהמלון, קצר ויעיל, הציוד בסדר גמור, הנעליים היו נוחות לשלושתינו וכך גם התרשמתי שהיה לגולשים אחרים. הילדים קיבלו קסדות ללא תשלום נוסף. את הסקי פאס קיבלנו למלון. לחנות ההשכרה יש חדר סקי על ההר, בו ניתן לאפסן את הציוד. זה עובד ומאוד נוח. 3 יורו ליום, אם לא שכרתם את הציוד מהם. הכי קרוב שאפשר ל SKI IN/SKI OUT, הם ממש על היציאה והחזרה מהמסלולים. זה לא מתאים למי שרוצה להתחיל או לסיים באותו מקום ויש סיכון, תקראו מה קרה לנו ביום הראשון ותבינו. הרחבה של הסקי פאס, מראש, כחלק מהחבילה, עולה 30 יורו לראש (מבוגר וילד). אם ניגשים לקופה באתר בבוקר הגלישה הראשון, תעלה ההרחבה 22 יורו למבוגר ונדמה לי 14 לילד. שווה כמה דקות בתור לקופה.

לתחילת הכתבה

המלון

מלון SELA RONDA: בדרגת 3 כוכבים, פשוט וקצת ספרטני. איבזור במקלחת מזכיר צימר בקיבוץ לפני 20 שנה, מצעים בוורוד מזעזע על מיטה מוזהבת, אין מנורה בכניסה מול הארון מה שממש מטריד כשפותחים את דלת הארון, אין שמפו ויש שני סבונים בעובי של רבע קופסת סיגריות. יש כספת בחדר (מפתחות לוקחים בקבלה). למי שבשבילו מיטה נקייה ומקלחת חמה מספיקים לא תהיה שם בעייה. חדר סקי במלון עם כניסה ויציאה רק מבחוץ, יש חימום לנעליים אבל לנעליים שלנו לא היה מקום, כל העמדות היו תפוסות. ארוחת ערב -; בסדר. בכניסה בופה של 20 מגשים עם אותו סוג של פיצה בטעם פיתה, כמה ירקות חתוכים וגם זה נגמר מהר מאוד וברוב המקרים לא מתחדש. מנה ראשונה פסטה או מרק, מנה עיקרית, בדרך כלל מבשר חזיר, הילדים לא אכלו ממנה בכל השבוע. לא חוסכים בשמן וקינוח, "עוגה" או שני פירות שלמים. בחלק מהלילות אפילו העוגה נשארה בצלחת. מקבלים תפריט לערב של מחר ומזמינים.

 ארוחת הבוקר: אנחנו באמת לא טיפוסים מפונקים אבל מכל שגיונות המלון לנו הפריע נוהל ארוחת הבוקר. חדר האוכל נפתח ב-07:30 וכבר אז יש תור של כ-20-25 אנשים. למה תור? מכיוון שהפתח צר, חייבים לעבור דרכו, לקחת מגש ולקבל קפה/תה/קפוצ`ינו מהמלצר. אחר כך יש בופה קטן, ריבות, לחמניות מסוג אחד, גרנולה, יוגורט וסוג אחד של גבינה צהובה ונקניק, אפילו ביצים אין. אבל הבעיה העיקרית היא התור לקפוצ`ינו, באחד הבקרים המתנו כמעט רבע שעה עד שכל אלו שהיו לפנינו יקבלו קפוצ`ינו ואז נוכל להיכנס. בפועל, הספקנו בגרנולה ויוגורט, היו חסרים לנו פירות טריים בבוקר ואת המיצים אפילו לא ניסינו. הקישור למלון: www.hotelsellaronda.it. המלצה-; לכו למלון RAMON. החברה משם היו די מרוצים.

לתחילת הכתבה

הדרכה

עד היום תמיד גלשנו בקבוצה עם מדריך. בקמפיטלו יש בית ספר אחד לסקי, שלחתי להם אימייל עם כמה שאלות ולשמחתי הם לא ענו לי. מבחינתי ההדרכה חשובה בשני היבטים: שיפור הטכניקה -; ואז לדעתי עדיף שיעור פרטי; המדריך כמורה דרך במיוחד באתר גדול. אני לקחתי לפני הנסיעה סדרה של עשרה שיעורים פרטיים. הקשר נוצר לאחר שלפני ארבע שנים קרעתי רצועה ורציתי לבדוק את תגובת הרגל (ברך) לגלישה. לגבי המדריך כמורה דרך - החלטנו לגלוש יום אחד באתר ולנסות ללמוד אותו לבד ואז להחליט. אחרי היום הראשון ויתרנו על רעיון ההדרכה וככל שנקפו הימים ההרגשה רק התחזקה. השילוט באתר טוב מאוד, לא צריך מורה דרך. כמובן שדרושה יכולת גלישה בינונית לפחות.

 פרקטית למי שירצה: יש להרשם בבי"ס במעלה הרחוב. גולשים מתחילים נפגשים בקצה השני של העיירה, המתקדמים נפגשים ביציאה מה COL RODELA (הגונדולה הראשית). ההדרכות הן של חצי יום (כשעתיים וחצי) ומתחילות ביום שני אחר הצהריים. פרטי -; אין לי מושג. לחצו כאן לאתר ביה"ס לסקי.

לתחילת הכתבה

אתר הסקי

על האתר כבר נשפכו הרבה מילים. היכנסו לאתר האינטרנט (www.dolomitisuperski.com) ושוטטו בו. גם הדיווח של אבי נותן סקירה יפה. קמפטילו שייכת ל Val di Fassa. אנחנו גלשנו בארבעת האזורים: Val di Fassa, Val Gardena/Alpe di Siusi, Arabba/Marmolada, Alta Badia. המפות השנה היו כאלו שבצד אחד הופיעו כל אזורי ארבעת מרחבי הגלישה של הסלה רונדה, עם סימון המסלול המעגלי בכתום ובירוק (עם ונגד כיוון השעון) ובצד השני ZOOM של אחד מארבעת המרחבים הנ"ל (ולכן לטעמי צריך את ארבע המפות).

האתר מתוחזק ומשולט בצורה מרשימה. שלג לא חסר לנו ואם הוא היה תוצר של תותחים זה לא הורגש. חתולים כבשו את רב המסלולים בלילות (למעט בלילות ערפל כבדים) והמוגלים של אחר הצהריים היו רכים ולא קרחיים. אחרי שנתיים של גלישה על מוגלים קרחיים זו הייתה ממש הקלה. כמעט כל המסלולים אדומים אבל בהחלט עבירים. אם לא קיבלתי פיק ברכיים באף מסלול זה אומר הכל. רוב מוחלט של המסלולים ברוחב שבין מגרש כדור סל למגרש כדור רגל ובמסלול כחול תצטרכו חלק מהזמן לצעוד ברגל. שילוט מקבל מבחינתי ציון 90. אבל אם רוצים להגיע למסלול המעגלי אזי הציון הוא 98 (שלא יהיה 100). כמעט מכל מקום יש הכוונה למסלול הכתום או הירוק. למה זה חשוב? מכיוון שהעיירות נמצאות על המסלול המעגלי ולכן תמיד ניתן למצוא את הדרך חזרה בקלות. הנגישות מקמפטילו לשאר מרחבי הגלישה קלה, נוחה, פשוטה ומהירה. ה-SKIBUSS הוא של כל אזור בנפרד, כך שצריך להיזהר לא לסיים יום גלישה באזור אחר. אני מגדיר את עצמי כגולש בינוני מינוס (לפחות מבחינת הקצב). הסתדרתי מצויין. אם יש לכם כמה שנות ניסיון, זה המקום האידיאלי לבא ולגלוש בו מבוקר עד ערב לבד.

 אזור הטירול נמצא באיטליה אבל הם בעצם אוסטרים... האזור של VAL DI FASSA הוא לדעתי באורינטציה איטלקית בעיקר. האזור של סלווה יותר אוסטרי. מההתרשמות שלי, בעיקר השפה, במלון שלנו בכלל לא מדברים גרמנית וכך גם בחנות ההשכרה וכו`. בסלווה, בדרך כלל פנו אלינו בגרמנית כשפה ראשונה.

סנובורד: אם הייתי צריך להגדיר את מצב גולשי הסנובורד, בהתאם למה שראיתי באתר, הייתי אומר שהם זן נכחד. מצד שני, הגיל הממוצע של הגולשים שנצפו באתר היה לטעמי גבוה מ-30 (בעדינות), אז אולי זה מסביר. מאחר וכמעט אין TBARS, אני לא רואה בעיה לסנובורדיסטים ליהנות באתר זה. עברו לסעיף הבא.

SNOWPARK: אין ממש, וחבל (ראו -; יום גלישה שישי). אבל באזור של סלווה יש ניצנים למה שכנראה יתפתח ל-SNOWPARK עבור סנובורדיסטים. בינתיים -; או שלא מצאתי או שממש לא רציני.

מסעדות ובארים על האתר: תזרוק אבן והיא תיפול על מקום לאכול או לשתות. בכל פסגה, גיא ועמק תמצא אותם. אנחנו נכנסנו למסעדות ולא לבארים. למעט פעם אחת -; לא נפלנו. מנת פיצה/פסטה/מרק: 6-8 יורו למנה ענקית ומשביעה. 2 יורו לשתייה (שוקו חם לילדים). יצא לנו מקסימום של 10 יורו לאדם כולל טיפ (ללא בשר/אלכוהול). שחררנו רגליים, התחממנו ושבענו.

לתחילת הכתבה

אפרה סקי

לא נראה שיש שם משהו מרתק; חוטיני באוהל צהוב (בחזרה, COL RODELA ) -; נו טוב; מסיבה של סקי דיל -; לא הלכנו. הערה והתנצלות מראש מכל גולשי אוסטריה: אחרי יום גלישה, מקלחת ומנוחה קצרה וארוחת ערב שמסתיימת ב 21:00 תהרגו אותי אם אני מבין למי יש כח לצאת לאיזה שהוא מקום מלבד המיטה.

לתחילת הכתבה

שבוע הגלישה

יום גלישה ראשון: קבענו להיפגש בכניסה ל-COL RODELA ב 08:30 אבל רוח השביתה את הגונדולה. מביטים ימינה ושמאלה ורואים תור ל-SKI BUSS. כולם עולים, גם אנחנו, אין לנו מושג להיכן נוסעים. סרדינים בקופסא מרגישים מרווח ביחס לצפיפות ב-SKIBUSS. כעשרים דקות נסיעה והגענו ל ALBA. ב-ALBA כל העולם בתור לגונדולה 131 שעולה ל CIAMPAC. הגונדולה עולה בתוך גיא עם הרים שמגנים עליה מפני הרוח. לא זוכר כמה זמן לקח לעמוד בתור אבל למעלה קיבלו את פנינו רוחות עזות, פתיתי שלג/ברד שמכים בפנים ושני TBARS פעילים (133 ו 134). הבטיחו לי אתר עם מעליות מרופדות וכיסוי נגד שלג ורוח ואנחנו עומדים חצי שעה בתור ל-TBAR כדי לגלוש 150 מטרים וחוזר חלילה.

אחרי שלושה סיבובים מיצינו ונכנסנו למסעדה. בשלב זה הגיע הזמן לפתוח מפה ולנסות להבין היכן אנו נמצאים. אנחנו ב-CIAMPAC ומכאן או שחוזרים בגונדולה או שיורדים במסלול שחור, שדי צמוד למסלול של הגונדולה. הירידה בחזרה ל-ALBA. החלטנו לרדת. תומר מסקי דיל והגולש בני שאיתו גילו מהר מאוד, שאני האיטי בחבורה. שני גוזלי היקרים ירדו את השחור כאילו שהם במסדרון בית הספר המוכר.הם טסים למטה וממתינים לי. גם אני הצלחתי הודות לרוחב המסלול שקיבל את צבעו בגלל השיפוע והודות ליוליה מה-SKI SCHOOL. אפשר לומר שבהחלט הרגשתי סיפוק רב. שוב בגונדולה שתעלה אותנו למעלה, התור עדיין ארוך. למעלה הפסקה לפיצה ועוד שוקו חם ותומר שם לב שפתחו את מעלית 136 (הרוח קצת נחלשה). עולים ב-TBAR מספר 133 ומשם בגלישת צעידה ל-136 ויורדים 300 מטר ולא 15. הלכנו שוב על השחור ל-ALBA. הפעם הרוח מטורפת שגורמת לי ולבומברדינה לעצור על המסלול לכמה דקות. אותה הרוח מעיפה לקצה המסלול והיא מפילה את עצמה עד שהרוח תשכח. אני מגיע למטה כמה דקות אחרי כולם אבל עם תחושת סיפוק רבה. אפילו היו מעט מוגלים לאורך המסלול.

 היום הראשון הסתיים ובו גלשתי באחד משני המסלולים היחידים באתר שבתכנון המוקדם החלטתי לא לגלוש בהם (השני מחר), אבל -; גלשנו. את הציוד תכננו להשאיר בחדר הסקי למעלה ביציאה מה-COL RODELA. במקום זה גלשנו כל היום עם הנעליים הרגילות על הגב (בתיקים קטנים) ונסחבנו עם הציוד למלון (הבטחתי לילדים SKI IN SKI OUT!). היום היה חוויה שונה מ-CLUB, היה כיף, היה אחלה מסלול, תלול וארוך. במהלך היום נקרע לבומברדינה הספוג שמסביב למסכת הגלישה. הערתי אותה ויצאנו לקניות. מחירים ראשונים של 50 עד 90 יורו אבל עם עוד קצת שיטוט (זה רחוב אחד של כ 200 מטרים עם 30 חנויות לציוד סקי) ומצאנו מסכה טובה (עדשה כפולה וגודל שהולך עם משקפי ראייה) ב-30 יורו.

יום גלישה שני: 08:20 אנחנו כבר בכניסה ל-COL RODELA והיידה למעלה. סוף סוף עולים לראות למה באנו לאתר הזה. פתיחה מהממת, נוף מדהים, מסלולים רחבים ונוחים, פשוט כיף לגלוש. אנחנו מנסים את המסלול שהציע אבי ליום הראשון. יורדים במסלול 11 על מנת להגיע לגונדולה 105, המסלול ארוך, ארוך מידי, נקי וחלק, רק אנחנו עליו. הופ... מצאנו את עצמנו ב-CANAZEI. זה המסלול השני שלא רציתי להגיע אליו, מאחר והוא נגמר בשום מקום. צריך ללכת כעשר דקות ברגל עם נעלי סקי וציוד על הכתפיים לגונדולה של CANAZEI. אבל מה הן עשר דקות ברגל לעומת ההמשך, תור ענק לגונדולה PECOL. והחלטנו לנסות את מזלנו בחזרה ב COL RODELA שבקמפיטלו. נהג האוטובוס עוצר כ- 200 מטר מהכניסה לתור של הגונדולה. כן, התור נמשך עד לשם. שעה ועשר דקות בתור ואנחנו למעלה בפעם השנייה. התחלנו את המסלול מחדש, הפעם בזהירות. גונדולה 105, ירידה קצרה ל-CHAIR LIFT 107 (תור שנראה ארוך אבל זורם במהירות) וממשיכים לכיוון ARABA במעלית 124. לתצפית SASS PRODOI כבר לא היתה מוטיבציה לעלות. השעה 13:00 ונכנסנו לצהריים. לאחר מכן גלישה חזרה במסלול 1 שמתחבר ל-6. ב-6 כל הזמן מושכים ימינה ונזהרים לא להגיע שוב ל-CANAZEI. גונדולה 105 ואחריה כמה סיבובים במעליות שבאזור (עליה וירידה). משאירים ציוד בתחנה למעלה ויורדים ב COL RODELA. במהלך כל היום השמש זרחה, כמעט ולא היו רוחות.

יום גלישה שלישי: התכנון היה לעקוב אחרי ההמלצה בדיווח של אבי, גם שם זה היום השלישי ולהגיע ל SECEDA. התרגלנו לאתר, לשילוט, הבנו את הפרינציפ וויתרנו על לימוד ציר מדוקדק. גלשנו לפי העיקרון הפשוט של להתחיל במסלול הכתום של ה-SELA RONDA (לכיוון SELVA ) ולהתביית בשלב מסויים על CIAMPIONI, צומת די מרכזית באזור. מ-CIAMPIOMI ניתן לרדת באדום או שחור ל-CHRISTINA. המסלול אולימפי ונקרא SASLONG, מומלץ מאוד. אנחנו בחרנו באדום (מימין) ואתם תבחרו במה שיתאים לכם. בקצה ה-SASLONG עולים על רכבת תחתית -; רכבת ה-EXPRESS ל-CHRISTINA. ממש בכניסה לרכבת דחפו לנו מפות לידיים, עשר דקות המתנה ונסיעה ועברנו. בקצה השני עולים בגונדולה COL RAISER. השעה הייתה כבר 13:00 וחששתי שלא נספיק לחזור בזמן, לכן וויתרנו על ה SECEDA (חשש שבדיעבד לא היה מוצדק) והתחלנו לרדת בחזרה לרכבת. הירידה מתחילה במסלול אדום או שחור שנפגשים אחרי זמן קצר (ואז ממשיכים באדום). בנקודת המפגש של המסלולים (סיום השחור) יש CHAIR LIFT של 2 מקומות, שמעלה חזרה למעלה. הילדים שכבר התחילו להשתעמם ביקשו לעלות ב 12 ולגלוש את השחור.

 הדרך חזרה פשוטה ולא צריך מפה. המסלול הירוק מוביל היישר ל-VAL DI FASSA. לא צריך מספרי מעליות ומסלולי גלישה. הירידה מ-COL RAISER קלה ונחמדה (וכמו תמיד ברוחב של נניח מגרש טניס אבל באורך שלו). למרות מוגלים של אחר צהריים, וכ-45 דקות ארוחת צהריים ב 14:30 היינו כבר בחזרה ב-COL RODELA. חבל שפיספסנו את ה SECEDA (לא נורא, שנה הבאה). גלשנו עוד שעה וחצי ב VAL DI FASSA וסיימנו יום מהנה ביותר מבחינת הגלישה וגם מזג האוויר.

יום גלישה רביעי: אחרי שלושת הימים הראשונים הביטחון גובר, אף אחד כבר לא חושב על הדרכה ואנחנו כבר לא מבינים איך אפשר להיות ב-CLUB. החלטנו ללכת על הסלה רונדה עם כיוון השעון -; צבע כתום. הציוד בחדר הסקי למעלה ולכן ההגעה ל-COL RODELA מהירה. המתנה ועלייה למעלה 10 דקות. התחלנו לגלוש לפי הסימונים של המסלול הכתום, מ-VAL DI FASSA עוברים לכיוון SELVA. השילוט מושלם והגלישה גם כן. בחלק מהמקומות תראו שניתן לגלוש ביותר מאשר מסלול אחד ופשוט תבחרו את מה שבא לכם -; זה עובד. יש מסלולי גלישה אלטרנטיביים ובסוף כולם מתחברים. שעתיים גלישה, אין צורך להוציא מפה אבל מתחילות צרות. היום ה"אויב" הוא ערפל. אנחנו בקצה מעלית 27, גובה 2300 מטר, צריך לרדת והראות גרועה. זו ירידה ארוכה ארוכה (אולי היא הייתה כל כך ארוכה גם בגלל הערפל) עד ל-CORVARA. הירידה כאמור כל כך ארוכה (מהאמצע בערך הערפל כבר לא הפריע) והגענו לגונדולה גדולה -; 46 -; COLFOSCO.

 מפות כאמור לא פתחנו, גונדולה גדולה "מתאימה" לסלה רונדה ובלי להתלבט עומדים בתור ועולים בטבעיות למעלה. ביציאה למעלה שמים לב שמשהו לא מסתדר, נעלמו הסימונים הכתומים והירוקים של הסלה רונדה. הוצאנו מפה והבנו שעלינו על הגונדולה הלא נכונה. ממש לא נורא, להיפך, ירידה קלה וכיפית בלי ערפל (הילדים אמרו "משעמם"). מהעלייה לגונדולה ממשיכים שמאלה 200 מטר (ישר אם היינו ממשיכים בדרך המקורית) וממשיכים במעלית 34. מבחינתי -; הרווחנו. ממשיכים לפי הספר (כלומר: השילוט הכתום), עוברים את ARABA ומטפסים בגונדולות 20 ו-21. שימו לב -; זו אותה גונדולה עם תחנת עצירה בדרך. אם אתם לא רוצים לעצור ולהסתובב בסביבה אזי לא לרדת, להמשיך לעלות. תחנת הביניים היא ב-PORTA VESCOVO (גובה 2478). ירדנו מהגונדולה ומנקודה זו התחיל הסיוט. הפעם יש ערפל שבו לא רואים מטר קדימה. לא את המסלול, לא את הירידה, לא את שיפוע הירידה, בקושי סימני עמודים אדומים, התמצאות אפס. כאן רוחב המסלול מהווה בעיה, אלא אם נצמדים לאחד מצידיו ואז אפשר לראות עמוד מטושטש. כנראה בגלל הערפל שהחל בלילה גם לא עברו שם חתולי שלג מה שמקשה על הגלישה. מה עושים -; ממתינים עד שעוברת קבוצת גולשים ומנסים להיצמד אליה. עכשיו הילדים כבר לא רצים קדימה וממתינים לי ודי מרוצים מהעובדה שעל המסלול לא עברו חתולים ויש POWDER. בשלב מסויים עברה משפחה. נצמדנו אליהם וירדנו. ככל שירדנו הראות השתפרה קצת. בקצה מעלית 125 נכנסנו לאכול ולהירגע במסעדה שבגובה 2090. אכלנו פיצות טובות מאוד, ראינו בשולחנות האחרים מנות פסטה נדיבות ובמחיר של 7 יורו לאדם. משם כבר היה קל יותר להמשיך ובשעה 16:00 כבר היינו ב-COL RODELA. עייפים והרבה סיפוק. הילדים ציינו בהנאה שכמחצית (לדעתי פחות) מהדרך לא נכבשה על ידי חתולים ומוגלים- זה כיף! לפני שנה רציתי לגלוש את הסלה רונדה, היום סימנתי "V" ובהחלט היה שווה.

יום גלישה חמישי: לפי התחזית, הערפל של אתמול אמור להימשך היום עד שעות הצהריים. קצת חששנו ולא ממש שמחנו לקראת הערפל הצפוי. החלטנו לגלוש את הסלה רונדה נגד כיוון השעון, סימון ירוק, כך לא נצטרך לפתוח מפות ונגלוש באזורים מרכזיים. בפועל היה יום בהיר לחלוטין וקר. כפות הרגליים והפנים קפאו, גלשנו במהירות. העננים החלו להצטבר ולאיים דווקא משעות הצהריים. בדרך (מהמעליות) ראינו את אזורי הערפל של אתמול, מסלולים גדולים ורחבים. כשמביטים בהם כעת אי אפשר להבין את כמעט חוסר האונים של אתמול, כן אפשר להבין איך מי שמכיר את הדרך הסתדר. ב-15:15 היינו ב COL RODELA, אפילו הילדים לא רצו עוד. הקור העז עשה את שלו. הערות כלליות והתרשמות שלי לגבי הסלה רונדה כמסלול לגלישה:

  • שנתיים/שלוש שנות גלישה -; לא צריכה להיות בעיה לסיים ביום אחד עם עודף.
  • באחידות קולות החלטנו שהכתום (עם כיוון השעון) יותר כיפי ויותר מאתגר. אולי בגלל שהוא היה השני, אולי הקור ואולי זה באמת כך.
  • לא נתקלנו בתורים משמעותיים במעליות -; כמה דקות לכל היותר.
  • לאורך המסלול ישנם קטעי גלישה ארוכים ומהנים. לטעמי הם בהחלט מחפים על הטענה שיש הרבה מעליות.
  • אפשר ובהחלט מומלץ לגולשים מהירים ביום יפה לסטות ב-ARABA, ALATA BADIA, MARMOLADA ובעצם בכל מקום שתחפצו. ישנן אין סוף אפשרויות ותגיעו בזמן.
  • למי שלא היה אף פעם -; לא נכון שלא מורידים מגלשיים. ישנם מקומות (בערך 5) שבהם מורידים מגלשיים והולכים ברגל כמה דקות, לפעמים עם תוספת טיפוס מדרגות ולפעמים יש מדרגות נעות. הצעידה הארוכה ביותר הינה בסלווה. לא נורא.
  • בסך הכל די נהנינו. חוסך פתיחת מפות וניווט, תערובת של מסלולים קלים ובינוניים -; התאים לנו.
  • לפעם ראשונה באתר זה מאפשר הכרות ראשונית ותפיסת שטח.

יום גלישה שישי ואחרון: עד השנה, ברוב הפעמים היום האחרון היה מעין שיא. בעבר, ביום האחרון, נפרדנו מקבוצות ההדרכה וניצלנו את ההכרות עם האתר על מנת לגלוש לבד יום שלם כמשפחה. הפעם הגענו ליום האחרון אחרי כמה ימים כנ"ל, העייפות עשתה את שלה, היה מעונן (אבל רואים) ומאוד קר. הילדים רצו SNOW PARK. הסכמתי, רק שהיתה בעיה קטנה -; לא מצאנו SNOW PARK למעט משהו קטנטן לסנובורדיסטים. החלטנו לזרום, לגלוש ללא תכנון. כדי שמורעלי סלווה לא יתאכזבו - הכיוון הכללי היה סלווה ובפרט -; מסלולי-PLAN DE GRALBA. מכיוון שבחזרה השחזור היה לפי הזכרון, אני מקווה שאינני מטעה פה אף אחד אז קיראו בזהירות. ההגעה היא בקלות לפי השילוט ואז פשוט גלשנו לאן שבא ועלינו במעלית שאליה הגענו. כך גם הגענו לגונדולה הגדולה (44, Fun.Piz Sella אם אינני טועה), שהזכירה לנו את ה-COL RODELA (גם התור). כדאי לרדת מ Piz Sella, במסלול שמסתיים במעלית 33 (שם היא מתחילה). יש שם מסעדה שנראית חדשה עם ריהוט עץ מקסים ומרק דלעת הטוב ביותר שטעמתי אי פעם (6 יורו). משם עולים במעלית 84, קצת מיושנת ואיטית אבל בלי תור בכלל ועלייה יפה. חזרה ל-COL RODELA, החזרת ציוד (דקה, היו שם החברה מחדר הסקי למעלה שזכרו אותנו). שוטטנו כשעה בעיירה וקדימה לארוז. הילדים קצת עצובים ואני שמח, כששאלו אותי, למה? עניתי -; "שבוע סקי הסתיים בכיף וכולנו בריאים ושלמים" (בשנה שלישית שלי -; נקרעה רצועה).

לתחילת הכתבה

סיכום 

אחרי שנתיים של אין שלג/קרח לא חסר לנו שלג. נגמלנו מה CLUB. חזרנו עייפים, מרוצים וממליצים בחום, אחלה חופשה. מאחלים לעצמינו שיילך וישתפר. הערה אחרונה: במהלך החופשה לא שתיתי בומברדינו. ברצוני להודות לכל חברי הפורום שעזרו וענו; לאיתן ולדודי שממש באו עד אלי להביא מפות ולספר; למדווחים שלפני שמהם למדתי גם כן לא מעט; לגיל ותומר מסקי דיל; ליוליה מדריכת הסקי - על תשומת הלב האישית והחמה על ההתחשבות בכל פרט על היחס האישי והסבלנות, לא חסכת במאמץ ועבודה הראויה למחמאה ואני הרגשתי היטב את התוצאה. תודה ולהתראות בשנה הבאה.

לתחילת הכתבה

פברואר 2008
הדיווח משתתף בתחרות דיווחי גולשים לעונת 2007/8 ומתחרה על פרס חופשת סקי!