חארחורין Kharkhorin או בשמה השני Karakorum נמצאת כ- 370 ק"מ דרומית מערבית לבירה הנוכחית, אולן בטור. בשנת 1220 ג`ינגס חאן החליט להקים את בירת האימפריה בחארחורין (או בשמה השני קאראקורום) אשר בלב עמק אורחון על צומת הדרכים החשובה- דרך המשי. בנייתה הושלמה על ידי בנו, אוג`ידאי חאן לאחר מותו, אך חארחורין שימשה כבירה רק 40 שנה, עד שקובלאי חאן העביר אותה למקום בו נמצאת כיום פקין, בירת סין.

בעקבות המעבר והתמוטטות האימפריה המונגולית, חארחורין ננטשה ומאוחר יותר גם נהרסה על ידי המנצ`ורים. כל שנותר מהריסות העיר הם קירות אדירים (שאורכם 400 מטרים) עם 108 סטופות שימשו לשם הקמת מנזר Erdene Zuu (משמעות השם: אלף האוצרות) במאה ה- 16 שאף הוא נהרס קשות שנים מאוחר יותר תחת שנות שלטונו של סטלין.

מנזר זה היה המרכז הראשון לללמאיזם (דת הלאמה המונגולית והטיבטית) בכל מונגוליה. בנייתו של המנזר החלה ב- 1586 ונמשכה 300 שנה. במתחם המנזר יש בין שישים למאה מקדשים, כ- 300 גרים ולמעלה מאלף נזירים גרים בין כתליו. כמו העיר כולה, גם המנזר ננטש ואחר כך נהרס כליל על ידי חיילי צבא מנצ`וריה. שנים מאוחר יותר הרס סטלין את מה שנותר לאחר הפלישה המנצורית והותיר רק שלושה מקדשים והוציא להורג מספר לא ידוע של נזירים. המנזר נותר סגור עד ל- 1965 עת שנפתח מחדש כמוזיאון , אך עד להתמוטטות הקומוניזם בתחילת שנות ה- 90 של המאה העשרים לא הותרה בו פעילות דתית.

כיום, המנזר משמר חלק גדול מהזוהר הקדום שלו. סגור בין קירות ענקיים ושטח מגודר, שלושת המקדשים שנותרו נחשבים מקודשים לשלוש התקופות בחייו של בודהה: ילדות, נעורים ובגרות. המקדש המרכזי נקרא Zuu of Buddha בו ישנו פסל של בודהה כילד. מחוץ לקירות המנזר ישנם "פסלי צבים עשויים אבן" שארבעה מהם ציינו בעבר את קו הגבול של חאראחורין העתיקה. בעבר מדענים גילו כאן גופת אישה מונגולית (ככל הנראה מהמאה ה- 14) לצד שתי מסכות מצריות, מסרק מעץ ומראה עשויה ברונזה שכוסתה בבד משי.

 בסמוך ישנם מונומנטים תורכים וסלעים עם כתובות מהמאה השמינית והתשיעית לזכר לוחמי העצמאות. מעניין ומגרה יותר הוא סלע פאלי המוחבא בעמק קטן בין גבעות המשקיפות על המנזר, במרחק של כשלושים דקות ברגל. בחודשים יולי עד ספטמבר יוצאות טיסות סדירות מאולן בטור לחאראחורין כמה פעמים בשבוע. נסיעה באוטובוס אורכת בין שבע לשמונה שעות.

יעדי הכתבה