מבוא

חרחורין (Kharkhorin), או קראקורום (Karakorum), שפירוש שמה הוא "אבנים שחורות", היא הבירה העתיקה של האימפריה המונגולית, והיא שוכנת לגדותיו של הנהר אורחון (Orkhon). צ'ינגיס חאן, המצביא הדגול, ציווה על הקמתה בשנת 1220, אולם היא הפכה לבירה רק בתקופת שלטונו של יורשו של צ'ינגיס -; אוגודיי (Ogodei, ייגידיי) חאן. למרות שהחאן המונוגולי, כיאה למנהיגי נוודים לוחמים, חי לרוב בדרכים עם צבאו ואנשי חצרו, הייתה חרחורין הבירה המנהלית של האימפריה, ובסיס אספקה רב משמעות, כמו גם המקום אליו ריכזו המונגולים את השלל העצום שאספו במהלך כיבושיהם.
 חרחורין הייתה עיר הבירה הקיסרית במשך כ-30 שנה, עד שקובלאי-חאן העביר את המרכז השלטוני שלו מטעמי נוחות לעיר שנודעה לימים בשם "בייג'ינג". חרחורין שימרה את מעמדה כמרכז לאומי, אולם עם השנים שקעה בניוון וחורבן בעקבות סכסוכים פנימיים, עד שנהרסה במהלך פלישה סינית בסוף המאה ה-14.
 בשנת 1585 ציווה השליט המונגולי אבטאי-חאן להקים מנזר על חורבותיה של חארחורין, לאחר שהבודהיזם הטבטי (הגלוקפה) הוכרז כדת המדינה; זהו מקדש ארדנה זו (Erdene Zuu Khiid), רחב הידיים, ששרד עדיין ומהווה את אחד מאתרי החובה בחרחורין, והמנזר העתיק ביותר, ככל הנראה, במונגוליה כולה.
 העיירה חרחורין עצמה היא עיירה קטנה, אפרורית, וחסרת ייחוד, אבל מלבד הערך ההיסטורי של האתרים סביבה, באיזור חרחורין נמצאים גם כמה אתרי טבע מרשימים, והיא קרובה (יחסית) לעיר הבירה המודרנית אולנבאטאר. כל אלו הופכים את הבירה העתיקה לאתר שחבל לפספס במהלך הטיול בערבות.

מקדש ארדנה זו בחרחורין. צילום: נעם טיראן

לישון ולאכול

לאורך הרחוב הראשי של העיירה, כמו גם ברחבת החנייה של מקדש ארדנה זו, תמצאו מספר מקומות שמגישים אוכל, ממסעדות ועד דוכני בוז. בנוסף, קיימים במקום מספר מחנות גרים לתיירים המגישים אוכל. בין המומלצים נמצאים -;

Morin Jim -; קפה וגסטהאוס על הרחוב הראשי של העיירה, בבעלות מונגולית-צרפתית. הקפה מגיש מנות מונגוליות לצד מנות מערביות אחדות. המקום נקי, ומציע מספר גרים עם מיטות. מקלחת (רק בקיץ, ובתשלום -; 1,000 טוגרוג) ושירותים, כמו ברוב המקומות, בחוץ. הצוות נחמד ואינפורמטיבי, ומתפקד גם כסוכנות טיולים באיזור. צפו לשלם כ-8,000 טוגרוג עבור לינה, ובסביבות 2,800 טוגרוג לארוחת בוקר.
כתובת: על הרחוב הראשי של חרחורין, מזרחית לתחנת האוטובוס
טלפון: 97699242980+

Family Guesthouse -; מציע גרים בחצר מרווחת, מקלחת חמה ושירותים מערביים. הצוות אדיב ודובר אנגלית, וישמח לארגן עבורכם טיולים באיזור. התעריף סביב 12$ (20,000 טוגרוג) ללילה, אבל כולל גם אינטרנט, מקלחת חמה, וארוחת בוקר וערב.
כתובת: Erdenetolgoi bag, Artsat 19-iin 1 toot, כעשר דקות הליכה צפונה ממרכז העיר. ניתן להתקשר מראש ולבקש שאחד מאנשי הצוות יפגוש אתכם, בתחנת האוטובוס למשל.
טלפון: 976-99312735+, 976-88813363+, 976-96458188+,976-86813363+
אתר אינטרנט: horsetripganaa.com/
אימייל: [email protected]

אטרקציות בעיר

אנדרטת המפה הקיסרית (Imperial Map Monument) -; דרומית מערבית לחרחורין ניצבת אנדרטה שהוקמה בשנת 2004 לכבוד 3 קיסרויות שצמחו באיזור, בתקופות שונות -; אימפריית ההונו (Hunnu, 200-300 לפסה"נ), האימפריה הטורקית (600-800 לסה"נ), וכמובן -; האימפריה המונגולית. במרכז האנדרטה ניצב אובו (Ovoo) -; גל אבנים גדול, ומשלושת צידיה קירות ועליהם מפות האימפריות. זו עמדת תצפית מקסימה, ומקום מצוין לטיול קצר עם ערכת קפה. כדי להגיע, פשוט צאו מהעיר דרום-מערבה, לאורך תעלת ההשקיה. הגבעה תהיה מדרום אליכם (מצד שמאל), כ-15-20 דקות הליכה ממרכז העיר.

מנזר ארדנה זו (Erdene Zuu Khiid) -; מנזר ארדנה זו הוא המנזר העתיק ביותר שעודו פעיל במונגוליה. הוא נבנה בהוראתו של אבטאי חאן ששלט באותה התקופה ברוב המדינה והכריז על הבודהיזם כדת המדינה. המנזר רחב הידיים מוקף בחומה ובה 108 סטופות (מבנים בודהיסטיים דמויי צריח), ובתוכו ישנם מספר מבנים דתיים ופונקציונליים, כמו גם מוזיאון קטן.
המנזר עבר תהפוכות רבות, ביניהן הרס והשבתה בתקופת הטיהורים הסטאליניסטיים, ואחריהן החזרתו לפעילות חלקית על מנת לשמש "מנזר לדוגמא", עבור מבקרים זרים, כדי לייצר מצג שווא של חופש דת תחת הקומוניזם במונגוליה. כיום המנזר חזר לפעילות מלאה, גם אם הוא אינו מפואר כבימים עברו.
 בסביבות המנזר יש כמה נקודות ציון לא מרשימות במיוחד, אבל עם ערך תרבותי, ביניהן פסל עתיק של צב -; השריד היחיד שנשאר מהתקופה בה חרחורין שימשה כבירת האימפריה, ו-"הסלע הפאלי" הביזארי -; סלע בצורת איבר מין גברי, שלפי האגדה כוחותיו המאגיים ריסנו את תאוותם של הנזירים המתוסכלים מינית, ומנעו אותם מלהטריד את בנות האיזור. הפסל מצביע, באופן סמלי, אל עבר ה"גבעה הואגינלית" (מאוד מעודן, אין ספק).

אטרקציות קרובות

חאר בלגאס (Khar Balgas) -; המונגולים לא היו העם היחיד שקבע את בירתו לגדות נהר האורחון. חורבותיה של בירת האויגורים (Uighurs), עם נוסף, שממלכתו התקיימה כ-400 שנה לפני האימפריה המונגולית, נמצאת גם היא כאן, כ-20 ק"מ צפונית לחרחורין. חאר בלגאס, שפירושו "העיר השחורה" היא כיום לא יותר מצביר חורבות, אבל אם אתם נוסעים על הכביש מחרחורין צפונה, לכיוון טסטסרלג (Tsetserleg), ניתן לעצור כאן לקפה, להשקיף על הנוף ולנשום עוד קצת היסטוריה.

עמק אורחון (Orkhon) -; אפיק נהר האורחון, שהוגדר ע"י אונסק"ו כאתר מורשת עולמי, משופע באתרים ארכיאולגיים, חלקם מתוארכים למאה ה-6 לספירה, המעידים על רצף תרבותי מהתקופה הקדומה ועד ימינו, הבא לידי ביטוי בעדרי הצאן והגרים הרבים הפזורים לאורכו. עמק אורחון היפהפה, על המורשת המפוארת שלו ונופיו המרהיבים, הוא איזור מצוין לטיול ברגל, על גב סוס או ברכב. בנוסף, זהו מקום מצוין לנסות בו את כישורי הדיג שלכם. מומלץ להמשיך על דרך העפר מחרחורין דרום-דרום-מערבה, לאורך הגדה המערבית של הנהר. האיזור הוא פארק לאומי, כך שייתכן ותדרשו לשלם עבור כניסה כ-3,000 טוגרוג. בררו לגבי מגבלות על הדיג, אם בכוונתכם לדוג באיזור. בקיץ בעיקר, חלק מתושבי הגרים לאורך הנהר מציעים את אוהליהם ללינה עבור המטיילים. יחד עם זאת -; חשוב מאוד להביא אתכם אספקה, ציוד בישול ואוהל, ולא להסתמך על מחנות אוהלים, שהם מטבעם ארעיים.

ערבות מונגוליה המרהיבות. צילום: אופיר מאטאסאס

בין האתרים לאורך העמק תמצאו את -;

מפל אורחון -; הוא כנראה ציון הדרך המפורסם ביותר בעמק אורחון. מדובר במפל מרשים, בגובה 24 מ', שנוצר עקב סדרה של התפרצויות געשיות ורעידות אדמה. המפל נמצא כ-70 ק"מ דרומית מערבית לחרחורין. ישנו שביל עפר עביר לרכבים שמחבר אותו עם העיירה, אם כי ניתן, כמובן, גם להגיע אליו כחלק מטיול רגלי או על גב סוסים. בקיץ, עונת הגשמים במונגוליה, המפל מרשים במיוחד. הכניסה לאתר חופשית.

מנזר טובחון (Tuvkhun) -; על הדרך לאורך הנהר, כ-50 ק"מ בערך דרומית-מערבית לחרחורין, תוכלו לפנות צפונה מהשביל המרכזי במעלה ואדי, ולהגיע למנזר אורחון, השוכן על צלעו של ההר המיוער -; שירט אולאן אול (Shireet Ulaan Uul). המנזר, שנבנה ע"י הנזיר והמנהיג הרוחני זאנבזאר, במאה ה-17, מספק תצפית מרשימה על סביבות העמק והנהר, ומבני העץ הנאים שבו משתלבים היטב עם הנוף. המנזר עבר תהפוכות רבות במהלך הטיהורים הקומוניסטיים, כמו שאר המנזרים במונגוליה, אבל כיום הוא חזר לפעילות ומאכלס מספר נזירים. תוכלו למצוא את המנזר בקלות -; ישנו מגרש חניה מאולתר בתחתית הואדי, ובקיץ מחנות גרים שמציעים אוכל ומקומות לינה, כמו גם סוסים עבור העלייה למנזר. ההליכה ברגל למנזר תארוך כשעה והכניסה אל המתחם לא עולה כסף.

נאימן נור (Naiman Nuur, שמונת האגמים) -; אם תרצו, תוכלו להמשיך במעלה הנהר ביטו (Bituu) המתפצל דרומה מהאורחון, עוד כ-35 ק"מ בערך, ולהגיע לשמורת חויסין נאימן נור (Khuisin Naiman Nuur) המבודדת, שגולת הכותרת שבה הם "שמונת האגמים" (למעשה ישנם תשעה, אבל מי סופר?) שמעניקים לאיזור את שמו. האגמים, שנוצרו עקב פעילות געשית, הם איזור טרקים משובח ויוצרים יחד עם היערות המקיפים אותם, נוף מהמרהיבים והמפורסמים ביותר במונגוליה. הטיול בין נופי האיזור, בהם הכחול העמוק של השמים משתקף באותו הגוון של האגם ובתווך פרושים היערות והערבות של הארץ, מומלץ בחום.
 אחרי ביקור בשמורה רוב המטיילים חוזרים צפונה לכיוון חרחורין, אם כי ניתן להמשיך גם דרומה לארבאיחר (Arvaikheer). קחו בחשבון שהדבר מצריך התארגנות לזמן ניכר בשטח, וסביר להניח שיהיה קשה יותר לשכור סוסים ומדריך שיהיו מוכנים לקחת אתכם דרומה ולא לשוב בחזרה לביתם. השמורה היא איזור רגיש מאוד מבחינה אקולוגית, ועל כן הדרכים אסורות למעבר רכב. הימנעו מנהיגה לשם, גם אם הנהג שלכם מבטיח לכם שהוא מסוגל לקחת אתכם לאגמים. רוב הגסטהאוסים, הן בחרחורין והן באולנבאטאר מציעים חבילות טיול (לרוב על גב סוסים) לשמורה, אם כי ניתן לטייל בה גם באופן עצמאי, כל עוד יש לכם מפה טובה, יכולות ניווט, ציוד בישול, אספקה ואוהל.

מעיינות טסנחר (Tsenkher) -; כ-22 ק"מ דרומית מערבית לכפר טסנחר (שבתורו ממוקם כ-80 ק"מ צפונית מערבית לחרחורין, ו-20 ק"מ מזרחית לעיירה טסטסרלג), נמצא מתחם ובו מספר מעיינות חמים שידועים בסגולותיהם הרפואיות והופכים למקום פופולארי בקרב מטיילים באיזור, כמו גם מקומיים שפוקדים אותם כדי למצוא מזור לבעיות מגוונות החל מפוריות ועד אולקוס (כך לפי הטענה, לפחות). במקום פועלים מספר מחנות גרים שמתעלים את מי המעיינות לבריכות וסאונות לנוחות המבקרים. צפו לשלם כ-5$ עבור כניסה לאחד המחנות.

קניות ושווקים

ברחבת החניה של מנזר ארדנה זו תמצאו רוכלים רבים שמציעים, לעתים באסרטיביות, מגוון עצום של מזכרות עבור התיירים הרבים שפוקדים את המקום.

אירועים ומועדים

החגיגה המרכזית באיזור היא בתקופת ה-'נאאדאם'. כמו ברוב העיירות במונגוליה, גם כאן מתקיים פסטיבל נאאדאם במשך יומיים בקיץ, לרוב בתחילת יולי. הפסטיבל, מן הסתם, מפואר פחות בזה שבאולנבאטאר, אבל ייתכן וזה דווקא יתרון. במהלך הפסטיבל מתקיימות התחרויות המסורתיות -; קשתות, היאבקות ורכיבה, והוא מושך מתחרים ומבקרים מכל איזור אובורחנגאי וארחנגאי. הפסטיבל מתקיים בשטחים הפתוחים מחוץ לחרחורין. פשוט בקשו הכוונה מהמקומיים, או עקבו אחר כל השאר.

איך להגיע

אוטובוס -; הנסיעה באוטובוס לחרחורין מאולנבאטאר והפוך, להבדיל מרוב המקומות האחרים, היא דווקא נוחה, פשוטה ומהירה יחסית. הכביש סלול ברובו, האוטובוסים חדשים יותר בדרך כלל ואורכה של הנסיעה הוא כ-6-7 שעות. אוטובוס יוצא על בסיס יומי ממסוף 'דרגון', בסביבות השעה 11:00 בבוקר, וחזרה מרחבת האוטובוסים במרכז חרחורין (בקשו הכוונה בגסטהאוס) בסביבות השעה 10:00. כרטיס יעלה כ-17,000 טוגרוג.

ואנים וג'יפים-שירות -; יוצאים גם הם מתחנת 'דרגון' באולנבאטאר, ובחרחורין מהכניסה לשוק, על הרח' הראשי, כאשר הם מתמלאים, לרוב בין השעות 15:00 ל-18:00. מחיר נסיעה כ-17,000 טוגרוג. בנוסף, רכבים יוצאים באופן סדיר למדי גם לחוז'ירט (Hujirt), ארבאיחר וטסטסרלג.

תחבורה מקומית

בחרחורין אין תחבורה ציבורית, כמו ברוב הערים במונגוליה שאינן אולנבאטאר. בכל אופן, אין בכך ממש צורך, היות וחרחורין היא עיירה קטנה וההתניידות בתוכה ובסביבתה הקרובה (מנזר ארדנה זו, למשל) לא מצריכה רכב. כדי לאטרקציות בסביבה שאינן מקושרות באוטובוסים, תצטרכו לשכור רכב ונהג, או להגיע רגלית או על גב סוס. היעזרו בסוכנויות הטיולים באולנבאטאר או בחרחורין כדי למצוא ולארגן את ההסדר הדרוש לכם להתניידות, או להסביר לכם על דרכי הגעה למקומות ספציפיים.

חרחורין: אתרים היסטוריים מרשימים. צילום: נעם טיראן

מזג אויר

מזג האוויר בחרחורין ועמק אורחון דומה מאוד לזה שבאולנבאטאר - בקיץ (בין החודשים יוני לספטמבר) הטמפרטורות נוחות ביום וקרירות בלילה, והסבירות לגשם היא הגבוהה ביותר. בחורף הטמפ' יורדות הרבה אל מתחת ל-0. האביב מאופיין בסופות אבק. הסתיו (בין אוגוסט לאוקטובר) הוא עונה מצוינת לטיול בשטח, שכן הטמפ' עדיין נוחות יחסית, ורוב המשקעים כבר יורדים מוקדם יותר במהלך העונה.

המלצת זהב

בייחוד אם אין לכם הרבה זמן במונגוליה, או אם פשוט לא מתחשק לכם להיטלטל יומיים-שלושה בתחבורה ציבורית, אבל בכל זאת רוצים לבקר באתר טבע מהיפים שתראו בחלק זה של העולם, שמורת הנאימן נור היא בדיוק עבורכם. השילוב בין בידודה היחסי, היופי עוצר הנשימה והקרבה (היחסית, כמובן) לבירה, יחד עם שאר האטרקציות באיזור, כמו מנזר ארדנה זו והמעיינות החמים בטסנחר, הופכים את הנאימן נור לפתרון האידיאלי עבור מי שרוצה לחוות את הפרא המונגולי במלוא הדרו, אבל נתון באילוצים כאלו ואחרים. לא להחמיץ!

נותני שירותים

חברות טיולים -; הגסטהאוסים בעיירה מתפקדים גם כחברות טיולים. בנוסף, לעתים קרובות לא תצטרכו לעשות הרבה כדי שמקומי יגיע ויציע את שירותיו כסוכן טיולים, או נהג. לא כולם מפוקפקים, אבל בררו לפני כן על מחירים ופרטי הטיול, ערכו השוואה וסכמו על הכל מראש (לו"ז ואטרקציות, כולל או לא כולל אוכל, ומחירים מדויקים). כמו כן, אל תסכימו לשום עסקה שכוללת עבירה על החוק (כמו כניסה לשמורת נאימן נור ברכב), ונסו לקבל המלצות על סוכנים ספציפיים ממטיילים אחרים. יש לציין שכמעט כל סוכנות טיולים וגסטהאוס באולנבאטאר מציעים חבילות תיור לחרחורין וסביבתה.

כסף -; ישנו כספומט מול סניף הבנק בצדו הדרומי של הרחוב הראשי. לרוב פעיל.

מה הכי לא כדאי בעיר

כמו במקומות רבים ברחבי המדינה, עדיף לא להגיע לחרחורין ללא כסף מזומן. אל תסתמכו על מעט הבנקים שקיימים בעיירה ועל גחמות הכספומטים המקומיים.

בטיחות ואזהרות

כלבת -; כמו בשאר מונגוליה, גם בחרחורין והאיזור משוטטים כלבים רבים בשטח וליד גרים. למרות שרובם לא מזיקים, עדיף לא להסתכן בנשיכה שתחייב אתכם להתפנות לאולנבאטאר ותפגע בטיול שלכם.

לתחילת הכתבה