הזמנת טיסה

טיסה סדירה או צ`רטר?- אמנם טיסות צ`רטר חוסכות הרבה כסף, אבל אם ביום הטיסה לא תרגישו טוב, דבר שאתם יודעים שמאוד יכול לקרות, אין דרך לדחות את מועד הטיסה. רוב חברות הביטוח לא מאבטחות מחלה קיימת, אלא אם כן היא יציבה יותר משנה, לכן הם לא ישלמו על הפסד כרטיס הטיסה (ראה סעיף ביטוח רפואי). אם אתם קונים כרטיס בטיסה סדירה תוכלו להזיז את מועד הטיסה במחיר סביר, במקרה שלנו 30$ לכרטיס.

לטוס עם כסא גלגלים- אם אתם צריכים כסא גלגלים ישנן שתי אפשרויות, האחת שתקבלו בשדה תעופה כסא גלגלים והשנייה להביא כסא משלכם (אפשר להשאיל כסא גלגלים רגיל מיד שרה לפרק זמן של עד שלושה חודשים).
 בכל מקרה צריך לעדכן את סוכן הנסיעות, והוא ודאי יעזור לכם במשימה זו. סוכן הנסיעות יצטרך לדעת מה היכולת הפיזית שלכם על מנת לבקש את השירות המתאים לפי הקוד המקובל על חברות התעופה.

קיימות מספר דרגות:

 יכול להיות שסוכן הנסיעות יגיד לכם שאת הכסא צריך לשים בבטן המטוס, במקרה כזה תקבלו כסא חלופי בשדה התעופה. בשדות התעופה תקבלו עזרה ולווי מאחד הדיילים.

אתם צריכים כסא גלגלים לתנועה בתוך שדה התעופה עד המטוס, את המדרגות אתם יכולים לעלות לבד.
אתם צריכים כסא גלגלים לשדה תעופה + הסעה במעלית עד המטוס, אתם יכולים להסתדר לבד בתוך המטוס.
אתם צריכים כסא גלגלים בתוך המטוס.
 אתם צריכים כסא גלגלים ומלווה בתוך המטוס.

לתחילת הכתבה

לינה

להגיע לשדה התעופה: אנחנו התאכסנו אצל חברים באיביזה, ובאופן כללי, כדאי למצוא מקום שיהיה נוח להיות בו. שיהיה מקום שקט, שלא יהיו מרחקים ארוכים ללכת או מדרגות, שתהיה אמבטיה כמו שצריך (במיוחד אם אתם משתמשים במושב לאמבטיה), מיטה נוחה ושתהיה נגישות לאוכל שאתם רגילים לאכול.

 אם אתם נעזרים בכסא גלגלים כדאי לבחור מקום עם נגישות טובה לכסא ומקום נוח לאכסן אותו, כדי שלא ייווצר מצב לדוגמא ששותפכם לטיול יצטרך בכל פעם להוריד אותו הרבה מדרגות או שתצטרכו להתרוצץ לבקש מפתח למקום בו הכסא מאוכסן.

לתחילת הכתבה

ביטוח רפואי

ביטוח רפואי הוא נושא מסובך, ישנם ביטוחים שמכסים מחלה קיימת יציבה חצי שנה ואם תיפלו במקרה, או משהו כזה, יגידו שזה קרה כי אתם חלשים ולא ישלמו את ההוצאות הרפואית מאחר ש-cfs ו- fm הן לא מחלות שדורשות התערבות רפואית דחופה ותכופה. אין צורך שהביטוח יכסה מחלה קיימת אך צריך לבדוק שבמקרה שתיפלו/ תעברו תאונה/ עקיצה / שפעת או מה שלא יהיה חברת הביטוח לא תתחמק מאחריות בטענה שיש למקרה קשר עם ה-cfs.

לתחילת הכתבה

האריזה

קודם כל כדאי לארוז לפחות יום לפני הנסיעה כדי שלא תהיו עייפים מדי באותו יום, אני אומרת את זה מניסיון לא כל כך מוצלח. כדאי לקחת כמה שפחות דברים אתכם בתיק למטוס וכמה שיותר דברים במזוודות. כדאי להביא את כל מה שאתם צריכים או תצטרכו ואפילו קצת יותר כדי שלא תבזבזו זמן וכוחות בלחפש פריט זה או אחר. אם אתם רגישים לרעשים קחו אטמי אוזניים, יש כאלה שהם מיוחדים לטיסות, מפחיתים רעשי רקע ומאפשרים לשמוע קולות אדם. הם מצוינים, כי בנוסף לזה הם גם מונעים לחץ באוזניים. אפשר לקנות אותם בחנויות שמוכרות ציוד למטיילים.

לתחילת הכתבה

הטיסה

אם אתם באים בכסא גלגלים כדאי לנסוע במכונית פרטית או מונית ספיישל, במונית שירות אין תמיד מקום לכסא, ואם תנסו לדחוס אותו איכשהו הוא יכול להינזק.

בשדה התעופה:
מתי להגיע- כדאי להגיע לשדה תעופה מספיק זמן מראש כדי למנוע לחץ מיותר. אך אם אתם רגישים לאורות מנצנצים וגירויים ויזואליים רבים לא כדאי להגיע מוקדם מדי, אפשר להשתגע מהפלואורסנטים והבלגן בשדה התעופה.

 מניסיון מר, לא כדאי להגיע בזמן שביתה- זה סיוט. שדה התעופה מלא, אנשים יעברו אתכם, ידרכו עליכם, ויצעקו עליכם רק כי אתם רוצים לעבור לחפש דייל על לקבל את הסיוע שמגיע לכם (אם אתם עם כסא גלגלים).

איך להסתדר עם כסא גלגלים בשדה התעופה- אם אין שביתה, בימים כתיקונם יעזרו לכם בשדה התעופה הן בבדיקה הביטחונית והן בשאר הסידורים. יעלו אתכם במעלית מיוחדת לקומת היוצאים, שם תוכלו להסתובב חופשי בדיוטי פרי עד שעת העלייה למטוס. בזמן העלייה למטוס תצרכו לחכות בשער אחר משאר הנוסעים, בו יש מעלית שתוריד אתכם למטה, ושם תחכה לכם אלעלית- רכב מיוחד שמעלה אנשים עם כסאות גלגלים או עגלות של תינוקות עד לפתח המטוס.

הטיסה עצמה:
 הישיבה במטוס - אני טסתי בתקופה שהיה לי קשה לשבת ישר, לכן, ישבתי עם שתי כריות, אחת מתחת לגב ואחת מתחת לראש, זה בהחלט עוזר לעבור את הטיסה בשלום.

שירותים:
 אם אתם נוסעים עם כסא גלגלים סביר שתקבלו מקום במעבר קרוב יחסית לשירותים. גם אם אתם נוסעים בלי כסא נראה לי שאפשר לבוא מוקדם לשדה התעופה לבקש מקום זה. במטוס יש הרבה פעמים תורים לשירותים, ואנשים הם לא סבלניים או מתחשבים במיוחד, בעיקר אם יש לכם מחלה כמו cfs שלא נראית לעין. אין סיבה שתסבלו מסחרחורות בעמידה הארוכה בגללם, אני התיישבתי במעבר או על מזוודת הבטיחות שיש שם אפילו שאנשים הסתכלו עליי באופן משונה. בכל מקרה השירותים נמצאים הרבה פעמים ליד החדר של הדיילים כך שאם אתם צריכים משהו הם שם.

לתחילת הכתבה

הטיול באיביזה

מה לעשות באיביזה?
 יש הרבה אנשים שחושבים שאיביזה זה דיסקוטק אחד גדול, האמת היא שהאי מציע דברים נוספים, שבעיניי לא פחות שווים מדיסקוטקים. הנה כמה רעיונות:

חופים: 
 איביזה מלאה במפרצים ומפרצונים יפהפיים כמו בסרטים, עם חול זהוב ומים צלולים צלולים. לא חייבים לשחות (זה דורש הרבה אנרגיה), אפשר להשתכשך במים או סתם לשכב שם על מגבת או לשכור כסא נוח.

סוגי חופים- יש שלושה סוגי חופים:

  1. חופים במרכזי ערים- למשל חוף סן אנטוניו, קרוב למרכז העיר ולנמל . היתרונות בחופים אלו הוא שהם קרובים לבתי מלון, חנויות, מסעדות ולרוב גם נגישים לכיסאות גלגלים (יש רמפות ומשטחים סלולים). החסרונות שלהם הם שיש הרבה רעש ותנועה, וגם הם פחות יפים מחופים יותר מבודדים.
  2. חופים גדולים ומבודדים- למשל קלה קונטה (Cala Conta). חופים אלה הם מדהימים ביופיים. כדי להגיע לחופים האלה צריך לנסוע ברכב, אוטובוס או סירה. אם אני לא טועה בחלק מהסירות ניתן לעלות עם כסא גלגלים. בחלק מהחופים האלה יש קצת גבעות או מדרגות, ובחלק לא, כמו כן יש שם מזנון ושירותים. החופים האלה מתמלאים באנשים בקיץ, לכן אם אתם מחפשים שקט כדאי ללכת לחופים הקטנים.
  3. חופים קטנים חבויים- יש באיביזה חופים קטנטנים חבויים במפרצונים, כמו קלה גרסיו (Cala gracio), שהם לדעתי היפים והקסומים ביותר. בחלק מהם הדרך היחידה להגיע לחוף היא במדרגות. בחלק מחופים אלו תוכלו למצוא קיוסק ושירותים. יותר אינפורמציה על החופים אפשר לקבל בלשכת התיירות הקרובה אליכם. לחלק החופים האלה ניתן להגיע באוטובוס ולחלקם רק ברכב פרטי.


השכרת כסא נוח- כדאי לדעת כששוכרים כסא נוח המחיר הוא לכל היום, אז אפשר להיות קצת בים, לחזור הביתה לאכול, לישון סייסטה, לחזור לים ולקבל את הכסא שוב בהצגת החשבונית.

לתחילת הכתבה

עיירות באזור

סן אנטוניו
אנחנו היינו בסן אנטוניו San Antonio אבל יש עוד מקומות כאלה כמו סנטה אולליה Santa Eulalia למשל. בעיירות האלה יש בדרך כלל טיילת, נמל לסירות, חוף, דיסקוטקים, מלונות, חנויות מזכרות ואומנות מקומית והרבה בתי קפה ומסעדות לתיירים.

נגישות לכסא גלגלים- למי שאוהב זה נחמד להסתובב שם, לשאוף אוויר ואווירה של נופש, להסתכל בחנויות הקטנות ולעשות הרבה הפסקות למנוחה בבתי קפה או בטיילת. כשעושים את הדברים האלה עם כסא גלגלים צריך לקחת בחשבון, שאזור הטיילת בסן אנטוניו והרחוב המרכזי נגישים ועם רמפות אך ככל שמתרחקים יש הרבה פחות רמפות, יש מדרכות צרות עם קישוטים חרוטים (טלטולים נוספים), מכשולים בדרך ורחובות תלולים כמעט כמו בירושלים. אנחנו עשינו את הטעות הקטלנית של לבוא מהבית של החברים שלנו מחוץ לעיר עד לסן אנטוניו עם הכסא, זה היה סיוט!!!!! היו מלא אזורים שאי אפשר היה לעבור ובזבזתי המון אנרגיה בלקום ולשבת.

אם אתם רוצים להתרחק ממרכז העיר, קחו מונית. המחירים בהחלט סבירים ולא שווים הטלטולים.

 חלק מהחנויות בסן אנטוניו נגישות ולחלק יש מדרגה או שתיים. המסעדות לתיירים הן בדרך כלל עם שולחנות על המדרכה כך שאין שם בעיית נגישות.

לתחילת הכתבה

איביזה סיטי 

בעיר איביזה יש יותר אווירה עירונית מבסן אנטוניו, אך יחד עם זאת היא עדיין מקום תיירותי. תמצאו שם בתי קפה, מסעדות, אזור של חנויות מזכרות, טיילת, נמל, חנויות רגילות, דיסקוטקים (נגישות יותר טובה מזו של סן אנטוניו) וכמובן, המרשימה מכל הא�ל�ט ו�יל�ה- העיר העתיקה של איביזה שהיא בעצמ מבצר מרהיב המתרומם מעל העיר החדשה. שם יש רחובות קטנים ומקסימים, מוזיאון ארכיאולוגי ונוף מרהיב.

אך כמו שאמרתי קודם זה נמצא על הר, דבר בעייתי כשיש לך cfs, אם כי ניתן לקחת מיניבוס מרחבת Vara de Rey היישר לפסגת ההר לנקודה עם הנוף הכי יפה. אמנם אם רוצים להסתובב שם עם כסא גלגלים, זה די מסובך מכיוון שיש הרבה מדרגות, אבל אם מאוד רוצים זה לא בלתי אפשרי, אפשר בעזרת מפה לדעת איפה אין מדרגות.

מדי שנה, זה ארבע שנים, מתקיים במאי פסטיבל ימי הביניים. באיביזה החלו לקיים את הפסטיבל לאחר שהאי הוכרז כנכס המין האנושי. בהחלט שווה להקדיש לזה יום שלם: יש דוכנים שונים, מספרי סיפורים, תזמורת, הצגות, הרבה אנשים מחופשים והכל בנוף המרהיב של העיר העתיקה.

 דיסקוטקים: אנחנו ביקרנו באי בתחילת חודש מאי, ורוב המועדונים נפתחים באמצע מאי ובמהלך יוני. אני ביליתי במועדון pacha, סמוך לעיר איביזה. המועדון מעוצב כמו הרמון מזרחי, עם פסלי ערום, פינות ישיבה ושתייה, ורחבת ריקודים ענקית. באותו ערב היו בין הריקודים מופעים בנוסח המיוזיקלס של שנות ה-20. כמו כן, על רמפה, במרכז הרחבה, פיזזו כל הזמן שתי רקדניות מקצועיות של המועדון, שמדי פעם הוחלפו ברקדניות אחרות. בקיצור, עולם אחר.

 החיסרון הוא שמועדון זה אינו מותאם לכיסאות גלגלים. בכניסה ישנן מדרגות, אחר כך ישנן מדרגות נוספות היורדות לרחבה המרכזית, ומרחבה זאת ישנן מדרגות לרחבות הצופות מלמעלה. כמו כן, המחירים גבוהים בצורה שערורייתית: הכניסה עולה 30 יורו (כולל משקה ראשון). בירה פשוטה בבקבוק עולה- קחו אוויר- 10 יורו!!

לתחילת הכתבה

כפרים וטבע

למרות שאיביזה היא אי קטן, היא שופעת באזורים כפריים, הרבה ירוק וטבע. הכול כל כך קרוב ונגיש שלא צריך לעשות הליכות ארוכות כדי ליהנות מהנוף. ישנן שלוש דרכים עיקריות לטייל באיביזה בטבע- ברכב פרטי, בסירה וברכבת תיירים.

  • רכב פרטי- אנחנו עשינו את רוב הטיולים עם החברים שלנו ברכב שלהם, וזה היה מאוד יפה ונוח בשבילי. אפשר להשכיר מכוניות באיביזה אבל צריך לזכור שבחדשי הקיץ יש מלא נהגים שיכורים שנוהגים כמו מטורפים.
  • רכבת תיירים- בסן אנטוניו יש רכבת תיירים, שיוצאת לכיוון סנטה אוליילה בקיץ (המסלול לאורך החוף) ולכיוון סנטה אינס באביב , מסלול כפרי העובר בנופים יפהפיים מלאי פריחה. כדי להיכנס לרכבת יש מדרגה אחת לעלות, בתוכה יש מושבים. אני לא יודעת אם יש דרך להיכנס לשם עם כסא גלגלים.
  • סירות- בעיקר מסיעות אנשים לחופים בצהריים וחוזרים לשם לאחרי הסייסטה. אם רוצים פשוט לראות את הנוף מהסירה אפשר לא לרדת באחד החופים ולחזור. הכניסה לסירה היא עם רמפה בדרך כלל, אך יתכן שיש בפנים מדרגה.

איביזה מבלי לקום מהכסא:
 כשנסעתי לאיביזה לא חשבתי שאני אהיה מסוגלת לצאת כל יום מהבית של החברים שלנו. אתם בטח שואלים את עצמכם, אז מה שווה נסיעה במצב כזה? טוב, אז אלה התמונות שעלו מתוך זכרוני כשחשבתי על הרעיון.

לתחילת הכתבה

טיפים

  • אוכל: בערים השונות יש מסעדות תיירים המגישות מנות גדולות ומשביעות במחירים בהחלט סבירים. מנות אלה בדרך כלל כוללות מנה בשרית בליווי סלט וצ`יפס, אם אינכם אוכלי ג`אנק פוד אפשר לבקש שיחליפו את הצ`יפס באורז. כמו כן ניתן להשיג בסופרמרקטים מבחר רחב של אוכל להכנה מהירה.
  • מוניות: יש מעט מאוד מוניות מסתובבות, מכיוון שאיסוף הנוסעים נעשה בעיקר בתחנות ובקריאה טלפונית. אם אתם לא רוצים להתרוצץ לחפש מונית כדאי שתיקחו בכיס מספרי טלפון של תחנת המוניות בעיר שאתם נמצאים, יבואו לאסוף אתכם מכל מקום שתבקשו. אפשר להשיג את המספרים באתר של "למטייל".
  • מתי לבקר שם: בקיץ זה הזמן הכי טוב לרחצה בים ולדיסקוטקים. בתקופה זו האי גם עמוס תיירים, תנועה ורעש, עיקר המבקרים הם צעירים שבאים לחגוג. באביב שקט יותר, זה הזמן המושלם לטיולים בטבע, בערים ולחוות את פסטיבל ימי הביניים. בתקופה זו עיקר המבקרים הם זוגות ומשפחות. לא הייתי באיביזה בתקופת החגים בסתיו, אבל אומרים שזה גם יפה ושקט.
  • אורח החיים הספרדי: לספרדים אורח חיים מעט מוזר. מתחילים לעבוד בסביבות 9:00 בצהריים יוצאים לסייסטה ואוכלים ארוחת ערב בסביבות 10:00 בלילה. כשנמצאים במלון לא כל כך מרגישים את זה אבל מה שחשוב לדעת זה שהרבה חנויות סגורות בין 14:00 ל-17:00 בערך.
  • טלפונים: יש באיביזה טלפונים ציבוריים גם בערים וגם בחופים הגדולים. חשוב לזכור לחייג את קידומת האי גם בשיחות מקומיות.

לתחילת הכתבה

לפרטים על cfs ו-fms לחצו כאן
 כתבו וצילמו מריאלה ואילן
[email protected]