תכנון החופשה
התכנון החל ביוני -; התוכנית המקורית הייתה טיסה עם TUI (בגלל המחיר והשעות לפחות בהתחלה), נסיעה לאתר במונית עם Four Seasons. הבחירה ב- Pension Sonennheim הייתה מקרית, לאחר שמספר רב של מלונות לא ענו לבקשות שלנו או החזירו תשובה כי הם מלאים. התנאים לחיפוש היו: מלון קרוב למעלית וחצי פנסיון. הקשר עם בעלי הפנסיון היה באמצעות האינטרנט -; הם דרשו 100 יורו מקדמה. היות ויש לנו ציוד לא נאלצנו לשכור ציוד- גם בסאן דור וגם ב-TUI לא עשו לנו בעיות עם הציוד. במהלך התקופה מיוני ועד הטיסה TUI השתגעו עם שינוי בזמני הטיסות, עד כדי אבדן יום גלישה ולכן בסיוע חברי הפורום הבנתי שיש אפשרות לנסוע צד אחד עם חברת סאן דור.
לתחילת הכתבה
הגעה
זולדן נמצא במחוז טירול שבאוסטריה. היחוד של האתר הוא שיש בו שלוש פסגות מעל 3000 מטר, דבר שמבטיח שלג לאורך כל העונה. האתר נבחר בהתאם לרמת הגולשים -; זוג סקי מתחיל ובינונית וזוג סנואבורד שבוע שלישי רביעי .
הגעה לאתר: עלינו על טיסה עם סאן דור -; אין מה לומר, רק לפרגן ולהבין שלמרות הפער במחירים, בסופו של דבר זה שלנו, השירות מהדלפקים עד לנחיתה היה ליגה לאומית, פשוט כיף בכל הרמות. הבנתי שעבור כמה יורו נוספים אני מקבל את הבסט. נחיתה במינכן ועליה ל"מונית של FOUR SEASONS ", שהתבררה כאופל וקטרה סטיישן עם נהג מהגר טורקי -; כמובן שאת ציוד הסנובורד לא ניתן להכניס ולכן הובילו לנו את הציוד עם מונית אחרת -; פשוט חברה מאכזבת. בנוסף, היה ניסיון של החברה לגבות מחיר מופרז 630 יורו לעומת 460 יורו שנקבעו -; העובדה שכל דוא"ל שנשלח אליהם גובה בעותק נוסף שהיה שמור עימי פתרה את כל הבעיות. הגענו לזולדן לאחר שהנהג נסע דרך גרמיש ו-SEEFELD ועקף את הפקקים -; כך למדתי בפועל קצת על גרמיש ועל האפשרות לבצע סופ"ש סקי קצר בהמשך העונה.
האתר נמצא במרחק "שעתיים וחצי ממינכן", אבל זה רק על הנייר, שכן ביום שבת הכבישים ממינכן עמוסים. הנהג שלנו קיצר את הדרך ונסע דרך גרמיש, הנמצאת 98 ק"מ ממינכן -; הדרך מהירה ויש להיזהר לא לעבור את המהירות המותרת במנהרות, שכן יש בהן מצלמות. אפשרות הגעה נוספת דרך ציריך -; ניתן להגיע גם ברכבת. למי שמגיע עם רכב אין בעיית חניה. גולשים המגיעים מאתר אחר יכולים לחנות בחניון הצמוד לכל אחת מהמעליות הראשיות. כלומר, למי שמגיע ביום שישי לא יהיו פקקים .
לתחילת הכתבה
העיירה והפנסיון
הציר הראשי החוצה את העיירה ארוך ומשני צדדיו מתקיימים חיי המסחר, פאבים, חנויות השכרה, סופר ראשי ומספר מועדונים. לאורך העיירה יש נהר וברחוב המקביל לציר הראשי יש מספר רב של מלונות , צימרים וכו` -; המחירים בהתאם. במעלה העיירה יש מספר רב של צימרים המאפשרים גלישה עד הצימר בסיום היום, אך מחייבים לרדת למעליות בתחילת היום- החיסרון במקומות אלו הוא המרחק מהעיירה בלילה ולאחר יום גלישה. "סיבוב דאווין" בעיירה אורך כ-30 דקות.
פנסיון זוננהיים התברר כבחירה מעולה -; מלון משפחתי במלוא מובן המילה: חדרים רחבים כולל מקלחון, כספת ונוף; חדר אחסון לסקי, כולל מתקן חימום לנעלים; ארוחות בוקר סטנדרטית - ביצים, נקניקים, דגנים, ריבות וגבינות צהובות, ארוחות ערב מעולות - כל ערב הפתעה, עם נגיעה ביתית -; הפנסיון כולו מנוהל על ידי בני המשפחה, שאחד מהם הוא גם מדריך סקי. המרחק בין הפנסיון למעלית הראשית הוא ארבע דקות, מדודות, לאחר יום גלישה ארוך כולל נשיאת הציוד עמנו. כאמור, הפנסיון מומלץ ושווה כל יורו ששולם עבורו. אתר אינטרנט: www.sonnenheim-soelden.at.
לתחילת הכתבה
עלויות
ארגון החופשה לבד (פעם ראשונה) הוזיל את המחיר - יחסית לתקופה בה נסענו העלויות נמוכות בהשוואה לדילים שונים.
סה"כ עלות ארבע אנשים (חישוב לפי אדם):
טיסה הלוך סאן דור -; 125 E ת"א מינכן .
טיסה חוזר TUI -; מיכנן ת"א -; 117 E - הוזמן ביוני לדעתי לא שווה את המאמץ לאור תחלופת השעות הבלתי פוסקת .
420 - מלון חצי פנסיון .
205 -; סקי פס .
115 -; הוצאות נסיעה לאדם FUOR SESON .
100 הוצאות אוכל שונות + שתייה .
12.4 ביטוח הראל .
1094 -; לאדם לא כולל השכרת ציוד .
לתחילת הכתבה
אפרה סקי
מקומות מומלצים /אפרה סקי, התאמה לגילאים: גוסטו -; פיצרייה, בית קפה מסעדה הנמצא במרכז הרחוב הראשי; Shcirem- פאב פיטריה צמוד למעלית הגיגיאוך, שם התרכזו מסיבות האפרה סקי. את הפיליפס אני מכיר מנסיעה קודמת -; הפעם לא היו בו ישראלים ולכן לא היה במיטבו. ביום שישי משעה 16:00 יש הופעה חיה במעלית הגיגיאוך -; נחמד וקליל; Freizit Arena - במרכז העיירה בציר המשני -; בריכת שחיה, חדר כושר, מסעדה מקסיקנית ובאולינג למי שלא עושה סקי. בתקופה הנוכחית החלו הנחות סוף עונה ויש מציאות בכל חנות בעיקר התחום הקסדות -; המחירים נעו מ-30 E ומעלה.
לתחילת הכתבה
האתר והמסלולים
האתר מתאים לגלישה כל הגילאים. לגבי איכות המסלולים - הבחירה בזולדן הייתה בגלל השלג המובטח בגלל שלוש הפסגות. המסלולים באתר רחבים ביותר ומתאימים לגולשים בכלל הרמות, שכן המסלולים רחבים ומאפשרים על אותו מסלול גלישה של מתחיל וגולש מתקדם (זה נחמד ששני זוגות גולשים יחד). בנוסף, יש אפשרויות להתחיל את הגלישה מהפסגה עד לעיירה בשילוב של מספר מסלולים ולהתנסות בכמה רמות קושי ובמסלול ארוך -; מומלץ לעשות מסלול כזה בשעות הצהרים לפני שהמסלולים היורדים לעיירה מתמלאים גולשים. השלג בפסגות היה טוב וקיבל טיפול יומי ע"י החתולים. במסלולים הנמוכים הופיעו מעט כתמים חומים, אך בכל יום החתולים גררו שלג אל המסלול.
סנובורד: האתר מספק אפשרות לגולשי הסנוובורד בכל הרמות, כולל פארק הצמוד למסלול 13 כחול. באתר מספר נמוך של מעליות טי באר לטובת גולשי הסנובורד.
אופ פיסט: השלג לא היה במיטבו בגלל הבצורת שהיתה מ-7/2 אך על הדופן של הפסגה שעולים אליה מה-Gaislachkogl Tal יש אפשרויות אופ פיסט למתקדמים. לגולשים מתקדמים מומלץ לשלב יומיים באוברגורגל - אתר קרוב (20 דקות נסיעה), לצורך גוון .
לאורך כל המסלולים יש מספר מסעדות הרים נחמדות -; ברובן מרק הגולש (בין 2.5 ל 3.5 E) היה טוב, ארוחת צהרים מסורתית בירה + נקניקיה וציפס: 7 E, שוקו -; 2.5 E פלאס ויסקי מהבית.
מסלולים מומלצים: מתחילים -; מסלול 13 ו-24 כחול: 13 מהווה את המסלול של המתלמדים ולכן עמוס. 24 מהווה מסלול מקשר ולכן פחות עמוס במהלך אמצע היום, כנ"ל מסלול 23. בינונים -; מסלול 38, 33 ו-32 -; דורשים עליה במספר מעליות עד להגעה למסלול. מתקדמים -; שילוב של 14 שחור, 15 כחול, 20 שחור, 19 אדום עד לעיירה. מסלול 1 אדום, 4 אדום ומסלול 10 אדום עד לעיירה. מסלול 18 אדום ומסלול 11 אדום אפשרות לרדת עד לעיירה.
ימי הגלישה
בזמן החופשה העיירה הייתה מוצפת בהולנדים שבאו לחופשת החורף ולכן בכל מקום שמענו את השפה. הבעיה המרכזית בזולדן היא המעלית הראשית Giggioch Tal של 8 נוסעים, שלא עמדה בעומס הרב -; ביום ראשון עמדנו שעה ורבע ובשאר הימים, חוץ מיום שישי, עמדנו קרוב לחצי שעה בתור למעלית, שההולנדים לא התביישו לפתוח נתיבים עצמאים. טיפ: התור מנותב למשפך שנע בצורת S. יש להיצמד בתחילה לצד השמאלי של התור ולקראת כל סיבוב להיצמד לצד הקרוב למעקה, כך חוסכים כמה דקות. מהרגע שעלינו לאתר הקצב מהיר ביותר ובכל יום התחלנו את היום בשעה 09:20 לערך. קנינו וקס נוזלי של TOKO, על מנת לשמור על הציוד -; מחיר 11 E.
יום ראשון 24/2/08: עליה במעלית 18 (שימו לב המעלית הימנית יותר) למסלול 24 מסלול כחול - מסלול רחב, המשמש קישור למעלית 24, המובילה למעלית 26. 31 העולה לפסגה בגובה 3250, ממנה יוצא מסלול 32 כחול -; לעיתים גולשי הסנובורד יאלצו לצעוד כמה מטרים ולרדת במסלול לכוון המנהרה, המובילה למגרש המשחקים של מסלול 38 כחול. לאחר מספר תרגולים וניעור העצמות, עלינו לקרחון המתנשא לגובה 3307 מטר -; מסלולים 37, 38 רחבים, המצטרפים למסלול רחב ביותר, המאפשר גלישה מהנה, תרגול פניות וקפיצות קטנות.
החזרה דרך מסלול 32 כחול - יורדים עמו עד למעלית האמצעית, שם אוכלים צהרים. המסעדות רחבות, גדולות והשירותים באתר נקיים בכל רגע. היתרון בעליה למסלולים הגבוהים הוא הדילוג על תלמידי הקורסים, בתי הספר והמתלמדים, שמתרגלים במסלולים הנמוכים ולכן אין עומס או גולשים מתחילים. את סיום היום עשינו ממסלול 13 כחול (לקראת סוף היום יש בו מהמורות - להיזהר) למעלית הראשית Giggioch והמשכנו דרך 20 שחור, 19 אדום ו-22 שחור, עד לעיירה ולמעלית הראשית של Giggioch Tal. זהו מסלול טכני מתרחב ומתכווץ, מלא פיתולים, עם נוף מהנה ואפשרות לעצור ולשתות קפה בבקתות הנמצאות על המסלול דרך הוכסולדן. בערב יצאנו לסיור הכרות עם העיירה.
אפרה סקי - כרגע המקום ההומה הוא ה-SHCIREM, הנמצא קרוב למעלית הראשית -; מלא הולנדים, שנהנים לשמוע את YMCA של אנשי הכפר. צפוף, צעקני ונחמד. בתי קפה -; ניסינו כמה, אך לבסוף, כמו תמיד, חזרנו לגוסטו, הנמצא במרכז הרחוב הראשי של סולדן ומהווה פתרון אפשרי לסיום כל יום -; רוצים פיצה? הפיצות הכי טובות בגוסטו, רוצים עוגות? השטרודל והטרמיסו אצל גוסטו -; לא נפרט שמות אחרים כיון שלא היו מתחרים לגוסטו. המחירים -; 7.90 לפיצה המתאימה לשלושה/שניים -; ארוחה לארבע אנשים בכל מגוון בין 45- 55 E.
יום שני 25/2/08: התחלנו את היום מוקדם יותר, כדי לעמוד כמה שפחות בתורים. עלינו לכוון הפסגה הגבוהה למסלול 38. עד השעה 11:00 המסלול היה סביר מחינת גולשים. לאחר מכן עלינו במעלית מספר 35 ועשינו את מסלול 34 אדום -; מסלול רחב, שמתחבר בסופו למסלול 33 ויורד לכוון מעלית Rettenbach Glaetscher. עליה במעלית 26 וירידה במסלול 24 כחול, עליה במעלית 23 ומשם ירידה במסלול 11 אדום, המגיע עד לעיירה לאחר שהTמתחבר למסלול 9 אדום -; מסלול מדהים, שבמרכזו מסעדת הרים מדהימה, מבחינת הנוף הצופה על העיירה, על אוברגורגל, האתר הסמוך, ועל הפסגות של האתר עצמו. באותו יום היה במסעדה קידום מכירות של יגר מייסטר, שלווה בריקודים ובחלוקת כובעים של יגר מייסטר. מסלול 9 עובר ומתפתל בין חורשת עצים ובגלל השעה המוקדמת היה ריק כך שניתן היה לרוץ לאורכו ללא כל בעיה וללא מוגולס.
הגענו למעלית השנייה של העיירה ה-Gaislachkogl Tal, שיש בה קרונית של 10 אנשים ועלינו למעלה הפסגה לגובה של 3058 מ`, הצופה על כל האתר. משם ירדנו את מסלול 1 אדום - מסלול מרהיב בחלקו, רחב ביותר ולעיתים נוטה לשחור אנחנו התפצלנו ממנו למסלול 5 אדום המוביל למסלול 6 כחול -; שימו לב, המסלול צר אך מוביל למעלית שמחזירה אותנו לאתר הגדול יותר ומשם ירדנו עד לעיירה במסלול 14 שחור, 19 אדום לכוון מעלית ה- Giggijoch Tal. הרעיון היה בכל יום לסיים את הגלישה מהפסגה עד לתחתית. טיילנו בעיירה ומצאנו שיש בה את Freizit Arena, המכיל בריכת שחיה, חדר כושר ומסעדה מקסיקנית -; המחיר 9 יורו ליום, שעות הפתיחה מ-11:00 עד 23:00. כמו כן ליד המעלית Gaislachkogl Tal, כשהולכים על המדרכה השמאלית לכוון העיירה, קצת אחרי תחנת הדלק גילינו מאפיה /קונדטוריה חביבה, המגישה עוגות טובות, במידה ומגיעים לפני 16:30, כשאז לא נשאר הרבה מבחר .
יום שלישי ורביעי 27/26/2/08: השכמנו ובשעה 08:15 לאחר ארוחת בוקר טובה היינו במעליות. התור היה קצר והתחיל לרדת שלג קל, לכן עלינו לחלק הגבוה של האתר, 3340 מ`-; במעליות ביקשו להכניס את הסנובורדים לקרונית בגלל הרוחות. הראות הייתה בינונית אך השלג הטרי היווה פיצוי טוב. במהלך הגלישה נפלה חתיכת גומי מהבינידיג של אשתי -; חזרנו לתחנה האמצעית לחנות של סלומון. מנהל החנות רובי תיקן והדביק את החלק, בשעה שלקוחות אחרים המתינו ובסופו של דבר לא גבה תשלום. בגלל השלג ירדנו את מסלול 66 אדום -; המסלול מתאים יותר לגולשי סקי בגלל שהוא צר, ארוך ומתפתל. עם זאת, הוא מוביל למעלית 13, שמעלה אותנו לתחילת מסלול 11 אדום -; ממנו ירדנו עד למעלית 8, שהעלתה אותנו למסלול 5 אדום בפסגה הנפרדת. לאחר הפסקת צהריים בתחנה האמצעית עלינו למסלול 1 והפעם, לשם גיוון, ירדנו איתו למסלול 10 אדום, שמהווה מסלול הגלישה בלילה (ביום ד). מדובר בירידה מגובה 3080 לגובה 1370 -; ארוך, מדהים.
יום חמישי 28/2/08: חברנו לגולשי הסקי ועלינו איתם לפסגה הרגילה (38 כחול) ולאחר מכן למסלול 32 כחול, שיורד ומתחבר למסלול 33 -; המרחב העצום מאפשר גלישה רגועה, הנוף מדהים. את מרבית היום העברנו בסבב מעגלי -; ירידה למסלול 38 כחול, עליה וירידה של מסלול 32, 33 כחול או 34 אדום וחזרה למסלול 32, העובר בתוך מנהרה המובילה למסלול 38 -; הסיבה היא השמש החזקה, זמן המתנה מועט במעליות, שלג טוב ואפשרות לגלוש ביחד.
יום שישי 29/2/08: ירד שלג מתחילת היום והראות הייתה בעייתית -; ירדנו את מסלול 36 אדום - לא היה משהו. המסלול עצמו רחב, צידו הימני גבוה מצידו השמאלי, כך שמהר מאוד מנותבים לצד אחד. ירדנו את מסלול 18 אדום על דופן ההר, שמתחבר ל-11 אדום ול-12 אדום, עד לעיירה. באותה העת הייתה הופעה חיה בתחנת הבסיס 2284 מ` -; ירד שלג מסביבנו, מאות אנשים מאושרים ושרים ליונל ריצ`י וכו`. הפינאלה היה ירידה של מסלול 20, 19 עד לעיירה, שבמהלכה השלג הפך לגשם וסיימנו את שבוע הגלישה רטובים ומאושרים. למחרת בשעה 07:00 יצאנו לדרך במיניואן ש-FOUR SEASONS שלחו לנו ונסענו דרך גרמיש עד למינכן. נתקענו עד 17:00 בטרמינל, כיוון שהטיסה של TUI איחרה .
לסיכום: ארגון חופשה עצמאית -; בהתחלה קצת מפחיד, אך מהר מאוד ובעזרת עצות שקראתי בפורום הכול הסתדר ושילמתי את דמי הלימוד לשנה הבאה או לסוף העונה הזאת. טיסות עם TUI לעומת סאן דור -; ההפרש במחיר לעומת השירות הטוב של סאן דור הכריע בגדול לחופשה הבאה. לגבי FOUR SEASONS - המחיר בתחילת העונה שווה -; מומלץ לגבות כל דוא"ל בשיחת טלפון. בסופו של דבר הכול הסתדר והבלגאן של הטיסות קצת שיגע אותם אך הייתי מצפה שיעמדו במה שהם מפרסמים באתר שלהם .
לתחילת הכתבה
פברואר 2008
הדיווח משתתף בתחרות דיווחי גולשים לעונת 2007/8 ומתחרה על פרס חופשת סקי!
