רייקה - אטרקציות מרכזיות

בואו לבקר את אחד מאתרי ההתיישבויות העתיקים ביותר בעולם ומצודה שעדיין חבויים בה פריטי אמנות, כנסיות ומונומנטים רבים אחרים, וכן בעיר העתיקה של רייקה, המלאה בבניינים מרשימים, קתדרלות, כנסיות ומגדלים והסיור בה מספר את ההיסטוריה של העיר.
מערכת אתר למטייל
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: רייקה - אטרקציות מרכזיות

עדכון סטטוס קורונה נכון ל-17/04/2021

  • הכניסה לקרואטיה מותרת לאזרחים ישראלים.
  • יש להציג בדיקת קורונה מה-48 השעות האחרונות.
  • חובה לעטות מסכות במרחב הציבורי.
  • התחבורה הציבורית פועלת בתפוסה מצומצמת.
  • המסעדות ובתי הקפה פתוחים, אך מוגבלים לישיבה בחוץ בלבד.
  • מרבית העסקים פתוחים, תחת הגבלות מרחק.
  • אטרקציות שונות פתוחות תחת הגבלות.
  • כל החוזרים מחו״ל צריכים להציג בכניסה לארץ בדיקת קורונה שלילית מה-72 שעות האחרונות ולעשות בדיקה נוספת עם חזרתם ארצה (תקף גם למחוסנים).
  • עבור אזרחי ישראל, ישנה חובת בידוד של 14 יום בשובם לארץ או 10 ימים בכפוף לשתי בדיקות שליליות. מחוסנים אינם צריכים בידוד.
לוגו וירוס קורונה

אטרקציות במרכז העיר

בניין המועצה
 The Municipal Palace

בניין המועצה שולט על כיכר Rijecka Rezolucija עם שלוש החזיתות שלו. לבניין חשיבות היסטורית בכך שהפך להיות האיזור המרכזי של המאבק הפוליטי על שימור הזכויות המוניציפליות שאויימו על ידי השלטון ההונגרי באותה תקופה.ב-15 ביוני, 1872 קהילת רייקה הפכה להיות מנוהלת ע"י מועצה של 56 נציגים שמונהגים על ידי ראש עיר. שינוי זה חייב בניית מבנה מתאים. שנה אח"כ בשנת 1873 ראש העיר החדש של רייקה, לקח למשימה את האדריכל הצעיר Dr. Filibert Bazaring, שהתלמד בעיירה Veneto שבאיטליה. היה זה הוא שעיצב את שלושת החזיתות האלגנטיות של הארמון, ברוח הקלאסיציזם, ויצר הרמוניה מושלמת עם עיצוב הבארוק של הכנסייה של St. Jerome, והעורף הקלאסי של בניין רדיו רייקה.

בשנת 1508, הקיסר מקסימיליאן הבטיח בעזרת שורה של חוקים מיוחדים, את החופש והפריווילגיות שהיו ברשות העיר עוד מהתקופה של השליטים הקודמים: הדוכסים של Devin ו- Wallsee.מאבק קשה היה לעיר בסוף שנת 1508 אז ההבסבורגים נכנסו לים האדריאטי, הציתו ובזזו את העיר. לאחר הקרב הקשה הקימו תושבי העיר עמוד זיכרון ה-stendardac, עם תבליט של סנט ויטו- הפטרון הקדוש של העיר. בפיסול הוא מחזיק ביד אחת כפות תמרים ובשניה מודל של העיר. מהצד השני של העמוד נחקק טקסט ערבות. עד היום העמוד משמש עדות לעבר הפוליטי והחוקתי של רייקה ובחגים מונף על תורן העמוד דגל העיר.

כנסיית ג`רום הקדוש
 The Church of St. Jerom

כנסיית ג`רום הקדוש, שתוחמת את הצד המזרחי של בניין ה-Municipium, עם החזית האלגנטית מתקופת הבארוק המאוחרת מקנה מראה אצילי לכיכר Rijecka Rezolucija. הכנסייה נבנתה ע"י הלורדים הפאודלים של רייקה, הרוזנים מ- Devin, יחד עם הקומפלקס של מנזר Augustinian. הבנייה החלה בשנת 1315 בימי Ugon ה-2 והסתיימה בשנת 1408,תקופת נכדו Ugon ה-6. בהמשך השנים המנזר עבר בירושה כנכס פאודלי, והוא היווה מקום קבורה עבור המשפחה הפאודלית. מהמאה ה-13 ועד סוף המאה ה-18, הנזירים האגוסטונים, היו בעלי הנכס שנהנו ממנו. המנזר ניזוק ברעידות האדמה שהתרחשו בשנים 1750 ו-1768 ולאחר מכן שופץ שוב בסיגנון הבארוק. פנים המנזר מעוצב בסיגנון גותי וכולל מזבחות. המזבח הראשי נתרם ע"י Antonio Michelazzio. השרידים הגותים הנוספים הם חלונות הקשתות בחלק הדרומי של המבנה.

 המקום העתיק ביותר בכנסייה הוא אחוזת הקבר של Giuseppe Minolio, של הרוזנים מדווין, של הנזירם האגוסטינים ושל משפחות Giuseppe Minolio ו- Claudio Marburg. בנוסף, הכנסייה החזיקה 23 קברים שבהם נקברו האריסטוקרטים עד לזמנו של הקיסר ג`וסף השני, אשר אסר על קבורה בכנסייה. בשנת 1880 כאשר ריצפו את הכנסייה מחדש, הוסרו המצבות ושובצו מחדש בקירות המסדרון של קפלות הכנסייה השונות. אחת מהקפלות היא קפלת השילוש הקדוש, קפלה יפיפיה בסיגנון גותי. על הקברים השונים ניתן לראות את חקיקת ה-coat of arms של המייסדים.

בניין רדיו רייקה
בניין רדיו רייקה צופה אל כיכר Rijecka Rezolucija עם צידו האחורי. הבניין נבנה בשנת 1848 בסיגנון Biedermeier מאוחר, לפי הפרוייקט של הארכיטקט המפורסם Anton Deseppio. חזיתו האלגנטית של הבניין מלאה בקישוטים דקורטיבים ומתחת למרפסת הבולטת שנתמכת על ידי עמודים, נמצא השביל שמחבר את רחוב Korso עם הכיכר. הבניין נבנה עבור ה- Casino patriotico, ומאז 1889 הוא שימש כ"חדר הקריאה הקרואטי"- מרכז תרבות, אמנות ופוליטי יחודי לתושבי העיר רייקה. בניין רדיו רייקה מארח את הגלריה הקטנה, שהיא חלק מהגלריה המודרנית, שנמצאת בבניין הספריה המדעית.

הספריה המדעית
 The Scientific Library

לא כדאי להחמיץ את בניין הספריה המדעית שכולל בתוכו את המוזיאון לאמנות מודרנית. הבניין המלכותי הזה נבנה בשנת 1887, לפי הפרויקט של הארכיטקט הנודע Giacomo Zammattio, כבית ספר עבור גברות צעירות. הבניין נבנה בסגנון הארכיטקטורי Palladian, זהו סגנון הבנייה של אנדראה פלאדיו, ארכיטקט איטלקי. הסגנון שהתפשט באירופה מאז המאה ה-16 כולל פרופורציות הרמוניות עם סימטריה קלאסית. הספריה המדעית נוסדה בשנת 1948, כתוצאה מהסכם בין שר החינוך ועוד גורמים בעיר. מאז שנת 1979 משמשת הספריה גם כסיפרית אוניברסיטת רייקה. בקומה הראשונה של הספריה מוצגת באופן קבוע תערוכת ה- Glagoljica. התצוגה כוללת כתבים סלובקים עתיקים, בכתב ה- Glagolitic, שמראה את ההתפתחות של האותיות הבלובניות. חומר התצוגה כולל כתובות שחצובות בסלע (Bascanska ploca ועוד..), והעתקים של טקסטים צבוריים ודתיים, ספרים וסיפרי קודש, שהיו בשימוש גם במאה ה-20.

הגלריה המודרנית
 The Modern Gallery

 הגלריה המודרנית ממוקמת בקומה השניה של בניין הספריה המדעית. זהו מוזיאון, שנוסד ביוזמת Vilim Svecnjak, ונפתח לקהל בשנת 1949. מטרת הגלריה היא להציג לציבור את ההתפתחות של האמנות המודרנית הקרואטית, ולהציג את אמנות הויז`ואל של רייקה והאזור מתחילת המאה ה- 19 ועד ימינו אנו. הגלריה מארגנת תערוכות שנתיות, תערוכות אזוריות של אמנים קרואטים- ציירים ופסלים, אינדווידואלים וקבוצות אמנים.

  • כתובת: Dolac 1/ II
  • טלפון: 334-280, 335-252

ארמון המושל
 The Governor's Palace

ארמון המושל שימש כמעונו של המושל -הרוזן Ljudevit Batthyany, ממלא מקום העוצר של הכתר ההונגרי של St. Stephen. אותו מושל העניק לאדריכל המוביל של בודפשט (מי שתיכנן את ארמון המלך), לתכננן את הבניין. הארכיטקט, בעוד שהוא לוקח בחשבון את המיקום היחודי שהוענק לו החליט לעצב את הארמון בסגנון רנסנסי גבוה, עיצוב שהוביל בסוף בנייתו בשנת 1869 לאחד הבניינים היותר מרשימים בעיר. הארמון ממוקם בקצה הגבעה ופונה אל הנמל. חזיתו של הבניין מכוסה באבן לבנה זוהרת, אשר באור שקיעה גורמת לבניין להיות מואר באור מיוחד והמראה מהים הוא פשוט מדהים. פנים הבניין אורגן לפי הפרוטוקול ההונגרי, והיתה כוונה בעיצוב לבטא את הגדולה והיעילות של הממשל.

בקומת הקרקע, אנחנו מוצאים פרוזדור מרווח, וחדרי אורחים מרשימים, בנוסף לפרוזדור השיש שמעוצב בסיגנון הצרפתי: fin de siecle. הבניין היה למקום משכנם של מספר משליטי העיר, עד אחרי מלחמת העולם השניה- בשנת 1955, כאשר המקום הפך לרכוש ומקום מושבו של המוזיאון להיסטוריה ולימאותאיך מגיעים: ממשיכים מהגלריה לאמנות, עולים במדרגות ועוברים את מלון Bascanska ploca עד לרחוב Ulica Franje Supila . בסוף אנחנו חוצים את רחוב Ulica žrtava fašizma ואנחנו מגיעים אל ארמון המושל.

מוזיאון הטבע
 The Natural History Museum

 המוזיאון להכרת הטבע, נפתח לציבור בשנת 1946, ביוזמת של אוהב הטבע, Mario Rossi, וע"י ההחלטה של הועדה לחרות לאומית של רייקה. במקום מוצגים אוספים של מאובנים, מינרלים וסלעים שונים, שמציגים את ההיסטוריה הגאולוגית של המקום. האוסף הבוטני, שממוקם במסדרון מציג דוגמאות של צמחים מיובשים. בקומת הקרקע ניתן לראות דוגמאות מחיי הים, ובקומה הראשונה את בעלי החוליות של אזור רייקה.

  • כתובת: Lorenzov prolaz 1
  • טלפון: 334-988, 334-744

המוזיאון להיסטוריה ולימאות של החוף הקרואטי
 The Maritime and Historical Museum of the Croatian Coast

נוסד בשנת 1876. המוזיאון נותן מבט כללי על ההתפתחות של הנווטות, ע"י דגמים של כלי שיט, ציורים של ספינות, פורטרטים של רב החובל של המאות ה-19-20 ועל התרבות בעיר רייקה ובשאר האזור. עוד מוצגים במוזיאון ממצאים ארכיאולוגים מהים ומהיבשה, אוסף מטבעות, אוסף כלי נשק, אמנות שימושית בעיקר רהיטים שמתוארכים למאות 17-19 ואוסף של ציורים וגרפיקה (מאות 17-20).


בניין בית המשפט
 The Judical Palace 

 בניין בית המשפט נבנה בשנת 1904 במקום החשוב ביותר באזור העיר העתיקה, שהיה במשך מאות בשנים המיקום של מבצר מרשים כחלק ממערכת ההגנה של העיר. היה זה גם מקום מושבו של נציג הלורדים הפאודלים עד המאה ה-18. בתחילת המאה ה-20, הבניין ההיסטורי הזה נהרס ובמקומו נבנה בניין המשפט, שעד היום משפיע על האופי של הרחוב. נבנה לפי התוכניות של Stigler, הארכיטקט מבודפשט.

לתחילת הכתבה


כנסיית ויטוס הקדוש
 The Church of St. Vito

 כתובת: Grivica 11 טלפון: 330-879. ויטוס הקדוש נולד בעיר קטנה בסיציליה וכנוצרי נרדף עוד בימי הקיסר Dioklecianius כנראה בשנים 204/305. הכת שלו החלה להתפשט בסביבות שנת 600, כאשר אגדות החלו להתאסף אודות חייו ומות הקדושים שלו, הכנסייה הראשונה לכבודו נבנתה בשנת 600. הכת שלו התפשטה בעיקר במדינות סלאביות. ובאופן סדיר כל הכנסיות נבנו על גבעות משם ויטוס הקדוש יכול לראות הכל. בקרואטיה בכלל וברייקה בפרט, ויטוס הקדוש הפך לפטרון ולמגן העיניים והראיה האנושית. בימי הביניים נקראה העיר רייקה: "רייקה של ויטוס הקדוש" ובלטינית- Terra Fluminis sancti Viti. ספינות היו יוצאות למסען עם דמותו של ויטוס על דגלן, ושערי העיר היו מקושטים בדמותו. האיקונוגרפיות מציגות אותו כבחור צעיר עם כפות תמרים ועם סיר, לעיתים עם עורב או אריה.

הכנסייה של ויטוס הקדוש היתה בימי הביניים כנסייה רומנית קטנה וצנועה. עם גומחה חצי עגולה מאחורי מהזבח ובעלת אכסדרה. עם הגעת הישועים ל רייקה היא הפכה לכנסייה ישועית. בשנת רייקה הפכה למרכז מחוז בישופות, ובשנת 1969 למרכז הארכיבישופות. הכנסייה הפכה לקתדרלה. ישנה אגדה מפורסמת על ויטוס הצלוב. האגדה מספרת כי בשנת 1296 אדם בשם Petar Loncaric הפסיד במשחק קלפים ששיחק עם חברו בחזית הכנסייה. אותו פטר, מתוך כעס, זרק אבן על הצלב, ולפתע, לתדהמת כל האנשים שהיו במקום, דם אמיתי החל לזרום מהגוף של ישו. האדמה פתחה פיה ובלעה את העבריין, את כולו מלבד ידיו שנשארו בולטות מחוץ לאדמה. לאחר מכן, בהוראת מושל העיר נשרפו הידים בטקס ציבורי. לאחר השריפה יצרו פסל בדמות הידיים הפושעות והציבו מתחת לצלב למען יראו ויראו. גם את האבן הנזרקת ניתן לראות במקום.

כיפת הכנסייה עוצבה ע"י הארכיטקט הגותי Bernardin Martnuzzi בשנת 1727. תוכנית חידוש הכנסייה היתה מאוד מהותית מכיוון שנטשו את סיגנון שלושת הבזיליקות, ועברו לבנות בסיגנון אירופאי יותר מודרני, שמתבסס על הסיגנון של הכנסייה הונציאנית Sta Maria della Salute. מזבחות הכנסייה נבנו במקור מעץ ורק מאוחר יותר הוחלפו בשיש. פנים הכנסייה נשלט ע"י עמודים עוצמתיים שתומכים בקשתות הקפלה שבתוכה נמצא מזבח השיש הצבעוני. על המזבח המרכזי יש צלב שמעוצב בסגנון גותי. החגיגות לכבוד הפטרון, כל שנה ב-15 ביוני היו תמיד גדולות ב-רייקה. התהלוכה מכנסיית St. Maria`s Resurrection עד לכנסיית ויטוס הקדוש. בחגיגה משתתפים כל תושבי העיר- מאנשי דת דרך פוליטיקאים ועד לאנשים הפשוטים.

כנסיית סבסטיאן הקדוש
 St. Sebastian Church

כאשר העיר היתה מוקפת חומות ומגדלים, בתים נבנו ברחובות הצרים שהוקמו בימי הביניים המוקדמים, על הריסות העיר הרומית- טרסטיקה Tarsatika. באחד מהרחובות הצרים האלו, הוקמה בשנת 1291 כנסיית סבסטיאן הקדוש. המסורת מספרת כי הכנסייה נבנתה כהכרת תודה לאל על סיום המגפה של המאה ה-13.מסמכי נוטוריון מהמאה ה-15 מזכירים את ה-Contrada (הרחוב הראשי) ואת הכנסייה של סבסטיאן הקדוש. מעל הכניסה יש כתובת זיכרון משנת 1562, שמציינת שהכנסייה נבנתה "בשם שמים וסבסטיאן השמימי"(ad laudem Dei divique Sebastiani fraternitas fieri fecit tempore Joannis Dotich Castaldi 1562). היו מספר נסיונות להרוס את הכנסייה, אולם תושבי העיר רייקה שקשורים אל הכנסייה מנעו אותם. לאחר שההריסות מאחורי הכנסייה הוסרו, התגלתה במקום חומה עתיקה מהמאה הרביעית לספירה.

השער הישן
 The Old Gate

 החומה העתיקה שנתגלתה מאחורי הכנסייה של St. Sebastian, מקושרת למונומנט שהוזכר בכתבים עתיקים כ-"קשת הרומית" או כ-"השער". השער הישן קיבל את שמו לא בכדי- הוא המונומנט העתיק ביותר בעיר רייקה. מאז שנת 1700 המונומנט משך את תשומת הלב של הרבה מהארכיאולוגים שהציעו ועדיין מציעים רעיונות רבים ומגוונים לגבי תפקודו של השער בעבר. אחת מההשערות היא כי השער הוא כנראה קשת נצחון שנבנה לכבודו של הקיסר הרומי קלאודיוס. ארכיאולוגים אחרים סברו כי היה זה שער העיר. L.G. Cimiotti , ההיסטוריון של רייקה, סובר כי השער היה שער מבצר. ואילו ארכיאולוג מסויים סבר כי היה זה השער של העיר הרומית טרסטיקה Tarsatika. השערה שקיבלה חיזוק בשנת 1955 כאשר השרידים של החומה העתיקה שהיו שייכים למבצר התגלו מאחורי כנסיית סבסטיאן הקדוש.

ה- "Palazzo"
 ליד שער העיר נמצא ה- Palazzo, זהו בניין העיריה הישן שבין השנים 1532 עד 1838היה לב החיים המנהליים בעיר. כאן נערכו הפגישות בין הקונסולים ה"גדולים" וה"קטנים". מיקומו בחזית הכיכר היה פשוט מושלם עבור הצרכים של המועצה הקטנה של רייקה. בחזית הבניין יש שער שבעבר הוביל אל הatrium הקמור הרנסנסי (כיום חנות), ומשם יש מדרגות שמובילות לאודיטריום של הבניין. בשנת 1560 הבניין עוצב באלמנטים רנסנסים, וקומה שניה נבנתה בשנת 1740. בשנת 1883 ההנהלה האדמיניסטרטיבית עברה בניין, הPalazzo נמכר והפילרמונית העירונית עבר להשתכן בקומתו הראשונה. מאז למדו ולימדו שם השמות הגדולים ואלה שהפכו לשמות גדולים בתחום המוסיקה.

כיכר Ivan Kobler (Piazza)
בין בניין Palazzo לבניין העיר, נמתחת כיכר Piazza, הלב של העיר אשר במשך מאות בשנים, שימשה כשוק פתוח, מקום של מסחר ואזור פוליטי במשך היום, ומקום של טיולים בשעות הערב. בתחילת המאה ה-19 לאחר שהכיכר כבר לא היתה מרכז העיר, היא הפכה להיות "הכיכר הירוקה" Piazza Erbe. במלחמת העולם השניה נהרס הצד המערבי של הכיכר. ואילו הצד המזרחי שומר בהצלחה והותאם לזמנים החדשים. בחגיגות ה-150, לבית החרושת לנייר, נחנכה בכיכר מזרקה עם אבן עתיקה מבית החרושת. כיום הכיכר נקראת ע"ש Ivan Kobler ההיסטוריון של רייקה.

מגדל העיר
 The City Tower

אם נמשיך ישר במורד רחוב Ignazio Hencek נגיע אל מגדל העיר. מעל הכניסה לכל עיר מבוצרת, תמיד היה מגדל שעון. כאמור, עד סוף המאה ה-18 העיר רייקה היתה מוקפת חומות והחיים התרבותיים והכלכליים הציבוריים של העיר התנהלו בין חומות אלו. היו שתי דרכים להכנס אל העיר: דרך השער- מהים ודרך השער העליון. על מנת להגיע אל הכיכר הראשית, בחזית בניין העיר היה צורך לחצות גשר עץ שנמתח מעל תעלה. במאה ה-17 שעון הוסף למגדל, ומכאן שם המגדל. האנשים של רייקה נהגו להיפגש מתחת לשעון. המגדל הגבוה עוצב בכתובות, קישוטים, תבליטים, פיסלי חזה וסמלי אצולה שליטי העיר ועד היום ניתן ללמוד מהם על ההיסטוריה של העיר. בין השאר ניתן לראות שני ראשי נשרים שמסמלים את בית המלוכה ההבסבורגי, וכתובת שמתוארכת לשנת 1695 ונמצאת מעל הכניסה.

כתובות נוספת נמצאות על ציפוי הקיר שאחת מהן מתייחסת ללאופולד הראשון, אשר נתן לעיר אישור לעשות שימוש בסמל האצולה שלו- אותו נשר בעל שני ראשים אשר מסתכלים לאותו כיוון, ועומדים על ספינה. מתחת לסמל האצולה ישנה כתובת שמשמעותה "כמעייין המתגבר". הכתובת השנייה מתייחסת לביקור של צ`ארלס החמישי בעיר רייקה אשר התקיים בשנת 1728. בשנת 1750, העיר נפגעה קשות בעקבות רעידת אדמה. מריה טרסה הקצתה סכום לשיקום העיר והיא גם אישרה את תוכנית המתאר של העיר החדשה civitas nova, הכל בתנאי שלא יגעו ולא ישנו דבר בעיר העתיקה.

 אזור חדש ומודרני נבנה בחזית העיר ההרוסה. זה היה במשך הבנייה ששער מונומנטלי הוסף לבניין העיר. התבליט של הקיסר, עבודתו של הפסל של רייקה- Antonio Michelazzi, מייפה את ראש השער. בשנת 1784 מועצת העיר רכשה שעונים לכל צדי המגדל, ממכין השעונים הטוב ביותר של ליובליאנה. השעונים האלו פעלו עד שנת 1873, ולאחר מכן הם הוחלפו בשעון שהוצג בוינה בתערוכה בי"ל. השעון עדיין עובד היום. בניין העיר אשר כעומד בין העיר העתיקה לעיר החדשה הפך לסמל ויזואלי של העיר. בשנת 1890 הארכיטקט Filbert Bazarig הוסיף למגדל כיפה שניתן לראות אותה גם היום. בהיותו מונומנט תרבותי חשוב, מגדל העיר חודש ועבר עבודות שימור בשנת 1983.

הכנסייה של העלייה לשמיים של מריה הקדושה
 The Church of St. Mary's Assumption

בסוף רחוב U`arska אנחנו מוצאים את הכנסייה של עלייתה לשמיים של מריה (Duomo), שהיתה בעבר הכנסייה הראשית בעיר. הכנסייה נבנתה בימי הבינים המוקדמים, על חורבות אתר המרחצאות הרומי. רב האמן מהעיר זדאר תיקן בשנת 1442 את הבזיליקה בעלת שלושת המרכזים והגביה את המרכז המרכזי. הכנסייה נבנתה מחדש בשנת 1695. בין שנת 1716 עד לשנת 1726 הדוכסים Orlando והאריסטוקרטים מרייקה הרחיבו את הכנסייה וכללו בה מקדש על מנת לשכן את חפצי הערך שלהם.

המזבח הראשי הוא עבודה של אמן מליובליאנה בעוד שהארבעה פסלים של הם עבודה של פסלים אחרים. קישוטי טיח (סטוקו) ברמה גבוהה מעטרים את תקרת חלל הקודש. מזבחות שיש בצבעים שונים נמצאים בשמונה הקפלות הצדדיות, המזבחות נבנו במאה ה-18 והם פרי עבודתם של פסלים בארוקים. על המזבחות ניתן לראות ציורים של העלייה לשמים של מריה ושל ג`ון הקדוש הבאפטיסט. הציורים בפנים הכנסייה הם של האמן האיטלקי הנודע Augusto Pagliarini משנת 1935. הוא השתמש בטכניקת ציורי הטיח.

בשנת 1821 האמן Joseph Strom השכיל לשלב בעיצוב של חזית הכנסייה את חלונות השושנים שבסיגנון גותי רנסנסי שמתוארכים לשנת 1516. בשנת 1509 נגרם נזק לכנסייה ע"י התקפת הונציאנים. הפיסולים על גמלון הכנסייה נעשו בשנת 1890.בכנסייה יש כ-75 חדרים תת קרקעיים (עומק ממוצע- 2.5 מטרים) אשר הונחו תחת דלת הכנסייה בשנת 1901. מצבות הקברים נבנו אל תוך הקיר החיצוני של הכנסייה. הכתובות על המצבות הן עדות היסטוריות לתושבי רייקה. לצד הכנסייה אנו מוצאים מגדל פעמון, אשר יסודותיו נבנו מאבנים שנלקחו מהשרידים הרומים. הכתובת 1377 שחצובה בקשת שמעל הכניסה. מגדל הפעמון הוסף לכנסייה בשנזמנים ששיקמו אותה בסביבות המאה 15. שירטוטים מ-1920 מראים מגדל פעמון שהיה הרבה יותר נטוי ולכן לעיתים הבניין נקרא "הבניין הנוטה".

חומות העיר העתיקה
 The Town Wall

צפונית מכנסיית העלייה לשמים של מריה נמצא פארק קטן. בקצה הפארק, יש חומה עתיקה עם חרכי ירי, ועמדות לשומרים שבעבר ניצבו על החומה. אלו שרידי החומה עדות לעיר העתיקה של רייקה. זהו רק חלק קטן מחומות ימי הביניים שבעבר הקיפו את כל העיר והטירה. מיקום החומות התחשב בגורמים כמו מצב האדמה, מקורות מים, ונהר Rječina משנת 1718 ואילך, כאשר רייקה הוכרזה כעיר נמל חופשית ההתפתחות האורבנית של העיר החלה להגיע אל חומות העיר, ובעקבות זאת, בשנת 1870, הקיסר ג`וסף ה-2 הורה להרוס את החומות. ההוראה שלו בוצעה במהירות וזמן קצת נגרם הרס לעדות היסטורית רבת שנים. החלק היחיד שניצל הוא זה שהיה צפונית למנזר הבנדיקטי. המנזר נהרס בשנת 1911 אולם שרידי החומות שרדו.
 פלג קטן של נהר Lečnjak זורם לאורך החומה, ליד המגדל בעל אותו השם. הנהר זורם אל תוך התעלה שנחפרה מסביב לחומה עד לרחוב Korzo. המים מהתעלה מתנקזים לים לא רחוק מבניין רדיו רייקה.

בניין Modello 
 לא רחוק מבניין התאטרון עומד בניין MODELLO על חזיתו המרשימה. הבניין נבנה בשנת 1885 באתר שבעבר עמד תאטרון Adanič ושנהרס. הבניין נבנה לפי תוכניות של האדריכלים מהסטודיו הוינאי Fellner ו- Helmer. בעיצוב הבניין משולבים אלמנטים מתקופת הרנסנס המוקדם והבארוק המאוחר. העיטורים מפלסטיק הם עבודה של הפסל Ignazio Donegani. החדר הממלכתי האטרקטיבי עם עיטורי טיח הקיר, שימש כאודיטוריום עבור המועדון האיטלקי התרבותי (Circolo italiano di cultura). האדריכלים מוינה, יצרו מראה שלא נופל מהבניינים היפים ביותר שבווינה.

הכנסייה הסרבית אורתודוקסית של ניקולס הקדוש
 בסוף רחוב Ivan Zajc אנחנו פונים לרחוב Ignazio Hencek וניצבים אל מול הכנסייה הסרבית אורתודוקסית של ניקולס הקדוש. הכנסייה נבנתה בשנת 1970 לפי התוכנית של האדריכל של רייקה Ignazio Hencek (על שמו נקרא גם הרחוב). בניית הכנסייה מומנה ע"י המיעוט הסרבי העמיד, שנודע בשם: Sarajlije . קבוצה בת 16 משפחות אשר התיישבה בעיר בשנת 768. הם קיבלו את האישור לנהל את הכנסייה. עריית רייקה התנגדה לבניית הכנסייה במרכז העיר. האגדה מספרת כי מושל העיר רייקה, מרוב שהוא התעצבן על אותו מיעוט סרבי, השליך אבן לים ואמר- "כאן אתם יכולים לבנות את הכנסייה שלכם". לבסוף הסרבים, בנו סכר ועליו בנו את הכנסייה. הכנסייה מתגאה באוסף מרשים של מטבעות מהמאה ה-18, שנאספו בעיקר בבוסניה ו- Vojvodina.

תיאטרון Ivan Zajc
 לאחר הריסת תאטרון Adanič הוחלט לבנות תאטרון חדש ומודרני. הארכיטקטים הנודעים מוינה Fellner ו- Helmer שהתמחו בתכנון התאטראות הגדולים באירופה, קיבלו עליהם את המשימה לעצב את התאטרון החדש. הבנייה החלה בשנת 1883 וכבר בשנת 1885 התאטרון נפתח לקהל. התאטרון משתלב עם הכיכר בה הוא עומד באופן מושלם. חוץ הבניין מעוצב בטעם טוב בסיגנון רנסנסי גבוה, בעוד שפנים התאטרון גדוש בקישוטים מתקופת הבארוק. עוד תורמים לעיצוב הכנסייה עיטורי האצולה של רייקה, ציורי הטיח וציוריהם של F. Matsch ועוזריו, גוסטאב וקלימט. עוד ניתן לראות בכנסייה פיסולים של אמנים ונציאנים. בשנת 1981 נערכו שיפוצים נוספים באתר, הוסיפו במה מסתובבת וציור טכני והצייר הנודעOton Gliha יצר וילון מסך חדש. בגן שבחזית התאטרון הוצב פסלו של המלחין הקרואוטי יליד רייקה שעל שמו נקרא התאטרון.

  • כתובת: Ivana Zajca b.b. טלפון: 211-268.

לתחילת הכתבה


השוק הגדול
 מעבר לרחוב של בניין ה-Modello אנחנו מוצאים את השוק הגדול, קומפלקס גדול שבנוי משני פאווילונים זהים, ואת בניין שוק הדגים. שני הבניינים העירוניים החשובים האלו הם תוצאה של תוכנית מורכבת. הכוונה היתה לבנות מקום שגם יהיה מקום מפגש לאנשי העיר ובנוסף כמובן, מקום בו יוכלו למצוא את כל מה שהם צריכים. הכיכר שבחזית התאטרון והאיזור היכן שעומד השוק נבנו במאה ה-19. שוק הדגים הראשון נבנה בשנת 1865 לפי תוכניותיו של Antonio Deseppio`s. השוק נהרס בשנת 1912. הארכיטקט Carlo Pergoli תיכנן בניין יחודי שבעיצובו שלוב אלמנטים רומנים. הקישוטים המפוסלים נעשו ע"י הפסל הונציאני Urbano Bottasso. שני השווקים המכוסים הזהים עוצבו ע"י הארכיטקט . Isidor Vauchnig ובנייתו הסתיימה בשנת 1881. המקום נבנה בכעקרונות של זכוכית ופלדה, בנייה שנחשבה מהפכנית באותם ימים.

בניין ה- Jadran
 עוד סימן לחוזקתה הימית של רייקה, הוא המפקדה של Jadrolinija- חברת הספנות. הבניין נוסד בשנת 1897 ע"י חברת הספנות Adria והוא מומן ע"י הון אמריקאי והונגרי. בניין Adria שהיום נקרא בניין Jadran ממוקם במיקום יפיפה. אחד מהחזיתות המונומנטליות צופה על כל הנמל, בעוד שהאחרות ניצבות אל מול כיכר Jadran. הבניין מעוצב בסגנון רנסנסי גבוה. השאיפה לרתק מבוטאת במרכז החזית המרכזית, דרך העמודים המפוארים, שבצד שפונה לים נושאים דמויות סימבוליות של אנשי ים: רב חובל, נווט הגאי ועוד. ובצד שפונה אל הכיכר סימבולים של ארבע היבשות: נשים מיפן, מצרים, הודו ואירופה. הפיסולים המדהימים הם פרי עבודתו של Sebastian Bonomio. אנשי הים של רייקה מזהים את תעשיית הספנות של העיר עם הבניין העוצמתי, שהיה פרוייקט של הארכיטקט Francesco Mattiasse ונבנה ע"י Giacomo Zammattio.

כנסיית הקפוצ`ינים
הכנסיה ממוקמת סמוך לתחנת האוטובוס המרכזית ושולטת על הכיכר עם החזיתות הנאו-גותיות המרשימות שבהן קישוטי מוזאיקות ושאר אבנים. הכנסייה היא דוגמא יחודית של ארכיטקטורה ימי ביינימית חדשה באזור. הכנסייה מוקדשת למדונה של עיר הציילנים Lourdes. בניית הכנסייה החלה בשנת 1904 ועקב מחסור בתקציבים, לקח 25 שנה להשלים את בניית הכנסייה, עד שנת 1929., אולם אפילו אז, המלאכה לא הסתיימה ובניית מגדל הפעמון למשל, מעולם לא הושלמה.

בניין Ploech
 Palace Ploech 

 בניין Ploech הוא מבנה ארכיטקטוני מרשים שממוקם בקצה כיכר Šabica. הבניין נבנה בשנת 1888 לפי תוכנית של הארכיטקט Giacom Zammattiאשר הביא לרייקה מוינה השפעות מרכז אירופאיות. המהגר האוסטרליה Annibale Ploech היה טכנאי ראשי בבניית הטורפדו, ולאחר שהפך להיות בעל הון החליט להשקיע כספו בבניית הבניין הזה שכיום הוא אחד היפים בעיר.

מוזיאון העיר
 בשנת 1965 המועצה המוניציפלית של רייקה החליטה לבנות מוזיאון מודרני שיציג את ההיסטוריה של העיר, במיוחד את תקופת המאבק הלאומי לעצמאות (שנים 1941-1945) והאיחוד של רייקה עם מדינת האם- קרואטיה. המשימה ניתנה לארכיטקט Neven Šegvić זוכה פרס ה"ברונזה" שקידם את עיצוב הפנים של המוזיאון, יחד עם פקידי המוזיאון. תצוגת המוזיאון והעיצוב הפנימי הועברו לבניין החדש בשנת 1976.המוזיאון מציג תערוכה קבועה של אוסף צילומים (תמונות אמנים ועיתונות), ובנוסף, פריטים מסמכים וסיפורי חיים שמתעסקים עם תנועת העובדים ברייקה ובאזור. בשנת 1994 מועצת רייקה החליטה להרחיב את פעילויות המוזיאון ולכלול הצגת אוספים קבועים, עבודות שימור, והצגת היסטוריה כלכלית ופוליטית של העיר. ולכן שם המוזיאון שונה ל- "מוזיאון העיר רייקה".

  • כתובת: Muzejski trg 1/1 טלפון: 336-711.

בית Adamič 
שורת הבניינים הישרה בצד המערבי של רחוב Fiumara נבנתה לפני יותר ממאתים שנה. עד למחצית השניה של המאה ה-19 אותה שורת בנינים היוותה חזית העיר ונהגה להיות החלק התוסס ביותר של העיר. הרבה מהמהגרים שהגיעו אל העיר, בנו כאן את בתיהם, משרדיהם, חנויותיהם בסגנון פרובינציאלי וצנוע- גרסה מרכז אירופאית של בארוק קלאסי. בין הבניינים האלה, ניתן למצוא את בית Adamič, שיש לו סיפור סוציו-היסטורי מרתק.

Simeon Adamič היה איש עמיד, סוחר ובעל נכסים. האנשים הפשוטים בריקה, חשדו בו בשל עושרו והאמינו כי היה לו ספונסר סודי אשר מימן אותו. חרושת השמועות, הפכה להיות סבוכה עוד יותר כאשר אותו Adamič מצא תגלית ארכיאולוגית. האנשים האמינו כי הוא מצא מטמון, וצרי העין מביניהם הודיע לרשויות כי הוא לא מדווח באופן סדיר על הממצאים שלו, ובעקבות כך הוא נשלח לכלא.

 בעזרת הקיסר ג`וסף השני, הצליח בנו, Andrija Ljudevit, לשחררו מהכלא. לאחר השיחרור, בתור נקמה באנשים אשר גרמו לו לשבת בבית הכלא, בנה 14 עמודי אבן לאורך המדרכה בחזית הבית החדש והאלגנטי שלו לאורך נהר Rječina. 14 עמודי האבן נשאו את פסלי החזה של 14 האנשים אשר הפלילו אותו, בצורה זו- הוא חשף אותם למען כולם יראו אותם ויראו ממנו. כיום 14 העמודים שמכונים העדים של Adamič מוצגים בפארק המוזיאון להיסטוריה כללית וימית. בית Adamič הורחב ובין השנים 1884 עד 1896 פעל בו בית הספר הגבוה הקרואטי- מכון ללמידה שהעסיק את המדענים והסופרים הקרואטים המובילים. והרבה מהאינטלקטואלים של החוף הקרואטי ורייקה למדו שם.

מלון אירופה (הבניין האדמיניסטרטיבי)
 ממול למזח Orlando, עומד הבניין האדמיניסטרטיבי של מדינת החוף ו- Gorski Kotar. בעבר שימש הבניין כמלון. הבניין נבנה בשנת 1874 לפי תוכנית של הארכיטקט המפורסם של טריסטה- Guisseppe Bruni, אותו אחד שגם תיכנן את בניין ה"Modello", ואת בניין העיריה בטריסטה. בניית המלון היתה יוזמתו של Josip Gorup שהיה בעל נכסים והשכיל לראות בחזונו את הפיכתה של רייקה לעיר קוסמופוליטית ולמרכז מסחר, והבין את חשיבותו של בית מלון בעיר. היה זה המלון מפואר הראשון בעיר. המלון מוקם ליד רציף הנוסעים, אשר הפך להיות החזית החדשה של העיר. מלון אירופה, נשקף כאשר מגיעים מהים, והוא אחד הדוגמאות היותר יפות לאקלקטיות ונציאנית שנשענת על הים תיכוניות, שמערבבת סיגנונות בנייה מכל הסוגים.

בניין מנהלת הרכבת
 בצד המערבי של כיכר Zabica אנחנו מוצאים את בניין מנהלת הרכבת המרשים, אשר נבנה בשנת 1991 בסיגנון Hungarian Secessionist. מהכניסה, במרחק מה אנחנו יכולים לראות את תחנת הרכבת, שנבנתה לפי אדריכל מבודפשט (שגם תכננו את תחנת הרכבת של זאגרב). תחנת הרכבת של רייקה נפתחה לקהל בשנת 1891. הבניין עם האלמנטים הקלאסים שבו הוא די יחודי.

לתחילת הכתבה

טראסט

Trsat and Our Lady Sanctuary 
כנראה שהשם טראסט הגיע מהמילה הקלטית "Trasa" שמשמעותה "גבעה מעל הנהר". ואכן, הטראסט היא שם הגבעה שמתנשאת לגובה של 135 מטרים בצד המזרחי של העיר רייקה ועליה ממוקמת הכנסייה של גבירתנו, שמבטאת את ההערצה הנמשכת של הבתולה הקדושה. האגדה מספרת כי הבית של מריה הקדושה הועברה מנצרת אל Trsat (בעזרת המלאכים..) ואז הוא נלקח ללורטו. בזכות הכנסייה היתה טראסט במשך 700 שנה אתר של טקסים והתאספויות דתיות לא רגילות.

כיום ההיסטוריה לא מצליחה להפריד את העובדות מהסיפורים סביב. בכל מקרה- מסמכים מאשרים כי ציילנים הגיעו לכנסייה של גבירתנו עוד במאה ה-14.כיום, המקום הקדוש, ממשיך לקבל עולים לרגל ומעריצים של האם מריה. בתחילת המאה ה-15, מספר חנינות ופריווילגיות מיוחדות הוענקו על ידי האפיפיור למקדש של גברתנו בגבעת Trsat. הפרנקופנים בנו לראשונה את את הכנסייה לכבוד גבירתנו ואת המנזר ששניהם חודשו והורחבו מספר פעמים לאחר מכן. המנזר והכנסייה כפי שהם ידועים היום- רכשו את מראה הבארוק שלהם לאחר שנת 1641 כאשר ניקולה פרנקופט ה-5 חידש את שני הבניינים באורח מלא.

כיום מעטרים את הכנסייה ציורי המזבחות של St. Michael, St. Catherine ו- St. Nicholas שצויירו על ידי הנזיר הפרנציסקני Serafin Schon (1642) ועבודת בארוק מוקדמת של St. Anne שנעשתה ע"י Giovanni de Pomisa (+1633), וציור הבשורה על ידי צייר הבארוק Kristofor Tasche. אווירת הבארוק המיוחדת מועשרת על ידי מזבחות השיש והעץ. במשך יותר מ-500 שנה משגיחים רבים על המבנה הקדוש חיו במקדש הפרנציסקני ושירתו אותו בדרכים רבות.

 המבצר ממוקם בגדה המערבית של נהר Rječina ונמצא שם עוד מימי השבטים ה- Liburnian. מאוחר יותר בימי הרומים במאות הראשונות לספירה, התפתחה שם התיישבות קטנה שנקראה Trsatica. ההגירה של העמים גרמה להרס ההתנחלות הזאת. העיר נבנתה מחדש בשנת בחצי הראשון של המאה ה-13 ונקראה רייקה of St. Vitus. Tarsata העתיקה הפכה להיות נודעת בשם Trast. רק בעשורים האחרונים נהר ה- Rječina איחד את רייקה עם Trsat בעוד שבעבר הגבול שימש כגבול מנהלי, כנסייתי, ותרבותי וגם גבול בין שתי מדינות.

מדרגות טראסט של PETAR KRUZIC:
 PETAR KRUZIC בנה את המדרגות האלו כחלק מנדר שנעשה בשנת 1531. כאשר נכנסים בכניסת מרפסת הבארוק עם התבליטים של Holy Virgin of Consolation אנחנו עוקבים אחר המדרגות של עולי הרגל העצומים, שעשו את הדרך למעלה במדרגות, לרוב על גבי ברכיהם, על מנת להשפיל עצמם בפני הגברת המופלאה של טראסט. כאשר עוברים דרך המרפסת והקפלות , מטפסים יותר מ-500 מדרגות, אנחנו מוצאים את עצמנו גבוה מעל הקניון של נהר ה- Rječina.

חדר הקריאה הקרואטי של טראסט:
 כאן בצל העצים שתוחמים את הרחוב, אנחנו מוצאים את חדר הקריאה הקרואטי של טראסט שנבנה בשנת 1897. בעבר, הוא היה גם ספרייה וגם חדר קריאה איפה שהרבה מהאירועים החברתיים התרחשו. כיום המקום משמש כמקום מפגש וכמרכז תרבותי של Trast.

הכנסייה של גברתנו הקדושה והמנזר הפרנציסקני:
 במרכז של טראסט, בכיכר פרנקופאן, 135 מטרים מעל פני הים עומדת הכנסייה של גברתנו הקדושה, המקום הקדוש הקרואטי העתיק ביותר שמוקדש למריה הבתולה. למקום יש הערצה עתיקת יומין לאם האלוהים. אגדה בקשר למקדש הזה בן 7 המאות מספר לנו כי המקום הועבר מנצרת אל Trsat (בעזרת המלאכים..) ואז הוא נלקח ללורטו. מכיוון שהאנשים של המקום לא הצליחו להשתקם לאחר האובדן של הבית הקדוש האפיפיור אורבן ה-5 שלח איקונה של גברתנו לטראסט בשנת 1367. מנזר פרנציסקני ממוקם לאורך הכנסייה. במשך יותר מ-500 שנה, הוא היה הבית למגינים של המקום. המקום מכיל חומרים אסטתים יוצאים מגדר הרגיל, ציורים, מנורות גביעים, גלימות כנסיותיות. הקפלה של מתנות Votive מאכסנת מתנות שמתוארכות מהמאה ה-19 ועד היום.

הכנסייה של ג`ורג` הקדוש:
 אם נרד ברחוב Zrinski לכיוון מבצר הגבעה, אנחנו נראה את הכנסייה של גורג הקדוש. הכנסייה נבנתה באמצע המאה ה-13 ע"י הנסיך הפרנקופני של קרק. בכנסייה מזבחות נבנו לכבוד ג`ורג` הקדוש, סבסטיאן הקדוש וגבירתנו של הכרמל והקפלה של דיזמו הקדוש הוספה לכנסייה.

מבצר הגבעה של טראסט:
 צעד או שניים מהכנסייה של ג`ורג` הקדוש, אנחנו פוגשים את מבצר הגבעה של טראסט, עדות לעבר העשיר של של העיר שהתפשטה אל מעבר גדת הנהר. ההיסטוריה של המבצר חוזר אחורה אל תקופות פרה-היסטוריות. מתחיל עם שבטי Illyrian של Yapod עובר על פני התקופה הרומית שבנו את המבצר שלהם באתר הזה שיש לו בעלים רבים, כל אחד השאיר את העקבות שלו באתר הנפלא הזה. מראה והמטרה של המבצר עוצבו ושונו במשך המאות על ידי הפרנקופונים, ההסבורגים, הקפיטנים של באקאר ולבסוף הדוכס Laval Nugent. המראה של העיר ומפרץ קווארנר הוא יחודי ומהמם. במשך הקיץ המבצר הוא המרכז התרבותי והאמנותי של העיר רייקה, מקום לתערוכות רבות, קונצרטים, הופעות תאטרון וסוגי בידור אחרים. בעוד אתם נהנים מהמשקאות המרעננים ביושביכם במרפסת, אתם יכולים לצפות בקלטת וידאו על ההיסטוריה של מבצר הגבעה.

אולם הספורט לנוער:
 כ-200 מטר מזרחה מכיכר פראנקופן אנחנו מוצאים את אולם הספורט הגדול ביותר בעיר רייקה. כיום, אין זה מרכז לסוגי ספורט רבים, אלא גם מרכז תערוכות שמושך אנשי עסקים ותיירים כאחד. במשך השנים שבע תערוכות בין לאומיות בנושאים שונים הציגו באולם במסגרת יריד רייקה. תערוכת הספנות- היא האטרקטיבית ביותר עבור התיירים.

פארק טראסט:
 טראסט הוא גן העדן הירוק של העיר. הפארק נוסד בשנת 1926 כחלק מפרוייקט של הארכיטקט Prikril ושל הגנן הנודע Kulfanek. חדר זיכרון לקורבנות של המאבק האנטי פאשיסטי ממוקם גם כן בפארק.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

עדכון סטטוס קורונה נכון ל-17/04/2021

  • הכניסה לקרואטיה מותרת לאזרחים ישראלים.
  • יש להציג בדיקת קורונה מה-48 השעות האחרונות.
  • חובה לעטות מסכות במרחב הציבורי.
  • התחבורה הציבורית פועלת בתפוסה מצומצמת.
  • המסעדות ובתי הקפה פתוחים, אך מוגבלים לישיבה בחוץ בלבד.
  • מרבית העסקים פתוחים, תחת הגבלות מרחק.
  • אטרקציות שונות פתוחות תחת הגבלות.
  • כל החוזרים מחו״ל צריכים להציג בכניסה לארץ בדיקת קורונה שלילית מה-72 שעות האחרונות ולעשות בדיקה נוספת עם חזרתם ארצה (תקף גם למחוסנים).
  • עבור אזרחי ישראל, ישנה חובת בידוד של 14 יום בשובם לארץ או 10 ימים בכפוף לשתי בדיקות שליליות. מחוסנים אינם צריכים בידוד.
לוגו וירוס קורונה

כתבות מומלצות עבורך על רייקה