הקדמה
1500 ק"מ מפרידים בין אליס ספרינגס לדארווין. הנוף כמעט קבוע. עם בוקר יוצאים העורבים לסיור בוקר לאורך הכביש תרים אחר פגרי הקנגורו מהלילה הקודם. אפילו עיטים גדולים, אלופי הצייד, נאלצים עתה להסתפק בפגרים. פעולה נרחבת לדילול אוכלוסיית הארנבות שנעשתה כאן לא מזמן, הורידה אותם זמנית אל הכביש. ככל שעולים צפונה חוזרים המראות של להקות תוכים גדולות, אפורים וורודים או ירוקים. במרחקים קצובים מופיעות תחנות דלק מבודדות בהן פאב דרכים מאובק. כל פאב והסיפור שלו על הקירות, על התקרה. פאב הכובעים, תולה על תקרתו כובעים של עוברי אורח. כמוהו גם פאב החולצות או שטרות הכסף החתומים, הכל מאובק ודהוי. בכולם אגב פוסטרים ואמרות בנושא "האשה והבירה". אולי היינו צריכים להעביר ערב בפאב דרכים שכזה שעה שהוא מתמלא בנהגי רכבות הדרך (משאיות הענק), תיירים חולפים ללילה וטיפוסי מדבר. תדלקנו וחלפנו את המקומות הקטנים האלה חזרה לשקט המדבר.
גולות השטן
גולות השטן (Devils Marbles) נמצאות קצת יותר משלוש מאות קילומטר מאליס. תופעה גיאולוגית של בליה ארוכת שנים, השאירה סלעי ענק אדומים תלויים על בלימה או מוערמים זה על גבי זה בשנינות מפתיעה. עבורנו היו הם סיומו של המדבר האדום אם כי הוא עדיין מלווה אותנו צפונה.
חלפנו את צומת Threeways, נקודת ההחלטה שלנו. ההיגיון אומר להוריד את מרחקי הנסיעה אך אנו מסרבים לעזוב את המרכז וממשיכים צפונה. הקמפר שלנו, כלא מאמין על ההחלטה לגרור אותו לגמוע קרב לאלפיים קילומטר נוספים, החל להשמיע קולות של אי שביעות רצון. הזזנו את הטיסה הביתה ממלבורן לסידני וננסה להזיז אותה שוב, צפונה לבריסבן. משהו אומר לנו להשאיר את הקמפר שלנו למשמרת לפרק ב`...בקרוב.
תלי הטרמיטים
ככל שעולים צפונה נעשים שדות הטרמיטים צפופים יותר. תחילה רואים פה ושם תלים אדומים, מאורכים כפסליו של ג`קומטי. הדרך מתמשכת ושום דבר לא קורה למעט אלפי הפסלים החולפים אותנו, פסלי אדם, דמויות פרי דמיון או קתדרלות, ארמונות עם צריחים ומגדלים. "ערים סמויות מהעין" בתוך הבוש הצפוף או חשופות בשטחי הבעירה המבוקרים שלאורך הכביש. התחושה שלנו כמלכי המדבר, עם קמפר קטן ומקרר גדול, מתערערת מול אדמה רוחשת חיים. בכל תל טרמיטים שוכנת מלכה גדולת ממדים המטילה דורות חדשים ובתוך האדמה ומתחת לכל תל חפורות מחילות אינסופיות. ככל שעולים צפונה גדלים התלים למבני ענק וכל שנותר לנו הוא לשלוח לכם כמה תמונות מייצגות.
מטרנקה
עם ערב הגענו למטרנקה (Mataranka) . מתנערים מחמש מאות וחמישים קילומטר רצופים של מדבר נכנסנו בבת אחת לסביבה טרופית עם דקלים שרכים ומים צלולים בטמפרטורה קבועה של 34 מעלות... ועכבישי ענק תלויים מעל המים. אלו עוד ילוו אותנו ב- Top End אליו אנו נכנסים. מכאן אנו שוב מאיטים את הקצב.
הקמפינג ליד המעיינות נראה המוני מדי וצפוף ולכן הרחקנו מזרחה עוד כמה קילומטר בתוך פארק Elesy לאתר ללא חשמל אך יפה בהרבה ליד נהר ה- Roper. לפנות ערב יוצאים הוולבי (סוג של קנגורו), ומקפצים לצדי הכביש. אם עדיין לא אמרנו, אל תיסעו בחושך. סיכוי טוב שתכנסו לרשימת דורסי הקנגורו. עם זאת, נסיעה איטית בחשכה בפארק היא בהחלט חוויה. כל היער מתעורר לחיים וקנגורו סקרנים עוצרים ומדלגים הלאה כשהבנות מצטרפות לדילוגיהם בקריאות דוינגי, דוינגי, דוינגי...
קת'רין
זוהי העיירה הראשונה בה זורם נהר איתן כל השנה. מוט מדידת מפלס המים מתרומם מעל המפלס העכשווי לגובה של שמונה עשרה מטר!!! ב- 1998 עלה המפלס בעשרים וחמישה מטר וכיסה את העיר. בעונה הרטובה המקום, כמו שאר ה- Top End, נראה אחרת לגמרי.
ביקרנו בעיר בבית הספר המשודר, חוויה מעוררת השראה. חומר רב ללימוד עצמי נשלח לילדי החוות השומרים על קשר יום יומי עם המורים באמצעות מכשיר הקשר ושולחים את השיעורים בדואר. מבחנים אין. נדרשת עזרה רבה מצד ההורים. נשמע לנו מוכר. חומר הלימוד שנשלח נראה מבטיח ומושקעת בו עבודה רבה ואמצעים.
אנו מצטיידים וממשיכים הלאה צפונה לפינה נחמדה עם מעיינות חמים Douglas Hot Springs, זוכרים לחזור לכאן בהמשך ולבקר ב- Katherine Gorge Park (Nitmiluk).
מיומנה של מאי
"בקתרין היה בית ספר משודר כדי שילדים שגרים בחוות רחוקות יוכלו ללמוד. שולחים להם הכל, ספרים מיוחדים, מחברות, צבעים, ספרים עפרונות , מחקים. הם צריכים להקשיב חצי שעה ביום לרדיו. המורים יושבים באולפן ומשדרים להם. בקושי שומעים מה התלמידים עונים כי הקשר לא תמיד טוב. זה לא כיף כי אין חברים. נורא קשה ללמוד ככה, לבד, לימוד עצמי, אבל הם לא יכולים לנסוע כל יום 1000 קילומטר לבית הספר. פעם בשנה הם נפגשים ליום ספורט וכיף. אני לא הייתי רוצה ללמוד ככה. אם שואלים אותך שאלה אתה תמיד חייב לענות. אם אתה לא יודע אתה עונה ברדיו לא יודע. זה לא כמו בכיתה שאפשר להצביע, המורה לא רואה את התלמידים והיא או הוא חייבים לשאול את כולם ולשתף את כולם. בקיצור, קשה ללמוד כך אך זה עדיף מאשר לא ללמוד כלל."
המעיינות החמים ופארק ליצ'פילד
ליד המעיינות החמים Douglas Hot Springs יש קמפינג בסיסי (מניחים את התשלום בתיבת "יושר"). המקום נפלא. טמפרטורת המים בנביעה מגיעה ל- 60 מעלות אך המים מתמזגים עם מי יובל קרירים במספר התפצלויות כך שניתן לבחור את הטמפרטורה הרצויה. אהבנו את המקום.
פארק Litchfield
אחרי בוקר במעיינות החמים הייתה הרחצה בבריכות המפלים בפארק Litchfield המשך מוצלח במיוחד. חלק גדול מהפארק אינו עביר לרכב ואין בו דרכים. זהו אזור פראי של יער טרופי. החלק הצפוני, מישורי קצת יותר, ודרך סלולה היוצאת מ- Batchelor מאפשרת הגעה לאתרים מרתקים. בריכות מים ומפלי ענק היורדים אליהן וטיולי בוש קצרים לתצפיות יפות. שבעה סוגי קנגורו בפארק, לטאות מוזרות ופה ושם גם תנינים. בעיקר תניני מים מתוקים אך גם תניני מים מלוחים, ה- Salty, הענקיים. אלו האחרונים חודרים לפארק במהלך העונה הגשומה, מאותרים במהלך העונה היבשה, נתפסים ומועברים לחוות תנינים. אנו כזכור בתחילתה של העונה היבשה. לאוהבי הסטטיסטיקה, הממוצע השנתי עומד על שבע חדירות והשנה לכדו בינתיים רק שניים...
קיימים מספר מני טרמיטים וכל אחד מתמחה בבנייה ייחודית לו. חלקם שכלל את ארכיטקטורת התל ובנה מגדלים המתנשאים לשלושה עד חמישה מטר. גם על עולם הצומח ניתן להרחיב ולספר אך כל אלו הם רק תפאורה לרחצה בבריכות הטבעיות לרגלי מפלים שוצפים. תענוג אמיתי. אל תוותרו על בריכת מפלי wangi ובריכת מפלי Florence. בזו האחרונה, מתרוקן האוויר בחלל שמאחורי המפל ממנו ניתן להשקיף על המים המתגלגלים כעשרים מטר מעל והופכים למסך רעשני החודר למי הבריכה.
במספר מקומות בפארק הוכשרו אתרי קמפינג בסיסיים וכדאי להעביר את הלילה ליד מדורה באחד מהם. אל תחמיצו את התצפית היפה למפלי Tolmer. הירידה לקניון המפל אסורה. המקום משמש כבית גידול למספר זנים של עטלפים מהם בסכנת הכחדה.
מכאן הדרך ל-Darwin קצרה. אנו מגיעים אליה ביום חמישי בבוקר, בזמן כדי להתכונן לשוק ה- Sunset הנערך אחת לשבוע ביום חמישי.
דרווין
שוק ה- Sunset ב Darwin
זה זמן שאנו ישנים בטבע, לעיתים עם מים זורמים לעיתים בלעדיהם. ליד Darwin כבר אין אפשרות כזו ואנו מתמקמים בקמפינג מסודר, בריכה, שירותים מסודרים מקלחת חמה וחשמל. אלו הופכים להיות מקום להתארגנות מחדש, כביסה, ניקיונות, אינטרנט. כחדשים יצאנו אחר הצהרים לשוק יום חמישי. מופעי רחוב, דוכני אוכל ושעת השקיעה. מאות אנשים יצאו אל רצועת החוף, צלחות אוכל בידיהם, התיישבו על החול וצפו בשקיעה. גם אנחנו. ערב רב של אנשים, גזעים, שפות, תיירים, מקומיים. השוק עצמו הוא עירוב של דוכנים מהמזרח עם ניחוח מקומי. בדים מהודו, קטורת, דיג`ירדו (כלי נגינה אבורג`יני) והרבה דוכני אוכל. מאחר וכבר היינו במזרח, יש במקום יותר מאווירת הטיילת באילת.
חם כאן ולח אך זוהי העונה הנעימה ביותר ב- Darwin. בנובמבר החום כבד הרבה יותר והלחות לא יורדת מ- 98 אחוזי לחות במהלך העונה הרטובה...
המשכנו אל העיר שם נתקלנו בהופעה מקומית של בתי ספר, חוגים, מקהלות. מאי ועדי הוזמנו למשחק Soft Ball שהוא, כך התברר, מהדורה מעודנת למחניים שלנו.
נשארנו ב- Darwin יום נוסף, מוזיאון, חנויות יד שניה. החום, הלחות והעיר הקטנה לא מעוררים בנו התלהבות רבה ואנחנו די שמחים להמשיך הלאה.
מיומנה של עדי
"...בשנת 1979 הייתה סופה ששמה טרייסי. היא הרסה את כל העיר דארווין ומתו הרבה אנשים. חלק אומרים 40 וחלק אומרים 80. היא העיפה את הכל, הרבה בתים נהרסו וזה היה נורא. הם ידעו את זה לפני זה ונאלצו לעזוב אבל חלק לא עזבו. ירד שם שיטפון ולרוח היו קולות מפחידים. נכנסנו למין חדר חשוך ושמענו הקלטה של הרוח ושל עמודי חשמל נופלים על הכביש המוצף. כשהסופה נגמרה התחילו לבנות מחדש את העיר.
אחר כך הלכנו לתערוכה אחרת במוזיאון על דינוזאורים. ראינו דינוזאורים, כלומר עצמות שלהם. ראינו שאנשים טסו לאנטרקטיקה כדי לחפש בקרח עצמות של דינוזאורים. היו שם דינוזאורים ששן אחת שלהם הייתה כמו יד שלמה שלנו.
יצאנו מהמוזיאון הלכנו לאינטרנט ואחר כך הלכנו לחנות יד שניה. קנינו לאמא לונגי, למאי ולי כדור ובגדים לבובות, שישה בגדים בשני דולר, והם היו מתוקים עם הבגדים החדשים. חזרנו לקמפינג ושיחקנו בכדור בבריכה כל המשפחה ועשינו פצצות אחד לשני בכדור. בערב דיברנו עם סבא והוא סיפר לנו על הפיגועים שיש בארץ וזה פשוט נורא."
פארק חיי הבר של הטריטוריה
דרומית ל- Darwin ישנו פארק חיות בר נחמד, Territory Wildlife Park. אקווריום מעניין, האכלת שקנאים, אזור זוחלים וחיות לילה, מכין אותנו למראות וחיי הבר בפארק קקאדו. ממש לידו נמצא Berry Springs N.P., עיסוי תחת המפל הקטן בידי הזרם שווה כל טרחה. נקי מקרוקודילים.
נתנו הזדמנות אחרונה להוויה המקומית ונכנסנו לחגיגה שנתית של חוואי האזור. משהו בין יריד אדם ומעונו חקלאי, תצוגות של בעלי חיים, תחרויות חטיבת עצים, לונה פארק נייד והופעות בתי ספר. הבנות סיכמו שברעות ההופעות טובות בהרבה. באור אחרון יצאנו לכיוון פארק קקאדו. מצאנו את חניית הלילה שלנו ליד ביצת ענק עם מגוון ציפורים, ה- Wetland. את הערב עשינו בהסגר בתוך הקמפר. על הרשתות צבאו מאות יתושים.
בכתבה הבאה, פארק Kakadu וסיפורים על אבורג`ינים.
