קואנקה

"לפעמים נקבע יופיו של מקום על פי הבית שאנו מתארחים בו. בעיר השלישית בגודלה באקוודור הרגשנו באווירה ביתית כמעט מהרגע הראשון." - לקראת הפרידה מאקוודור עוצרת משפחת שפירא לבילוי מרגיע בקואנקה וממשיכה לתחנה אחרונה בוילקבמבה.
משפחת שפירא
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: קואנקה
© איתי אמוזה

אתרים בקואנקה

לפעמים נקבע יופיו של מקום על פי הבית שאנו מתארחים בו. בעיר השלישית בגודלה באקוודור הרגשנו באווירה ביתית כמעט מהרגע הראשון. הגענו ל- Pasado Del Rio שזה עתה נפתח. שם, בעליית הגג מצאנו בית. נקי ונעים, מטבח ופינת אוכל נחמדים, פאולה מסדרת ביום ופרננדו אחיה שומר בלילה. מרכז העיר נעים. גן יפה אל מול קתדרלה גדולה על כיפותיה הכחולות. גם כאן מצאנו את מסעדת הפועלים הטובה שלנו, את האינטרנט אליו חזרנו, את אלפרדו בעל הפלאפל שידע ליעץ לנו בנושאי העיר והסביבה, את השוק והסופרמרקט הקרובים.

 עיר גדולה עם אוירה של מקום קטן. במוזיאון הבנק תצוגת ראשי אדם מכווצים, מנהג אינדיאני שעבר מן העולם, תלבושות, מנהגים וחפצים של שבטים אינדיאנים שונים. כדאי. פארק Cajas, שעה נסיעה מהעיר. עשרות סוכנויות מציעות טיולי יום לשם במחיר מופקע של 30 דולר לאדם. באותה מידה ניתן לעלות על אחד מהאוטובוסים הרבים היוצאים לגוואיאקיל דרך הפארק ולשלם דולר וחצי לאדם.

ירדנו מהאוטובוס אל תוך ענן סמיך וקור מקפיא.

כל שניתן היה לראות מהלגונה הגדולה זו פיסת מים קרובה. מעל מאתיים אגמים, חלקם קרובים יותר לשלוליות, נחבאים בין גבעות מוריקות, צמחיית הרים מרשימה ומיוחדת. בערפל ניתן לטעות בקלות ולאבד את הדרך כך כתוב במדריך. ברגע חסד התרומם הענן והאגם המרהיב נחשף בהדרו. ירדנו לתוך חורש עצי נייר אדומים כתומים והמשכנו בשביל המקיף את האגם. ביקשנו לעשות פיקניק על שפתו אך היינו מוכנים להסתפק בקרן שמש שתפיג את הקור ותצבע את האגם בצבעיו. מקום יפה.

מזג האויר ההפכפך באנדים, העננים וגשם אנגלי, חשפו בנו, אנשי השמש, כמיהה לחום אמיתי, צורב, של שמש קיץ. לרדת לחוף, עכשיו, הברומטר של אורית מתריע. אנו מתלבטים אם לרדת לגואיקיל ולפורט לופז, מרחק של כשבע שעות ואולי לצוד במצלמותינו לוויתן ענק המנתר מעל המים. האפשרות השניה היא להדרים לחופי פרו. חופים טובים יש בפרו, מספרים לנו זוג ישראלים שאנו פוגשים וההחלטה נפלה.

 ממשיכים דרומה. זה סוג השאלות שמתלבט בהם טייל. אנו יודעים לאן אנו הולכים אבל אין לנו מושג מה נעשה מחר בבוקר. לא בטוח שאפשר לנסות זאת בבית...ובעצם, מדוע לא?

לתחילת הכתבה

וילקבמבה - תחנה אחרונה באקוודור

כאילו שמעו אותנו, התבהרו השמים שעה שיצאנו את קוואנקה וצבע כחול נקי ליווה אותנו בדרך ללוחה ולוילקבמבה, תחנתינו האחרונה באקוודור. הדרך מרהיבה. חלקה האחרון עובר בדרך עפר עקלקלה, צופה על תהומותיו של הנהר. סעו ביום, כך תוכלו לעבור את סעיף הבטיחות מצידו הנכון ולהרוויח מראות יפים. בתי עץ בודדים לאורך הנהר, מקום מוזר, בואך ללוחה. שעה משם, וילקבמבה.

אזור של חוות המקיים חקלאות לצד תיירות. התמקמנו ליום מנוחה בחווה של מאוריצ`יו. האינטרנט במקום משמיע עדיין קולות של טרזן אך צריך לתת זמן למקום ולהאיט מקצבו של טיול. המקום מציע רכיבת סוסים, שולחנות סנוקר וערסלים, ג`קוזי ובריכה. כמעט מיותר למי שאצה לו הדרך אך ריטואל הטבילות בג`קוזי החם ובבריכה הצוננת, מנקזים ממני כל רצון להמשיך.

 אורית, המעשית שבינינו כבר הזמינה כרטיסים לאוטובוס לילה לעיירת הגבול הפרואנית פיורה ולנו לא נותר אלא להעביר ערב נחמד בפיאסטה מקומית בכיכר הכפר ולהנות מארוחה מצויינת אצל שאנטה, הצ`יליאני המשופם (ליד מאוריציו בירידה אל הכפר). עמדנו מול פיתוי משקה הנחשים שלו אך לא מול הרטבים המצויינים והשניצל הישראלי שלמד להכין. להתראות וילקבמבה, להתראות אקוודור. פרו מחכה לנו.

תודה לכם, שעוקבים, מפרגנים ומגיבים. חברים, ואתם שאיננו מכירים שהצטרפתם אלינו למסע. לכל אותם ששואלים יותר מכך, פרטים על טיסות, מחירים, שעות וכדומה, במזרח וגם כאן, אנו מתנצלים אך לא נוכל לענות לכולם מהטעמים הבאים:

 מהמסע הראשון חזרנו לפני שנתיים והדברים מתחדשים. נסו להתעדכן גם בכתבות של משפחת פלג הנפלאה שיצאה עתה לשם למסע דומה. כשיצאנו למסע הראשון לא מצאנו מספיק מידע ברשת ולכן גם נטלנו על עצמנו לפרט יותר. במסע הזה מצאנו המון מידע באתר וברשת ואנו מבקשים בעיקר להעביר את עוצמתו של מקום ואת חווית המסע. למדנו כבר שאין טעם לרדת לתכנון מפורט של כל מקום כי בכל מקום כבר היו לפנינו והדברים נגישים כאשר מגיעים. מי שבגל היורד מתעדכן אצל זה שבגל העולה...לכן, למי שמבקש מידע ופרטים מהסוג הזה, המלצתנו, הפנו את השאלה לפורום המתאים באתר ואנו בטוחים שהתשובות יהיו טובות ומהירות יותר.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

כתבות מומלצות עבורך על אקוודור