עפתי לתרמילאים

כלבים על גגות הבתים

משפחת שפירא מבקרת בשוק של אוטבלו, בלגונת Cuicocha, במעיינות החמים ובמינדו ומתרשמת מהאקוודורים. זו כתבה המציגה כמה תמונת של פולקלור וטבע מהעולם האינדיאני של אקוודור.
משפחת שפירא
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: כלבים על גגות הבתים

יש כפרים באקוודור בהם כלבים על גגות הבתים. כתרנגול הם לא קוראים אך נובחים במידה שווה ומשמשים לשמירה והרתעה. מעבר לכך הדברים נראים מוכרים וצריך לצעוד רחוק יותר כדי להגיע למקום אחר, אותנטי.

 התהומות וההרים המתנשאים לאורך הכביש המחבר בין קיטו לאוטבלו, צפונה מקיטו, נותנים תוקף אחר למילים כמו הר ועמק. לעומתם השוק של אוטבלו נראה מוכר. השוק מקסים וצבעוני ונחמד לטייל בו. מול ריבוי הדוכנים מפתיע השקט. מסתבר שהרבה יותר נעים כך.

 פעם, היה נודף ממתנות מחו"ל ריח כזה, ריח של חו"ל. היום, כשבכל קניון ניתן לקנות כל מותג, נראה שאיבדנו קצת את הניחוח הזה. כך גם בשוק של אוטבלו. אמנם לא סביר שתמצאו שם תוצרת סין אבל בהחלט הרגשנו שאנו מטיילים באוירה מוכרת. לגבי המחיר, זה כבר סיפור אחר. מי אשר בדרכו הביתה, זוהי הזדמנות לקנות מתנות. לא לשכוח את הערסלים המדהימים.

לגונת Cuicocha
 חלפנו על פני כפרים קטנים בדרכנו מאוטבלו ללגונה. קריסת לוע הר געש יצרה מכתש ענק. במרכז הלגונה שנוצרה בו צפים שלושה איים הנושקים זה לזה וקיר המכתש כה גבוה שלא ניתן לשמר את עצמת המקום בעין המצלמה. ירדנו לסירה אחת עם תיירים מקומיים. נערה צעירה התנדבה לתרגם עבורינו את דברי המדריך ונראה היה שכל יושבי הסירה נרתמו לעזרתה שמה נחמיץ משהו. שהאקוודורים נחמדים כבר אמרנו? הפערים בין עשירים ועניים בארץ הזו הם אדירים. הזקנות סדוקות הרגליים המכווצות כמניאטורות ומקבצות נדבות והילדים ללא גיל הנושאים משאות ועושים כל עבודה. ילדי גן משתתפים בנטל הפרנסה ומצידנו המראות לא קלים. בדרכנו ללגונה, פגשנו בזקנה מאותן נשים המקפצת על הכביש מעבר לסיבוב ובידה חבל דק שחסם בעקשנות את הכביש. סנטים בודדים אפשרו לנו להמשיך.

מרכז העולם
 בשפת האינדיאנים תושבי המקום הקדומים, השם קיטו פרושו מרכז העולם. במבואותיה של קיטו נמצאת אנדרטה גבוהה ובראשה כדור הארץ. זהו אתר פופולרי לבילוי יום ראשון למקומיים ותיירים כאחד. לעיתים מתקיימים כאן פסטיבלים, ואנו הצטרפנו לאחד מהם. אוירה נחמדה ביום שמש. אם אתם כבר שם, אל תחמיצו את המוזיאון האלטרנטיבי שלצידו. סיור מודרך של כארבעים דקות לאורכו של קו אדום המציין את קו המשווה. ניסוי הביצה העומדת על מסמר שעה שכוח הכבידה הישר מתחתינו, ניסוי זרימת המים בכיור, כוח קוריוליס, ופרטים מחייהם של התושבים הקדומים.

המעיינות החמים, רק שעה וחצי מקיטו
 מעבר למעבר הרים מרשים, בעמק מוסתר, עולים אדי המים מהבריכות המלאכותיות. המים היוצאים מבטן ההר מניסים מאיתנו כל רצון להתנגד ואנו מתמסרים להם בהנאה רבה. אין שקיעות בקיטו בשל ההרים הסובבים אותה והחושך ממהר לרדת. ענן סמיך היורד במהירות מן ההר מתייצב מעלינו ואנו רובצים במים הרותחים ומתקשים לעזוב.

מינדו Mindu
 כשאני מביט בתמונת הרחוב היחיד במינדו מיד עולים בי זכרונות מלאוס. ג`ונגל, הגם שבקצהו השני של העולם, עדיין יש בו חוט דמיון המקשר בין אורח החיים, בתי העץ והנהר. הגענו ללילה אחד. ססיליה ארחה אותנו בבית עץ עם מפלסים, מיטות וערסלים וחלונות רשת גדולים. למטה רחש הנהר ובלילה ריצדו הגחליליות. עם בוקר יצאנו לחוות הפרפרים. אנחנו, תום, וכלב הכפר קטום הזנב שמאז דרכתי עליו בשוגג, לא מש מאיתנו. מקום קטן ומרתק. בלינו שם כשעה בנסיון ללכוד במצלמותינו את כחול הכנף. ניתן לחזות שם בזחלים, גלמים בשלל תחפושות, פקיעת פרפרים ומאות מהם בשלל צבעים. מחצית מן הפרפרים שמגדלים שם משחררים אל הטבע.

חזרנו לקיטו להתכונן לדבר הבא. מחר אנו יוצאים לאיי הגלפגוס.
 להתראות.

יעדי הכתבה

כתבות מומלצות עבורך על קיטו