חופים ותיירות

מזג האוויר הוא ים תיכוני טיפוסי, מה שאומר יותר מ-300 ימי שמש בשנה. החופים החוליים מציעים לנופשים ים נקי ומגוון פעילויות ספורט ימי. דקלים ערוכים בשורות לאורך רחובות העיר שמרוצפים חנויות, בתי קפה ומסעדות המגישות מבחר מאכלי ים ואוכל אגאי טיפוסי.

 הרחוב שמתחיל בנמל בו עוגנות המעבורות, Liman Caddesi, מוביל לטיילת החוף של קושאדסי, שנקראת Atatürk Bulvari, וממנה עולה המדרחוב Barbaros Hayrettin Bulvari לגבעה הסמוכה. אזור Kale נמצא מצד שמאל ,בתוך חומות העיר, והוא האזור העתיק והמעניין ביותר כאן ובו מספר בתים מסורתיים יפים.

אי היונים הסמוך נקרא בעבר אי הציפורים בגלל שזכה לביקורים של בעלי כנף רבים בעונת הנדידה. בתקופת השלטון העותומני ניתן השם הזה לעיר שהבנויה על החוף והאי החליף את שמו לזה הנוכחי. כיום האי מחובר ליבשה על ידי שביל גישה. על האי עומד מבצר ביזנטי ששימש להגנה על החוף מפני התקפות של שודדי ים ולכן זכה לשם טירת הפיראטים. כיום אפשר לשבת באחת המסעדות שבמבצר ולהשקיף על העיר ועל הנמל.

במרכז העיר יש כמה דוגמאות מצוינות של מסגדים מוסלמים ועותומנים. המרשים ביותר מביניהם הוא המסגד של המבצר The Fortress Mosque, שנבנה במאה ה- 17 על ידי vizier Okuz Mehmet Pasa על שטח של 1800 מ"ר והכיל יותר מ-550 איש. המסגד בנוי רובו בצורת ריבוע ומכוסה על ידי כיפת עופרת הנתמכת על ידי שתיים עשרה קשתות ומקושטת בחלקה הפנימי בעצובים גיאומטריים ומוטיבים מעולם הצומח. דלת הכניסה עשויה עץ מעובד ומקושטת פנינים, ושש עשרה חלונות הזכוכית מצוירים, ביניהם ציורי שמן המקושטים בעמודים בסגנון יווני. במסגד חאג`י איברהים, גם הוא מהמאה ה-17 (Haji Ibrahim Mosque) אפשר לראות דוגמאות של ארכיטקטורה עותומנית מעט שונה. המסגד מעוצב בצורה מלבנית ותקרתו עשויה עץ ומכוסה רעפים.

 המרינה של קושדאסי, Setur, היא אחת הגדולות והמסודרות בתורכיה וככזו היא מושכת אליה בעלי יאכטות רבים שתרמו גם הם להתפתחות של העיר שהתחילה בשנות ה- 70 ומכפילה את אוכלוסייתה בערך פי 10, תלוי, כמובן , בעונת השנה.

החוף הפופולרי ביותר בקושדאסי הוא Kadinlar Denizi שנמצא 3 ק"מ דרומית מערבית לעיר. בשיא העונה הוא עמוס מאוד, אם לא מדי. חוף חולי אפשר למצוא לא רחוק משם, רק כחצי ק"מ דרומה, צפונית ל- Yilanci Burnu או בחוף טוסן Tusan, 7 ק"מ צפונית לעיר. החוף הטוב ביותר באזור הוא ללא ספק פאמוצ`אק (Pamucak) שנמצא 15 ק"מ צפונית לעיר. הוא, אומנם, עדיין לא מפותח אך ניתן להגיע אליו במיניבוסים שיוצאים בעונת התיירות מקושדאסי או מסלצ`וק (Selçuk) הסמוכה.

 בסיומו של יום בקושאדאסי, אחרי רביצה בחוף וצפייה ביאכטות הנכנסות למרינה בזמן השקיעה, אפשר לרקוד ולבלות עד אור הבוקר ברובע קלאיצ`י בו נמצא מרכז הקניות המפורסם Kus וגם אזור הבילויים הליליים.

לתחילת הכתבה

בסביבות העיר

למרות שקושדאסי קטנה היא יכולה להפוך למאוד עמוסה בעונת התיירות. כדי לברוח מעט מההמולה כל מה שצריך לעשות זה לעלות על אחד המיניבוסים שיוצאים מתחנת האוטובוסים בשעות קבועות ולנסוע לחצי האי Dilek לבקר בפארק הלאומי Kalamaki, במרחק 30 ק"מ מקושדאסי. החופים המעניינים כאן הם איצ`מלר (Icmeler), שהוא גם החוף החולי היחיד, קאבאקאלי (Kavakli) וקאראפינאר (Karapinar). פיקניק במקום הוא בהחלט אופציה מועדפת כיון שהפארק מאובזר היטב בשירותים, מים זורמים, ספסלים ושולחנות. הפארק מצדיק ביקור ולו רק כדי לראות כמה בעלי חיים נדירים שחיים בו כמו הברדלס האנטולי וסוסי הבר האחרונים ששרדו בתורכיה. באופן די תכוף אפשר לראות משפחות חזירי בר שיורדות לשתות באחד ממקורת המים הרבים שבמקום.

 אופציה נוספת לשבור את שגרת החוף היא טיול לכפר האורתודוכסי Sirince שנמצא במרחק 30 ק"מ מקושדאסי ומשמעות שמו היא "יפה", ניגוד מוחלט לשם שנתנו לכפר תושבי המקום, צ`ירקינצ`ה (Cirkince) שמשמעותו "מכוער" - כנראה כדי להימנע ממבקרים לא רצויים. הכפר האותנטי הזה ממוקם על פסגת הר ומשקיף על עצי אפרסק ומחסני יין. בכפר בתים ישנים, הפתוחים למבקרים, בהם ניתן לראות השפעות מעורבות של תושבי המקום היוונים שגרו כאן בעבר ושל התושבים התורכים של היום. באחד הבתים נמצאת כנסיה אורתודוכסית משוחזרת. ברחובות הצרים מוכרות נשות הכפר עבודות יד מסוגים שונים ושמן זית. בבתי הקפה כדאי לנסות את היין המקומי שנחשב לאטרקציה.

הגעה ותחבורה: אפשר להגיע לקושדאסי בטיסה משדה התעופה של איזמיר או איסטנבול. ברכב אפשר לנסוע לאורך הכביש המהיר מאיזמיר ל- Aydin עד Tobali, ואז לנסוע בדרך המובילה ל- Selcuk ומשם ימינה עד שתראו את המקום לפניכם. למי שבוחר בדרך זו מובטחת נסיעה בת שעה- שעה וחצי לאורך נוף פראי וצבעוני עם שדות כותנה ופרחים (אוגוסט - ספטמבר במיוחד). בעיר עצמה הדרך הטובה ביותר לנוע היא בדולמושים (מיניבוסים) המחברים נקודות שונות בעיר בתוך דקות.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה